[לקובץ המאמרים: 'הכל על הפשע המאורגן', לחצו כאן]
[להורדת העבודה במלואה לחץ כאן: פשע מאורגן בארץ ובעולם - תיאוריות ומציאות]
פשע מאורגן הוא תופעת פשיעה המציין צורה ייחודית של עבריינות מאורגנת ומקצועית, העוסקת בעיקר במתן שירותים בלתי חוקיים, על-פי רוב מונופוליסטיים, במטרה להשיג רווחים חומריים קבועים, תוך כדי הסתייעות בבעלי תפקידים מרשויות השלטון.
התיאור הפנומנולוגי של הפשע המאורגן, וכתוצאה מכך הדיון התאורטי בתופעה, כרוך לעתים בוויכוח על עובדות שנויות במחלוקת, ובהתאם על פרשנויות הניתנות להן, הואיל ומצד אחד כמות הידע המדעי הקיים אודותיה הוא מועט יחסית, ואיכותו מסופקת - בעיקר בגלל הקשיים המתודולוגיים הרבים הניצבים בפני החוקר האמפירי, ומצד שני טמונה בה דרמטיות וסמליות רבה, אשר הניבו בין היתר ספרים וסרטים לרוב. כל אלו הביאו לא אחת, אצל חלק מהעוסקים בפשע המאורגן, לבלבול בין מושגים, לבניית מציאות, ובמקרים קיצוניים אף לטשטוש הגבולות בין הנצפה לנחזה.
חיבור זה יעסוק בתופעת הפשע המאורגן בראי הקרימינולוגיה מהבחינה התיאורטית, באמצעות תיאורה בארצות-הברית ובאיטליה, ועל-ידי הצגת מספר הסברים להיווצרותה ולמאפייניה. דגש מיוחד יושם על ניתוח מחלוקת סביב מציאותה בעזרת סקירת הדיון על התופעה בישראל.
הפרק הראשון יציג את התופעה בכללותה ומאפייניה, יובהרו בו מונחים מדעיים הקשורים לעבריינות המאורגנת בכלל ולפשע המאורגן בפרט. ולבסוף, ועל סמך כל אלו, יובאו הגדרות לתופעה ותוסבר הבעייתיות בהגדרת המושג.
הפרק השני יעסוק בשלוש תיאוריות השופכות אור על התופעה: תיאוריית "התנגשות הקבוצות" המספקת בעיקר הסבר להיווצרות הפשע המאורגן, התיאוריה הפונקציונליסטית המסייעת להבהיר את מאפייני התופעה, והגישה הרדיקלית, המבוססת על משנתו של קארל מרכס, אשר תשמש לצורך הבנת ויכוחים סביב השאלה האם קיים פשע מאורגן - כפי שיוצגו בפרק הדן על התופעה בישראל.
הסקירה על הפשע המאורגן בעולם, אשר תובא בפרק השלישי, תתמקד בארצות הברית ובאיטליה. בעיני רבים מצטיירת תמונה כי התופעה קיימת בעיקר בשתי מדינות אלו, אולם ככל הנראה אין כך הוא המצב. כיום מתברר כי בארצות אשר נקראו בעבר הלא רחוק: "קומוניסטיות", בעיקר בברית-המועצות לשעבר, התופעה קיימת בהיקף שאינו פחות מזה שבאיטליה ובארצות הברית. אלא שמסיבות אידיאולוגיות דאגו המשטרים הקומוניסטיים להסתיר מידע אודות פשיעה בכלל ופשע מאורגן בפרט, ומסיבות פרקטיות-פוליטיות הם מנעו את קידום מדעי-החברה בארצותיהם - עובדה אשר צמצמה עוד יותר את כמות הידע אודות הפשע המאורגן שם. לאור האמור לעיל אין תימה כי הספרות הקרימינולוגית עוסקת בעיקר בתופעה בארצות-הברית.
כך גם נמצא כי מקום היהודים בפשע המאורגן בארצות-הברית ובראשם מאיר לנסקי, בניגוד למעורבותם בפשיעה בארצות אחרות, היה רב וחשוב. תיאור פעילותם בכלל, ושל מאיר לנסקי בפרט, יעניק מימד נוסף להתבוננות על תופעת הפשע המאורגן בכללותה.
כאמור, הפשע המאורגן בישראל יהיה לוז עבודה זו, אולם הקרימינולוג אשר מבקש לעסוק בתופעה בישראל, ימצא עצמו עומד מול מציאות שנויה במחלוקת. הדברים הגיעו עד כדי ויכוח אשר ניטש כמעט לאורך כל שנות השבעים באשר לשאלה האם קיים פשע מאורגן בישראל. לפיכך, בפרק הרביעי, תינתן סקירה מקיפה על השתלשלות הויכוח מראשיתו, בשנת 1971, ועד לסיומו בשנת 1979, ויעשה ניסיון להסביר, בין השאר, מדוע בכלל החל וכיצד הסתיים.
מחוסר אפשרות לעיין במידע הרלבנטי הקיים קרוב לוודאי ברשות סוכנויות אכיפת החוק במדינה, יצטמצם הדיון לתיאור הויכוח בלבד, מבלי שידון לגופו של עניין אם אכן קיים פשע מאורגן בישראל. עם זאת, יעשה ניסיון להשיב על שאלה זו.
הפרק האחרון, הסיכום, ישאף לאינטגרציה של החומר שנאסף בחיבור זה: העובדות וההסברים, ויוצעו מובנים נוספים לכתיבה בהקשר לפשע המאורגן בישראל ובעולם - תיאוריות ומציאות.
