שנאה הייתה תמיד גורם מניע בפוליטיקה הישראלית, אבל אין תקדים לתופעת שנאת נתניהו, שחצתה מזמן כל מקרה שקדם לה, כולל מסע השנאה נגד ראש הממשלה הנרצח, יצחק רבין ז"ל. תפקיד חשוב בהנעת המומנטום של מסע השנאה הזה, שמור לגיבוי השקט שהיא מקבלת ממערכת האכיפה. אוסף זה מתעד בתמונות חלק מממדי התופעה בחודשים ינואר-יוני 2024. אתם מוזמנים להוסיף עוד.
ניסיונות לשנות את תרבותה הארגונית של המשטרה נעשו מאז סוף שנות ה- 70 של המאה הקודמת. התהליכים הללו נבלמו לפני יותר מעשרים שנה. המפכ"ל האחרון שניסה באמת לאכוף שינוי כזה על המשטרה היה אסף חפץ, (ראו תמונה משמאל), בחצי השני של שנות ה- 90 של המאה הקודמת. הוא נכשל. מחיר ההזנחה מאז, היה הידרדרות מתמשכת במצבה של המשטרה, שבעשור האחרון כבר לא ניתן להסתירו: משבר תקשורתי רודף משבר, ומוצא אין...
המאמר בוחן את הסיבות לכך, שמדינות דמוקרטיות פועלות, לעתים, בניגוד למהותן ולעקרונותיהן, ונוקטות באלימות בלתי מידתית קיצונית כנגד אזרחיהן בני המיעוטים. מקרים אלה אינם שכיחים כלל וכלל שכן מנגנוני ההגנה של הדמוקרטיה מונעים ממנה להפעיל כוח באופן בלתי מידתי. אולם, לעתים רחוקות, בעתות של משבר ובנסיבות חריגות, מנגנוני ההגנה הללו כושלים...
מאמר קצר זה מסכם מאמר מפורט יותר שאף הוא בבחינת מועט המחזיק את המרובה והוא עצמו פותח צוהר לתוכנו של ספר שיצא בשנה האחרונה בשם What Works in Crime Prevention and Rehabilitation: Lessons From Systematic Reviews בהוצאת ספרינגר ניו יורק. בעיניי, חשיבותה של הסקירה היא בגירוי המתעניינים והמחפשים תכניות טיפול ושיקום בעלות אפקט מוכח לצורך עיצוב מדיניות מבוססת ממצאים.
מטרת המאמר למקד את תשומת הלב הציבורית, המחקרית והמקצועית בישראל בתופעה המכונה 'התאבדות באמצעות שוטר', המוכּרת בעיקר בארצות הברית ופחות מכך מחוצה לה בכלל ובישראל בפרט. היא צצה במקומותינו בשנה האחרונה, דווקא במפגשים של פלסטינים עם חיילים ושוטרים, במסגרת גלי הפרות הסדר. המאמר סוקר את התופעה, מציג מקרים בולטים שלה שהתרחשו בישראל, עומד על היקפה ומאפייניה, מבהיר כיצד אפשר לזהותה בזירת הפעולה, ומציע דרכי פעולה כדי להתמודד אִתה.
מטרת המאמר הינה, לבחון את דפוסי פעולתה של המשטרה בתוך המערכת הדמוקרטית, ואת יחסיה המורכבים עם המערכת הפוליטית המנהלת מערכת זו. בעוד שבמדינה טוטליטרית, המשטרה היא העוגן העיקרי של השלטון, הרי שבדמוקרטיה התמונה מורכבת הרבה יותר. המשטרה אינה מייצגת את השלטון אלא את העם. היא פועלת כנגד השלטון במקרים שבהם מתגלה חשד לשחיתות שלטונית; והשלטון מצידו מנסה להצר את צעדיה ולהגביל את יכולתה להזיק לו.
המושג רצח מרובה, או רצח מרובה קרבנות קיים מאז היווצרות האנושות, אך נכנס לחשיבה האקדמית רק בשלושת העשורים האחרונים.שתי תפיסות מנוגדות למונח זה עלו החל משנות השמונים. מחד גיסא, חוקרים טענו שרצח מרובה מהווה מושג אחד מבחינה תיאורטית ואמפירית, הכולל תת-סוגים שונים כמו: רצח המוני, מסע רצח ורצח סדרתי. מנגד, חוקרים אחרים טענו שהמונח של רצח מרובה הוא רק כותרת לתופעות שונות לגמרי של רצח המוני, מסע רצח ורצח סדרתי.
מטרת המאמר לבחון את הדימוי החברתי של השוטרים היהודים בתקופה המנדטורית (1948-1918) בעיני הממסד היהודי ובעיני בני היישוב. פרופיל השוטר היהודי נבחן באמצעות ניתוח מִפקָדים, תוך דגש על המאפיינים הדמוגרפיים, הכלכליים והחברתיים שהשפיעו על אופי הנוף האנושי במשטרת המנדט. עוד עוסק המאמר בסוגיות כמו: האם הדימוי והתפיסה החברתית של השוטר ביישוב תאמו את המאפיינים האישיים של השוטר? באיזו מידה ההשפעות הסביבתיות והחברתיות דחפו להתגייסות או לאי התגייסות למשטרה? האם ההתגייסות למשטרה נבעה מבחירה חופשית או הייתה פרי מצב כלכלי חברתי? וכדומה.
[התמונה הועברה על ידי המחבר] [לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [לאוסף המאמרים על רצח מרובה קורבנות, לחצו כאן] [להורדת המאמר לחץ כאן: ארנון אדלשטיין יוני 2008 – רצח המוני ורצח סדרתי בישראל] ד"ר ארנון אדלשטיין הוא ראש החוג לחינוך חברתי בלתי פורמלי במכללה לחינוך ע"ש קיי ומרצה במכללת ספיר בחטיבה לכוחות הביטחון. (התקבל במערכת ביוניי…
[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [להורדת המאמר לחץ כאן: יפה מושקוביץ – התקת מטרות] יפה מושקוביץ היא ראש החוג לסוציולוגיה במכללת כינרת עמק הירדן ומרצה במכללת צפת (התקבל במערכת במאי 2007, אושר לדפוס ביוני 2007). תקציר מטרת המאמר להסביר את התקת המטרות (Goal Displacement) שהתרחש במשמר האזרחי (משאז). הארגון הוקם במקורו כגוף התנדבותי ופעל באופן…
