תקציר: אנטי שביר מוגדר כ"דבר (כל מערכת מורכבת: חיידק, אדם, ארגון וכדומה) שניעור ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק" (טאלב, 2014, ע' 74). מושג זה בא למשל לידי ביטוי באמירה האלמותית של פרידריך ניטשה "מה שלא הורג מחשל". גמישות אסטרטגית היא, למשל, חתירה ארגונית לרמה מסוימת של 'אנטי שבירות'.

[בתמונה: ההידרה המיתולוגית; [תמונה חופשית שהועלתה על ידי Andrew Jian לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים בנושא 'אנטי שבירות', לחצו כאן]

הדף עודכן ב- 1 ביולי 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

פרולוג בסוף יוני 2021 התפרסם מחקר חדש של האוניברסיטה העברית וביה"ח הדסה, בשיתוף מחלקת בריאות הנפש של צה"ל. (ראו למטה), לפיו, חיילים שנחשפו למצוקה בילדות, גילו עמידות פסיכולוגית וקוגניטיבית גבוהה יותר במצבי לחץ, בהשוואה לחיילים שלא דיווחו על מצוקה בילדות. במחקר נבדקה חשיפה למצוקה בילדות בקרב קבוצה של 366 טירוני צנחנים, באמצעות שאלונים מובנים. בין היתר, נמצא כי דווקא אירועים אלה, בשלבים המוקדמים של החיים, מפתחים עמידות למצבי לחץ בהמשם. בשיא התרגיל שדימה מלחמה, לא דווחה החמרה במרבית המדדים הפסיכולוגיים והקוגניטיביים בקבוצה זו ביחס למדידה במנוחה, וזאת בניגוד לקבוצה שלא דיווחה על חשיפה למצוקה בילדות, שבה נצפתה החמרה מובהקת במרבית המדדים. כלומר, חיילים שנחשפו לטראומה בילדות הגיבו פחות למצבי מועקה שאליהם נחשפו במסגרת התרגיל. התופעה הזו קרויה 'אנטי שבירות'. מה שלא הורג - מחשל ומעצים בהמשך הדרך...

[לכתבה המלאה של לילך שובל ב'ישראל היום', לחצו כאן]

'אנטי שביר' מהו?

אנטי שביר (Antifragile) הוא מושג שנטבע על ידי נסים ניקולס טאלב, בספרו משנת 2012: ANTIFRAGILE, שתורגם לעברית ב- 2014 בהוצאת דביר תחת השם אנטי שביר - איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים (טאלב, 2014).

טאלב משמש כיום כפרופסור להנדסת סיכון במכון הפוליטכני של אוניברסיטת ניו יורק, ותחום עיסוקו המרכזי הוא קבלת החלטות בתנאי עמימות.

אנטי שביר מוגדר כ"דבר (כל מערכת מורכבת: חיידק, אדם, ארגון וכדומה) שניעור ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק" (טאלב, 2014, ע' 74). מושג זה בא למשל לידי ביטוי באמירה האלמותית של פרידריך ניטשה "מה שלא הורג מחשל". גמישות אסטרטגית היא, למשל, חתירה ארגונית לרמה מסוימת של 'אנטי שבירות'.

לפיכך, לחצים (במידה) הם גורם חיובי למערכת מורכבת. שכן, מערכות מורכבות נחלשות ואפילו מתות כששוללים מהן גורמי לחץ (טאלב, 2014, ע' 27). לכן למשל, מנהיגים צומחים, בדרך כלל, מרקע קשה...

[לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

[תמונתו של פרידריך ניטשה היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

ההפך מאנטי שביר הוא שביר. כל דבר שאירועים אקראיים (או זעזועים מסוימים) יניבו לו יותר תועלת מאשר נזק, הוא אנטי שביר; ולהפך (טאלב, 2014, ע' 27).

מערכת יכולה להיות אנטי שבירה, עם חלקים שבירים בתוכה. הקרבתן של יחידות שבירות במערכת היא אקט חיוני לחיזוק הגמישות האסטרטגית והאנטי שבירות של מערכת. לדוגמה: תאי-הדם הלבנים מזהים את הגופים הזרים שפלשו אל הגוף שלנו, תוקפים אותם, משמידים אותם ונהרסים תוך כדי כך.

[בתמונה משמאל: ספרו של נסים ניקולס טאלב: "אנטי שביר. איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים", שראה אור בהוצאת דביר, ב- 2012. אנחנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

טאלב מביא לדוגמה את ההידרה המיתולוגית (ראו תמונה בראש המאמר), שבכל פעם שהיו כורתים אחד מראשיה, שניים אחרים צמחו במקומו, ועל כן, היא אהבה להינזק.

דוגמה אחרת שמביא טאלב היא האופן שבו חיידקים פיתחו חיסון לאנטיביוטיקה, וכך יצאו מהמשבר חזקים הרבה יותר מאשר קודם לכן!

על כן, מערכת זקוקה לכשלים, כיוון שההתמודדות עימם תורמת לשיפורה ולשימורה (שם, ע' 106). היעדר טלטלות פוליטיות ואפילו מלחמות, מאפשר לחומרים נפיצים ולנטיות נפיצות להצטבר מתחת לפני השטח, וכשמתרחשת תוצאה בלתי צפויה (תב"ץ), ממדיה ונזקה גדולים לאין שעור. דוגמה כזו הן למשל שתי מלחמות העולם (שניתן להתייחס אליהן כרצף אחד, שארעו לאחר קרוב למאה שנה של שלום יחסי באירופה (שם, ע' 140).

[להרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן]

[בתמונה: מלחמת העולם הראשונה... חיילים בריטים מחופרים בקרב על הסום בצרפת (1916). צילום: GettyImages. התמונה היא נחלת הכלל]

טאלב (ע' 122) מדגיש כי מערכות קטנות הן "אנטי שבירות" בהרבה ממערכות גדולות, ולמעשה, הגדול נועד להישבר! תכונה זו תקפה לגבי תאגידים גדולים, יונקים גדולים מאוד וממשלים גדולים. הוא מדגיש כי אנטי שבירות איננה הסתגלות:

• הסתגלות משמעה התאמה למציאות משתנה;
• בעוד אנטי שבירות יוצרת פיצוי יתר לשינוי.

[התרשים: 'ייצור ידע']

ע"פ טאלב, כל דבר שיש בו רוח חיים ניחן באנטי שבירות מסוימת. גוף האדם יכול ליהנות מגורמי לחץ ולהתחזק עד לרמה מסוימת, אבל, חומר שאיננו חי נוטה להישבר או לסבול מעייפות החומר.

[להרחבת המושג, 'הסתגלות', לחצו כאן]

לעתים, קיימת סתירה בין אנטי שבירות של המערכת לבין אנטי שבירות של הפרטים בתוכה, ולעולם ישרור מתח בין האינטרסים של היחיד לאלה של המכלול. שכן, פעמים רבות מתקיימת אנטי השבירות של המערכת על חשבון יחידים. מערכות מקריבות חלקים שבירים בתוכן למען חיזוק האנטי שבירות שלהן. הם משלמים את המחיר ובזכותם המערכת משתפרת ומתחזקת (שם, ע' 107-106).

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

דוגמה יפה לחיים בצל הסכנה שהופכים אדם לאנטי שביר הוא המקרה של רוצח סדרתי שנורה למוות, ב-18 ביולי 2015, על ידי נערת ליווי, כשהגיע אליה לרוצחה. האיש, ניל פולס, יצר קשר דרך האשה באינטרנט וקיבל ממנה את כתובתה. אחרי שנכנס לביתה הוא שלף אקדח וניסה לחנוק אותה. כשהניח לרגע את האקדח בצד כדי להשתלט עליה היא חטפה את הנשק - וירתה בו למוות.

הבעיה עם ה"אנטי שבירות" היא שבני האדם אינם אוהבים טעויות. אנו נתונים להטיה שכלית הסולדת מאנטי שבירות. כתוצאה מכך, הימנעות מטעויות קטנות הופכת את הגדולות לחמורות יותר! (טאלב, 2014, ע' 117).

[למאמר המלא לחצו כאן]

[בתמונה: הרוצח הסדרתי ונערת הליווי שירתה בו למוות]

אנטי שבירות ניתנת למדידה כמותית

הן "שבירות" והן "אנטי שבירות" ניתנים למדידה מספרית כמותית בעזרת ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis - ONA). טאלב (2014, ע' 31) מדגיש כי בעוד שסיכון לא ניתן למדידה, בייחוד לא סיכון הקשור לאירועים נדירים, הרי ש"שבירות" (ולכן גם "אנטי שבירות") היא דבר שניתן למדוד היטב.

[להרחבת המושג 'ניתוח רשתות ארגוניות', לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים בנושא 'אנטי שבירות', לחצו כאן]

מקורות

• טאלב ניקולס נסים (2014), אנטי שביר, איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים, אור יהודה: דביר.
• (2015), לפני מוות: נערת ליווי חיסלה רוצח נשים סדרתי, 27/7/15, ynet.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הסתגלות, ניהול מסתגל וארגונים מסתגלים, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 21/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניתוח רשתות ארגוניות, ייצור ידע, 23/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.