אבי הראל: פרשת לך לך, שורש המחלוקת היהודית-מוסלמית

פרשת לך לך

בפרשת לך לך מופיעות זו אחר זו שתי בריתות שאברהם קשור אליהן. הראשונה הינה ברית בין הבתרים, במהלכה מקבל אברהם הבטחה כי זרעו יירש את ארץ כנען. השנייה היא ברית המילה שבו התחייב אברהם וזרעו אחריו. לכאורה, יש כאן כפילות עניינית. הרי ניתן היה לבצע בברית אחת גם את ההבטחה על הארץ וגם את הציווי על ברית המילה... מדוע?

אבי הראל: המלחמה העולמית הראשונה בספר בראשית

פרשת לך לך

המלחמה הראשונה המתוארת בפסוקי המקרא, לא באה ללמד את הקורא ולהעשירו בידע צבאי שאין לו, אלה מדגישה כי מלכי הברית הצפונית יצאו למסע מלחמתי כנגד ממלכות כנען הסמוכות להן. במהלך צבאי זה, הם גם נתנו מענה הולם לאזור המרידה המשני בים המלח. זאת, במטרה ובכוונת מכוון של המספר המקראי, להדגיש את אופיו של אברהם בכלל ומול מלך סדום ושותפיו בפרט, וכבסיס לתיאור העונש הכבד שבא על מלכים אלה בעקבות התנהגותם המוסרית הפגומה.

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת לך לך

פרשת לך לך

התנהגותה של שרה, היא דוגמה לאלטרואיזם מוגזם. היא לא שיערה שלא תוכל לעמוד בדרישות או בציפיות שהגר פיתחה, ופיזרה הבטחות מבלי לחשוב שהיא עצמה עלולה להיפגע קשות... בהמשכה של הפרשה אנו למדים גם כי אין לדחות דברים שנקבעו ביטולו של מעשה מתחיל בדחיית ביצועו, וכל דחיית ביצוע עלולה, בסופו של דבר, לסכלו. 

גרשון הכהן: אברהם ומלחמתו במלכים

פרשת לך לך

מלחמת אברהם במלכים הייתה פריצת דרך בעולם המלחמה, לא פחות מפריצת דרכו של אברהם בעולם האמונה. אברהם פעל באירוע זה בגילום ההבנה שמלחמה מעצם טיבה ובהגדרתה היא אירוע פתוח: החזק לא בהכרח מנצח, והחלש לא בהכרח מפסיד. הכל פתוח למסירות, להעזה, לתחבולה, למזל ולישועת האל. כנאמר בקהלת: "לא לקלים המרוץ ולא לגיבורים המלחמה"...

עופר בורין: רוחות של שינוי בפרשת לך לך

פרשת לך לך

מדוע יהוה אומר לאברם "לֶךְ־לְךָ֛"? מדוע אינו מסתפק ב- "לֶךְ"? אני חושב שהסיבה היא שהקריאה "לֶךְ־לְךָ֛" היא קריאה אוניברסלית לכל אדם – לך אל עצמך. מצא את מקומך הנכון בעולם. בחן כל הזמן את עצמך ומצא את המקום הנכון עבורך בעולם. זו קריאה לשינוי מתמיד...

קובי ביטר: לך לך מארצך וממולדתך אל הארץ אשר אראך

פרשת לך לך

"וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה"  (י"ב, ג') - מדוע נאמר בברכה קודם "ואברכה" ואחר כך "מברכיך", ואילו אצל קללה נאמר להיפך, קודם "מקללך" ואחר כך "אאר" ? משום שמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ומחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה". ולפיכך המברכים יתברכו עוד לפני שיגיעו לכלל מעשה, רק בשביל המחשבה. ואילו המקללים יתקללו רק לאחרי מעשה ולא אחר המחשבה (כלי יקר).

גרשון הכהן: בדלנות החרדים היא תוצאה של מאות שנות חיים יהודיים תחת השפעת תיאולוגיה נוצרית

מאמר מומלץ!

כל הרעיון של הסתייגות מהמאמץ הציוני לגאולה מבטא השפעה נוצרית עמוקה של המתנה פסיבית לגאולת אחרית הימים. גם ההסתייגות מתפיסת עם ישראל וגאולתו במבט על עם ישראל כאומה/כקולקטיב, יסודה בהשפעה נוצרית עמוקה שמתחילה בראשית ימי הנצרות בהדגשה שבשורת הגאולה שמביאה הנצרות לאדם היא פרטית ולא לאומית. לכן, לא היה אחד מרבני ארצות האסלאם שהסתייג מהציונות...

האתגר החרדי של ישראל באתר ייצור ידע

בעשורים האחרונים, בעולם פתוח ודינאמי, הולכת ההתבדלות וההסתגרות החרדית ונסדקת. הדילמה הזו הגיעה לשיאה במהלך מלחמת חרבות ברזל. דומה, שמה ששומר על הממסד הדתי מהתפוררות הוא דווקא הלחץ החילוני המתמיד, בעיקר בסוגיית הגיוס לצה"ל, שהגביר מאוד את האחדות הפנימית ונתן כלי השפעה בידי הממסד הדתי. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות האתגר החרדי של ישראל והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

גרשון הכהן: גיוס חרדים חיוני אבל לא יקרה מתוקף חוק

מאמר מומלץ!

במקום לאפשר מהלך שקט של שינוי מגמה בגיוס בני נוער חרדים שבחרו להתגייס, התמקדו בהכרעה חוקית ומקיפה של הסוגייה, מה שבין היתר האט תהליכים שכבר החלו להתפתח במהלך השקט. סוגיה שמראשיתה הייתה סבוכה, הלכה והסתבכה יותר...

פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על 'מלחמת חרבות ברזל' אוסף 48

הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 48 של כרזות שפורסמו במהלך 'מלחמת חרבות ברזל', מאוקטובר 2023, ומבטאות את תחושות מהמלחמה הקשה הזו…

גרשון הכהן: אברהם ומלחמתו במלכים

פרשת לך לך

מלחמת אברהם במלכים הייתה פריצת דרך בעולם המלחמה, לא פחות מפריצת דרכו של אברהם בעולם האמונה. אברהם פעל באירוע זה בגילום ההבנה שמלחמה מעצם טיבה ובהגדרתה היא אירוע פתוח: החזק לא בהכרח מנצח, והחלש לא בהכרח מפסיד. הכל פתוח למסירות, להעזה, לתחבולה, למזל ולישועת האל. כנאמר בקהלת: "לא לקלים המרוץ ולא לגיבורים המלחמה"...

גרשון הכהן: בדלנות החרדים היא תוצאה של מאות שנות חיים יהודיים תחת השפעת תיאולוגיה נוצרית

מאמר מומלץ!

כל הרעיון של הסתייגות מהמאמץ הציוני לגאולה מבטא השפעה נוצרית עמוקה של המתנה פסיבית לגאולת אחרית הימים. גם ההסתייגות מתפיסת עם ישראל וגאולתו במבט על עם ישראל כאומה/כקולקטיב, יסודה בהשפעה נוצרית עמוקה שמתחילה בראשית ימי הנצרות בהדגשה שבשורת הגאולה שמביאה הנצרות לאדם היא פרטית ולא לאומית. לכן, לא היה אחד מרבני ארצות האסלאם שהסתייג מהציונות...

האתגר החרדי של ישראל באתר ייצור ידע

בעשורים האחרונים, בעולם פתוח ודינאמי, הולכת ההתבדלות וההסתגרות החרדית ונסדקת. הדילמה הזו הגיעה לשיאה במהלך מלחמת חרבות ברזל. דומה, שמה ששומר על הממסד הדתי מהתפוררות הוא דווקא הלחץ החילוני המתמיד, בעיקר בסוגיית הגיוס לצה"ל, שהגביר מאוד את האחדות הפנימית ונתן כלי השפעה בידי הממסד הדתי. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות האתגר החרדי של ישראל והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

גרשון הכהן: גיוס חרדים חיוני אבל לא יקרה מתוקף חוק

מאמר מומלץ!

במקום לאפשר מהלך שקט של שינוי מגמה בגיוס בני נוער חרדים שבחרו להתגייס, התמקדו בהכרעה חוקית ומקיפה של הסוגייה, מה שבין היתר האט תהליכים שכבר החלו להתפתח במהלך השקט. סוגיה שמראשיתה הייתה סבוכה, הלכה והסתבכה יותר...

פנחס יחזקאלי: ההיסטוריה של שנאת האליטה למזרחיים ה'בבונים'

מאמר מומלץ!

מכל השנאות של השמאל הישראלי, השנאה למזרחים היא הצורמת ביותר. זאת בגלל תיעדוף הערבים כ'פרא אציל', והצבת זכויותיהם בראש, על חשבון בני עמם. שהרי, מהם המזרחים אם לא ערבים בני הדת היהודית? במה זכו הפלסטינים ולא המזרחים? התשובה מורכבת, ומעבר לגזענות ולהתנשאות, יש בה גם פחד קמאי – שהלך והתגבר עם השנים – מאליטה…

פנחס יחזקאלי: אירועי ואדי סאליב, העימות הראשון של המזרחים ה'בבונים' והאליטה

מאמר מומלץ!

אם פרשות - כמו: גירוש התימנים מכנרת, עצירת העליה מצפון אפריקה והימנעות הקיבוצים מקליטת העולים הללו - היו אבני הדרך הראשונות בשנאה ארוכת השנים בין המזרחים ה'בבונים' לאליטה המייסדת וליורשתה, אליטת ההון, הרי מהומות ואדי סאליב ב- 1959 היו הפעם הראשונה שבה הקבוצה הזו התריסה בחזרה. המאמר מוקדש למהומות, לתגובת הממסד אליהם ולהשלכותיו.

פנחס יחזקאלי: מה בין יהירות ליוהרה?

מה בין יוהרה ליהירות? לכאורה מדובר במונחים זהים. אולם יש ביניהם הבדלים דקים הגורמים לעיתים קרובות לבלבול ביניהם. יהירות מתייחסת לגישה נפשית ולתחושת עליונות אישית שבה אדם רואה את עצמו כבעל ערך רב יותר או כשווה יותר מאחרים. יוהרה, לעומת זאת, היא מושג שנחשב "כבד" יותר ולעיתים בעל אופי קולקטיבי, המתבטא לעיתים גם בשאננות…

פנחס יחזקאלי: מה בין יהירות ליוהרה?

מה בין יוהרה ליהירות? לכאורה מדובר במונחים זהים. אולם יש ביניהם הבדלים דקים הגורמים לעיתים קרובות לבלבול ביניהם. יהירות מתייחסת לגישה נפשית ולתחושת עליונות אישית שבה אדם רואה את עצמו כבעל ערך רב יותר או כשווה יותר מאחרים. יוהרה, לעומת זאת, היא מושג שנחשב "כבד" יותר ולעיתים בעל אופי קולקטיבי, המתבטא לעיתים גם בשאננות…

הכל על קבוצות באתר 'ייצור ידע'

קבוצה (Group) היא מספר אנשים, שאופי ההתייחסות ביניהם מבחין אותם מכל האחרים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות קבוצות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: תעמולה. מקור הפרסום והשיווק המודרניים

מאמר מומלץ!

תעמולה (propoganda) הוא קמפיין תקשורתי שנועד להשפיע על עמדות הציבור והתנהגותו. מטרתה ליצור בעיני הציבור את המציאות – האמתית או המדומה – הרצויה למעביר המסר. זהו כלי רב עוצמה בשימוש פוליטיקת ההמונים ועיצוב תודעתם. היא נולדה והתפתחה בתחום הביטחון הלאומי, במסגרת הלוחמה הפסיכולוגית; אולם, ממנה צמחו כל תהליכי השיווק והפרסום בתחום האזרחי. בישראל מקובל במקום השימוש במונח 'תעמולה' השימוש במונח הסברה; אולם, זהו מושג נאיבי ושגוי...

פנחס יחזקאלי: מהו 'מם אינטרנטי'?

שאלו אותי, מהו 'מם אינטרנטי'? אז הנה ההסבר לכולם: זהו סוג של תוכן, לרוב תמונה, סרטון או משפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט בצורה ויראלית. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני.

פנחס יחזקאלי: התנצלות, עוצמה והקשר ביניהם

מאמר מומלץ!

התנצלות, בתנאים מסוימים, יכולה גם להעצים. פרופ' ברברה קלרמן (barbara kellerman), מרצה למנהיגות ציבורית בבית הספר המפורסם לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הארווארד, מונה חמישה תנאים להתנצלות מעצימה. עוצמתו של מתנצל גדלה, כאשר היא עומדת בקריטריונים הבאים; ופוחתת בהתאמה במקרים הפוכים…

פנחס יחזקאלי: קיפאון / סטגנציה. הארגון נסדק מתחת למעטה הקרח

מאמר מומלץ!

קיפאון או סְטַגְנַצְיָה (Stagnation) הוא מושג ארגוני. זהו מצב שבו נעצר תהליך התפתחותה של מערכת מורכבת; היא מאבדת קשר עם מטרותיה הארגוניות, וקורסת לתוך עצמה. במצב זה, מגוון האפשרויות שהמערכת מזהה הוא דל וכמעט בלתי משתנה ('קפוא')... אם תרצו, זה המצב שישראל - כמו המערב כולו - נמצאה בו עד ה- 7 באוקטובר 2024, ובחלק מתחומי המינהל והשלטון, היא מצויה בו עד היום.

'דחיפה' (Perturbation) ומהלומה מערכתית באתר ייצור ידע

'דחיפה' (‘Perturbation’) היא מושג בתורת המערכות המורכבות ובתורת הכאוס, ומשמעו: שינוי הנגרם ע"י גורם פנימי או חיצוני למערכת, הגורם לה לעבור ממצב אחד ('מושך') לאחר. הבעיה היא שניתן לשלוט על הגורמים שיוצרים דחיפה, אך לא על תוצאותיה; ולא תמיד היא מביאה אותנו לאן שחפצנו להגיע... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'דחיפה' (Perturbation) ומשמעויותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

משה כהן אליה: בעידן של שפיטה פוליטית, הכוח לקבוע הרכב קובע לא אחת גם את תוצאותיו

מאמר מומלץ!

ברור לנו שהפוליטיקה והעמדות הערכיות משפיעות על התוצאה המשפטית, ובעידן של קיטוב פוליטי - במיוחד בעידן שבו בתי המשפט "מגינים על עצמם" מפני ה"פופוליסטים" - אנחנו מוצאים עדויות לכך שנעשות מניפולציות מצד נשיאי בית המשפט העליון בקביעת ההרכבים. פתרון ראוי לשאלת הסיניוריטי, שתכליתה מניעת פוליטיזציה של נשיאות העליון, צריך לפעול לצמצם את הפוליטיזציה באופן שבו נשיא בית המשפט העליון קובע הרכבים. יש להעביר את הסמכות הזו למערכת רנדומנלית לקביעת הרכבים, בדומה לנהוג בחלק ממדינות ארצות הברית.

פנחס יחזקאלי: פשעים נגד נשים בעולם המוסלמי, חלק חמישי

מאמר מומלץ!

זהו חלקו החמישי של האוסף על פשיעת המוסלמים הקשה נגד נשים, אותה למדנו על בשרנו בטבח מאז ה- 7 באוקטובר 2023. הפשיעה הזו כוללת מגוון של תופעות קשות, משעבוד טוטאלי, דרך התעללות מינית, פיסית ונפשית, וכלה ברצח בייסורים. כיוון שהטענה ש'האויב הוא כמונו' חזרה להישמע במקומותינו, קיבצתי אוסף זוועות כזה לחוות דעתכם, ממרחבי עיראק ועד עזה, וגם אצלנו. בזוועה קשה לצפות. אבל, חובה לתעד ולהפיק לקחים!

פנחס יחזקאלי: ניצבת סיגל בר צבי נפרדת מהמשטרה

"(אני) נעה בין הצפה רגשית, שעלולה לחנוק אותי ולא לאפשר לי לדבר, לבין הכחשה של מה שקורה כאן. כי באמת, אני לא יודעת איך אפשר לסכם תקופה כזאת. אבל אני אנסה"... נאום הפרידה המלא של ניצב סיגל בר צבי בטקס הפרידה שלה מהמשטרה.

פנחס יחזקאלי: נישואי בוסר בקריקטורות ובתמונות. אוסף רביעי

תופעת נישואי קטינות (בערבית: "זוואג' אלקסיראת") או נישואי בוסר (בערבית: "זוואג' מובכר") פושה בעולם המוסלמי בעיקר באזורים כפריים ונחשלים כלכלית, ובאזורים של סכסוך וחוסר יציבות, כמו עיראק, סוריה, תימן ואפגניסטן. היא משתנה בהתאם לאזור ולנסיבות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות השונות. ישנם אזורים בעולם שבהם התופעה מצטמצמת ואחרים שבהם היא עדיין נפוצה או אף מתרחבת. זהו אוסף שלישי של חומרים בסוגיה כאובה זו.

פנחס יחזקאלי: הוצאה להורג בתלייה, כלי הרתעה ונקמה אולטימטיבי

פרשת כי תצא

להוצאה הורג בתלייה יש היסטוריה ארוכה, המשתרעת על פני תרבויות שונות ושנים רבות ושלובה לעתים קרובות בנושאים של צדק, הרתעה, ובאופן אפל יותר, אבל לגיטימי: של נקמה. בחברות רבות, לולאת חבל התלייה מסמלת את הנקמה האולטימטיבית של גביית מחיר קטלני על עוולות שבוצעו.

אבי הראל: מ'עגלה ערופה' לשיטור הקהילתי

מאמר מומלץ על פרשת שופטים ואכיפת חוק

אנו מוצאים בפרשנות אודות הטקס התמוה של 'עגלה ערופה' שבפרשת שופטים, הנחיות דומות לאלו המצויות במאמר המפורסם של וילסון וקלינג, 'החלונות השבורים' - שהופיע בשנת 1982, ומהווה את הבסיס האידיאולוגי של אסטרטגיית השיטור הקהילתי. אין זה אמור להפתיענו, שכן, מערכת אכיפת החוק העברית הקדומה תמיד הייתה קהילתית.

פנחס יחזקאלי: האם יצא השד מהבקבוק, ונחשף סוד ה- 7/10?

מאמר מומלץ!

המטה הכללי מסרב להסביר את פשר השיתוק שאחז בו ב- 7/10, אבל דברים מתחילים להתגבש לכדי תמונה קוהרנטית. הנה התמונה שפורס עבורנו נצ"ם אבי וייס, לפיה ראש הממשלה והמטה הכללי כולל חיל האוויר, שותקו ע"י היועמ"שית והפצ"רית עד השעה 2000, במחיר נורא בשטח. בין אם וייס טועה ובין אם לא, חייבות שתיהן להתייצב מול הציבור ולתת דין וחשבון על עלילות אותו יום מר ונמהר ותוצאותיו. בשביל זה לא צריך ועדת חקירה ממלכתית!

פנחס יחזקאלי: מה בין יהירות ליוהרה?

מה בין יוהרה ליהירות? לכאורה מדובר במונחים זהים. אולם יש ביניהם הבדלים דקים הגורמים לעיתים קרובות לבלבול ביניהם. יהירות מתייחסת לגישה נפשית ולתחושת עליונות אישית שבה אדם רואה את עצמו כבעל ערך רב יותר או כשווה יותר מאחרים. יוהרה, לעומת זאת, היא מושג שנחשב "כבד" יותר ולעיתים בעל אופי קולקטיבי, המתבטא לעיתים גם בשאננות…

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת נח

שבת שלום!

בִּתְחִלָּה עָזְבָה רוּחִי אֶת הַתֵּבָה שׁוֹטְטָה לָהּ עַל פְּנֵי יָמִים; כְּמוֹ בַּקְבּוּק הִיטלטלה חִפְּשָׂה לְהַגִּיעַ לְחוֹף מִבְטַחִים. עִמָּהּ עָזְבוּ לִבִּי וְנִשְׁמָתִי כְּמוֹ הַיּוֹנָה שֶׁחִפְּשָׂה לִרְאוֹת אִם שָׁכְכָה הַסְּעָרָה... איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת נח...

פנחס יחזקאלי: הטרור המוסרי של אלבר קאמי ומשמעותו בימינו אלה

מאמר מומלץ!

אחד המושגים המהותיים שבהם עוסק הסופר, המחזאי והפילוסוף הצרפתי – יליד אלג'יריה הצרפתית, זוכה פרס נובל לספרות – אלבר קאמי הוא "הטרור המוסרי". מושג זה נוגע למשמעות של מוסר, אחריות וחירות, אל מול מעשי אלימות ש'מתחפשים לצדק'. קאמי, שסבל עמוקות מחוויות המלחמה והדיכוי, האמין שאין דבר כזה אלימות מוצדקת. לכל סוג של אלימות יש…

רוני אקריש: בין אלבר קאמי לשלמה המלך

מאמר מומלץ!

כל ספר קהלת, שכתב שלמה המלך, מלגלג באופן איום על העולם הזה ועל כל פעילות אנושית שמתקיימת בו, ובכל זאת כתבה תורתנו מלכתחילה, שהקב"ה הסתכל על העולם הזה אחרי הבריאה והכריז שהכל טוב. איך זה אפשרי? פה אנחנו מתחברים לסופר אלבר קאמי, הטוען כי האבסורד - התחושה שהחיים חסרי משמעות - הוא אמנם עובדה בסיסית, אך יש להתמודד איתו בעזרת מרד קיומי, שמתרחש כאשר האדם בוחר למצוא משמעות אישית ולחיות על פי ערכיו, למרות אי הוודאות.

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת בראשית

מומלץ!

בְּרֵאשִׁית הָיוּ שָׁמַיִם; וּמַיִם וְשֶׁקֶט, הֲמוֹן שֶׁקֶט; וּמִתּוֹךְ שִׂמְחַת הַיְּצִירָה, בּרָא אוֹתָנוּ אֱלֹהִים. רֵאשִׁית אוֹתִי; וְאוֹתְךָ, גָּזַר מִצלְעִי בִּדְמוּתוֹ. איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת בראשית...

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת וזאת הברכה

פרידה. וְאוּלַי, אִם לֹא הָיוּ נוֹפְלִים עָלַי הַשָּׁמַיִם לֹא היתי יְכוֹלָה לִהְיוֹת כָּאן, נוֹתֶרֶת מֵאָחוֹר; וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם, וְלֹא עָשִׂיתִי אֶת הַדֶּרֶךְ בַּמִּדְבָּר, וְלֹא הוֹבַלְתִּי וְלֹא הִנְהַגְתִּי, וָלֹא הוֹתַרְתִּי זִכָּרוֹן אֲמִתִּי... איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת וזאת הברכה...

פנחס יחזקאלי: מהו 'מם אינטרנטי'?

שאלו אותי, מהו 'מם אינטרנטי'? אז הנה ההסבר לכולם: זהו סוג של תוכן, לרוב תמונה, סרטון או משפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט בצורה ויראלית. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני.

פנחס יחזקאלי: הטרור המוסרי של אלבר קאמי ומשמעותו בימינו אלה

מאמר מומלץ!

אחד המושגים המהותיים שבהם עוסק הסופר, המחזאי והפילוסוף הצרפתי – יליד אלג'יריה הצרפתית, זוכה פרס נובל לספרות – אלבר קאמי הוא "הטרור המוסרי". מושג זה נוגע למשמעות של מוסר, אחריות וחירות, אל מול מעשי אלימות ש'מתחפשים לצדק'. קאמי, שסבל עמוקות מחוויות המלחמה והדיכוי, האמין שאין דבר כזה אלימות מוצדקת. לכל סוג של אלימות יש…

רוני אקריש: בין אלבר קאמי לשלמה המלך

מאמר מומלץ!

כל ספר קהלת, שכתב שלמה המלך, מלגלג באופן איום על העולם הזה ועל כל פעילות אנושית שמתקיימת בו, ובכל זאת כתבה תורתנו מלכתחילה, שהקב"ה הסתכל על העולם הזה אחרי הבריאה והכריז שהכל טוב. איך זה אפשרי? פה אנחנו מתחברים לסופר אלבר קאמי, הטוען כי האבסורד - התחושה שהחיים חסרי משמעות - הוא אמנם עובדה בסיסית, אך יש להתמודד איתו בעזרת מרד קיומי, שמתרחש כאשר האדם בוחר למצוא משמעות אישית ולחיות על פי ערכיו, למרות אי הוודאות.

פנחס יחזקאלי: חג העשורא ופולחן הטאעזיה, שמשקפים את דמות אויבינו

מאמר מומלץ!

ב- 17 ביולי 2024 חגג העולם השיעי השנה את חג העשורא' (عاشوراء, תעתיק מדויק: עאשוראא'): היום העשירי בחודש מוחרם, שהוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. ליום זה משמעויות שונות בעדות מוסלמיות שונות, בעיקר בקרב השיעים. להם, זהו יום אבל על האימאם חוסיין בן עלי, המלווה בסוג של פולחן דתי מדמם. בקרב הסונים הוא ידוע כיום של צום - נמשך מן הזריחה עד השקיעה - שאינו חובה, אולם הוא ביטוי לאדיקות דתית.

פנחס יחזקאלי: התנצלות, עוצמה והקשר ביניהם

מאמר מומלץ!

התנצלות, בתנאים מסוימים, יכולה גם להעצים. פרופ' ברברה קלרמן (barbara kellerman), מרצה למנהיגות ציבורית בבית הספר המפורסם לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הארווארד, מונה חמישה תנאים להתנצלות מעצימה. עוצמתו של מתנצל גדלה, כאשר היא עומדת בקריטריונים הבאים; ופוחתת בהתאמה במקרים הפוכים…

פנחס יחזקאלי: אוסף מאמרים על דמות הנשר במקרא ובחיים

הנשר הוא מהעופות הגדולים המצויים בארץ בפרט ובמזרח התיכון בכלל. אורך גופו יכול להגיע עד 114 ס"מ, מוטות כנפיו עד 280 ס"מ, ומשקלו יכול להגיע עד 8.5 ק"ג. הנשר נזכר 26 פעמים במקרא, והוא מופיע כאמור בראש רשימת העופות הטמאים. הוא מסמל במקורות שלנו כוח ומהירות. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות דמות הנשר ומשמעויותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

משיח ומשיחיות באתר 'ייצור ידע'

'משיחיות' מוגדרת במילון 'מילוג' כ"אמונה חזקה בביאת המשיח, פעולות שנועדו לזרז את ביאת המשיח, אמונה בדבר מסוים שיביא את הגאולה". הרמב"ם קבע את האמונה בביאת המשיח כאחד משלושה עשר עיקרי אמונה. מאז מלחמת ששת הימים, המפכה ה'משיחיות' למילת גנאי בקרב אנשי השמאל המדיני. האמת קצת אחרת… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'משיח' ו'משיחיות', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה…

רוני אקריש: הנאורות האמונית

הקנאות היא דבקות נחרצת ואובססיבית במטרה, רעיון, או אמונה מסוימת, לעיתים תוך התעלמות מהשלכותיה על החברה או על אנשים אחרים. המושג ההופכי לקנאות הוא סובלנות, שמושגת בעזרת החינוך לתבונה ולפילוסופיה. זהו "האור הטבעי" על פי רנה דקארט. האם נוכל כיום לחדש את הוודאות הזו - המעוגנת במידה רבה באקדמיה - במצבה של האקמיה היום?

גרשון הכהן: אברהם ומלחמתו במלכים

פרשת לך לך

מלחמת אברהם במלכים הייתה פריצת דרך בעולם המלחמה, לא פחות מפריצת דרכו של אברהם בעולם האמונה. אברהם פעל באירוע זה בגילום ההבנה שמלחמה מעצם טיבה ובהגדרתה היא אירוע פתוח: החזק לא בהכרח מנצח, והחלש לא בהכרח מפסיד. הכל פתוח למסירות, להעזה, לתחבולה, למזל ולישועת האל. כנאמר בקהלת: "לא לקלים המרוץ ולא לגיבורים המלחמה"...

עופר בורין: רוחות של שינוי בפרשת לך לך

פרשת לך לך

מדוע יהוה אומר לאברם "לֶךְ־לְךָ֛"? מדוע אינו מסתפק ב- "לֶךְ"? אני חושב שהסיבה היא שהקריאה "לֶךְ־לְךָ֛" היא קריאה אוניברסלית לכל אדם – לך אל עצמך. מצא את מקומך הנכון בעולם. בחן כל הזמן את עצמך ומצא את המקום הנכון עבורך בעולם. זו קריאה לשינוי מתמיד...

קובי ביטר: לך לך מארצך וממולדתך אל הארץ אשר אראך

פרשת לך לך

"וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה"  (י"ב, ג') - מדוע נאמר בברכה קודם "ואברכה" ואחר כך "מברכיך", ואילו אצל קללה נאמר להיפך, קודם "מקללך" ואחר כך "אאר" ? משום שמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ומחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה". ולפיכך המברכים יתברכו עוד לפני שיגיעו לכלל מעשה, רק בשביל המחשבה. ואילו המקללים יתקללו רק לאחרי מעשה ולא אחר המחשבה (כלי יקר).