במה עסקנו היום באתר 'ייצור ידע'?

[המאמרים מוצגים על פי ראשי הפרקים הבאים: 'כרזות וממים בענייני היום', 'פורסמו לאחרונה'; פסח; 'היסטוריה, צבא וביטחון לאומי'; 'ניהול, מורכבות, מדע וספורט'; פלילים, אכיפת חוק ומשפט'; 'חינוך, מוסיקה, ספורט, יצירה ואמנות'; 'פילוסופיה ואמונה'; פרשת השבוע]

כרזות וממים בענייני היום

אוסף כרזות וממים אינטרנטיים בענייני היום

כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן – לרוב תמונה או סרטון, המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגיה זו, להיום.

פורסם לאחרונה

פנחס יחזקאלי: 'כוחי ועוצם ידי' מכשול האגו. הלקח הניהולי של משה וחג הפסח

חג הפסח ודמותו של משה כמנהיג טומנים בחובם את השיעור החשוב ביותר בניהול ובמנהיגות, בעידן של אגו מנופח לעייפה של מנהלים, ומשכורות והטבות שאבדו מזמן קשר עם המציאות. זהו גם הרציונל העולה מספרו של ד"ר מיכה גודמן, "הנאום האחרון של משה". ההצלחה איננה מה שאני. זה מה שקורה לי! זוהי אמירה תקיפה נגד הסגידה של אדם לעצמו ונגד אשליית השליטה שלו. משמע, התחושה שלו שהוא בשליטה על סביבתו ועל גורלו…

אבי הראל: חג הפסח וחג המצות, שני חגים שונים?

לכאורה, שמותיו של הרגל הראשון – חג הפסח או חג המצות – אינם מציינים בידול כלשהו ולא היא. לפי המקור המקראי חג המצות וחג הפסח הם שני חגים שונים שנחגגים בסמוך: החג הראשון, הוא חג הפסח, שחל בתאריך ארבע עשר לחודש ניסן. החג השני הוא חג המצות, שנחגג בתאריך חמישה עשר בניסן. יחד עם זאת, שניהם בעלי זיקה ברורה לגאולת בני ישראל מגלות מצרים.

אבי הראל: הגדה של פסח, מהמקור במשנה עד ההגדה הקיבוצית

מקורה הראשוני של הגדה של פסח מצוי במשנה במסכת פסחים פרק עשירי. מאז ועד תקופת הגאונים, נוספו לה קטעים רבים שאין אנו מבינים תמיד את טיבם או מיקומם. לאחר כתיבת נוסח ההגדה בתקופת הגאונים ועד המצאת הדפוס, נוספו להגדה של פסח קטעים נוספים, בדרך כלל קטעים הקשורים במקום אמירתם. רוב הפיוטים המצויים בסופה של ההגדה, קיימים בדרך כלל רק בהגדה של פסח בנוסח אשכנז.

אבי הראל: עשר המכות בדרך אל הכאוס

לסיפור עשר המכות – בפרשות וארא ובא – יש השפעה עמוקה ורבת חשיבוּת על ההיסטוריה של עם ישראל, הן בעיצוב התפיסה הדתית שלו והן במצוות רבות שהן זכר ליציאת מצרים (ציצית, תפילין, פסח ועוד) …

גרשון הכהן: לצעוד הישר אל תוך המים

הדיבור על גישות לגאולה מסביר גם את ההבדל בין המגמה המהפכנית, מלאת האמונה, של חלוצי מפלגות הפועלים; לבין חסידי ז׳בוטינסקי. בניגוד לחלוצים הפועלים, לז׳בוטינסקי – וגם לבנימין נתניהו, כאדם אירופי נאור משכיל ומודרני – לא היה מקום לרעיון הגאולה. אצל בן גוריון הכול סובב סביב קוסמולוגיה של גאולה…

גרשון הכהן: בחזרה לעתיד

לכל עם יש סיפור היסטורי המכונן זהות לאומית. עם ישראל אינו ייחודי בעניין זה. מה שייחודי הוא הסיפור והאופן שבו קבעו לספר אותו: "זהו לחם העוני שאכלו אבותינו במצרים…השנה כאן לשנה הבאה בארץ ישראל, השנה עבדים לשנה הבאה בני חורין." אלה מילים פשוטות המזמינות שאלות: האם עודנו עבדים?  האם איננו בארץ ישראל? …

עופר בורין: הגדה של פסח, הנוסח שלי

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שבלילה הזה נתחבר לזולת; שבלילה הזה נשמח בדמוקרטיה שלנו ונגן עליה. שבלילה הזה נהייה נינוחים וסובלניים… שבלילה הזה נסתכל זה לזה בעיניים.

פנחס יחזקאלי: פרופ' משה כהן אליה מטריל את המחאה

מה שמשה כהן-אליה עושה הוא להחזיר את השיח הישראלי לשפיות: לכנות את מה שמתרחש פה בשמו, בלי העטיפות והמניפולציות הלשוניות (סמנטיות) של ה- WOKE: זהו מרד הטובל במעשי בגידה והדהוד של מסרי האויב בעיצומה של מלחמה קיומית. ההבנה הזו קיימת כבר זמן רב בימין, וכהן-אליה רק מנרמל אותה והופך אותה לנחלת הכלל.

פסח

פנחס יחזקאלי: 'כוחי ועוצם ידי' מכשול האגו. הלקח הניהולי של משה וחג הפסח

חג הפסח ודמותו של משה כמנהיג טומנים בחובם את השיעור החשוב ביותר בניהול ובמנהיגות, בעידן של אגו מנופח לעייפה של מנהלים, ומשכורות והטבות שאבדו מזמן קשר עם המציאות. זהו גם הרציונל העולה מספרו של ד"ר מיכה גודמן, "הנאום האחרון של משה". ההצלחה איננה מה שאני. זה מה שקורה לי! זוהי אמירה תקיפה נגד הסגידה של אדם לעצמו ונגד אשליית השליטה שלו. משמע, התחושה שלו שהוא בשליטה על סביבתו ועל גורלו…

אבי הראל: חג הפסח וחג המצות, שני חגים שונים?

לכאורה, שמותיו של הרגל הראשון – חג הפסח או חג המצות – אינם מציינים בידול כלשהו ולא היא. לפי המקור המקראי חג המצות וחג הפסח הם שני חגים שונים שנחגגים בסמוך: החג הראשון, הוא חג הפסח, שחל בתאריך ארבע עשר לחודש ניסן. החג השני הוא חג המצות, שנחגג בתאריך חמישה עשר בניסן. יחד עם זאת, שניהם בעלי זיקה ברורה לגאולת בני ישראל מגלות מצרים.

אבי הראל: הגדה של פסח, מהמקור במשנה עד ההגדה הקיבוצית

מקורה הראשוני של הגדה של פסח מצוי במשנה במסכת פסחים פרק עשירי. מאז ועד תקופת הגאונים, נוספו לה קטעים רבים שאין אנו מבינים תמיד את טיבם או מיקומם. לאחר כתיבת נוסח ההגדה בתקופת הגאונים ועד המצאת הדפוס, נוספו להגדה של פסח קטעים נוספים, בדרך כלל קטעים הקשורים במקום אמירתם. רוב הפיוטים המצויים בסופה של ההגדה, קיימים בדרך כלל רק בהגדה של פסח בנוסח אשכנז.

אבי הראל: עשר המכות בדרך אל הכאוס

לסיפור עשר המכות – בפרשות וארא ובא – יש השפעה עמוקה ורבת חשיבוּת על ההיסטוריה של עם ישראל, הן בעיצוב התפיסה הדתית שלו והן במצוות רבות שהן זכר ליציאת מצרים (ציצית, תפילין, פסח ועוד) …

גרשון הכהן: לצעוד הישר אל תוך המים

הדיבור על גישות לגאולה מסביר גם את ההבדל בין המגמה המהפכנית, מלאת האמונה, של חלוצי מפלגות הפועלים; לבין חסידי ז׳בוטינסקי. בניגוד לחלוצים הפועלים, לז׳בוטינסקי – וגם לבנימין נתניהו, כאדם אירופי נאור משכיל ומודרני – לא היה מקום לרעיון הגאולה. אצל בן גוריון הכול סובב סביב קוסמולוגיה של גאולה…

גרשון הכהן: בחזרה לעתיד

לכל עם יש סיפור היסטורי המכונן זהות לאומית. עם ישראל אינו ייחודי בעניין זה. מה שייחודי הוא הסיפור והאופן שבו קבעו לספר אותו: "זהו לחם העוני שאכלו אבותינו במצרים…השנה כאן לשנה הבאה בארץ ישראל, השנה עבדים לשנה הבאה בני חורין." אלה מילים פשוטות המזמינות שאלות: האם עודנו עבדים?  האם איננו בארץ ישראל? …

עופר בורין: הגדה של פסח, הנוסח שלי

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שבלילה הזה נתחבר לזולת; שבלילה הזה נשמח בדמוקרטיה שלנו ונגן עליה. שבלילה הזה נהייה נינוחים וסובלניים… שבלילה הזה נסתכל זה לזה בעיניים.

היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי

פנחס יחזקאלי: 'כוחי ועוצם ידי' מכשול האגו. הלקח הניהולי של משה וחג הפסח

חג הפסח ודמותו של משה כמנהיג טומנים בחובם את השיעור החשוב ביותר בניהול ובמנהיגות, בעידן של אגו מנופח לעייפה של מנהלים, ומשכורות והטבות שאבדו מזמן קשר עם המציאות. זהו גם הרציונל העולה מספרו של ד"ר מיכה גודמן, "הנאום האחרון של משה". ההצלחה איננה מה שאני. זה מה שקורה לי! זוהי אמירה תקיפה נגד הסגידה של אדם לעצמו ונגד אשליית השליטה שלו. משמע, התחושה שלו שהוא בשליטה על סביבתו ועל גורלו…

גרשון הכהן: לצעוד הישר אל תוך המים

הדיבור על גישות לגאולה מסביר גם את ההבדל בין המגמה המהפכנית, מלאת האמונה, של חלוצי מפלגות הפועלים; לבין חסידי ז׳בוטינסקי. בניגוד לחלוצים הפועלים, לז׳בוטינסקי – וגם לבנימין נתניהו, כאדם אירופי נאור משכיל ומודרני – לא היה מקום לרעיון הגאולה. אצל בן גוריון הכול סובב סביב קוסמולוגיה של גאולה…

גרשון הכהן: בחזרה לעתיד

לכל עם יש סיפור היסטורי המכונן זהות לאומית. עם ישראל אינו ייחודי בעניין זה. מה שייחודי הוא הסיפור והאופן שבו קבעו לספר אותו: "זהו לחם העוני שאכלו אבותינו במצרים…השנה כאן לשנה הבאה בארץ ישראל, השנה עבדים לשנה הבאה בני חורין." אלה מילים פשוטות המזמינות שאלות: האם עודנו עבדים?  האם איננו בארץ ישראל? …

פנחס יחזקאלי: פרופ' משה כהן אליה מטריל את המחאה

מה שמשה כהן-אליה עושה הוא להחזיר את השיח הישראלי לשפיות: לכנות את מה שמתרחש פה בשמו, בלי העטיפות והמניפולציות הלשוניות (סמנטיות) של ה- WOKE: זהו מרד הטובל במעשי בגידה והדהוד של מסרי האויב בעיצומה של מלחמה קיומית. ההבנה הזו קיימת כבר זמן רב בימין, וכהן-אליה רק מנרמל אותה והופך אותה לנחלת הכלל.

אבי הראל: מהות חטאם של נדב ואביהוא בחנוכת המשכן

היותם של נדב ואביהוא כוהנים ומשמשים בקודש לפני ולפנים, מציב אותם כנותני דוגמה אישית לכלל העם, עובדה היכולה לחולל בלב כל אחד ואחד את המחשבה כי עבודה חתרנית וספונטנית – ללא כללים מובנים – היא הראויה ביותר. אולם, עבודה שכזאת הינה פתח לכאוס מוחלט בעבודת המשכן בכלל ועבודת האל בפרט. אשר על כן, תגובת האל למעשיהם הינה מידית, זאת במטרה למנוע כאוס אמוני ודתי גם יחד…

עופר בורין: וידם אהרן

אהרן לא ידע את הכלל הראשון בעסקים – "סופרים את הכסף במדרגות!" במקום לחכות ש"כבוד אלוהים" יופיע, הוא מאיץ באלוהים. אהרן כנראה קצת התבלבל, ולקח לעצמו קרדיט שלא מגיע לו. זה לצערי רמז לעתיד לבוא. אסון גדול בפתח…

יצחק אדיג'ס: "העתיד שייך לנשים!" (?)

בדצמבר 2019 כתב פרופ' יצחק אדיג'ס את המאמר הזה שכולו הלל לכוח הניהול הנשי. "העתיד שיך לנשים!" קבע. עצוב לראות כיצד השתנתה המציאות תוך פחות מעשור, וכיצד העוצמה הנשית מתמוססת אל תוך העוצמה האיסלאמית ש'בולעת' את המערב. הבאנו לכם את המאמר כמות שהוא. קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: משטרות השריעה באירופה: התפתחותן, השפעתן, ואתגרי ההתמודדות

באירופה, באיזורים מוסלמיים שבהם אין למשטרת המדינה דריסת רגל, הולך ומתבסס מנגנון שיטור לא פורמלי – "משטרות השריעה" (Shariah Police). במקביל למשטרות, צומחים גם בתי דין איסלאמיים הפועלים בתוך הקהילות המוסלמיות, במיוחד בנושאי גירושין וירושה… וכן: זוהי בהחלט רק ההתחלה!

[לויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי, לחצו כאן]

ניהול, מורכבות, מדע וספורט

פנחס יחזקאלי: 'כוחי ועוצם ידי' מכשול האגו. הלקח הניהולי של משה וחג הפסח

חג הפסח ודמותו של משה כמנהיג טומנים בחובם את השיעור החשוב ביותר בניהול ובמנהיגות, בעידן של אגו מנופח לעייפה של מנהלים, ומשכורות והטבות שאבדו מזמן קשר עם המציאות. זהו גם הרציונל העולה מספרו של ד"ר מיכה גודמן, "הנאום האחרון של משה". ההצלחה איננה מה שאני. זה מה שקורה לי! זוהי אמירה תקיפה נגד הסגידה של אדם לעצמו ונגד אשליית השליטה שלו. משמע, התחושה שלו שהוא בשליטה על סביבתו ועל גורלו…

יצחק אדיג'ס: "העתיד שייך לנשים!" (?)

בדצמבר 2019 כתב פרופ' יצחק אדיג'ס את המאמר הזה שכולו הלל לכוח הניהול הנשי. "העתיד שיך לנשים!" קבע. עצוב לראות כיצד השתנתה המציאות תוך פחות מעשור, וכיצד העוצמה הנשית מתמוססת אל תוך העוצמה האיסלאמית ש'בולעת' את המערב. הבאנו לכם את המאמר כמות שהוא. קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: מה קורה בלשכת נתניהו?

פרשת זיו אגמון חשפה בעיה קשה: הפעולה הממוקדת וארוכת הטווח של אנשי 'מהפכת הצבע' שלנו לפרק את לשכת נתניהו מבחינה מקצועית הצליחה. כשהמשפט מעמיס עליו והלשכה אינה פרודוקטיבית, הופך נתניהו פגיע יותר, איכות קבלת ההחלטות שלו יורדת. וגדל גם הסיכוי שיטעה.

פנחס יחזקאלי: פוליטיקת הזהויות באתר ייצור ידע

פוליטיקת זהויות (Identity politics) היא היא תפיסה פוליטית וחברתית של תנועת ה- WOKE הפרוגרסיבית, שבה קבוצות מסוימות מתארגנות ופועלות על בסיס זהות משותפת, כמו גזע, מגדר, דת, לאום, נטייה מינית או מעמד חברתי. הפוליטיקה הזו מפוררת את המסגרות הקיימות בתרבות המערב, ומקריסה את התרבות המערבית. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פוליטיקת הזהויות, משמעויותיה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: מדיווח לאקטיביזם, המהפכה התודעתית של התקשורת בישראל

מפת התקשורת הישראלית של 2026 הופכת להיות 'ערוצי אוהדים'. בין אם באמצעות רכישת בעלות על ידי טייקוני הייטק, ובין אם באמצעות מימון המונים של הצרכן הקטן, המטרה היא אחת: להפסיק לצרוך חדשות, ולשלם כדי שדעתי תישמע בזירה התקשורתית.

פנחס יחזקאלי: עמותות, הכלי הפרוגרסיבי ל'תדלוק' מהפכות

בעידן המודרני הפכו העמותות (NGOs) – שהוקמו במקור כדי לשרת מטרות ציבוריות – לכלי אסטרטגי, למתדלק העיקרי של 'הפיכות הצבע'. כך מכונים הניסיונות הרבים בעשורים האחרונים, להפלת שלטון באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך, בגיבוי בינלאומי ובהשתתפות 'ארגוני זכויות'.

פנחס יחזקאלי: איך עמותות חותרות תחת הסדר הקיים?

עמותות הוקמו במקור כדי לשרת מטרות ציבוריות, אך במציאות הפוליטית של ימינו הן הפכו גם לכלי אסטרטגי, בשירותם של בעלי הון ובעלי אינטרס. באמצעות רשת מסועפת של מימון גלובלי, ארגונים אלו מחדירים 'וירוס אינטלקטואלי' לתוך המערכת הממסדית, ומעתיקים את מרכז הכובד הדמוקרטי, מהפרלמנט הנבחר אל מסדרונות המשפט והפקידות…

[ויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי ניהול ומורכבות, לחצו כאן]

פלילים, אכיפת חוק ומשפט

פנחס יחזקאלי: משטרות השריעה באירופה: התפתחותן, השפעתן, ואתגרי ההתמודדות

באירופה, באיזורים מוסלמיים שבהם אין למשטרת המדינה דריסת רגל, הולך ומתבסס מנגנון שיטור לא פורמלי – "משטרות השריעה" (Shariah Police). במקביל למשטרות, צומחים גם בתי דין איסלאמיים הפועלים בתוך הקהילות המוסלמיות, במיוחד בנושאי גירושין וירושה… וכן: זוהי בהחלט רק ההתחלה!

פנחס יחזקאלי: מה קורה בלשכת נתניהו?

פרשת זיו אגמון חשפה בעיה קשה: הפעולה הממוקדת וארוכת הטווח של אנשי 'מהפכת הצבע' שלנו לפרק את לשכת נתניהו מבחינה מקצועית הצליחה. כשהמשפט מעמיס עליו והלשכה אינה פרודוקטיבית, הופך נתניהו פגיע יותר, איכות קבלת ההחלטות שלו יורדת. וגדל גם הסיכוי שיטעה.

פנחס יחזקאלי: אליטה על גב הנמר, כיצד יסתיים משפט נתניהו?

אם תינתן חנינה לפני הבחירות ללא עסקה כוללת, ואם יחזור הימין לשלטון אחרי הבחירות, עלולים משתתפי 'מהפכת הצבע'  לגלות, ש'אין ארוחות חינם', שהגיע מועד התשלום, ושנגזר עליהם, כלשון המשל: גם לאכול את הדגים המסריחים, גם לחטוף את המלקות וגם להיות מגורשים מהעיר.

פנחס יחזקאלי: רינת סבן והשעון הארגוני המתקתק לאחור

רינת סבן, חבריה במחאת קפלן ושלוחיה במערכת האכיפה ניצחו, אבל הניצחון הזה הוא 'ניצחון פירוס' לרוב המעורבים בדבר…

פנחס יחזקאלי: הווק מעוות את החוק הבינלאומי כדי להקריס את הדמוקרטיות

מבצע 'שאגת הארי' הציף את המוקשים שטמנו בחוק הבינלאומי במשך שנים, משפטנים פרוגרסיביים, ארגונים גלובליים ופוליטיקאים של ה- Woke, כדי להגביל את יכולת מדינות הלאום לעמוד על ריבונותן מפני הבאים לפרקן. ממשל טראמפ כבר הבין. ואנחנו?

פנחס יחזקאלי: על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע

אמון ולגיטימציה הם מושגים מרכזיים במדע המדינה ובסוציולוגיה, והקשר ביניהם הדוק. אמון מתייחס לרמת הביטחון שיש לאנשים בכך שהמוסדות, ההנהגה או מערכת החברה פועלים לטובתם ואינם נוהגים בדרכים שמזיקות להם. לגיטימציה, לעומת זאת, מתארת את ההכרה הציבורית בכך שמוסדות השלטון או הנורמות החברתיות הם מוסמכים ומוצדקים. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אמון, לגיטימציה והקשר שביניהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: מלכודת 'עשיית היתר' של יצחק עמית

כשבכיר ו/או ארגון חווים ירידה באמון הציבור ובלגיטימציה שלהם, פעולה אקטיבית – כמו מכתבו של סולברג לכהן-אליה – יכולה להועיל, רק אם מפלס האמון והלגיטימציה גבוה דיו. מתחת לסף קריטי – ושם מערכת האכיפה והמשפט מצויים – כל פעולה נתפסת כבדיחה, חושפת את הפחד שמאחוריה, ומעודדת אחרים להמשיך ולהכות בה.

[למאמרים נוספים בנושאי שיטור, אכיפת חוק ומשפט, לחצו כאן]

חינוך, מוסיקה, ספורט יצירה ואמנות

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת צו

דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְעַצְמִי- גָּדַלְתְּ, לָחַשְׁתִּי אֶל הַדְּמוּת שנשקפה אֵלַי; מָה בָּגַרְתְּ וּמָה יָפִית, הַקֶּמֶט החרוש בְּפָנַיִךְ מְסַפֵּר בִּשְׁבִילֵךְ אֶת סִפּוּר חַיַּיִךְ, גַּם אֶת הַסִּפּוּר שֶׁנִּסִּית לְהַסְתִּיר…

פנחס יחזקאלי: פוליטיקת הזהויות באתר ייצור ידע

פוליטיקת זהויות (Identity politics) היא היא תפיסה פוליטית וחברתית של תנועת ה- WOKE הפרוגרסיבית, שבה קבוצות מסוימות מתארגנות ופועלות על בסיס זהות משותפת, כמו גזע, מגדר, דת, לאום, נטייה מינית או מעמד חברתי. הפוליטיקה הזו מפוררת את המסגרות הקיימות בתרבות המערב, ומקריסה את התרבות המערבית. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פוליטיקת הזהויות, משמעויותיה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: אידיוטים שימושיים באתר ייצור ידע

הביטוי "אידיוטים שימושיים" משמש לתיאור אנשים שתומכים במדיניות או בקבוצה מבלי להבין או לראות את ההשלכות השליליות של תמיכתם, ומסייעים לה להשיג מטרות המנוגדות לאינטרסים שלהם עצמם. לבסוף, הם הראשונים להיות מושלכים לתוך האש… ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אידיוטים שימושיים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: מדיווח לאקטיביזם, המהפכה התודעתית של התקשורת בישראל

מפת התקשורת הישראלית של 2026 הופכת להיות 'ערוצי אוהדים'. בין אם באמצעות רכישת בעלות על ידי טייקוני הייטק, ובין אם באמצעות מימון המונים של הצרכן הקטן, המטרה היא אחת: להפסיק לצרוך חדשות, ולשלם כדי שדעתי תישמע בזירה התקשורתית.

פנחס יחזקאלי: עמותות, הכלי הפרוגרסיבי ל'תדלוק' מהפכות

בעידן המודרני הפכו העמותות (NGOs) – שהוקמו במקור כדי לשרת מטרות ציבוריות – לכלי אסטרטגי, למתדלק העיקרי של 'הפיכות הצבע'. כך מכונים הניסיונות הרבים בעשורים האחרונים, להפלת שלטון באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך, בגיבוי בינלאומי ובהשתתפות 'ארגוני זכויות'.

פנחס יחזקאלי: איך עמותות חותרות תחת הסדר הקיים?

עמותות הוקמו במקור כדי לשרת מטרות ציבוריות, אך במציאות הפוליטית של ימינו הן הפכו גם לכלי אסטרטגי, בשירותם של בעלי הון ובעלי אינטרס. באמצעות רשת מסועפת של מימון גלובלי, ארגונים אלו מחדירים 'וירוס אינטלקטואלי' לתוך המערכת הממסדית, ומעתיקים את מרכז הכובד הדמוקרטי, מהפרלמנט הנבחר אל מסדרונות המשפט והפקידות…

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת ויקרא

"דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְבִתִּי- הו כַּפָּרָה שֶׁלִּי, אָמְרָה לִי אִמָּא, הַאִם כְּבָר סִפַּרְתִּי לָךְ שֶׁהָרוּחַ כְּמוֹ המיים חוֹדֵר לְכָל סֶדֶק צַר, לְכָל חָלָל, מַקְפִּיד לִהְיוֹת נוֹכֵחַ, לִתְפֹּס אוֹתָךְ וּלְהַעֲלוֹת אוֹתָךְ לַמַּעֲלָה לְמַעְלָה, וְלֹא מְשַׁנָּה מָה עֹמֶק הַתְּהוֹם, אוֹ כַּמָּה נוֹרָא הַמַּעֲשֶׂה?"

פילוסופיה ואמונה

פנחס יחזקאלי: הרמב"ם באתר 'ייצור ידע'

רבי משה בן מימון – הרמב"ם (1138 עד 1204) הוא אחד הגדולים שבחכמי ישראל לדורותיהם והנערצים שבהם, ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרמב"ם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

רוני אקריש: להיסטוריה יש משמעות. אבל, האם יש לה מטרה?

אם באמת יש להיסטוריה מטרה, האם אין זו ערובה לכך שתרחיש אפוקליפטי כמו 'סוף ההיסטוריה', לא יכול להתרחש?

פנחס יחזקאלי: מחירו של עגל הזהב

חטא העגל מלמד אותנו שברגע שאדם – או עם – מפסיקים להאמין בייעודם הייחודי ומחפשים תחליפים, בדמות "עגלי זהב" של התקופה, סופם להיטמע ולהיעלם בתוך המערכות שהם עצמם סייעו להקים.

פנחס יחזקאלי: המאבק על נוכחות כלבים במרחב הציבורי במערב

המאבק על נוכחות הכלבים ברחובות המערב אינו באמת על בעלי חיים; הוא על השאלה מי קובע את כללי הטקס במרחב הציבורי. כשהמערב מתחיל להתנצל על נוכחותו של "חברו הטוב ביותר", הוא למעשה מאותת על טשטוש הזהות שלו עצמו אל מול דרישות דתיות חיצוניות.

פנחס יחזקאלי: נבואת קץ ישראל של בסאם ג'ראר

זוכרים את הנבואות על סוף העולם, שמתחדשות כל העת וצוברות חסידים רבים; שמתאכזבים לרגע ועוברים לנבואה הבאה? לאחת הנבואות הללו יש קשר ישיר למה שמתרחש אצלנו בשנים האחרונות…

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על תפיסתם של אירועים מכוננים כצווי דתי

האירוע המכונן אינו זיכרון קפוא, אלא צו קטגורי שמחייב את המאמין לעצב את עולמו מחדש לאור ההתגלות שנחשפה בו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על תפיסתם של אירועים מכוננים כצווי דתי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

גרשון הכהן: למה אנחנו בחרדה? שהם יהיו בחרדה!

בגולה נהגו היהודים, לקראת יום חגם של נוצרים או מוסלמים, להיכנס לחרדה. אנחנו בטיפשותנו מייצרים פה את אותו דבר. הולך להיות פה רמדאן ואנחנו בחרדה. אנחנו בעלי הבית. שהם יהיו בחרדה; ושנביא במעשינו לידי ביטוי את התודעה, ששעתם לא הגיעה, וגם לא תגיע! 

פנחס יחזקאלי: הפרדוקס הקופטי. הקופטים עיצבו את התרבות וההיסטוריה של מצרים, אך הם נרדפים בארצם

עבור מיליוני קופטים – הקהילה הנוצרית העתיקה ביותר במזרח התיכון – מצרים הפכה לבית קברות. ומה הלקח לגבינו? מיליון יהודים בישראל משוועים לשלום, במסגרת 'חזון שתי המדינות' ו'מדינת כל אזרחיה'. אם זה לא עבד לקופטים איך זה יעבוד עבורנו? ואם המערב הנוצרי לא חש לסייע להם, הוא יבוא לעזרתנו?

פרשת השבוע: פרשת שמיני

אבי הראל: מהות חטאם של נדב ואביהוא בחנוכת המשכן

היותם של נדב ואביהוא כוהנים ומשמשים בקודש לפני ולפנים, מציב אותם כנותני דוגמה אישית לכלל העם, עובדה היכולה לחולל בלב כל אחד ואחד את המחשבה כי עבודה חתרנית וספונטנית – ללא כללים מובנים – היא הראויה ביותר. אולם, עבודה שכזאת הינה פתח לכאוס מוחלט בעבודת המשכן בכלל ועבודת האל בפרט. אשר על כן, תגובת האל למעשיהם הינה מידית, זאת במטרה למנוע כאוס אמוני ודתי גם יחד…

עופר בורין: וידם אהרן

אהרן לא ידע את הכלל הראשון בעסקים – "סופרים את הכסף במדרגות!" במקום לחכות ש"כבוד אלוהים" יופיע, הוא מאיץ באלוהים. אהרן כנראה קצת התבלבל, ולקח לעצמו קרדיט שלא מגיע לו. זה לצערי רמז לעתיד לבוא. אסון גדול בפתח…

באתר זה אנחנו מקפידים על זכויות יוצרים, כערך!

באתר זה אנו מקפידים על סוגיית זכויות היוצרים; אנו משתדלים לפרסם את שמו של היוצר גם במקרים שבהם התמונה חופשית. אבל כולנו בני אדם וחשופים לטעויות! אם מצאתם הפרה של זכויות יוצרים, אנא תדעו אותי אישית: ד"ר פנחס יחזקאלי: yehezkeally@gmail.com, 050-4442127.

באתר זה אנו מקפידים על סוגיית זכויות היוצרים; אנו משתדלים לפרסם את שמו של היוצר גם במקרים שבהם התמונה חופשית. אבל כולנו בני אדם וחשופים לטעויות! אם מצאתם הפרה של זכויות יוצרים, אנא תדעו אותי אישית: ד"ר פנחס יחזקאלי: yehezkeally@gmail.com, 050-4442127.

.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!