אוסף כרזות וממים אינטרנטיים בענייני היום

מתעדכן בדר"כ על בסיס יומי

כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן – לרוב תמונה אוסרטון או המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגיה זו, להיום.

פנחס יחזקאלי: האם תיאוריות פסיכולוגיות מתאימות לבעלי פרדיגמת חשיבה מזרחית?

רובם המכריע של המודלים העוסקים בבני אנוש – הנלמדים בקורסים במבוא לפסיכולוגיה ובהתנהגות ארגונית – הם פרי מוחם של חוקרים מערביים, בעיקר אמריקנים; והם מתארים את אותם אנשים מאותה סביבת גידול שבה גדל החוקר. אבל, האם הם מתאימים לכולם?

פנחס יחזקאלי: הכל על אזורי הסְפַ‏ר באתר 'ייצור ידע'

אזור סְפַר או מרחב סְפַר (Frontier) הוא מונח פוליטי וגאוגרפי, המציין אזורים מחוץ לערים הגדולות – בדרך כלל, בסמוך לגבול ואף מעבר לו – שהם שונים תכלית שינוי מהערים, הן בשירותים שמקבלים התושבים, הן ברלוונטיות של החוק; והן ביכולת לאכוף אותו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הסְפַר והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: חזון לאומי, המצפן של מדינה

חזון לאומי הוא חזון של לאום או מדינה, שמזכיר מאוד חזון של ארגון; שהרי, מדינה היא ארגון גדול. הוא מבט שצופה את פני המדינה בעתיד. משאלת הלב שלנו, ה- wishful thinking של תמונת המציאות הרצויה, שאותה אנו מבקשים להשיג או לקדם, במערכת שלנו. החזון חייב לגעת בשמים; אבל אסור לו להיות שיגיונות בעלמא.

פנחס יחזקאלי: משא ומתן באתר 'ייצור ידע'

משא ומתן (מו"מ) מוגדר כ"כל תקשורת, שמטרתה לשכנע או להשפיע על הזולת". התקשורת הזו – השונה מתרבות לתרבות – היא מקצוע המחייב התמחות. רק שבעוד שבתחום הכלכלי אנחנו נוטים להקפיד יחסית בתחום זה, בתחומים חשובים רבים מידי של חיינו, אנו נוטים להפקיד את המשא ומתן בידי חובבים! ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות משא ומתן, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: האם דיפלומטיה במזרח התיכון אפשרית ללא ידיעת התרבות והשפה ערבית?

הניסיון ההיסטורי במזרח התיכון – המוכתם בכשלים מודיעיניים חוזרים ונשנים ובקריסה של הסכמים מדיניים – מציב סימן שאלה נוקב על הנחת היסוד, שדיפלומטיה היא אמנות אוניברסלית. השאלה אינה רק האם שפה ותרבות הן "ערך מוסף", אלא האם היעדרן מהווה כשל מתודולוגי ותפיסתי, הפוסל את יכולתו של השחקן המערבי לפעול במרחב הים-תיכוני והערבי.

משה כהן אליה: אפקט סטרייסנד של נאום נתניהו

כשיצאו עשרות נציגים מן האולם במחאה עם תחילת נאומו של נתניהו באו"ם, הפך החרם מיד לחלק מרכזי מהסיפור התקשורתי סביבו. נתניהו אף פתח את דבריו בהתייחסות ישירה ליוצאים מן האולם. ואז, נוצרה אצל קהל אחר בדיוק התגובה ההפוכה, ושונאי ישראל שרצו לפגוע בנתניהו, הפכו למפרסמים הטובים ביותר של נאומו.

פנחס יחזקאלי: מות ההתיישבות היהודית בא"י והסיכוי לתחייתה, באתר יצור ידע

שתי מגמות יסוד אחראיות לדיכוי ההתיישבות היהודית במדינת ישראל; והמגמה השנייה נטועה במגמות פוסט ציוניות שהשתרשו במנהל הציבורי הישראלי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על מות ההתיישבות היהודית בא"י, על השלכותיה ועל הסיכוי לתחייתה המחודשת בעקבות מלחמת חרבות ברזל, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

גרשון הכהן: ההתיישבות בנגב ובגליל זקוקה לתנופה חדשה

שוב מוכח כי מערכת חוקית ומשפטית אינה מסוגלת להתגמש בזריזות הנדרשת, בעת אירוע חירום משברי, חסר תקדים במהותו; ולהיפך. דווקא מערכות כמו קק"ל – המשוחררות מהאילוצים הפורמליים – מצליחות להיות אפקטיביות במצבים כאלה.

פנחס יחזקאלי: האם תיאוריות פסיכולוגיות מתאימות לבעלי פרדיגמת חשיבה מזרחית?

רובם המכריע של המודלים העוסקים בבני אנוש – הנלמדים בקורסים במבוא לפסיכולוגיה ובהתנהגות ארגונית – הם פרי מוחם של חוקרים מערביים, בעיקר אמריקנים; והם מתארים את אותם אנשים מאותה סביבת גידול שבה גדל החוקר. אבל, האם הם מתאימים לכולם?

פנחס יחזקאלי: סוכות באתר 'ייצור ידע'

סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי. הוא החג השלישי מבין שלוש הרגלים המופיעים בתורה, ונקרא גם חג האסיף (אחרי שני הרגלים הקודמים: חג האביב וחג הקציר). ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות חג הסוכות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: מגילת קהלת באתר ייצור ידע

מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא. זהו אוסף של פתגמים, דברי חכמה, עצות מעשיות לחיים ואזהרות מדרך חיים לא נכונה. המחבר בוחן איזו דרך בחיים מספקת משמעות ונצחיות למעשי האדם… הבאנו לכם כאן את כל שנכתב באתרנו אודות מגילת קהלת. קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: הכל על אזורי הסְפַ‏ר באתר 'ייצור ידע'

אזור סְפַר או מרחב סְפַר (Frontier) הוא מונח פוליטי וגאוגרפי, המציין אזורים מחוץ לערים הגדולות – בדרך כלל, בסמוך לגבול ואף מעבר לו – שהם שונים תכלית שינוי מהערים, הן בשירותים שמקבלים התושבים, הן ברלוונטיות של החוק; והן ביכולת לאכוף אותו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הסְפַר והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: חזון לאומי, המצפן של מדינה

חזון לאומי הוא חזון של לאום או מדינה, שמזכיר מאוד חזון של ארגון; שהרי, מדינה היא ארגון גדול. הוא מבט שצופה את פני המדינה בעתיד. משאלת הלב שלנו, ה- wishful thinking של תמונת המציאות הרצויה, שאותה אנו מבקשים להשיג או לקדם, במערכת שלנו. החזון חייב לגעת בשמים; אבל אסור לו להיות שיגיונות בעלמה.

פנחס יחזקאלי: משא ומתן באתר 'ייצור ידע'

משא ומתן (מו"מ) מוגדר כ"כל תקשורת, שמטרתה לשכנע או להשפיע על הזולת". התקשורת הזו – השונה מתרבות לתרבות – היא מקצוע המחייב התמחות. רק שבעוד שבתחום הכלכלי אנחנו נוטים להקפיד יחסית בתחום זה, בתחומים חשובים רבים מידי של חיינו, אנו נוטים להפקיד את המשא ומתן בידי חובבים! ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות משא ומתן, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

משה כהן אליה: אפקט סטרייסנד של נאום נתניהו

כשיצאו עשרות נציגים מן האולם במחאה עם תחילת נאומו של נתניהו באו"ם, הפך החרם מיד לחלק מרכזי מהסיפור התקשורתי סביבו. נתניהו אף פתח את דבריו בהתייחסות ישירה ליוצאים מן האולם. ואז, נוצרה אצל קהל אחר בדיוק התגובה ההפוכה, ושונאי ישראל שרצו לפגוע בנתניהו, הפכו למפרסמים הטובים ביותר של נאומו.

פנחס יחזקאלי: מות ההתיישבות היהודית בא"י והסיכוי לתחייתה, באתר יצור ידע

שתי מגמות יסוד אחראיות לדיכוי ההתיישבות היהודית במדינת ישראל; והמגמה השנייה נטועה במגמות פוסט ציוניות שהשתרשו במנהל הציבורי הישראלי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על מות ההתיישבות היהודית בא"י, על השלכותיה ועל הסיכוי לתחייתה המחודשת בעקבות מלחמת חרבות ברזל, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

גרשון הכהן: ההתיישבות בנגב ובגליל זקוקה לתנופה חדשה

שוב מוכח כי מערכת חוקית ומשפטית אינה מסוגלת להתגמש בזריזות הנדרשת, בעת אירוע חירום משברי, חסר תקדים במהותו; ולהיפך. דווקא מערכות כמו קק"ל – המשוחררות מהאילוצים הפורמליים – מצליחות להיות אפקטיביות במצבים כאלה.

פנחס יחזקאלי: אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר', באתר ייצור ידע

עשייה 'מתחת לרדאר' היא אסטרטגיית פעולה – המכילה בתוכה אלמנטים של עורמה ותחבולה – שנועדה לנטרל התנגדות לשינוי; ו'להרגיל' את היריב לדינמיקה חדשה, שלאחר שתצבור מסה קריטית, תיצור מהפך במערכת מורכבת. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות עשייה 'מתחת לרדאר' והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: האם תיאוריות פסיכולוגיות מתאימות לבעלי פרדיגמת חשיבה מזרחית?

רובם המכריע של המודלים העוסקים בבני אנוש – הנלמדים בקורסים במבוא לפסיכולוגיה ובהתנהגות ארגונית – הם פרי מוחם של חוקרים מערביים, בעיקר אמריקנים; והם מתארים את אותם אנשים מאותה סביבת גידול שבה גדל החוקר. אבל, האם הם מתאימים לכולם?

פנחס יחזקאלי: משא ומתן באתר 'ייצור ידע'

משא ומתן (מו"מ) מוגדר כ"כל תקשורת, שמטרתה לשכנע או להשפיע על הזולת". התקשורת הזו – השונה מתרבות לתרבות – היא מקצוע המחייב התמחות. רק שבעוד שבתחום הכלכלי אנחנו נוטים להקפיד יחסית בתחום זה, בתחומים חשובים רבים מידי של חיינו, אנו נוטים להפקיד את המשא ומתן בידי חובבים! ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות משא ומתן, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

גרשון הכהן: ההתיישבות בנגב ובגליל זקוקה לתנופה חדשה

שוב מוכח כי מערכת חוקית ומשפטית אינה מסוגלת להתגמש בזריזות הנדרשת, בעת אירוע חירום משברי, חסר תקדים במהותו; ולהיפך. דווקא מערכות כמו קק"ל – המשוחררות מהאילוצים הפורמליים – מצליחות להיות אפקטיביות במצבים כאלה.

פנחס יחזקאלי: אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר', באתר ייצור ידע

עשייה 'מתחת לרדאר' היא אסטרטגיית פעולה – המכילה בתוכה אלמנטים של עורמה ותחבולה – שנועדה לנטרל התנגדות לשינוי; ו'להרגיל' את היריב לדינמיקה חדשה, שלאחר שתצבור מסה קריטית, תיצור מהפך במערכת מורכבת. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות עשייה 'מתחת לרדאר' והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: התנצלות, עוצמה והקשר ביניהם

התנצלות, בתנאים מסוימים, יכולה גם להעצים. פרופ' ברברה קלרמן (barbara kellerman), מרצה למנהיגות ציבורית בבית הספר המפורסם לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הארווארד, מונה חמישה תנאים להתנצלות מעצימה. עוצמתו של מתנצל גדלה, כאשר היא עומדת בקריטריונים הבאים; ופוחתת בהתאמה במקרים הפוכים…

פנחס יחזקאלי: צה"ל הוא עדיין אחד ממעוזי הווק הישראלי, שצמח מתחת לאפנו

בניגוד מוחלט לרוב תושבי ישראל היהודיים, הצמרת הביטחונית בישראל עדיין נגועה ב- WOKE הפרוגרסיבי עד עמקי שרשי שערותיה. התוצאה: מאז המלחמה יצר צה"ל במו ידיו, את 'הנזק האגבי' הגדול ביותר לעם ישראל.

פנחס יחזקאלי: מה זה אומר שניצבים נוזפים בך?

דמותו של איתמר בן גביר אינה דמות השר האידאלי בעיני. אבל מול הביצועים העלובים של קודמיו צריך להצדיע לו. וכדאי שגם בני האליטה שלנו יטמיעו, שביקורת היא באמת ביקורת, רק כשהיא בוחנת באמת גם חוזקות וגם חולשות. אחרת אין בה יותר מ'ממבו ג'מבו' פוליטי מטופש ועצוב.

פנחס יחזקאלי: למי תעזור ועדת חקירה?

אם אתם מאלה שעובדים על אחרים, זה בסדר שתריבו ותפעלו למען וועדת החקירה המתאימה להשגת מטרותיכם. אבל, אם אתם מאלה שמחכים למעשה הקסם שיוציא את האמת לאור, טלו קורה מבין עיניכם. זה ממש לא הולך לקרות…

פנחס יחזקאלי: התרבות ההרסנית של ועדות חקירה

אם ועדות החקירה היו אפקטיביות, היינו חיים היום באידיליה; והיינו לומדים עליהן בספרי ההיסטוריה, כפלא ששינה את חיינו. אבל בניגוד לאמונה הציבורית באפקטיביות של ועדות חקירה, הן כלי שדרכו משטות האליטות בהמונים, מגישות לו לעתים את 'דמם' של אלה שהוחלט להקריבם, שומרות על יקירי האליטה מכל משמר, ומרחיקות את כל מה שמסכן אותה ואת האינטרסים החיוניים שלה מעיני הציבור, עד יעבור זעם.

פנחס יחזקאלי: מה שוות ועדות חקירה, ע"פ תורת השרידות של ד"ר אורי מילשטיין?

בתורת השרידות (ובביקורת המערכתית הרחבה) של ד"ר אורי מילשטיין, ועדות חקירה הן חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון. מילשטיין רואה בוועדות החקירה לסוגיהן מנגנון עיקרי של "התרבות הארגונית הפגומה" בישראל, שתפקידו האמיתי הפוך מתפקידו המוצהר.

פנחס יחזקאלי: תרבות ההשתקה ותביעות ההשתקה באתר ייצור ידע

השתקה תמיד הייתה טקטיקה מוכרת ב'ארגז הכלים' של בעלי העוצמה. היא מבטאת את תרבות ה- WOKE הגורסת, שכל מי שאינו מסכים איתנו – מפרטים ועד לציבור שלם – מגלם בתוכו רוע גמור, שיש לסלקו מחיינו הציבוריים, המקצועיים והאישיים. תביעת השתקה היא ניצול הפרקטיקה המשפטית של תביעת לשון הרע כדי לסתום פיות לצד היריב בדרך אפקטיבית שמחירה גבוה עבור המושתק. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על השתקה ותביעות השתקה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: ניצב יהושע כספי חוגג 97!

יהושע כספי – אחד הקצינים המוערכים במשטרת ישראל – חוגג 96! כספי הוא קצין מזן אחר: אחד מחלוצי ההשכלה האקדמית במשטרת ישראל, שפנה לאקדמיה והצליח ללמוד, ואף לסיים דוקטורט, במהלך שירותו; הוא גם הראשון – והיחיד בין הניצבים (מעניין למה…), שפרש מהמשטרה לקריירה אקדמית… מזל טוב המפקד!

פנחס יחזקאלי: אלף הפנים של הצדק באתר ייצור ידע

הצדק נחרט בתודעה האנושית כדמות עיוורת האוחזת במאזניים, אך בפועל, יש לו אלף פנים, וכל אחת מהן מביטה בראי אחר לחלוטין. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אלף הפנים של הצדק, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

עופר בורין: שוחד ושופטים, וחכמים וצדיקים

לעומת אלה הדורשים, שהשיפוט בישראל יהיה על פי דין תורה, הרי שמשה ואלוהים נתנו הנחייה אחרת. יש דיני תורה ויש דיני משפט. שופט אחד! לא הרכב מייצג של האוכלוסייה או של השבטים השונים. לא אחד מזרחי ואחד אשכנזי. לא אחד דתי ואחד חופשי. לא אחד מכל שבט. שופט אחד!

פנחס יחזקאלי: אליטות בחרדת התחלפות מתנהגות כמאפיה

תיאורית "האליטות כמאפיה" (Elites as a Mafia) טוענת כי בשלבים מסוימים של התפתחות חברתית – או לחלופין, בתקופות של ריקבון מוסדי – אליטות שלטוניות, כלכליות וביורוקרטיות מתחילות לפעול לפי דפוסי התנהגות, קודים ומנגנוני הישרדות, המאפיינים באופן מסורתי את הפשע המאורגן.

פנחס יחזקאלי: מסעות הציד (פישינג) של מערכת אכיפת החוק בישראל. אוסף ממים ראשון

ברגע שבו ההליך המשפטי הופך מכלי לאכיפת נורמות לנשק במאבק על תודעה וכוח, המערכת אולי משיגה "ניצחונות" נקודתיים בדעת הקהל, אך במחיר הרסני של שחיקת האמון ציבורי – הנכס היחיד שבבלעדיותו שורדת מערכת משפט במדינה דמוקרטית. זהו אוסף ראשון של ממים אינטרנטיים על מסעות הציד (פישינג) של מערכת אכיפת החוק בישראל. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.

עופר בורין: מי מייצג את הצדק?

העניין הראשון שמשה מעלה מההיסטוריה הוא הקמת מערכת שיפוטית. חשוב לשים לב – מערכת המשפט הזו באה לשרת את הצדק! אז מי מייצג את הצדק בבית המשפט שלנו, כיום?

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת דברים

שתי סוגיות עיקריות בפרשת דְּבָרִים: סקירת המסע מיציאת מצרים עד לכניסה לארץ; והחובה לשפוט. ספר דברים הוא האחרון בחומשי התורה. בחומש זה ארבעה סוגים של נאומים: א) דברי תוכחה של משה, ב) נאומים על חוקים ומשפטים שניתנו לעם ישראל מצאתו ממצרים עד שהגיע לשערי הארץ, ג) נאומים על התנהגות חברתית. מוסר ואזהרות ולסיום ד) – נאומו האחרון של משה לפני מותו.

פנחס יחזקאלי: ג'יי אדגר הובר, דיפ סטייט של איש אחד

השימוש לרעה שמתבצע היום במערכת אכיפת החוק בישראל, מעלה באוב את הדמות המיתולוגית של ה'דיפ סטייט' האמריקני: מנהל ה- FBI המיתולוגי, ג'ון (ג'יי) אדגר הובר (John Edgar Hoover). הובר מונה לתפקידו על ידי הנשיא קלווין קולידג' – ומאז, לא היה נשיא שהעז להזיזו מתפקידו ו/או לחלוק עליו, מפחד המידע שצבר בשקדנות על פוליטיקאים, ובתוכם הנשיאים…

פנחס פישלר: מסמך יצחקי, חומר נפץ ללא פיקוח

אלה שדאגו לייצר את מסמך יצחקי בחדרי חדרים, ואלו שהדליפו, הם האחראים על אכיפת החוק, על חקר האמת, וגם על חקירות תיקי 1000, 2000, 3000 ו־4000. אלה שחובה לחקור אותם ולדרוש את פשר מעשיהם – באים לחקור אותנו! בבחינת המותר למלך, אסור על העבד. אז מי ישמור על השומרים? מי יפקח אחר המפקחים ויסתום את החורים?!

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על 'אפקט צינון' / 'אפקט מצנן' ככלי שליטה

'אפקט מצנן' או 'אפקט צינון' (Chilling Effect) הוא, הגדר הווירטואלית שהכוח הממסדי מציב בתוך התודעה של הפרט. זהו מנגנון של צנזורה עצמית מונעת, שבו "תג המחיר" על השמעת ביקורת או הובלת שינוי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' על 'אפקט הצינון' / 'האפקט המצנן' ככלי שליטה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: האם תיאוריות פסיכולוגיות מתאימות לבעלי פרדיגמת חשיבה מזרחית?

רובם המכריע של המודלים העוסקים בבני אנוש – הנלמדים בקורסים במבוא לפסיכולוגיה ובהתנהגות ארגונית – הם פרי מוחם של חוקרים מערביים, בעיקר אמריקנים; והם מתארים את אותם אנשים מאותה סביבת גידול שבה גדל החוקר. אבל, האם הם מתאימים לכולם?

פנחס יחזקאלי: הכל על אזורי הסְפַ‏ר באתר 'ייצור ידע'

אזור סְפַר או מרחב סְפַר (Frontier) הוא מונח פוליטי וגאוגרפי, המציין אזורים מחוץ לערים הגדולות – בדרך כלל, בסמוך לגבול ואף מעבר לו – שהם שונים תכלית שינוי מהערים, הן בשירותים שמקבלים התושבים, הן ברלוונטיות של החוק; והן ביכולת לאכוף אותו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הסְפַר והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: חזון לאומי, המצפן של מדינה

חזון לאומי הוא חזון של לאום או מדינה, שמזכיר מאוד חזון של ארגון; שהרי, מדינה היא ארגון גדול. הוא מבט שצופה את פני המדינה בעתיד. משאלת הלב שלנו, ה- wishful thinking של תמונת המציאות הרצויה, שאותה אנו מבקשים להשיג או לקדם, במערכת שלנו. החזון חייב לגעת בשמים; אבל אסור לו להיות שיגיונות בעלמה.

פנחס יחזקאלי: משא ומתן באתר 'ייצור ידע'

משא ומתן (מו"מ) מוגדר כ"כל תקשורת, שמטרתה לשכנע או להשפיע על הזולת". התקשורת הזו – השונה מתרבות לתרבות – היא מקצוע המחייב התמחות. רק שבעוד שבתחום הכלכלי אנחנו נוטים להקפיד יחסית בתחום זה, בתחומים חשובים רבים מידי של חיינו, אנו נוטים להפקיד את המשא ומתן בידי חובבים! ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות משא ומתן, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

משה כהן אליה: אפקט סטרייסנד של נאום נתניהו

כשיצאו עשרות נציגים מן האולם במחאה עם תחילת נאומו של נתניהו באו"ם, הפך החרם מיד לחלק מרכזי מהסיפור התקשורתי סביבו. נתניהו אף פתח את דבריו בהתייחסות ישירה ליוצאים מן האולם. ואז, נוצרה אצל קהל אחר בדיוק התגובה ההפוכה, ושונאי ישראל שרצו לפגוע בנתניהו, הפכו למפרסמים הטובים ביותר של נאומו.

פנחס יחזקאלי: מות ההתיישבות היהודית בא"י והסיכוי לתחייתה, באתר יצור ידע

שתי מגמות יסוד אחראיות לדיכוי ההתיישבות היהודית במדינת ישראל; והמגמה השנייה נטועה במגמות פוסט ציוניות שהשתרשו במנהל הציבורי הישראלי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על מות ההתיישבות היהודית בא"י, על השלכותיה ועל הסיכוי לתחייתה המחודשת בעקבות מלחמת חרבות ברזל, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר', באתר ייצור ידע

עשייה 'מתחת לרדאר' היא אסטרטגיית פעולה – המכילה בתוכה אלמנטים של עורמה ותחבולה – שנועדה לנטרל התנגדות לשינוי; ו'להרגיל' את היריב לדינמיקה חדשה, שלאחר שתצבור מסה קריטית, תיצור מהפך במערכת מורכבת. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות עשייה 'מתחת לרדאר' והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: תופעת ה"ערב רב" בהיסטוריה היהודית

מרגע שפרץ הסרט "נז"א" (נזק אגבי) לחיינו, ומרגע שראינו את יוצריו מתקבלים בתשואות חוזרות וממושכות ובקריאות "תשוחרר פלסטין", וכמו אחרי מקרי בגידה רבים קודמים בשנים האחרונות, חזר ועלה גם המושג 'ערב רב' לסדר היום הציבורי. מהי תופעת הָ"עֵרֶב רַב"? למה היא עולה דווקא בהקשרים כאלה?

אבי הראל: הנפש, מקורה ונצחיותה, במשנתו של ר' משה נתן

בוויכוח בעניין מקורה של הנפש, נוקט רבי משה נתן בעמדה כי נפש האדם נאצלת מהעולם העליון. לאחר קביעה זו, הוא מסביר מקצת מכוחות הנפש וחשיבותם לגוף האדם. הסבר זה אינו מהווה חידוש והוא קיים בספרות הפילוסופית והרפואית קודם תקופתו של רבי משה נתן…

פנחס יחזקאלי: האם מנהיגי העולם הערבי מתנהגים ע"פ הקוראן?

מכיוון שאין לגיטימציה לקיומה של "חילוניות" באיסלאם, המנהיג לא יכול להרשות לעצמו להצטייר כחילוני. זהו הפרדוקס המרכזי של השליט הערבי המודרני, שמערער הסכמים ויוצר מדרון חלקלק בטווח הארוך למלחמה.

פנחס יחזקאלי: סוגי בריתות עם 'כופרים' באיסלאם

בעוד שהסכם חודייביה משמש בהלכה כמודל לשביתת נשק טקטית וזמנית מול אויב ישיר, הבריתות המבוססות על אויב משותף וטובת המדינה (מסלחה) מאפשרות הלכתית ליצור שיתוף פעולה אסטרטגי ארוך טווח עם גורמים לא-מוסלמיים. אבל, כאן אנו מגיעים לאופוזיציה האיסלאמיסטית…

פנחס יחזקאלי: הכל על עמלק באתר 'ייצור ידע'

עד טבח ה- 7/10, רבים בישראל התקשו להבין את משמעות המושג 'עמלק'… זהו האויב הדמוני של ישראל לדורותיו. מאז יציאת מצרים ובכל דור – מהמן האגגי, דרך אדולף היטלר ועד יחיא סינואר וחמאס – לובש עמלק צורה חדש של הצורר התורן המתנכל לעם ישראל… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', בסוגיית 'עמלק', לפי הכותבים (בסדר הא"ב) … קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: "המלחמה היא תחבולה", גם לסונים יש 'תקייה' משלהם

אנו מכירים בעיקר את המושג השיעי 'תקייה' (تقيّة): יכולתו של מוסלמי לשטות ב'כופרים' באמצעות העמדת פנים. למרות שאין זו הדוקטרינה המרכזית שלהם, סונים קיצוניים וארגונים ג'יהאדיסטיים בהחלט משתמשים בפרקטיקות של "תקייה" (בשמות אחרים וגם במושג: 'תקייה') תוך הצדקת שקרים, הסוואה, התחזות והונאה כתחבולות מותרות במסגרת "מלחמה צודקת".

פנחס יחזקאלי: 'תקייה', העמדת הפנים שבה משטים המוסלמים במערב

'תַּקִייַה' היא הציווי ההלכתי על השיעי לשטות ב'כופרים' באמצעות העמדת פנים. בתחילה, השתמשו בה השיעים כהגנה בפני הסונים. התגברות המאבק המוסלמי, במערב בכלל ובישראל בפרט, נתן לה נופך חדש ומבטיח כחלק מ'רעיון ההתנגדות' (המוּקאוומה). גם לסונים, אגב, יש ציוויים הלכתיים דומים.

גרשון הכהן: התמימות הישראלית

באילוצי צנזורה הדהדה השבוע ידיעה על מדינה באזור שהמליצה למדינה אחרת להגיע להסדר שלום עם ישראל ובעתיד בעיתוי מתאים לפתוח במלחמה. הידיעה נגעה ביסודות הכמיהה הישראלית להסדרים ולהסכמי שלום עם מדינות האזור. השיח בנושא הציף את השאלה הישראלית המדאיגה: הלנצח נחיה על חרבנו?

פנחס יחזקאלי: פרשת האזינו באתר 'ייצור ידע'

פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ היא פרשת השבוע העשירית בספר דברים. היא מתחילה בפרק ל"ב, פסוק א' ומסתיימת באותו פרק בפסוק נ"ב. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת האזינו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת האזינו

לעיתים, משימה שטרם הושלמה אך נמצאת בתהליך השלמה – מעודדת ומשמחת יותר את מייסדה, שנפטר לפני השלמת המשימה, כאשר הוא יודע שההמשכיות מובטחת ויש בה גם להביא לתחילתן של משימות חדשות והמשך ללא הגבלה.