במה עסקנו היום באתר 'ייצור ידע'?

[מה התחדש באתר 'ייצור ידע'? התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PublicDomainPictures לאתר Pixabay]
[מה התחדש באתר 'ייצור ידע'? התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PublicDomainPictures לאתר Pixabay]

[המאמרים מוצגים על פי ראשי הפרקים הבאים: 'כרזות וממים בענייני היום', 'פורסמו לאחרונה'; פורים; 'היסטוריה, צבא וביטחון לאומי'; 'ניהול, מורכבות, מדע וספורט'; פלילים, אכיפת חוק ומשפט'; 'חינוך, מוסיקה, ספורט, יצירה ואמנות'; 'פילוסופיה ואמונה'; פרשת השבוע]

כרזות וממים בענייני היום

אוסף כרזות וממים אינטרנטיים בענייני היום

כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן - לרוב תמונה או סרטון, המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגיה זו, להיום.

פורסם לאחרונה

פנחס יחזקאלי: פוליטיקת הזהויות באתר ייצור ידע

פוליטיקת זהויות (Identity politics) היא היא תפיסה פוליטית וחברתית של תנועת ה- WOKE הפרוגרסיבית, שבה קבוצות מסוימות מתארגנות ופועלות על בסיס זהות משותפת, כמו גזע, מגדר, דת, לאום, נטייה מינית או מעמד חברתי. הפוליטיקה הזו מפוררת את המסגרות הקיימות בתרבות המערב, ומקריסה את התרבות המערבית. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פוליטיקת הזהויות, משמעויותיה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל

WOKE הוא הביטוי העממי של האידיאות הפרוגרסיביות. המושג נטבע בסוף העשור הראשון של המילניום. הוא מתאר תת תרבות רדיקלית, שהשתלטה על מוקדי משמעותיים כוח באמריקה; ומייצרת בה סדר תרבותי חדש, תוך שימוש סלקטיבי בחופש הביטוי ובהשתקת מתנגדים. בשנים האחרונות, ה- WOKE חי ובועט גם אצלנו, אבל במהופך: כדי להגן על הסדר התרבותי הישן…

פנחס יחזקאלי: רינת סבן והשעון הארגוני המתקתק לאחור

רינת סבן, חבריה במחאת קפלן ושלוחיה במערכת האכיפה ניצחו, אבל הניצחון הזה הוא 'ניצחון פירוס' לרוב המעורבים בדבר...

אבי הראל: קרבן המנחה

פרשת צו ממשיכה לעסוק בפירוט מעשי הקורבנות מעבר לפירוט שכבר נאמר בפרשת ויקרא. בין שאר הקורבנות בהם היא דנה, מובא קורבן המנחה שהיה מובא למשכן/מקדש בדרך כלל מן הצומח. רוב המנחות היו עשויות מסולת חיטים ומיעוטן מסולת שעורים. משמעות המונח מנחה היא מתנה, שמטרתה פיוס וריצוי לאותו גורם שאליו המנחה מובאת.

אבי הראל: קורבן העולה

האם קורבן העולה הוא קורבן מכפר? על כך מצויה מחלוקת. רבי עקיבא אומר שכן, ואילו אחרים אומרים שקורבן זה הוא קורבן מתנה שמביא האדם למקדש כאשר הוא בא לראות את פני קונו.

אבי הראל: פרשת המילואים וביקורת המקרא

בפרשתנו מצוי פרק ייחודי, פרק ח', שבמקום דינים לעתיד לבוא הוא מביא סיפור מעשה שהיה (סיפור זה נמשך עד פרק י'). אנשי ביקורת המקרא ובראשם החוקר הגרמני ולהאוזן, בן המאה ה-19, הראו כי קיימים הבדלים ניכרים לכאורה בין הנאמר בפרשתנו אודות כהונת אהרון לבין האזכורים השונים הפזורים בספרי המקרא האחרים. מכך הם הסיקו כי כל ספר מקראי נכתב על פי מסורת אחרת וזמנים שונים...

אבי הראל: על קרבן שלמים, תודה וברכת הגומל

קרבן זבח שלמים מוזכר פעמיים בספר ויקרא, בפרשת ויקרא, ובפרשתנו פרשת צו. לפי הכתוב במקרא, קרבן שלמים שונה משאר הקרבנות במובנים שונים, ובעיקר שהוא מתחלק בין שלושה: האל, הכוהן והאדם המקריב. השורש ש.ל.מ יכול להכיל בתוכו פרשנויות רבות, אולם הפרשנות המקובלת ביותר היא זו שהכוונה למונח שלום...

היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי

פנחס יחזקאלי: פוליטיקת הזהויות באתר ייצור ידע

פוליטיקת זהויות (Identity politics) היא היא תפיסה פוליטית וחברתית של תנועת ה- WOKE הפרוגרסיבית, שבה קבוצות מסוימות מתארגנות ופועלות על בסיס זהות משותפת, כמו גזע, מגדר, דת, לאום, נטייה מינית או מעמד חברתי. הפוליטיקה הזו מפוררת את המסגרות הקיימות בתרבות המערב, ומקריסה את התרבות המערבית. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פוליטיקת הזהויות, משמעויותיה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל

WOKE הוא הביטוי העממי של האידיאות הפרוגרסיביות. המושג נטבע בסוף העשור הראשון של המילניום. הוא מתאר תת תרבות רדיקלית, שהשתלטה על מוקדי משמעותיים כוח באמריקה; ומייצרת בה סדר תרבותי חדש, תוך שימוש סלקטיבי בחופש הביטוי ובהשתקת מתנגדים. בשנים האחרונות, ה- WOKE חי ובועט גם אצלנו, אבל במהופך: כדי להגן על הסדר התרבותי הישן…

פנחס יחזקאלי: רינת סבן והשעון הארגוני המתקתק לאחור

רינת סבן, חבריה במחאת קפלן ושלוחיה במערכת האכיפה ניצחו, אבל הניצחון הזה הוא 'ניצחון פירוס' לרוב המעורבים בדבר...

אבי הראל: קרבן המנחה

פרשת צו ממשיכה לעסוק בפירוט מעשי הקורבנות מעבר לפירוט שכבר נאמר בפרשת ויקרא. בין שאר הקורבנות בהם היא דנה, מובא קורבן המנחה שהיה מובא למשכן/מקדש בדרך כלל מן הצומח. רוב המנחות היו עשויות מסולת חיטים ומיעוטן מסולת שעורים. משמעות המונח מנחה היא מתנה, שמטרתה פיוס וריצוי לאותו גורם שאליו המנחה מובאת.

אבי הראל: קורבן העולה

האם קורבן העולה הוא קורבן מכפר? על כך מצויה מחלוקת. רבי עקיבא אומר שכן, ואילו אחרים אומרים שקורבן זה הוא קורבן מתנה שמביא האדם למקדש כאשר הוא בא לראות את פני קונו.

אבי הראל: פרשת המילואים וביקורת המקרא

בפרשתנו מצוי פרק ייחודי, פרק ח', שבמקום דינים לעתיד לבוא הוא מביא סיפור מעשה שהיה (סיפור זה נמשך עד פרק י'). אנשי ביקורת המקרא ובראשם החוקר הגרמני ולהאוזן, בן המאה ה-19, הראו כי קיימים הבדלים ניכרים לכאורה בין הנאמר בפרשתנו אודות כהונת אהרון לבין האזכורים השונים הפזורים בספרי המקרא האחרים. מכך הם הסיקו כי כל ספר מקראי נכתב על פי מסורת אחרת וזמנים שונים...

אבי הראל: על קרבן שלמים, תודה וברכת הגומל

קרבן זבח שלמים מוזכר פעמיים בספר ויקרא, בפרשת ויקרא, ובפרשתנו פרשת צו. לפי הכתוב במקרא, קרבן שלמים שונה משאר הקרבנות במובנים שונים, ובעיקר שהוא מתחלק בין שלושה: האל, הכוהן והאדם המקריב. השורש ש.ל.מ יכול להכיל בתוכו פרשנויות רבות, אולם הפרשנות המקובלת ביותר היא זו שהכוונה למונח שלום...

[לויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי, לחצו כאן]

ניהול, מורכבות, מדע וספורט

פנחס יחזקאלי: פוליטיקת הזהויות באתר ייצור ידע

פוליטיקת זהויות (Identity politics) היא היא תפיסה פוליטית וחברתית של תנועת ה- WOKE הפרוגרסיבית, שבה קבוצות מסוימות מתארגנות ופועלות על בסיס זהות משותפת, כמו גזע, מגדר, דת, לאום, נטייה מינית או מעמד חברתי. הפוליטיקה הזו מפוררת את המסגרות הקיימות בתרבות המערב, ומקריסה את התרבות המערבית. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פוליטיקת הזהויות, משמעויותיה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: מדיווח לאקטיביזם, המהפכה התודעתית של התקשורת בישראל

מפת התקשורת הישראלית של 2026 הופכת להיות 'ערוצי אוהדים'. בין אם באמצעות רכישת בעלות על ידי טייקוני הייטק, ובין אם באמצעות מימון המונים של הצרכן הקטן, המטרה היא אחת: להפסיק לצרוך חדשות, ולשלם כדי שדעתי תישמע בזירה התקשורתית.

פנחס יחזקאלי: עמותות, הכלי הפרוגרסיבי ל'תדלוק' מהפכות

בעידן המודרני הפכו העמותות (NGOs) - שהוקמו במקור כדי לשרת מטרות ציבוריות - לכלי אסטרטגי, למתדלק העיקרי של 'הפיכות הצבע'. כך מכונים הניסיונות הרבים בעשורים האחרונים, להפלת שלטון באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך, בגיבוי בינלאומי ובהשתתפות 'ארגוני זכויות'.

פנחס יחזקאלי: איך עמותות חותרות תחת הסדר הקיים?

עמותות הוקמו במקור כדי לשרת מטרות ציבוריות, אך במציאות הפוליטית של ימינו הן הפכו גם לכלי אסטרטגי, בשירותם של בעלי הון ובעלי אינטרס. באמצעות רשת מסועפת של מימון גלובלי, ארגונים אלו מחדירים 'וירוס אינטלקטואלי' לתוך המערכת הממסדית, ומעתיקים את מרכז הכובד הדמוקרטי, מהפרלמנט הנבחר אל מסדרונות המשפט והפקידות...

פנחס יחזקאלי: עורמה ותחבולה באתר 'ייצור ידע'

פעם עורמה ותחבולה היו חלק בלתי נפרד מארגז הכלים של עמנו. לא עוד... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות עורמה ותחבולה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

פנחס יחזקאלי: על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע

אמון ולגיטימציה הם מושגים מרכזיים במדע המדינה ובסוציולוגיה, והקשר ביניהם הדוק. אמון מתייחס לרמת הביטחון שיש לאנשים בכך שהמוסדות, ההנהגה או מערכת החברה פועלים לטובתם ואינם נוהגים בדרכים שמזיקות להם. לגיטימציה, לעומת זאת, מתארת את ההכרה הציבורית בכך שמוסדות השלטון או הנורמות החברתיות הם מוסמכים ומוצדקים. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אמון, לגיטימציה והקשר שביניהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: מלכודת 'עשיית היתר' של יצחק עמית

כשבכיר ו/או ארגון חווים ירידה באמון הציבור ובלגיטימציה שלהם, פעולה אקטיבית - כמו מכתבו של סולברג לכהן-אליה - יכולה להועיל, רק אם מפלס האמון והלגיטימציה גבוה דיו. מתחת לסף קריטי – ושם מערכת האכיפה והמשפט מצויים – כל פעולה נתפסת כבדיחה, חושפת את הפחד שמאחוריה, ומעודדת אחרים להמשיך ולהכות בה.

[ויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי ניהול ומורכבות, לחצו כאן]

פלילים, אכיפת חוק ומשפט

פנחס יחזקאלי: רינת סבן והשעון הארגוני המתקתק לאחור

רינת סבן, חבריה במחאת קפלן ושלוחיה במערכת האכיפה ניצחו, אבל הניצחון הזה הוא 'ניצחון פירוס' לרוב המעורבים בדבר...

פנחס יחזקאלי: הווק מעוות את החוק הבינלאומי כדי להקריס את הדמוקרטיות

מבצע 'שאגת הארי' הציף את המוקשים שטמנו בחוק הבינלאומי במשך שנים, משפטנים פרוגרסיביים, ארגונים גלובליים ופוליטיקאים של ה- Woke, כדי להגביל את יכולת מדינות הלאום לעמוד על ריבונותן מפני הבאים לפרקן. ממשל טראמפ כבר הבין. ואנחנו?

פנחס יחזקאלי: על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע

אמון ולגיטימציה הם מושגים מרכזיים במדע המדינה ובסוציולוגיה, והקשר ביניהם הדוק. אמון מתייחס לרמת הביטחון שיש לאנשים בכך שהמוסדות, ההנהגה או מערכת החברה פועלים לטובתם ואינם נוהגים בדרכים שמזיקות להם. לגיטימציה, לעומת זאת, מתארת את ההכרה הציבורית בכך שמוסדות השלטון או הנורמות החברתיות הם מוסמכים ומוצדקים. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אמון, לגיטימציה והקשר שביניהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: מלכודת 'עשיית היתר' של יצחק עמית

כשבכיר ו/או ארגון חווים ירידה באמון הציבור ובלגיטימציה שלהם, פעולה אקטיבית - כמו מכתבו של סולברג לכהן-אליה - יכולה להועיל, רק אם מפלס האמון והלגיטימציה גבוה דיו. מתחת לסף קריטי – ושם מערכת האכיפה והמשפט מצויים – כל פעולה נתפסת כבדיחה, חושפת את הפחד שמאחוריה, ומעודדת אחרים להמשיך ולהכות בה.

פנחס יחזקאלי: משפט נתניהו הוא שיעור בדמוקרטיה, לא עילה לחנינה. מענה לד"ר יוסף זהר

תחת מילים יפות במאמרו של ד"ר יוסף זהר על "לכידות" ו"יציבות", מסתתר מתווה שהוא לא פחות מכניעה לדינמיקה של ניסיון ההפיכה המתבצע בישראל מאז 2015, מועד תחילת 'מסע הציד' נגד בנימין נתניהו. נימוקי הכותב מעידים על פער רלוונטיות גובר בינם לבין המציאות. לכן, לא אחסוך את ביקורתי ממנו, והוא בהחלט מוזמן להשיב.

יוסף זהר: לא למשפט בכל מחיר

ההתעקשות על משפט עד תומו תבטיח דבר אחד בלבד: שגם ראש הממשלה ימשיך עד תומו. השאלה היחידה היא של מי יהיה התום הזה: שלו, של המערכת, או של כולנו יחד.

פנחס יחזקאלי: פסיכופתים כהורים

לא ניתן להוכיח כי כל ההורים-הפסיכופתים עוסקים בפרקטיקות הורות מזיקות, אבל החיבור של פסיכופתיה והורות מעלה חששות משמעותיים בנוגע להשפעה הפוטנציאלית של תכונות האישיות שלהם על הדינמיקה המשפחתית ועל רווחתם של ילדיהם.

[למאמרים נוספים בנושאי שיטור, אכיפת חוק ומשפט, לחצו כאן]

חינוך, מוסיקה, ספורט יצירה ואמנות

פנחס יחזקאלי: פוליטיקת הזהויות באתר ייצור ידע

פוליטיקת זהויות (Identity politics) היא היא תפיסה פוליטית וחברתית של תנועת ה- WOKE הפרוגרסיבית, שבה קבוצות מסוימות מתארגנות ופועלות על בסיס זהות משותפת, כמו גזע, מגדר, דת, לאום, נטייה מינית או מעמד חברתי. הפוליטיקה הזו מפוררת את המסגרות הקיימות בתרבות המערב, ומקריסה את התרבות המערבית. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פוליטיקת הזהויות, משמעויותיה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: אידיוטים שימושיים באתר ייצור ידע

הביטוי "אידיוטים שימושיים" משמש לתיאור אנשים שתומכים במדיניות או בקבוצה מבלי להבין או לראות את ההשלכות השליליות של תמיכתם, ומסייעים לה להשיג מטרות המנוגדות לאינטרסים שלהם עצמם. לבסוף, הם הראשונים להיות מושלכים לתוך האש... ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אידיוטים שימושיים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: מדיווח לאקטיביזם, המהפכה התודעתית של התקשורת בישראל

מפת התקשורת הישראלית של 2026 הופכת להיות 'ערוצי אוהדים'. בין אם באמצעות רכישת בעלות על ידי טייקוני הייטק, ובין אם באמצעות מימון המונים של הצרכן הקטן, המטרה היא אחת: להפסיק לצרוך חדשות, ולשלם כדי שדעתי תישמע בזירה התקשורתית.

פנחס יחזקאלי: עמותות, הכלי הפרוגרסיבי ל'תדלוק' מהפכות

בעידן המודרני הפכו העמותות (NGOs) - שהוקמו במקור כדי לשרת מטרות ציבוריות - לכלי אסטרטגי, למתדלק העיקרי של 'הפיכות הצבע'. כך מכונים הניסיונות הרבים בעשורים האחרונים, להפלת שלטון באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך, בגיבוי בינלאומי ובהשתתפות 'ארגוני זכויות'.

פנחס יחזקאלי: איך עמותות חותרות תחת הסדר הקיים?

עמותות הוקמו במקור כדי לשרת מטרות ציבוריות, אך במציאות הפוליטית של ימינו הן הפכו גם לכלי אסטרטגי, בשירותם של בעלי הון ובעלי אינטרס. באמצעות רשת מסועפת של מימון גלובלי, ארגונים אלו מחדירים 'וירוס אינטלקטואלי' לתוך המערכת הממסדית, ומעתיקים את מרכז הכובד הדמוקרטי, מהפרלמנט הנבחר אל מסדרונות המשפט והפקידות...

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת ויקרא

"דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְבִתִּי- הו כַּפָּרָה שֶׁלִּי, אָמְרָה לִי אִמָּא, הַאִם כְּבָר סִפַּרְתִּי לָךְ שֶׁהָרוּחַ כְּמוֹ המיים חוֹדֵר לְכָל סֶדֶק צַר, לְכָל חָלָל, מַקְפִּיד לִהְיוֹת נוֹכֵחַ, לִתְפֹּס אוֹתָךְ וּלְהַעֲלוֹת אוֹתָךְ לַמַּעֲלָה לְמַעְלָה, וְלֹא מְשַׁנָּה מָה עֹמֶק הַתְּהוֹם, אוֹ כַּמָּה נוֹרָא הַמַּעֲשֶׂה?"

פנחס יחזקאלי: הווק מעוות את החוק הבינלאומי כדי להקריס את הדמוקרטיות

מבצע 'שאגת הארי' הציף את המוקשים שטמנו בחוק הבינלאומי במשך שנים, משפטנים פרוגרסיביים, ארגונים גלובליים ופוליטיקאים של ה- Woke, כדי להגביל את יכולת מדינות הלאום לעמוד על ריבונותן מפני הבאים לפרקן. ממשל טראמפ כבר הבין. ואנחנו?

פילוסופיה ואמונה

פנחס יחזקאלי: הרמב"ם באתר 'ייצור ידע'

רבי משה בן מימון - הרמב"ם (1138 עד 1204) הוא אחד הגדולים שבחכמי ישראל לדורותיהם והנערצים שבהם, ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרמב"ם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

רוני אקריש: להיסטוריה יש משמעות. אבל, האם יש לה מטרה?

אם באמת יש להיסטוריה מטרה, האם אין זו ערובה לכך שתרחיש אפוקליפטי כמו 'סוף ההיסטוריה', לא יכול להתרחש?

פנחס יחזקאלי: מחירו של עגל הזהב

חטא העגל מלמד אותנו שברגע שאדם – או עם – מפסיקים להאמין בייעודם הייחודי ומחפשים תחליפים, בדמות "עגלי זהב" של התקופה, סופם להיטמע ולהיעלם בתוך המערכות שהם עצמם סייעו להקים.

פנחס יחזקאלי: המאבק על נוכחות כלבים במרחב הציבורי במערב

המאבק על נוכחות הכלבים ברחובות המערב אינו באמת על בעלי חיים; הוא על השאלה מי קובע את כללי הטקס במרחב הציבורי. כשהמערב מתחיל להתנצל על נוכחותו של "חברו הטוב ביותר", הוא למעשה מאותת על טשטוש הזהות שלו עצמו אל מול דרישות דתיות חיצוניות.

פנחס יחזקאלי: נבואת קץ ישראל של בסאם ג'ראר

זוכרים את הנבואות על סוף העולם, שמתחדשות כל העת וצוברות חסידים רבים; שמתאכזבים לרגע ועוברים לנבואה הבאה? לאחת הנבואות הללו יש קשר ישיר למה שמתרחש אצלנו בשנים האחרונות...

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על תפיסתם של אירועים מכוננים כצווי דתי

האירוע המכונן אינו זיכרון קפוא, אלא צו קטגורי שמחייב את המאמין לעצב את עולמו מחדש לאור ההתגלות שנחשפה בו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על תפיסתם של אירועים מכוננים כצווי דתי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

גרשון הכהן: למה אנחנו בחרדה? שהם יהיו בחרדה!

בגולה נהגו היהודים, לקראת יום חגם של נוצרים או מוסלמים, להיכנס לחרדה. אנחנו בטיפשותנו מייצרים פה את אותו דבר. הולך להיות פה רמדאן ואנחנו בחרדה. אנחנו בעלי הבית. שהם יהיו בחרדה; ושנביא במעשינו לידי ביטוי את התודעה, ששעתם לא הגיעה, וגם לא תגיע! 

פנחס יחזקאלי: הפרדוקס הקופטי. הקופטים עיצבו את התרבות וההיסטוריה של מצרים, אך הם נרדפים בארצם

עבור מיליוני קופטים - הקהילה הנוצרית העתיקה ביותר במזרח התיכון - מצרים הפכה לבית קברות. ומה הלקח לגבינו? מיליון יהודים בישראל משוועים לשלום, במסגרת 'חזון שתי המדינות' ו'מדינת כל אזרחיה'. אם זה לא עבד לקופטים איך זה יעבוד עבורנו? ואם המערב הנוצרי לא חש לסייע להם, הוא יבוא לעזרתנו?

פרשת השבוע: פרשת צו

אבי הראל: קרבן המנחה

פרשת צו ממשיכה לעסוק בפירוט מעשי הקורבנות מעבר לפירוט שכבר נאמר בפרשת ויקרא. בין שאר הקורבנות בהם היא דנה, מובא קורבן המנחה שהיה מובא למשכן/מקדש בדרך כלל מן הצומח. רוב המנחות היו עשויות מסולת חיטים ומיעוטן מסולת שעורים. משמעות המונח מנחה היא מתנה, שמטרתה פיוס וריצוי לאותו גורם שאליו המנחה מובאת.

אבי הראל: קורבן העולה

האם קורבן העולה הוא קורבן מכפר? על כך מצויה מחלוקת. רבי עקיבא אומר שכן, ואילו אחרים אומרים שקורבן זה הוא קורבן מתנה שמביא האדם למקדש כאשר הוא בא לראות את פני קונו.

אבי הראל: פרשת המילואים וביקורת המקרא

בפרשתנו מצוי פרק ייחודי, פרק ח', שבמקום דינים לעתיד לבוא הוא מביא סיפור מעשה שהיה (סיפור זה נמשך עד פרק י'). אנשי ביקורת המקרא ובראשם החוקר הגרמני ולהאוזן, בן המאה ה-19, הראו כי קיימים הבדלים ניכרים לכאורה בין הנאמר בפרשתנו אודות כהונת אהרון לבין האזכורים השונים הפזורים בספרי המקרא האחרים. מכך הם הסיקו כי כל ספר מקראי נכתב על פי מסורת אחרת וזמנים שונים...

אבי הראל: על קרבן שלמים, תודה וברכת הגומל

קרבן זבח שלמים מוזכר פעמיים בספר ויקרא, בפרשת ויקרא, ובפרשתנו פרשת צו. לפי הכתוב במקרא, קרבן שלמים שונה משאר הקרבנות במובנים שונים, ובעיקר שהוא מתחלק בין שלושה: האל, הכוהן והאדם המקריב. השורש ש.ל.מ יכול להכיל בתוכו פרשנויות רבות, אולם הפרשנות המקובלת ביותר היא זו שהכוונה למונח שלום...

אבי הראל: המקדש ופולחן הקרבת הקורבנות בתפיסת הנביאים ירמיהו ועמוס

ספר ויקרא רובו ככולו עוסק בפולחן הדתי של הקורבנות, המתבצע במשכן / מקדש האל. עם ישראל חשב כי ריטואל זה הינו החשוב ביותר, ואילו המצוות המוסריות והחברתיות נדחקו לקרן זווית. לפי חשיבה מעוותת זו, היות והמדובר בבית האל, ובקורבנות המוקרבים לשמו, הרי שריטואל זה יגן על העם מפני פורענות פנימית או חיצונית...

אבי הראל: שמן משחת קודש

לאחר שהפרשה דנה באופן ההקרבה של קורבנות שונים מההיבט הכוהני, עובר המספר המקראי לדון בשמן המשחה, שבו נמשחו הכוהנים לעבודתם, כמו גם כלי המשכן. הפועל משח מופיע בצמידות לפועל קדש, והדבר אומר במפורש כי משיחה בשמן המשחה אינה אקט סמלי גרידא, אלא היא מחוללת שינוי מהותי במעמדם של האנשים או החפצים שנמשחו בה...

עופר בורין: אורים ותומים

בימינו מקובל הביטוי "אורים ותומים" כהתייחסות לאדם שהוא מומחה בתחומו והוא בר-סמכא, שאליו פונים בשאלות בתחום התמחותו. אבל ביהדות, גיליתי להפתעתי, שהם נועדו לתפקיד של לתת תשובה לשאלות, שהאדם רוצה לשאול את אלוהים...

באתר זה אנחנו מקפידים על זכויות יוצרים, כערך!

באתר זה אנו מקפידים על סוגיית זכויות היוצרים; אנו משתדלים לפרסם את שמו של היוצר גם במקרים שבהם התמונה חופשית. אבל כולנו בני אדם וחשופים לטעויות! אם מצאתם הפרה של זכויות יוצרים, אנא תדעו אותי אישית: ד"ר פנחס יחזקאלי: yehezkeally@gmail.com, 050-4442127.

באתר זה אנו מקפידים על סוגיית זכויות היוצרים; אנו משתדלים לפרסם את שמו של היוצר גם במקרים שבהם התמונה חופשית. אבל כולנו בני אדם וחשופים לטעויות! אם מצאתם הפרה של זכויות יוצרים, אנא תדעו אותי אישית: ד"ר פנחס יחזקאלי: yehezkeally@gmail.com, 050-4442127.

.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!