אבי הראל: לא תתגודדו

פרשת ראה עוסקת במאבק כנגד ההשפעה האלילית (פרק י"ג), ובהתמודדות כנגד מנהגים אליליים, תוך המגמה להרחיקם מבני ישראל (פרק י"ד). החוט המקשר בין השניים סובב סביב הברית בין ה' לעם ישראל, וההשלכות הנגזרות ממנה. הברית בין ה' לישראל מתוארת במקרא באמצעות שלושה דימויים אנושיים, בעל ואישה, אדון – עבד, אב ובן.

אוסף כרזות וממים אינטרנטיים בענייני היום

מתעדכן בדר"כ על בסיס יומי

כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן – לרוב תמונה אוסרטון או המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגיה זו, להיום.

אבי הראל: שלושת הרגלים בהיבט קבלי/ תאוסופי

פרשת ראה חוזרת ודנה בנושאי שלושת הרגלים של השנה היהודית. הזוהר דן ברגלים אלה במאמרים רבים, ובדרך כלל מדבר בהקשר הזיווג האלוהי שחגים אלה מסמלים, כלומר התחברות ספירת מלכות עם ספירת יסוד. לעומתו, ג'יקטיליה איננו דן בפרוטרוט בשלושת הרגלים האמורים בפרשתנו, והם מוזכרים בדרך אגבית הקשורה לנושאים אחרים.

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת ראה

"שָׁלוֹם לְךָ דּוֹדִי, שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בַּסֵּתֶר; שָׁלוֹם לְךָ דּוֹדִי, יִזְעַק גּוּפִי עַל מִשְׁכּבִי עִם לֵיל; וַאֲהַרְהֵר בְּךָ וּבנוּ, וְאֶתְעַנֵּג וַאֲחַיֵּךְ עֵת אֶזָּכֵר…"

פנחס יחזקאלי: פרשת ראה באתר 'ייצור ידע'

פָּרָשַׁת רְאֵה היא פרשת השבוע הרביעית בספר דברים. היא מתחילה בפרק י"א, פסוק כ"ו ומסתיימת בפרק ט"ז, פסוק י"ז. לרוב קוראים את הפרשה לפני ראש חודש אלול. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת עקב, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: אוסף מאמרים על הצורך המורכב של מערכות לפגוע בעצמן ואף להתאבד

מערכות מורכבות – ממערכות ביולוגיות ועד ארגוניות וטכנולוגיות – בדומה ליחידים, מחזיקות במנגנוני הגנה ותחזוקה פנימיים, אך לעיתים הן נכנסות, מסיבות שונות, לדפוסים פרדוקסליים של פגיעה-עצמית קבוצתית. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על על הצורך המורכב של מערכות לפגוע בעצמן ואף להתאבד, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: הצורך לאהוב את החפץ לפגוע בנו

מה גורם לאנשים לפתח דחף עז לאהוב את שונאיהם? שורשי התופעה הם נוצרים, והיא גורסת בין היתר, כי אימוץ אהבה וחמלה כלפי יריבים עשויה לשמש מגדלור של תקווה, ולסלול את הדרך לפיוס ולשלום. אני דווקא מעדיף לאמץ את קביעתו של ריקי טורס, חבר הקונגרס האמריקני (שחור והומו מוצהר): "לי יש חוק פשוט בחיים: לעולם אל תצעד עם מי שרוצים לרצוח אותך!".

אבי הראל: עיר הנידחת, ללא רחמים?

בפרשת ראה בספר דברים קיים ציווי מבהיל בעצמתו הנקרא 'עיר הנידחת'. המדובר בעיר ואם בישראל, שהחליטה לעבוד עבודה זרה, ובשל כך היא נידונה להריסה ולהריגת כל תושביה. פרשה זו מעלה תהיות ושאלות קשות בדבר המוסר של המקרא…

אבי הראל: הדוכיפת, מעוף טמא לציפור הלאומית של ישראל

פרק י"ד בפרשת ראה, מביא את רשימת בעלי החיים הטהורים והטמאים, שמותרים/אסורים באכילה. אחד מהעופות הטמאים המוזכר ברשימה, היא הדוכיפת, שזיהויה עבר גלגולים שונים. לציפור זו נקשרו אגדות לרוב, בגין התנהגותה המוזרה, והיא מוזכרת במדרש, בקוראן וגם בספרות העברית של העת החדשה.

אבי הראל: הטעם של מאכלות אסורות לפי הרמב"ם

רשימת המאכלות האסורות מופיעות פעמיים במקרא, בספר ויקרא ובספר דברים. למרות הדמיון בין רשימות אלה, ספר ויקרא שם דגש על קדושת הכוהנים, ואילו ספר דברים מרחיב קדושה זו על כל העם. אחד הסממנים של קדושה כללית זו היא המאכלות האסורות…

יוסי פיינטוך: אמיתות מתובלות בשקרים גרועות משקרים גלויים

המסורת היהודית חוששת יותר מאמיתות המתובלות והטובלות בשקרים, ופחות משקרים גלויים בעלמא שכן הראשונות מסוכנות בהרבה, דהיינו, חצי אמת גרוע מן השקר השלם. חז"ל (פסחים קיג, ב) אף גרסו שישנם שלושה סוגים של אנשים החוטאים בענייני דיבור שהקב"ה שונאם, והראשון שבהם, זה המדבר אחד בפה ואחד בלב…

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת ראה

הנוסח הסופי של החוק צריך להיות ברור ומפורט. אסור שישאיר בעיות בלתי פתורות, או שיהיו בו ניסוחים היכולים להשתמע לשני פנים. משה ידע זאת. לצערי, המחוקקים של ימינו, כולל המחוקקים גם בישראל, לא תמיד משכילים שלא להיכשל…

פנחס יחזקאלי: בין הקוד האתי ל'רוח צה"ל'

הציבור והצבא נוהגים לבלבל בין הקוד האתי של פרופ' אסא כשר ל'רוח צה"ל' של הפרופסורים שגיא והלברטל. המוצר הסופי נקרא אמנם "רוח צה"ל", אך מדובר בשתי תפיסות עולם קוטביות לגבי תפקידו של המסמך: האם הוא ספר חוקים וערכים מקצועי-אוניברסלי (כשר), או מצפן זהותי-לאומי וחינוכי (שגיא והלברטל).

אבי הראל: לא תתגודדו

פרשת ראה עוסקת במאבק כנגד ההשפעה האלילית (פרק י"ג), ובהתמודדות כנגד מנהגים אליליים, תוך המגמה להרחיקם מבני ישראל (פרק י"ד). החוט המקשר בין השניים סובב סביב הברית בין ה' לעם ישראל, וההשלכות הנגזרות ממנה. הברית בין ה' לישראל מתוארת במקרא באמצעות שלושה דימויים אנושיים, בעל ואישה, אדון – עבד, אב ובן.

אבי הראל: שלושת הרגלים בהיבט קבלי/ תאוסופי

פרשת ראה חוזרת ודנה בנושאי שלושת הרגלים של השנה היהודית. הזוהר דן ברגלים אלה במאמרים רבים, ובדרך כלל מדבר בהקשר הזיווג האלוהי שחגים אלה מסמלים, כלומר התחברות ספירת מלכות עם ספירת יסוד. לעומתו, ג'יקטיליה איננו דן בפרוטרוט בשלושת הרגלים האמורים בפרשתנו, והם מוזכרים בדרך אגבית הקשורה לנושאים אחרים.

פנחס יחזקאלי: אוסף מאמרים על הצורך המורכב של מערכות לפגוע בעצמן ואף להתאבד

מערכות מורכבות – ממערכות ביולוגיות ועד ארגוניות וטכנולוגיות – בדומה ליחידים, מחזיקות במנגנוני הגנה ותחזוקה פנימיים, אך לעיתים הן נכנסות, מסיבות שונות, לדפוסים פרדוקסליים של פגיעה-עצמית קבוצתית. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על על הצורך המורכב של מערכות לפגוע בעצמן ואף להתאבד, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: הצורך לאהוב את החפץ לפגוע בנו

מה גורם לאנשים לפתח דחף עז לאהוב את שונאיהם? שורשי התופעה הם נוצרים, והיא גורסת בין היתר, כי אימוץ אהבה וחמלה כלפי יריבים עשויה לשמש מגדלור של תקווה, ולסלול את הדרך לפיוס ולשלום. אני דווקא מעדיף לאמץ את קביעתו של ריקי טורס, חבר הקונגרס האמריקני (שחור והומו מוצהר): "לי יש חוק פשוט בחיים: לעולם אל תצעד עם מי שרוצים לרצוח אותך!".

אבי הראל: עיר הנידחת, ללא רחמים?

בפרשת ראה בספר דברים קיים ציווי מבהיל בעצמתו הנקרא 'עיר הנידחת'. המדובר בעיר ואם בישראל, שהחליטה לעבוד עבודה זרה, ובשל כך היא נידונה להריסה ולהריגת כל תושביה. פרשה זו מעלה תהיות ושאלות קשות בדבר המוסר של המקרא…

אבי הראל: הדוכיפת, מעוף טמא לציפור הלאומית של ישראל

פרק י"ד בפרשת ראה, מביא את רשימת בעלי החיים הטהורים והטמאים, שמותרים/אסורים באכילה. אחד מהעופות הטמאים המוזכר ברשימה, היא הדוכיפת, שזיהויה עבר גלגולים שונים. לציפור זו נקשרו אגדות לרוב, בגין התנהגותה המוזרה, והיא מוזכרת במדרש, בקוראן וגם בספרות העברית של העת החדשה.

אבי הראל: הטעם של מאכלות אסורות לפי הרמב"ם

רשימת המאכלות האסורות מופיעות פעמיים במקרא, בספר ויקרא ובספר דברים. למרות הדמיון בין רשימות אלה, ספר ויקרא שם דגש על קדושת הכוהנים, ואילו ספר דברים מרחיב קדושה זו על כל העם. אחד הסממנים של קדושה כללית זו היא המאכלות האסורות…

יוסי פיינטוך: אמיתות מתובלות בשקרים גרועות משקרים גלויים

המסורת היהודית חוששת יותר מאמיתות המתובלות והטובלות בשקרים, ופחות משקרים גלויים בעלמא שכן הראשונות מסוכנות בהרבה, דהיינו, חצי אמת גרוע מן השקר השלם. חז"ל (פסחים קיג, ב) אף גרסו שישנם שלושה סוגים של אנשים החוטאים בענייני דיבור שהקב"ה שונאם, והראשון שבהם, זה המדבר אחד בפה ואחד בלב…

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת ראה

הנוסח הסופי של החוק צריך להיות ברור ומפורט. אסור שישאיר בעיות בלתי פתורות, או שיהיו בו ניסוחים היכולים להשתמע לשני פנים. משה ידע זאת. לצערי, המחוקקים של ימינו, כולל המחוקקים גם בישראל, לא תמיד משכילים שלא להיכשל…

פנחס יחזקאלי: בין הקוד האתי ל'רוח צה"ל'

הציבור והצבא נוהגים לבלבל בין הקוד האתי של פרופ' אסא כשר ל'רוח צה"ל' של הפרופסורים שגיא והלברטל. המוצר הסופי נקרא אמנם "רוח צה"ל", אך מדובר בשתי תפיסות עולם קוטביות לגבי תפקידו של המסמך: האם הוא ספר חוקים וערכים מקצועי-אוניברסלי (כשר), או מצפן זהותי-לאומי וחינוכי (שגיא והלברטל).

פנחס יחזקאלי: אוסף מאמרים על הצורך המורכב של מערכות לפגוע בעצמן ואף להתאבד

מערכות מורכבות – ממערכות ביולוגיות ועד ארגוניות וטכנולוגיות – בדומה ליחידים, מחזיקות במנגנוני הגנה ותחזוקה פנימיים, אך לעיתים הן נכנסות, מסיבות שונות, לדפוסים פרדוקסליים של פגיעה-עצמית קבוצתית. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על על הצורך המורכב של מערכות לפגוע בעצמן ואף להתאבד, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: מקצועיות ומקצוענות באתר ייצור ידע

המושג Professionalism מתורגם לעברית לשני מושגים (ראו תרשים למעלה): מקצועיות ומקצוענות שיש המבדילים ביניהם: בעוד שמקצועיות מוגדרת כרמת השליטה שלנו בידע המקצועי; הרי שהמקצוענות מבטאת את התרבות המקצועית שלנו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מקצועיות מקצוענות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על שרידותן של מערכות מורכבות

מערכות מורכבות – החל מארגונים אנושיים ועד לרשתות אקולוגיות – פועלות תחת פרדוקס מבני מובנה: בעוד שמטרתן המוצהרת עשויה להיות ניצחון, צמיחה, או שירות ערך עליון, מטרת העל האמיתית והאקטיבית ביותר שלהן היא עצם הישרדותן. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שרידותן של מערכות מורכבות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: עקרון השרידות של ד"ר אורי מילשטיין

המניע המרכזי של האדם והמערכת אינו מימוש ערכים נאצלים או השגת יעדים מוצהרים, אלא הבטחת המשך קיומם ושמירה על מעמדם בסביבה מאיימת.

פנחס יחזקאלי: מיליציה מול צבא מקצועי, בין סף הכאוס לקיפאון בירוקרטי

ד"ר אורי מילשטיין טוען כבר שנים כי "צה"ל רחוק מאוד מהמודלים של צבאות מקצועיים" (ובכך הוא צודק מאוד), ו"הוא נותר מאז הפלמ"ח כסוג של מליציה". האם הוא צודק גם בכך? לטעמי לא. בשדות הקרב המודרניים, המפגש בין צבא מקצועי לבין מיליציה אינו רק מפגש בין מקצוענות לאלתור. הוא בעיקרו מפגש בין שני מודלים ארגוניים שונים, ואפילו קוטביים.

שרה בכור: מחמשת הארכיטיפים של צ'רני, אל הגמישות שבין התפקידים

יש רגע שבו הטייטל מפסיק לומר משהו. בוריס צ'רני מחברת Anthropic, מי שמזוהה עם Claude Code, ניסח אותו בפוסט קצר: ככל שהגבולות בין הנדסה, מוצר, עיצוב ודאטה 'נמסים', אולי לא נשאל עוד מה כתוב לאדם על התג, אלא איזה סוג של תרומה הוא מביא ברגע נתון. במקום מקצוע, תפקוד; במקום זהות, מיקום במחזור החיים. המודל חזק, ואני מבקשת למתוח אותו בשני מהלכים…

יחזקאלי ורזי: מקצוענות בארגונים צבאיים

"מקצוענות" או "פרופסיה" (professionalism) מוגדרת כמקצוע, הדורש השכלה, ולעיתים אף תקופת התמחות. העיסוק הופך ל"פרופסיה", כאשר קיימים בתי אולפנה אקדמיים שיוצרים הומוגניות בקרב העוסקים בו, מנחילים את ה"ידע" ומרחיבים אותו. באקדמיות אלו נשמר ה"זיכרון" ומתפתחת ה"מתודה" המקצועית, הנשענת עליו…

פנחס יחזקאלי: מסעות הציד (פישינג) של מערכת אכיפת החוק בישראל. אוסף ממים ראשון

ברגע שבו ההליך המשפטי הופך מכלי לאכיפת נורמות לנשק במאבק על תודעה וכוח, המערכת אולי משיגה "ניצחונות" נקודתיים בדעת הקהל, אך במחיר הרסני של שחיקת האמון ציבורי – הנכס היחיד שבבלעדיותו שורדת מערכת משפט במדינה דמוקרטית. זהו אוסף ראשון של ממים אינטרנטיים על מסעות הציד (פישינג) של מערכת אכיפת החוק בישראל. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.

עופר בורין: מי מייצג את הצדק?

העניין הראשון שמשה מעלה מההיסטוריה הוא הקמת מערכת שיפוטית. חשוב לשים לב – מערכת המשפט הזו באה לשרת את הצדק! אז מי מייצג את הצדק בבית המשפט שלנו, כיום?

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת דברים

שתי סוגיות עיקריות בפרשת דְּבָרִים: סקירת המסע מיציאת מצרים עד לכניסה לארץ; והחובה לשפוט. ספר דברים הוא האחרון בחומשי התורה. בחומש זה ארבעה סוגים של נאומים: א) דברי תוכחה של משה, ב) נאומים על חוקים ומשפטים שניתנו לעם ישראל מצאתו ממצרים עד שהגיע לשערי הארץ, ג) נאומים על התנהגות חברתית. מוסר ואזהרות ולסיום ד) – נאומו האחרון של משה לפני מותו.

פנחס יחזקאלי: ג'יי אדגר הובר, דיפ סטייט של איש אחד

השימוש לרעה שמתבצע היום במערכת אכיפת החוק בישראל, מעלה באוב את הדמות המיתולוגית של ה'דיפ סטייט' האמריקני: מנהל ה- FBI המיתולוגי, ג'ון (ג'יי) אדגר הובר (John Edgar Hoover). הובר מונה לתפקידו על ידי הנשיא קלווין קולידג' – ומאז, לא היה נשיא שהעז להזיזו מתפקידו ו/או לחלוק עליו, מפחד המידע שצבר בשקדנות על פוליטיקאים, ובתוכם הנשיאים…

פנחס פישלר: מסמך יצחקי, חומר נפץ ללא פיקוח

אלה שדאגו לייצר את מסמך יצחקי בחדרי חדרים, ואלו שהדליפו, הם האחראים על אכיפת החוק, על חקר האמת, וגם על חקירות תיקי 1000, 2000, 3000 ו־4000. אלה שחובה לחקור אותם ולדרוש את פשר מעשיהם – באים לחקור אותנו! בבחינת המותר למלך, אסור על העבד. אז מי ישמור על השומרים? מי יפקח אחר המפקחים ויסתום את החורים?!

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על 'אפקט צינון' / 'אפקט מצנן' ככלי שליטה

'אפקט מצנן' או 'אפקט צינון' (Chilling Effect) הוא, הגדר הווירטואלית שהכוח הממסדי מציב בתוך התודעה של הפרט. זהו מנגנון של צנזורה עצמית מונעת, שבו "תג המחיר" על השמעת ביקורת או הובלת שינוי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' על 'אפקט הצינון' / 'האפקט המצנן' ככלי שליטה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: 'אפקט צינון' / 'אפקט מצנן' ככלי שליטה, חלק שני

במאמר קודם המשגנו את המונח: "אפקט מצנן" או "אפקט הצינון" (Chilling Effect), ותיארנו אותו: שימוש לרעה במערכת אכיפת החוק שגורם לפרטים או לבעלי תפקידים להימנע מפעולות חוקיות ולגיטימיות מחשש להשלכות עתידיות. במאמר זה נרחיב להקשרים נוספים, ונביא דוגמאות לאופן השימוש בו.

פנחס יחזקאלי: 'אפקט צינון' / 'אפקט מצנן' ככלי שליטה, חלק ראשון

המושג "אפקט צינון" או "אפקט מצנן" (Chilling Effect) הוא מצב שבו איום משפטי – ממשי או פוטנציאלי – גורם לפרטים או לבעלי תפקידים להימנע מפעולות חוקיות ולגיטימיות, מחשש להשלכות עתידיות. הוא אינו מחייב הפעלת סנקציה בפועל; די בקיומה של אפשרות ענישה כדי להשפיע. כך מצליח כוח מוסדי, שלטוני או חברתי, להשפיע, להרתיע, להשתיק ביקורת ולדכא פעולה אזרחית. זאת, מבלי להשתמש בהכרח באלימות פיזית או בצנזורה ישירה.

פנחס יחזקאלי: הקרימינולוגיה הביקורתית ומלחמות ההגמוניה

הקרימינולוגיה הביקורתית מניחה כי החוק והמשפט הפלילי אינם אובייקטיביים, אלא סוג של הגדרה פוליטית ו'כלי נשק' במאבקי כוח. לכן, מערכות האכיפה והמשפט פועלות בראש ובראשונה כדי לשמר את ההגמוניה של האליטות ובעלי הכוח, ולנטרל באופן מוסדי פיונים או גורמים, המאיימים על הסטטוס קוו הקיים.

פנחס יחזקאלי: 'מסע הציד' נגד עו"ד דרור חוטר ישי וסיבותיו

בפרספקטיבה של חלוף הזמן, פרשת דרור חוטר-ישי לא הייתה אירוע נקודתי, אלא דגם ראשוני (פרוטוטייפ) למה שמתחולל בישראל מאז ועד היום. השיטות, הדינמיקה המוסדית, והשימוש במשפט הפלילי ככלי במאבק פוליטי-אידאולוגי (מה שמכונה כיום 'לוחמה משפטית' – Lawfare), נוסו במידה רבה לראשונה על חוטר-ישי.

פנחס יחזקאלי: דִּיסִידֵנְטים / פורצי גדר, וחשיבותם לארגונים

דִּיסִידֵנְטים / פורצי גדר בארגונים, אי אפשר איתם בשגרה. אי אפשר בלעדיהם בעת משבר…

פנחס יחזקאלי: דִּיסִידֵנְטים / פורצי גדר, וחשיבותם לארגונים

דִּיסִידֵנְטים / פורצי גדר בארגונים, אי אפשר איתם בשגרה. אי אפשר בלעדיהם בעת משבר…

אבי הראל: עונש המוות במקורות היהדות מציאות או דמיון?

למרות שהמקרא נוקט קו אכזרי לכאורה, ומחייב הוצאה להורג של חוטאים, הרי שקו זה מקבל סייגים רבים מתקופת חז"ל ואילך, ההופכים את עונש המוות לבלתי אפשרי לביצוע בפועל. את מכלול הכללים הללו היטיב לסכם השופט חיים כהן במילים הללו:"זהו מאמץ אינטלקטואלי ומשפטי כביר של חכמינו הקדמונים לבטל עונש המוות בישראל, וזה הלקח הטוב שנתנו לנו". לכן, כל מי שרוצה לטעון כי עונש מוות הוא דבר מקובל ביהדות כדאי לו לשקול את דבריו בשנית.

יאיר רגב: "טלי הודתה ולכן חייבים להרשיעה". האמנם?

החסינות המהותית ועדה להגן על הציבור מפני מצב, שבו נבחריו יחששו לחשוף, להתריע ולבקר את מוקדי הכוח במדינה מחשש להליך פלילי. זו השאלה האמיתית שעומדת להצבעה.

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת ראה

"שָׁלוֹם לְךָ דּוֹדִי, שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בַּסֵּתֶר; שָׁלוֹם לְךָ דּוֹדִי, יִזְעַק גּוּפִי עַל מִשְׁכּבִי עִם לֵיל; וַאֲהַרְהֵר בְּךָ וּבנוּ, וְאֶתְעַנֵּג וַאֲחַיֵּךְ עֵת אֶזָּכֵר…"

פנחס יחזקאלי: אוסף מאמרים על הצורך המורכב של מערכות לפגוע בעצמן ואף להתאבד

מערכות מורכבות – ממערכות ביולוגיות ועד ארגוניות וטכנולוגיות – בדומה ליחידים, מחזיקות במנגנוני הגנה ותחזוקה פנימיים, אך לעיתים הן נכנסות, מסיבות שונות, לדפוסים פרדוקסליים של פגיעה-עצמית קבוצתית. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על על הצורך המורכב של מערכות לפגוע בעצמן ואף להתאבד, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: הצורך לאהוב את החפץ לפגוע בנו

מה גורם לאנשים לפתח דחף עז לאהוב את שונאיהם? שורשי התופעה הם נוצרים, והיא גורסת בין היתר, כי אימוץ אהבה וחמלה כלפי יריבים עשויה לשמש מגדלור של תקווה, ולסלול את הדרך לפיוס ולשלום. אני דווקא מעדיף לאמץ את קביעתו של ריקי טורס, חבר הקונגרס האמריקני (שחור והומו מוצהר): "לי יש חוק פשוט בחיים: לעולם אל תצעד עם מי שרוצים לרצוח אותך!".

פנחס יחזקאלי: בין הקוד האתי ל'רוח צה"ל'

הציבור והצבא נוהגים לבלבל בין הקוד האתי של פרופ' אסא כשר ל'רוח צה"ל' של הפרופסורים שגיא והלברטל. המוצר הסופי נקרא אמנם "רוח צה"ל", אך מדובר בשתי תפיסות עולם קוטביות לגבי תפקידו של המסמך: האם הוא ספר חוקים וערכים מקצועי-אוניברסלי (כשר), או מצפן זהותי-לאומי וחינוכי (שגיא והלברטל).

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על שרידותן של מערכות מורכבות

מערכות מורכבות – החל מארגונים אנושיים ועד לרשתות אקולוגיות – פועלות תחת פרדוקס מבני מובנה: בעוד שמטרתן המוצהרת עשויה להיות ניצחון, צמיחה, או שירות ערך עליון, מטרת העל האמיתית והאקטיבית ביותר שלהן היא עצם הישרדותן. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שרידותן של מערכות מורכבות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: עקרון השרידות של ד"ר אורי מילשטיין

המניע המרכזי של האדם והמערכת אינו מימוש ערכים נאצלים או השגת יעדים מוצהרים, אלא הבטחת המשך קיומם ושמירה על מעמדם בסביבה מאיימת.

פנחס יחזקאלי: דוקטרינת הנסח' (النسخ): המפתח הדינמי להבנת חוקי האיסלאם והאיסלאם הפוליטי

במובנו המילולי, המונח "נסח'" בערבית משמעותו לבטל, להסיר או להעתיק. בהקשר הדתי והמשפטי, מדובר בעיקרון הקובע כי פסוק קוראני או ציווי הלכתי מאוחר יותר בזמן, מבטל או מעדכן פסוק או ציווי קודם לו. עבור הזרמים הרדיקאליים, הנסח' משמש לביסוס תפיסת העולם הדיכוטומית שלהם, המצוות לחלוקת העולם ל"דאר אל-איסלאם" (טריטוריית האיסלאם) ו"דאר אל-חרב" (טריטוריית המלחמה המערבית או הלא-מוסלמית).

פנחס יחזקאלי: מקורות הדימוי של האיסלאם כ'דת השלום'

אחת הבדיחות העצובות של ימינו הוא הביטוי 'דת של שלום' שבו תויג האיסלטם הקיצוני ע"י פוליטיקטים מערביים בהשפעת תרבות ה'פוליטיקלי קורקט', שבחסותה גדלה המפלצת האיסלאמית למצבה הנוכחי, המאיים להקריס את המערב תחתיו. המאמר מוקדש לביטוי הזה ולמקורותיו.

פנחס יחזקאלי: האיסלאם כ"דת השלום" הוא הסוס הטרויאני של הפוליטיקלי-קורקט

לא נראה כי תהליך כניעת אירופה להגירה ולתוצאותיה הוא בר עצירה, וקריסת המרקם החברתי בה היא עובדה מוגמרת. האליטה התרבותית-משפטית (בעזרת בית הדין לזכויות אדם של האיחוד האירופי) ממשיכה להטיל וטו על חוקים המגבילים הגירה, או מבקשים להגן על גבולות ותרבות לאומית. הסוס הטרויאני ימשיך בשלו, עד שהיבשת תקרוס לתוך עצמה! וגם: תחשבו על אליטת ההון הישראלית ובג"ץ, תחשבו עלינו…

facts about: מצוות ההיג'רה ומשמעויותיה. מוחמד בין מכה למדינה

הנצרות מתחילה בלידתו של ישו. היהדות סופרת מתקופת הבריאה. האיסלאם מתחיל את שעונו מרגע שנביאו היגר (היג'רה) ממכה למדינה, וצבר כוח פוליטי. קיים פער משמעותי בין פרקי הקוראן מהתקופה המוקדמת במכה – המדגישים מונותאיזם, צדקה, שיפוט, סבלנות וסיבולת תחת רדיפות – לתקופת מדינה, המדגישה חתירה כוחנית לכניעה של יריביה. שפת השכנוע פינתה את מקומה לשפת הכיבוש. המוקד עבר מהישרדות בתוך החברה לשליטה בה.

facts about: ג'יהאד

במערכת האידאולוגית האיסלאמית, מוות בג'יהאד אינו משהו להימנע ממנו. זהו אידאל שצריך לשאוף אליו ולהשיגו. עד נבין זאת, המערב ימשיך לתפוס את ההתנהגות הזו וסיבותיה, באופן שגוי.

פנחס יחזקאלי: משיח ומשיחיות באתר 'ייצור ידע'

לדור המייסדים של הציונות היה ברור שללא חזון משיחי לקיבוץ גלויות, לשיבת ציון ולגאולה, אין במפעל הציוני יותר מבשורת אוגנדה או בירוביג'אן. אבל, מאז שנות ה- 60 של המאה הקודמת, הפכה ה'משיחיות' למילת גנאי בקרב אנשי השמאל המדיני… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'משיח' ו'משיחיות', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

אבי הראל: למי מיועד השאול?

הביטוי שאול אין לו אח ורע בספרות של המזרח הקדום ופירוש השם שאול לא נתבררה כל צרכה. דפוס החשיבה המקראי אומר כי השאול הוא מקום מנוחתם של המתים. פרט לספר קהלת בו יש דילמה להיכן נפש האדם מגיעה בסופו של דבר, הרי שלפי התפיסה המקראית השאול הוא מקומם של רשעי עולם.

אבי הראל: מחלוקת קורח בראייה בודהיסטית

מחלוקת קרח ועדתו היו האתגר הגדול ביותר של הנהגת משה ואהרון. הפעם אין המחלוקת נמצאת אצל אדם אחד אלא אצל רבים מבני ישראל. התגובה האלוהית למחלוקת זו, בליעת קרח וחבריו באדמה מצביעה אולי יותר מכל על החומרה של מחלוקת זו, שהדיה לא שכחו גם לאחר שהאדמה פתחה את פיה ובלעה את קרח ועדתו…

פנחס יחזקאלי: פרשת ראה באתר 'ייצור ידע'

פָּרָשַׁת רְאֵה היא פרשת השבוע הרביעית בספר דברים. היא מתחילה בפרק י"א, פסוק כ"ו ומסתיימת בפרק ט"ז, פסוק י"ז. לרוב קוראים את הפרשה לפני ראש חודש אלול. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת עקב, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

אבי הראל: שלושת הרגלים בהיבט קבלי/ תאוסופי

פרשת ראה חוזרת ודנה בנושאי שלושת הרגלים של השנה היהודית. הזוהר דן ברגלים אלה במאמרים רבים, ובדרך כלל מדבר בהקשר הזיווג האלוהי שחגים אלה מסמלים, כלומר התחברות ספירת מלכות עם ספירת יסוד. לעומתו, ג'יקטיליה איננו דן בפרוטרוט בשלושת הרגלים האמורים בפרשתנו, והם מוזכרים בדרך אגבית הקשורה לנושאים אחרים.

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת ראה

"שָׁלוֹם לְךָ דּוֹדִי, שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בַּסֵּתֶר; שָׁלוֹם לְךָ דּוֹדִי, יִזְעַק גּוּפִי עַל מִשְׁכּבִי עִם לֵיל; וַאֲהַרְהֵר בְּךָ וּבנוּ, וְאֶתְעַנֵּג וַאֲחַיֵּךְ עֵת אֶזָּכֵר…"

אבי הראל: עיר הנידחת, ללא רחמים?

בפרשת ראה בספר דברים קיים ציווי מבהיל בעצמתו הנקרא 'עיר הנידחת'. המדובר בעיר ואם בישראל, שהחליטה לעבוד עבודה זרה, ובשל כך היא נידונה להריסה ולהריגת כל תושביה. פרשה זו מעלה תהיות ושאלות קשות בדבר המוסר של המקרא…

אבי הראל: הדוכיפת, מעוף טמא לציפור הלאומית של ישראל

פרק י"ד בפרשת ראה, מביא את רשימת בעלי החיים הטהורים והטמאים, שמותרים/אסורים באכילה. אחד מהעופות הטמאים המוזכר ברשימה, היא הדוכיפת, שזיהויה עבר גלגולים שונים. לציפור זו נקשרו אגדות לרוב, בגין התנהגותה המוזרה, והיא מוזכרת במדרש, בקוראן וגם בספרות העברית של העת החדשה.

אבי הראל: הטעם של מאכלות אסורות לפי הרמב"ם

רשימת המאכלות האסורות מופיעות פעמיים במקרא, בספר ויקרא ובספר דברים. למרות הדמיון בין רשימות אלה, ספר ויקרא שם דגש על קדושת הכוהנים, ואילו ספר דברים מרחיב קדושה זו על כל העם. אחד הסממנים של קדושה כללית זו היא המאכלות האסורות…

יוסי פיינטוך: אמיתות מתובלות בשקרים גרועות משקרים גלויים

המסורת היהודית חוששת יותר מאמיתות המתובלות והטובלות בשקרים, ופחות משקרים גלויים בעלמא שכן הראשונות מסוכנות בהרבה, דהיינו, חצי אמת גרוע מן השקר השלם. חז"ל (פסחים קיג, ב) אף גרסו שישנם שלושה סוגים של אנשים החוטאים בענייני דיבור שהקב"ה שונאם, והראשון שבהם, זה המדבר אחד בפה ואחד בלב…

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת ראה

הנוסח הסופי של החוק צריך להיות ברור ומפורט. אסור שישאיר בעיות בלתי פתורות, או שיהיו בו ניסוחים היכולים להשתמע לשני פנים. משה ידע זאת. לצערי, המחוקקים של ימינו, כולל המחוקקים גם בישראל, לא תמיד משכילים שלא להיכשל…

קובי ביטר: הצעה שאי אפשר לסרב לה

הקב"ה מציב בפני בני ישראל בחירה; ואליה מצטרפת המלצה חמה, מהי הדרך הנכונה… מסוג ההצעות שלא כדאי לסרב להן!

עופר בורין: נביאי שקר אז והיום

אלוהים ומשה יודעים שכאשר מלאכת השלמת חיסול עבודת האלילים תושלם, ממילא הצורך בבית מקדש ל"עבודת השם" כבר לא יידרש. בכל הפעמים בהיסטוריה היהודית בהן נבנה בית המקדש הוא לבסוף נחרב והעם יצא לגלות ארוכה וכואבת.
הרמז לסיבות לכך ניתן בפרק הזה – עבודת האלילים במשמעות העמוקה שלה עדיין קיימת וקיום בית מקדש אינו ראוי שכלל יבוא לידי ביצוע…