[המאמרים מוצגים על פי ראשי הפרקים הבאים: 'כרזות וממים בענייני היום', 'פורסמו לאחרונה'; 'היסטוריה, צבא וביטחון לאומי'; 'ניהול, מורכבות, מדע וספורט'; פלילים, אכיפת חוק ומשפט'; 'חינוך, מוסיקה, ספורט, יצירה ואמנות'; 'פילוסופיה ואמונה'; פרשת השבוע]
כרזות וממים בענייני היום
אוסף כרזות וממים אינטרנטיים בענייני היום
מתעדכן בדר"כ על בסיס יומי
כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן – לרוב תמונה אוסרטון או המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגיה זו, להיום.
פורסם לאחרונה
אבי הראל: הדרך השלישית של פינחס בחטא בעל פעור
הסיפור אודות היצמדות בני ישראל לבעל פעור, מעלה שאלה פרשנית סבוכה. מדוע קיימת אי התאמה בין הציווי האלוהי האומר להוקיע את כל מנהיגי העם, לבין הציווי של משה האומר להוקיע כל חוטא ללא קשר למעמדו? יתכן שמשה ניסה כהרגלו לבטל את רוע הגזירה מעל מנהיגי העם, בקריאתו להעניש את כל החוטאים בחטא בעל פעור.
אבי הראל: פרשת זמרי בן סלוא. מנהיגות ארוכה מידי
משה בתחילת דרכו שילב באופן מושכל בין הענווה האישית שלו לבין קנאות דתית מתונה. ככול שעברו השנים, ולאחר כמעט ארבעים שנות נדודים ומשברים שהעמידו את הנהגתו במבחן, פעם אחר פעם, משה נשחק וכורע תחת העומס. קנאתו נעלמת ונאלמת, ורק גורמים חיצוניים יכולים להציל את המצב מקריסה…
אבי הראל: מדוע נאסר להילחם כנגד האומה המואבית?
רות המואבייה, שמוצאה מוזכר רבות במגילת רות, היא כידוע אם סבו של דוד המלך. אם-כן, מוצאה של שושלת המלך המשיח נמצא כבר במעשה לוט ובנותיו, וזאת גם הסיבה שאין להילחם במואב קודם הכניסה לארץ כנען. מעשה צודק בהווה, אינו בהכרח המעשה הנכון בראייה היסטורית עתידית, ולקח זה המקרא מנסה ללמד כאן…
עופר בורין: קללות שהן ברכות וברכות שהן קללות
הפרק – העוסק בבלעם ובאתונו – בא ללמד אותנו, שכאשר מתחולל בתוכנו מאבק פנימי, לפעמים דווקא האתון, החלק הסמוי, זה שלכאורה לא רואה את המציאות, הוא זה שבאמת רואה את האמת שמעבר להבלי העולם הזה. צריך להקשיב גם לאתון. לפעמים היא כל כך חכמה, שהיא מתחילה לדבר כמו בן אדם. בדרך כלל היא לא מדברת ואנחנו צריכים לבד להבין מה אומר לנו הקול הפנימי שלנו, המצפון….
קובי ביטר: בא לקלל ויצא מברך
בעקבות ברכתו של בלעם לישראל:"הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" אומר קובי: "רק אם נבין זאת שאנו לבדד (ואיש, לעולם, לא יוציא לנו את הערמונים מתוך האש), אז יִשְׁכֹּן – נחיה לאורך זמן, ואם נהיה ככל הגויים אז ניעלם – לֹא יִתְחַשָּׁב…
דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת בלק
אף על פי שרובה של פרשת בלק עוסק ב"נבואותיו" ומשליו של בלעם המדייני ושיחותיו עם בלק המואבי, אנו לומדים ממנה על מעמדו של עם ישראל וכיצד עמי הסביבה התייחסו אליו. הפרשה עוסקת בבקשותיו של בלק ובסיפור האתון, מביאה את משלי בלעם ומספרת לנו מי היה בלעם. לא הצלחתי למצוא מקורות, שאינם נשענים על נסים או אמונות, להסבר או להסמכה של בן מדיין כנביא אלהים. מכיוון שכך, אעלה כאן את גרסתי…
פנחס יחזקאלי: על סף הכאוס. מאזן עוצמה במערכת מורכבת
מאזן עוצמה אינו מצב סטטי של "משקל נגד" פיזיקלי, אלא מצב חירום דינאמי (Dynamic Emergence) הנוצר בתוך מערכת כאוטית, המשתנה ללא הרף בין קיפאון, יציבות, ואובדן שליטה.
היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי
אבי הראל: הדרך השלישית של פינחס בחטא בעל פעור
הסיפור אודות היצמדות בני ישראל לבעל פעור, מעלה שאלה פרשנית סבוכה. מדוע קיימת אי התאמה בין הציווי האלוהי האומר להוקיע את כל מנהיגי העם, לבין הציווי של משה האומר להוקיע כל חוטא ללא קשר למעמדו? יתכן שמשה ניסה כהרגלו לבטל את רוע הגזירה מעל מנהיגי העם, בקריאתו להעניש את כל החוטאים בחטא בעל פעור.
אבי הראל: מדוע נאסר להילחם כנגד האומה המואבית?
רות המואבייה, שמוצאה מוזכר רבות במגילת רות, היא כידוע אם סבו של דוד המלך. אם-כן, מוצאה של שושלת המלך המשיח נמצא כבר במעשה לוט ובנותיו, וזאת גם הסיבה שאין להילחם במואב קודם הכניסה לארץ כנען. מעשה צודק בהווה, אינו בהכרח המעשה הנכון בראייה היסטורית עתידית, ולקח זה המקרא מנסה ללמד כאן…
עופר בורין: קללות שהן ברכות וברכות שהן קללות
הפרק – העוסק בבלעם ובאתונו – בא ללמד אותנו, שכאשר מתחולל בתוכנו מאבק פנימי, לפעמים דווקא האתון, החלק הסמוי, זה שלכאורה לא רואה את המציאות, הוא זה שבאמת רואה את האמת שמעבר להבלי העולם הזה. צריך להקשיב גם לאתון. לפעמים היא כל כך חכמה, שהיא מתחילה לדבר כמו בן אדם. בדרך כלל היא לא מדברת ואנחנו צריכים לבד להבין מה אומר לנו הקול הפנימי שלנו, המצפון….
קובי ביטר: בא לקלל ויצא מברך
בעקבות ברכתו של בלעם לישראל:"הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" אומר קובי: "רק אם נבין זאת שאנו לבדד (ואיש, לעולם, לא יוציא לנו את הערמונים מתוך האש), אז יִשְׁכֹּן – נחיה לאורך זמן, ואם נהיה ככל הגויים אז ניעלם – לֹא יִתְחַשָּׁב…
דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת בלק
אף על פי שרובה של פרשת בלק עוסק ב"נבואותיו" ומשליו של בלעם המדייני ושיחותיו עם בלק המואבי, אנו לומדים ממנה על מעמדו של עם ישראל וכיצד עמי הסביבה התייחסו אליו. הפרשה עוסקת בבקשותיו של בלק ובסיפור האתון, מביאה את משלי בלעם ומספרת לנו מי היה בלעם. לא הצלחתי למצוא מקורות, שאינם נשענים על נסים או אמונות, להסבר או להסמכה של בן מדיין כנביא אלהים. מכיוון שכך, אעלה כאן את גרסתי…
פנחס יחזקאלי: על סף הכאוס. מאזן עוצמה במערכת מורכבת
מאזן עוצמה אינו מצב סטטי של "משקל נגד" פיזיקלי, אלא מצב חירום דינאמי (Dynamic Emergence) הנוצר בתוך מערכת כאוטית, המשתנה ללא הרף בין קיפאון, יציבות, ואובדן שליטה.
גרשון הכהן: מבט אופטימי על המצב האסטרטגי
בשינויים רבי התהפוכות המתהווים באזור כולו, מדינת ישראל נדרשת בשעה זו למתווה אסטרטגי חדש הכולל גם את תחומי התלות במערכת הזיקות לארה"ב. טמונה בכך גם הזדמנות להתבססות נכונה לקראת אתגרי הביטחון לעתיד.
[לויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי, לחצו כאן]
ניהול, מורכבות, מדע וספורט
פנחס יחזקאלי: על סף הכאוס. מאזן עוצמה במערכת מורכבת
מאזן עוצמה אינו מצב סטטי של "משקל נגד" פיזיקלי, אלא מצב חירום דינאמי (Dynamic Emergence) הנוצר בתוך מערכת כאוטית, המשתנה ללא הרף בין קיפאון, יציבות, ואובדן שליטה.
פנחס יחזקאלי: דִּיסִידֵנְטים / פורצי גדר, וחשיבותם לארגונים
דִּיסִידֵנְטים / פורצי גדר בארגונים, אי אפשר איתם בשגרה. אי אפשר בלעדיהם בעת משבר…
פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על מניפולציה סמנטית, היפוך משמעותם של מילים וביטויים, ככלי לצריבת תודעה
המניפולציה הסמנטית – תהליך של שינוי מכוון במשמעותן של מילים – אינו חדש, אך בעידן הדיגיטלי והפוסט-מודרני הוא מקבל עוצמה רבה יותר, במיוחד בקרב תנועות המחאה והזרמים הפרוגרסיביים המזוהים עם תרבות ה-Woke, כולל המחאה שלנו. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'מניפולציה סמנטית' והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
פנחס יחזקאלי: שורשי עצמאות היתר של ארגוני הביטחון מהדרג המדיני
עצמאות היתר של ארגוני הביטחון בישראל לא התחילה בשל "מרד גנרלים" או של מזימה מכוונת. היא צמחה מתוך תנאים מבניים שנוצרו משנות השבעים עד ראשית שנות התשעים של המאה הקודמת: מצד אחד, עליית מעמדו של היועמ"ש; מצד שני, חולשת ההכרעה המדינית בתקופת האינתיפאדה הראשונה; ולבסוף, השינויים החוקתיים והמשפטיים שהגבילו את הריבונות המעשית של הממשלה.
אבי הראל: מחלוקת קורח ועדתו. קשרים מול כישורים
הביקורת הנוקבת של קורח ועדתו יכולה להיות מובנת ומוסברת בכך שקורח למרות קרבתו המשפחתית למשפחת הכהונה, לא זכה במשרה נחשקת במשכן. העובדה שבני משפחתו שרתו בקודש בתפקידי משנה, דרבנה את המרד האישי שלו כנגד הנהגת העם. כדי שמרד שכזה יצליח, יש לנסות לרתום אליו את כלל העם…
פנחס יחזקאלי: 'האיש על גב הסוס', מקומו של הצבא בפוליטיקה
בישראל של העשורים האחרונים חל תהליך של השתחררות גופי הביטחון מהכפיפות לדרג המדיני. שיאו של תהליך זה היה מידור הדרג המדיני בליל ה- 6/10 ובימים שקדמו לטבח. גם אחרי הטבח, הדרג המדיני עוד רחוק מלהשיב לעצמו שליטה מוחלטת על הארגונים הללו. עובדה זו הופכת את ספרו הקלאסי של החוקר סמואל פיינר, "האיש על גב הסוס", לספר חובה למבקש להבין תהליכים עכשוויים בישראל.
[ויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי ניהול ומורכבות, לחצו כאן]
פלילים, אכיפת חוק ומשפט
פנחס יחזקאלי: דִּיסִידֵנְטים / פורצי גדר, וחשיבותם לארגונים
דִּיסִידֵנְטים / פורצי גדר בארגונים, אי אפשר איתם בשגרה. אי אפשר בלעדיהם בעת משבר…
פנחס יחזקאלי: דִּיסִידֵנְטים / פורצי גדר, וחשיבותם לארגונים
דִּיסִידֵנְטים / פורצי גדר בארגונים, אי אפשר איתם בשגרה. אי אפשר בלעדיהם בעת משבר…
אבי הראל: עונש המוות במקורות היהדות מציאות או דמיון?
למרות שהמקרא נוקט קו אכזרי לכאורה, ומחייב הוצאה להורג של חוטאים, הרי שקו זה מקבל סייגים רבים מתקופת חז"ל ואילך, ההופכים את עונש המוות לבלתי אפשרי לביצוע בפועל. את מכלול הכללים הללו היטיב לסכם השופט חיים כהן במילים הללו:"זהו מאמץ אינטלקטואלי ומשפטי כביר של חכמינו הקדמונים לבטל עונש המוות בישראל, וזה הלקח הטוב שנתנו לנו". לכן, כל מי שרוצה לטעון כי עונש מוות הוא דבר מקובל ביהדות כדאי לו לשקול את דבריו בשנית.
יאיר רגב: "טלי הודתה ולכן חייבים להרשיעה". האמנם?
החסינות המהותית ועדה להגן על הציבור מפני מצב, שבו נבחריו יחששו לחשוף, להתריע ולבקר את מוקדי הכוח במדינה מחשש להליך פלילי. זו השאלה האמיתית שעומדת להצבעה.
פנחס יחזקאלי: אוסף מאמרים על 'משחק ההרכבים' בבית המשפט העליון
באופן מסורתי, התערבו נשיאי בית המשפט העליון ב'משחק ההרכבים' במשורה, כי שיבוץ השופטים קובע את פסק הדין, והמחיר מתבטא ברמת האמון בבית המשפט ובלגיטימציה שלו. היום הכל נעשה באובססיביות 'ומהמקפצה'. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שקיעתו של בית המשפט העליון והשלכותיה, על פי סדר הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
משה כהן אליה: המניפולטור של ההרכבים
הצעת החוק בנוגע לקביעת הרכבים, היא טובה, וקובעת כי הרכבים בבית המשפט העליון ייקבעו בהגרלה. הדיונים האחרונים בבג"ץ מלמדים שהצעת חוק כזו יכולה להיות אפקטיבית הרבה יותר בשינוי מבנה הכוח בישראל, בהשוואה להרבה רפורמות רחבות היקף אחרות, שיש סבירות גבוהה שייפסלו בבג"ץ.
פנחס יחזקאלי: אכיפה בררנית באתר ייצור ידע
מאז הכתה תרבות ה- WOKE את שורשיה במדינות המערב, הפכה מערכת אכיפת החוק לכלי שליטה פוליטי, והאכיפה הבררנית לחלק בלתי נפרד מחיי האזרחים. אכיפה בררנית קיימת בישראל, עוד מימי המשטרה המנדטורית וימי שלטון מפא"י, אבל בעידן התקשורת הפתוחה, הפכה לנחלת הכלל, עד כי חצי עם איבד אמון במערכת אכיפת החוק. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אכיפה בררנית והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
פנחס יחזקאלי: בפרשת המשט, ולא רק בה, בן גביר צודק
ה'פרחח' בן גביר רק הציב מראה מול מערכות הביטחון והדרג המדיני, שלא הבינו מעולם את מחירו של חילול הריבונות והכבוד הלאומי. על כך הוא ראוי לתודה!
פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על 'טקס הסוטה' / האורדל
על פי המתואר בספר במדבר (פרק ה'), אישה שבעלה חשד בה שזנתה תחתיו ("אישה סוטה") הובאה אל הכהן בבית המקדש, והיה עליה לשתות את "המים המאררים". ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' על 'טקס הסוטה' / האורדל, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
פנחס יחזקאלי: הוצאה להורג ברעל, הומאני זה לא!
פרשת נשא
מסתבר שגם במקרה של זריקת הרעל כמו של הכיסא החשמלי, "הדרך לגיהינום" – במקרה זה של הנדונים למוות – "רצופה כוונות טובות…" תומכי הזריקה ביקשו לייצור כלי הריגה הומניטרי… הם קיבלו, בפועל, מכשיר עינויים משוכלל…
פנחס יחזקאלי: למה גיל לימון מדרדר את ישראל לכאוס?
גיל לימון אינו פועל בחלל ריק, וההתנהלות ה'אפורה' כביכול אינה מקרית. מדובר באסטרטגיה מערכתית המוכרת היטב בתורות המורכבות והניהול המודרני: הנדסת כאוס מנוהל, שמטרתו שיתוק שלטוני.
פנחס יחזקאלי: הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע'
ביורוקרטיה היא אחת מצורות הארגון המוכרות ביותר, האפקטיביות ביותר בתחומים מסוימים, אך גם המושמצות ביותר, ובצדק… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ביורוקרטיה – יתרונותיה ומחלותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
[למאמרים נוספים בנושאי שיטור, אכיפת חוק ומשפט, לחצו כאן]
חינוך, מוסיקה, ספורט יצירה ואמנות
פנחס יחזקאלי: על סף הכאוס. מאזן עוצמה במערכת מורכבת
מאזן עוצמה אינו מצב סטטי של "משקל נגד" פיזיקלי, אלא מצב חירום דינאמי (Dynamic Emergence) הנוצר בתוך מערכת כאוטית, המשתנה ללא הרף בין קיפאון, יציבות, ואובדן שליטה.
איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע. פרשת חוקת
"רַק עוֹד רֶגַע אֶחָד בִּקַּשְׁתִּי לְעַצְמִי; לְהִתְבּוֹנֵן, לְנַסּוֹת וּלְהָבִין אֵיךְ וְאִם אַצְלִיחַ, לָצֵאת מֵהַמִּדְבָּר הַזֶּה, המכלה בשממתו
אֶת חַיַּי וְאֶת נִשְׁמָתִי…"
אבי הראל: שירת הבאר
לקראת סופה של פרשת חוקת, מופיעה שירה קצרה הנקראת שירת הבאר. מבחינת הסוגה הספרותית, שירה זו שייכת לשירת העבודה, שירת העובדים השרים לעצמם בכדי להנעים את זמנם ולעודד את עצמם במהלך העבודה המפרכת. לפי המסורת המדרשית נחשבת שירת הבאר לאחת מהשירות המרכזיות של המקרא, והיא עומדת לצד שירת הים ושירת דבורה בחשיבותה…
פנחס יחזקאלי: תגידו, בג"ץ אוהב נשים?
נשים מהוות אמצעי מצוין להשגת מטרות זרות, כמו: 'מדינת כל אזרחיה'. איך? דרך נטרול צבא היבשה. פסיקות בג"ץ כרסמו כבר אנושות בחיל התותחנים, ועתה, שופטיו מכוונים לשריון.
פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על הפער שבין המוסר לחיים עצמם
אנו יודעים, שמה שמניע מערכות מורכבות זה מאבק העוצמה בין מרכיביהן. איפה זה ממקם את המוסר בחיינו? ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המוסר והפער שבינם לבין חיינו בפועל, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
פנחס יחזקאלי: מדוע ארה"ב בוגדת בשותפותיה?
"להיות אויב של ארצות הברית זה מסוכן, אבל להיות בן ברית שלה זה קטלני", קבע הנרי קיסינג'ר. אבל, האמת היא שהתופעה הזו חוצת יבשות. אין מוסר במדיניות חוץ ומדינות חזקות, נזקקות לעתים לבעלות ברית, ואחר כך פונות נגדן. וכן, גם אנחנו בגדנו…
פנחס יחזקאלי: דִּיסִידֵנְטים / פורצי גדר, וחשיבותם לארגונים
דִּיסִידֵנְטים / פורצי גדר בארגונים, אי אפשר איתם בשגרה. אי אפשר בלעדיהם בעת משבר…
פילוסופיה ואמונה
פנחס יחזקאלי: משיח ומשיחיות באתר 'ייצור ידע'
לדור המייסדים של הציונות היה ברור שללא חזון משיחי לקיבוץ גלויות, לשיבת ציון ולגאולה, אין במפעל הציוני יותר מבשורת אוגנדה או בירוביג'אן. אבל, מאז שנות ה- 60 של המאה הקודמת, הפכה ה'משיחיות' למילת גנאי בקרב אנשי השמאל המדיני… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'משיח' ו'משיחיות', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
אבי הראל: למי מיועד השאול?
הביטוי שאול אין לו אח ורע בספרות של המזרח הקדום ופירוש השם שאול לא נתבררה כל צרכה. דפוס החשיבה המקראי אומר כי השאול הוא מקום מנוחתם של המתים. פרט לספר קהלת בו יש דילמה להיכן נפש האדם מגיעה בסופו של דבר, הרי שלפי התפיסה המקראית השאול הוא מקומם של רשעי עולם.
אבי הראל: מחלוקת קורח בראייה בודהיסטית
מחלוקת קרח ועדתו היו האתגר הגדול ביותר של הנהגת משה ואהרון. הפעם אין המחלוקת נמצאת אצל אדם אחד אלא אצל רבים מבני ישראל. התגובה האלוהית למחלוקת זו, בליעת קרח וחבריו באדמה מצביעה אולי יותר מכל על החומרה של מחלוקת זו, שהדיה לא שכחו גם לאחר שהאדמה פתחה את פיה ובלעה את קרח ועדתו…
פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על 'טקס הסוטה' / האורדל
על פי המתואר בספר במדבר (פרק ה'), אישה שבעלה חשד בה שזנתה תחתיו ("אישה סוטה") הובאה אל הכהן בבית המקדש, והיה עליה לשתות את "המים המאררים". ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' על 'טקס הסוטה' / האורדל, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
פנחס יחזקאלי: ירושלים באתר 'ייצור ידע'
"על בונקרים מבוצרים / ועל אחינו הגברים / שנשארו שם בני עשרים / אל גבעת התחמושת…" (יורם טהר לב)… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ירושלים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
פנחס יחזקאלי: ל"ג בעומר ואירועי מירון באתר ייצור ידע
לקראת ל"ג בעומר, ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' – אודות החג ומשמעויותיו, אודות מרד בר כוכבא ואודות אסון מירון שהתרחש ביום זה בשנת תשפ"א, 2021 – על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
גרשון הכהן: נס קרה לנו!
העובדה – שבשעה הגורלית שלא הייתה כמוה בחיי עם ישראל, מאז כישלון מרד בר כוכבא, עמדה לנו הנהגה בעלת שיעור קומה, בולט בכל קנה מידה היסטורי – אינה מובנת מאליה. התלכדות אקראית כזו בין שעה גורלית לבין מנהיגות הראויה לגודל השעה, היא תזמון מיוחד במינו. מה שחשוב לא פחות הוא העובדה, שאל הרגע הגורלי – למאבק הקמתה של מדינה מתוך סערת המלחמה – בן גוריון הגיע במוכנות אישית מבוססת היטב, לאחר עשרות שנות הנהגה.
גרשון הכהן: יציאת מצרים כאן ועכשיו
מאמר מומלץ
כפי שהודגש היטב בתורת האר"י הקדוש, האל ברא את האדם כי הוא זקוק לו וליוזמת פעולתו. זו נקודת המוצא של המהפכה הציונית. טמון כאן יסוד עמוק לדיון אין סופי, דיון בממדיו של המעשה האסטרטגי, הרבה יותר מאשר דיון תאולוגי דתי. מבט אמוני תנ"כי יודע לכרוך את הסוגיות האלה לדיון אחד. כאן יבחר כל אדם את ההתבוננות המתאימה לו.
פרשת השבוע: פרשת בלק
אבי הראל: הדרך השלישית של פינחס בחטא בעל פעור
הסיפור אודות היצמדות בני ישראל לבעל פעור, מעלה שאלה פרשנית סבוכה. מדוע קיימת אי התאמה בין הציווי האלוהי האומר להוקיע את כל מנהיגי העם, לבין הציווי של משה האומר להוקיע כל חוטא ללא קשר למעמדו? יתכן שמשה ניסה כהרגלו לבטל את רוע הגזירה מעל מנהיגי העם, בקריאתו להעניש את כל החוטאים בחטא בעל פעור.
אבי הראל: מדוע נאסר להילחם כנגד האומה המואבית?
רות המואבייה, שמוצאה מוזכר רבות במגילת רות, היא כידוע אם סבו של דוד המלך. אם-כן, מוצאה של שושלת המלך המשיח נמצא כבר במעשה לוט ובנותיו, וזאת גם הסיבה שאין להילחם במואב קודם הכניסה לארץ כנען. מעשה צודק בהווה, אינו בהכרח המעשה הנכון בראייה היסטורית עתידית, ולקח זה המקרא מנסה ללמד כאן…
עופר בורין: קללות שהן ברכות וברכות שהן קללות
הפרק – העוסק בבלעם ובאתונו – בא ללמד אותנו, שכאשר מתחולל בתוכנו מאבק פנימי, לפעמים דווקא האתון, החלק הסמוי, זה שלכאורה לא רואה את המציאות, הוא זה שבאמת רואה את האמת שמעבר להבלי העולם הזה. צריך להקשיב גם לאתון. לפעמים היא כל כך חכמה, שהיא מתחילה לדבר כמו בן אדם. בדרך כלל היא לא מדברת ואנחנו צריכים לבד להבין מה אומר לנו הקול הפנימי שלנו, המצפון….
קובי ביטר: בא לקלל ויצא מברך
בעקבות ברכתו של בלעם לישראל:"הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" אומר קובי: "רק אם נבין זאת שאנו לבדד (ואיש, לעולם, לא יוציא לנו את הערמונים מתוך האש), אז יִשְׁכֹּן – נחיה לאורך זמן, ואם נהיה ככל הגויים אז ניעלם – לֹא יִתְחַשָּׁב…
דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת בלק
אף על פי שרובה של פרשת בלק עוסק ב"נבואותיו" ומשליו של בלעם המדייני ושיחותיו עם בלק המואבי, אנו לומדים ממנה על מעמדו של עם ישראל וכיצד עמי הסביבה התייחסו אליו. הפרשה עוסקת בבקשותיו של בלק ובסיפור האתון, מביאה את משלי בלעם ומספרת לנו מי היה בלעם. לא הצלחתי למצוא מקורות, שאינם נשענים על נסים או אמונות, להסבר או להסמכה של בן מדיין כנביא אלהים. מכיוון שכך, אעלה כאן את גרסתי…
באתר זה אנחנו מקפידים על זכויות יוצרים, כערך!
באתר זה אנו מקפידים על סוגיית זכויות היוצרים; אנו משתדלים לפרסם את שמו של היוצר גם במקרים שבהם התמונה חופשית. אבל כולנו בני אדם וחשופים לטעויות! אם מצאתם הפרה של זכויות יוצרים, אנא תדעו אותי אישית: ד"ר פנחס יחזקאלי: yehezkeally@gmail.com, 050-4442127.
.
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
