[המאמרים מוצגים על פי ראשי הפרקים הבאים: 'כרזות וממים בענייני היום', 'פורסמו לאחרונה'; ל"ג בעומר; 'היסטוריה, צבא וביטחון לאומי'; 'ניהול, מורכבות, מדע וספורט'; פלילים, אכיפת חוק ומשפט'; 'חינוך, מוסיקה, ספורט, יצירה ואמנות'; 'פילוסופיה ואמונה'; פרשת השבוע]
כרזות וממים בענייני היום
אוסף כרזות וממים אינטרנטיים בענייני היום
מתעדכן בדר"כ על בסיס יומי
כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן – לרוב תמונה או סרטון, המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגיה זו, להיום.
פורסם לאחרונה
אבי הראל: משמעות שנת היובל במקרא ובמזרח הקדום
פרשות בהר-בחוקותי
שנת היובל המקראית, חלה במועד קבוע, לאחר מחזור של שבע שמיטות, ויש לה פן חברתי/ דתי מובהק. בשנת היובל המקראית יש את מצוות שנת השמיטה, איסור של זריעה וקצירת היבול החקלאי; שחרור כללי של עבדים ישראלים; והשבת אחוזות הקרקע לבעליהן הראשונים. אין לשלטון שיקול דעת בפרמטרים אלו היות והמדובר בצו אלוהי המחייב את השליט באותה שנה לבצעה…
קובי ביטר: ל"ג בעומר
כמעט הכל על ל"ג בעומר…
אבי הראל: אבלות בספירת העומר. מנהג ראוי?
סיפור מותם של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא לא הותיר כל רושם הלכתי על אורח החיים היהודי. רוב החוקרים גם סבורים, שרבים מהם מתו בתקופת מרד בר-כוכבא מידי השלטונות הרומיים. בימינו התעוררה שאלה עניינית: האם אבלות יְשנה זו – מלפני כ- 1,800 שנה – עדיפה על האבדן של העם היהודי בשואה; ואם קום מדינת ישראל – שהוכרזה בעצם ימי ספירת העומר – לא ראוי היה לה שתקהה?
אבי הראל: היינריך היינה ומדורות ל”ג בעומר
המדורות של ל"ג בעומר, שנחגגות ברוב עם על פי לוח השנה העברי כל השנה, משכיחות אש מסוג אחר, אש של שנאת זרים ושרפת ספרים…
אבי הראל: ל"ג בעומר. מיתוס ומציאות
כיצד נוצר ל"ג בעומר? לתאריך זה אין סמך במקרא או אזכור ברור ומפורש בספרות חז"ל. רק במאה השביעית לספירה, החלו לקשור אותו לדברים נוספים, והחל מהמאה ה- 12 הוא קושר למותם של תלמידי ר' עקיבא. רק מהמאה ה- 16 ואילך, כאשר ל"ג בעומר קושר להילולת רבי שמעון בר יוחאי, הוא קיבל את הצביון שאנו מכירים כיום…
אבי הראל: בר כוכבא. גלגול היסטורי
האופן שבו נתפסה דמותו של בר כוכבא עבר במהלך השנים שינויים דרמטיים, הכל על פי מאפייני התקופה, ממשיח שקר ועד ללוחם גיבור…
פנחס יחזקאלי: שודדים ולוחמי חירות במרד בר כוכבא ובימינו
מרד בר כוכבא הציף תופעה שמוכרת לנו בימינו מהחיכוך המתמיד עם הפלסטינים: בעת מצוקה לאומית, המרחק בין עבריינים ל'לוחמי חופש' מתקצר מאוד כשיש איום, ופורעי החוק הם הראשונים להתגייס למשימה הלאומית…
פנחס יחזקאלי: בר כוכבא. מרידה ולקחה
בר כוכבא עבר על כלל חשוב באסטרטגיה, שרבים כל כך נופלים בו: לעולם אל תבחר באלטרנטיבה שאינך יכול לעמוד בה במקרה של כישלון. אחרי שתי מרידות-נפל, היה צריך להיות ברור, שהרומאים לא יבררו אמצעים כדי להשריש את התופעה. מעשיו של בר כוכבא לא השפיעו רק עליו, על רעיו לנשק ועל בני דורו, אלא על הריבונות הישראלית לדורותיה, והמחירים הללו היו ידועים מראש…
גרשון הכהן: הכרזת המדינה, מלחמת העצמאות ובר כוכבא. סיכון מחושב או הימור?
בספרו, "חזון, לא פנטזיה", ביקש האלוף יהושפט הרכבי, להזהיר מפני התנהלות לאומית בלתי אחראית. לצורך כך, הוא גייס את כישלון מרד בר כוכבא כאזהרה מפני מדיניות ישראלית בלתי אחראית בעיניו, ותלה את הסיבות לכישלון המרד בהתעלמות מנהיגיו מתנאיי המציאות. אבל, במה זה היה שונה מהסיכון שנטל על עצמו בן גוריון בהכרזת העצמאות?
דוד א' פרנקל: ל"ג בעומר. אבדן עצמאות שהביאה למרד
מה מקורו של חג "לג בעומר"? תאריך זה מציין את תחילת המרד של היהודים נגד הרומאים, אך לאיזה מרד הכוונה?
פנחס יחזקאלי: ל"ג בעומר ואירועי מירון באתר ייצור ידע
לקראת ל"ג בעומר, ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' – אודות החג ומשמעויותיו, אודות מרד בר כוכבא ואודות אסון מירון שהתרחש ביום זה בשנת תשפ"א, 2021 – על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
פנחס יחזקאלי: השנאה כמנגנון מניע בשמאל הישראלי, ניתוח סוציולוגי
מאמר זה בוחן את השנאה כמנגנון חברתי מניע בשמאל הישראלי: כיצד היא נוצרת, כלפי מי היא מופנית, ואילו פונקציות היא ממלאת בו. אם בימין השנאה מוצגת בדר"כ כהכרח קיומי, הרי שבשמאל היא מוצגת כהכרח מוסרי. בשני המקרים, מדובר בכוח מניע מרכזי בעיצוב המציאות הפוליטית.
גרשון הכהן: על קוצר הרוח הישראלי ואשליית הניצחון התפעולי
כשאנו בוחנים את המציאות היום, עלינו לשאול את עצמנו: מהם מקורות ההשראה הרוחניים והתרבותיים של המנהיגים והמצביאים שלנו? ללא העומק הזה, נמשיך למדוד את המלחמה דרך חור המנעול של הסטטיסטיקה, ונחמיץ את גודל השעה ואת המהות האמיתית של הניצחון.
ל"ג בעומר
כמעט הכל על ל"ג בעומר…
קובי ביטר: ל"ג בעומר
פנחס יחזקאלי: ל"ג בעומר ואירועי מירון באתר ייצור ידע
לקראת ל"ג בעומר, ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' – אודות החג ומשמעויותיו, אודות מרד בר כוכבא ואודות אסון מירון שהתרחש ביום זה בשנת תשפ"א, 2021 – על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
אבי הראל: אבלות בספירת העומר. מנהג ראוי?
סיפור מותם של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא לא הותיר כל רושם הלכתי על אורח החיים היהודי. רוב החוקרים גם סבורים, שרבים מהם מתו בתקופת מרד בר-כוכבא מידי השלטונות הרומיים. בימינו התעוררה שאלה עניינית: האם אבלות יְשנה זו – מלפני כ- 1,800 שנה – עדיפה על האבדן של העם היהודי בשואה; ואם קום מדינת ישראל – שהוכרזה בעצם ימי ספירת העומר – לא ראוי היה לה שתקהה?
אבי הראל: היינריך היינה ומדורות ל”ג בעומר
המדורות של ל"ג בעומר, שנחגגות ברוב עם על פי לוח השנה העברי כל השנה, משכיחות אש מסוג אחר, אש של שנאת זרים ושרפת ספרים…
אבי הראל: בר כוכבא. גלגול היסטורי
האופן שבו נתפסה דמותו של בר כוכבא עבר במהלך השנים שינויים דרמטיים, הכל על פי מאפייני התקופה, ממשיח שקר ועד ללוחם גיבור…
פנחס יחזקאלי: שודדים ולוחמי חירות במרד בר כוכבא ובימינו
מרד בר כוכבא הציף תופעה שמוכרת לנו בימינו מהחיכוך המתמיד עם הפלסטינים: בעת מצוקה לאומית, המרחק בין עבריינים ל'לוחמי חופש' מתקצר מאוד כשיש איום, ופורעי החוק הם הראשונים להתגייס למשימה הלאומית…
פנחס יחזקאלי: בר כוכבא. מרידה ולקחה
בר כוכבא עבר על כלל חשוב באסטרטגיה, שרבים כל כך נופלים בו: לעולם אל תבחר באלטרנטיבה שאינך יכול לעמוד בה במקרה של כישלון. אחרי שתי מרידות-נפל, היה צריך להיות ברור, שהרומאים לא יבררו אמצעים כדי להשריש את התופעה. מעשיו של בר כוכבא לא השפיעו רק עליו, על רעיו לנשק ועל בני דורו, אלא על הריבונות הישראלית לדורותיה, והמחירים הללו היו ידועים מראש…
גרשון הכהן: הכרזת המדינה, מלחמת העצמאות ובר כוכבא. סיכון מחושב או הימור?
בספרו, "חזון, לא פנטזיה", ביקש האלוף יהושפט הרכבי, להזהיר מפני התנהלות לאומית בלתי אחראית. לצורך כך, הוא גייס את כישלון מרד בר כוכבא כאזהרה מפני מדיניות ישראלית בלתי אחראית בעיניו, ותלה את הסיבות לכישלון המרד בהתעלמות מנהיגיו מתנאיי המציאות. אבל, במה זה היה שונה מהסיכון שנטל על עצמו בן גוריון בהכרזת העצמאות?
דוד א' פרנקל: ל"ג בעומר. אבדן עצמאות שהביאה למרד
מה מקורו של חג "לג בעומר"? תאריך זה מציין את תחילת המרד של היהודים נגד הרומאים, אך לאיזה מרד הכוונה?
היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי
אבי הראל: משמעות שנת היובל במקרא ובמזרח הקדום
פרשות בהר-בחוקותי
שנת היובל המקראית, חלה במועד קבוע, לאחר מחזור של שבע שמיטות, ויש לה פן חברתי/ דתי מובהק. בשנת היובל המקראית יש את מצוות שנת השמיטה, איסור של זריעה וקצירת היבול החקלאי; שחרור כללי של עבדים ישראלים; והשבת אחוזות הקרקע לבעליהן הראשונים. אין לשלטון שיקול דעת בפרמטרים אלו היות והמדובר בצו אלוהי המחייב את השליט באותה שנה לבצעה…
אבי הראל: היינריך היינה ומדורות ל”ג בעומר
המדורות של ל"ג בעומר, שנחגגות ברוב עם על פי לוח השנה העברי כל השנה, משכיחות אש מסוג אחר, אש של שנאת זרים ושרפת ספרים…
אבי הראל: בר כוכבא. גלגול היסטורי
האופן שבו נתפסה דמותו של בר כוכבא עבר במהלך השנים שינויים דרמטיים, הכל על פי מאפייני התקופה, ממשיח שקר ועד ללוחם גיבור…
פנחס יחזקאלי: שודדים ולוחמי חירות במרד בר כוכבא ובימינו
מרד בר כוכבא הציף תופעה שמוכרת לנו בימינו מהחיכוך המתמיד עם הפלסטינים: בעת מצוקה לאומית, המרחק בין עבריינים ל'לוחמי חופש' מתקצר מאוד כשיש איום, ופורעי החוק הם הראשונים להתגייס למשימה הלאומית…
פנחס יחזקאלי: בר כוכבא. מרידה ולקחה
בר כוכבא עבר על כלל חשוב באסטרטגיה, שרבים כל כך נופלים בו: לעולם אל תבחר באלטרנטיבה שאינך יכול לעמוד בה במקרה של כישלון. אחרי שתי מרידות-נפל, היה צריך להיות ברור, שהרומאים לא יבררו אמצעים כדי להשריש את התופעה. מעשיו של בר כוכבא לא השפיעו רק עליו, על רעיו לנשק ועל בני דורו, אלא על הריבונות הישראלית לדורותיה, והמחירים הללו היו ידועים מראש…
גרשון הכהן: הכרזת המדינה, מלחמת העצמאות ובר כוכבא. סיכון מחושב או הימור?
בספרו, "חזון, לא פנטזיה", ביקש האלוף יהושפט הרכבי, להזהיר מפני התנהלות לאומית בלתי אחראית. לצורך כך, הוא גייס את כישלון מרד בר כוכבא כאזהרה מפני מדיניות ישראלית בלתי אחראית בעיניו, ותלה את הסיבות לכישלון המרד בהתעלמות מנהיגיו מתנאיי המציאות. אבל, במה זה היה שונה מהסיכון שנטל על עצמו בן גוריון בהכרזת העצמאות?
דוד א' פרנקל: ל"ג בעומר. אבדן עצמאות שהביאה למרד
מה מקורו של חג "לג בעומר"? תאריך זה מציין את תחילת המרד של היהודים נגד הרומאים, אך לאיזה מרד הכוונה?
פנחס יחזקאלי: השנאה כמנגנון מניע בשמאל הישראלי, ניתוח סוציולוגי
מאמר זה בוחן את השנאה כמנגנון חברתי מניע בשמאל הישראלי: כיצד היא נוצרת, כלפי מי היא מופנית, ואילו פונקציות היא ממלאת בו. אם בימין השנאה מוצגת בדר"כ כהכרח קיומי, הרי שבשמאל היא מוצגת כהכרח מוסרי. בשני המקרים, מדובר בכוח מניע מרכזי בעיצוב המציאות הפוליטית.
[לויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי, לחצו כאן]
ניהול, מורכבות, מדע וספורט
גרשון הכהן: על קוצר הרוח הישראלי ואשליית הניצחון התפעולי
כשאנו בוחנים את המציאות היום, עלינו לשאול את עצמנו: מהם מקורות ההשראה הרוחניים והתרבותיים של המנהיגים והמצביאים שלנו? ללא העומק הזה, נמשיך למדוד את המלחמה דרך חור המנעול של הסטטיסטיקה, ונחמיץ את גודל השעה ואת המהות האמיתית של הניצחון.
פנחס יחזקאלי: ח'אלד כבוב ופער הרלוונטיות של בג"ץ
שופט העליון ח'אלד כבוב נתן לנו המחשה בשידור חי לפער הרלוונטיות שתפסו 'העליונים' מעמם. בדיון בג"ץ על ועדת חקירה ממלכתית, הוא גילה פתאום "שיש הסבורים שבג"ץ נגד המדינה"…
פנחס יחזקאלי: החרמת הטקסים הממלכתיים, שגיאה אסטרטגית של מחאה בעידן של חילופי אליטות
החרמת טקסים ממלכתיים – כמו טקסי יום הזיכרון או יום העצמאות – בשם המחאה נגד השלטון הנוכחי, היא אולי מובנת רגשית, אך מסוכנת אסטרטגית. אליטת ההון הישנה, זו שמרגישה מאוימת, מוותרת במו ידיה על אחד מהכלים המרכזיים ביותר להמשכיותה: השליטה במשמעות של סמלים לאומיים.
פנחס יחזקאלי: מערכת אם / מערכת על: 'אמא' לתת המערכות המרכיבות אותה
קיימת היררכיה בהגדרה של מערכות מורכבות: כל מערכת היא תת-מערכת של מערכת על גדולה יותר, ו- מערכת-אם (Mother system) של תתי-מערכות הנכללות בתוכה. מערכת-האם הגדולה ביותר שאנו מכירים היא מערכת-העל (Super System); או האקו סיסטם, הכוללת ארבע תתי מערכות: האטמוספירה; הביוספרה (מערכת החי); הליטוספרה (האדמה); וההידרוספרה (מערכת הנוזלים)…
פנחס יחזקאלי: פרשת שמיני שבספר ויקרא, שיעור בנהלים ארגוניים
פרשת שמיני
ספר שמות נותן לנו את השיעור הראשון בניהול. הוא עוסק בהיווצרות הביורוקרטיה, כאשר יתרו מייעץ למשה לבנות מדרג ביורוקרטי על מנת להקטין את מוטת השליטה שעל כתפיו…
פנחס יחזקאלי: מטרה של מערכת מורכבת
אין מערכת מורכבת ללא מטרה (purpose): היא הרציונל המניע את המערכת; המעניק לה את המאפיין המייחד שלה. אם מנתקים את המערכת המורכבת ממוחה ומליבה – קוגנטיבית וממשית – תהיה התוצאה הבלתי נמנעת התפוררותה והתמוטטותה.
פנחס יחזקאלי: הכל על ההיבטים השונים של מטרה באתר ייצור ידע
מטרה (purpose) היא מקור החיים של מערכת מורכבת; אבל גם מקור צרותיה. כי מערכת מורכבת מחולקת למרכיבים, ולכל מרכיב מטרה משלו, שפעמים רבות נוגדת את המטרה הכללית (מטרת העל)…
ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ההיבטים התאורטיים של מטרות לסוגיהן, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
פנחס יחזקאלי: מטרת־על של מערכת מורכבת ומשמעותה הניהולית
שאלת מטרת־העל (Superordinate Purpose) אינה רק שאלה נורמטיבית ("מה אנו רוצים להשיג"), אלא שאלה מבנית עמוקה: איזו תכלית מארגנת את ההתנהגות בפועל של המערכת.
[ויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי ניהול ומורכבות, לחצו כאן]
פלילים, אכיפת חוק ומשפט
משה כהן אליה: המתפרה
אחת הסיבות שהפרקליטות נלחמת על הותרת מח"ש תחת ידיה היא השליטה על המידע שיש שם. במח"ש אספו הרבה מידע על יחסים "בינו לבינה", וכך אפשר להחזיק את השוטרים, כולל הבכירים שבהם, באזורים מוצנעים. כי המאפיה היוריסטוקרטית לא תוותר על כלי הסחיטה הללו…
פנחס יחזקאלי: על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע
אמון ולגיטימציה הם מושגים מרכזיים במדע המדינה ובסוציולוגיה, והקשר ביניהם הדוק. אמון מתייחס לרמת הביטחון שיש לאנשים בכך שהמוסדות, ההנהגה או מערכת החברה פועלים לטובתם ואינם נוהגים בדרכים שמזיקות להם. לגיטימציה, לעומת זאת, מתארת את ההכרה הציבורית בכך שמוסדות השלטון או הנורמות החברתיות הם מוסמכים ומוצדקים. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אמון, לגיטימציה והקשר שביניהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
פנחס יחזקאלי: ח'אלד כבוב ופער הרלוונטיות של בג"ץ
שופט העליון ח'אלד כבוב נתן לנו המחשה בשידור חי לפער הרלוונטיות שתפסו 'העליונים' מעמם. בדיון בג"ץ על ועדת חקירה ממלכתית, הוא גילה פתאום "שיש הסבורים שבג"ץ נגד המדינה"…
פנחס יחזקאלי: קמפיין תביעות ההשתקה נגד גורמי ימין. מתוך הרע, מבצבץ הטוב
קשה שלא להבחין בכמות העצומה של תביעות לשון הרע (תביעות הדיבה) המוגשות ע"י אנשי המחאה, כאסטרטגיה מכוונת ומתוכננת (תביעות השתקה), כנגד גורמי ימין. אבל, האם הן אפקטיביות? אטען כי ברמת המאקרו בטווח הארוך, זוהי 'תסמונת בלעם': הניסיון להרע הופך לברכה.
פנחס יחזקאלי: תביעות השתקה, ככה משתיקים אותנו
תביעות השתקה – המוכרות בספרות כ־Strategic Lawsuits Against Public Participation (SLAPP) – הן הליכים משפטיים, שמטרתם המרכזית אינה בהכרח זכייה מהותית, אלא יצירת אפקט מצנן (chilling effect) על שיח ציבורי. אף כי ישנם הקשרים שבהם השימוש בהן מזוהה עם מחנות פרוגרסיביים – במיוחד סביב סוגיות של זהות ופגיעה סימבולית, וסביב תרבות ההשתקה והביטול (Cancel Culture) – התמונה הכוללת מורכבת בהרבה.
פנחס יחזקאלי: התפתחות תופעת ההשתקה והביטול: מן החרם החברתי הקדום ועד תרבות הווק
תופעת הביטול וההשתקה של ימינו, היא הסתגלות טכנולוגית של מנגנון עתיק. היא התפתחה מהמרחב המיקרו־חברתי של הילדות, דרך מוסדות העולם העתיק וימי הביניים, ומשטרים טוטליטריים במאה ה־20, ועד לתרבות ה־Woke בעידן הפוסט־מודרני. חרף שינויי ההקשר, מתקיימת רציפות מבנית: מנגנון של סימון חריגה, ודה־לגיטימציה והדרה, המשרתים מבני כוח משתנים.
פנחס יחזקאלי: לשבור את דוד זיני
בתוך מסדרונות שב"כ ובתקשורת מתנהל מאבק התשה מתוחכם, כדי להקיא את דוד זיני, את סגנו ואת דרכו, אל מחוץ למערכת.
[למאמרים נוספים בנושאי שיטור, אכיפת חוק ומשפט, לחצו כאן]
חינוך, מוסיקה, ספורט יצירה ואמנות
פנחס יחזקאלי: ל"ג בעומר ואירועי מירון באתר ייצור ידע
לקראת ל"ג בעומר, ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' – אודות החג ומשמעויותיו, אודות מרד בר כוכבא ואודות אסון מירון שהתרחש ביום זה בשנת תשפ"א, 2021 – על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
פנחס יחזקאלי: השנאה כמנגנון מניע בשמאל הישראלי, ניתוח סוציולוגי
מאמר זה בוחן את השנאה כמנגנון חברתי מניע בשמאל הישראלי: כיצד היא נוצרת, כלפי מי היא מופנית, ואילו פונקציות היא ממלאת בו. אם בימין השנאה מוצגת בדר"כ כהכרח קיומי, הרי שבשמאל היא מוצגת כהכרח מוסרי. בשני המקרים, מדובר בכוח מניע מרכזי בעיצוב המציאות הפוליטית.
גרשון הכהן: על קוצר הרוח הישראלי ואשליית הניצחון התפעולי
כשאנו בוחנים את המציאות היום, עלינו לשאול את עצמנו: מהם מקורות ההשראה הרוחניים והתרבותיים של המנהיגים והמצביאים שלנו? ללא העומק הזה, נמשיך למדוד את המלחמה דרך חור המנעול של הסטטיסטיקה, ונחמיץ את גודל השעה ואת המהות האמיתית של הניצחון.
איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת אמור
שיר לשבת
אָז אָמַרְתָּ לִי, וְנִזְהַרְתִּי וְדִבַּרְתִּי אַל נַפְשִׁי פְּנִימָה, שֶׁתָּבִין, וְנִזְהַרְתִּי וְחִפַּשְׂתִּי; וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטִהֵר, וְהֵבִיא עִמּוֹ אוֹתִי… איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת אמור…
משה כהן אליה: המתפרה
אחת הסיבות שהפרקליטות נלחמת על הותרת מח"ש תחת ידיה היא השליטה על המידע שיש שם. במח"ש אספו הרבה מידע על יחסים "בינו לבינה", וכך אפשר להחזיק את השוטרים, כולל הבכירים שבהם, באזורים מוצנעים. כי המאפיה היוריסטוקרטית לא תוותר על כלי הסחיטה הללו…
פנחס יחזקאלי: כשהרמטכ"ל מטיף מוסר
איך נפטרים מהשיח המעצבן הזה על כשלי הפיקוד? תוקפים דווקא את החיילים על היעדר מוסר, ומדליפים זאת לתקשורת הליבה האקטיביסטית, כי 'פניקה מוסרית' אהובה במיוחד על יועצי השמאל, כי היא תמיד 'עובדת' עלינו…
פנחס יחזקאלי: נישואי בוסר בקריקטורות ובתמונות. אוסף שביעי
שתי התופעות – נישואי קטינות ו'הלבנתה' ע"י השמאל העולמי – נפגשות בנקודת מפגש טראגית שבין פגיעה פיזית ואנושית קונקרטית, לבין כשל אינטלקטואלי ומוסרי שמונע את התיקון שלה. אלו שני קטבים של תופעה אחת: הפעולה המזיקה, והמנגנון שמאפשר לה להמשיך להתקיים. זהו אוסף שביעי של חומרים בסוגיה כאובה זו.
פילוסופיה ואמונה
פנחס יחזקאלי: ל"ג בעומר ואירועי מירון באתר ייצור ידע
לקראת ל"ג בעומר, ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' – אודות החג ומשמעויותיו, אודות מרד בר כוכבא ואודות אסון מירון שהתרחש ביום זה בשנת תשפ"א, 2021 – על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
גרשון הכהן: נס קרה לנו!
העובדה – שבשעה הגורלית שלא הייתה כמוה בחיי עם ישראל, מאז כישלון מרד בר כוכבא, עמדה לנו הנהגה בעלת שיעור קומה, בולט בכל קנה מידה היסטורי – אינה מובנת מאליה. התלכדות אקראית כזו בין שעה גורלית לבין מנהיגות הראויה לגודל השעה, היא תזמון מיוחד במינו. מה שחשוב לא פחות הוא העובדה, שאל הרגע הגורלי – למאבק הקמתה של מדינה מתוך סערת המלחמה – בן גוריון הגיע במוכנות אישית מבוססת היטב, לאחר עשרות שנות הנהגה.
גרשון הכהן: יציאת מצרים כאן ועכשיו
מאמר מומלץ
כפי שהודגש היטב בתורת האר"י הקדוש, האל ברא את האדם כי הוא זקוק לו וליוזמת פעולתו. זו נקודת המוצא של המהפכה הציונית. טמון כאן יסוד עמוק לדיון אין סופי, דיון בממדיו של המעשה האסטרטגי, הרבה יותר מאשר דיון תאולוגי דתי. מבט אמוני תנ"כי יודע לכרוך את הסוגיות האלה לדיון אחד. כאן יבחר כל אדם את ההתבוננות המתאימה לו.
פנחס יחזקאלי: הרמב"ם באתר 'ייצור ידע'
רבי משה בן מימון – הרמב"ם (1138 עד 1204) הוא אחד הגדולים שבחכמי ישראל לדורותיהם והנערצים שבהם, ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרמב"ם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
רוני אקריש: להיסטוריה יש משמעות. אבל, האם יש לה מטרה?
מאמר מומלץ
אם באמת יש להיסטוריה מטרה, האם אין זו ערובה לכך שתרחיש אפוקליפטי כמו 'סוף ההיסטוריה', לא יכול להתרחש?
פנחס יחזקאלי: מחירו של עגל הזהב
פרשת כי תישא
חטא העגל מלמד אותנו שברגע שאדם – או עם – מפסיקים להאמין בייעודם הייחודי ומחפשים תחליפים, בדמות "עגלי זהב" של התקופה, סופם להיטמע ולהיעלם בתוך המערכות שהם עצמם סייעו להקים.
פנחס יחזקאלי: המאבק על נוכחות כלבים במרחב הציבורי במערב
המאבק על נוכחות הכלבים ברחובות המערב אינו באמת על בעלי חיים; הוא על השאלה מי קובע את כללי הטקס במרחב הציבורי. כשהמערב מתחיל להתנצל על נוכחותו של "חברו הטוב ביותר", הוא למעשה מאותת על טשטוש הזהות שלו עצמו אל מול דרישות דתיות חיצוניות.
פנחס יחזקאלי: נבואת קץ ישראל של בסאם ג'ראר
מאמר מומלץ
זוכרים את הנבואות על סוף העולם, שמתחדשות כל העת וצוברות חסידים רבים; שמתאכזבים לרגע ועוברים לנבואה הבאה? לאחת הנבואות הללו יש קשר ישיר למה שמתרחש אצלנו בשנים האחרונות…
פרשות השבוע: פרשות בהר-בחוקותי
אבי הראל: משמעות שנת היובל במקרא ובמזרח הקדום
פרשות בהר-בחוקותי
שנת היובל המקראית, חלה במועד קבוע, לאחר מחזור של שבע שמיטות, ויש לה פן חברתי/ דתי מובהק. בשנת היובל המקראית יש את מצוות שנת השמיטה, איסור של זריעה וקצירת היבול החקלאי; שחרור כללי של עבדים ישראלים; והשבת אחוזות הקרקע לבעליהן הראשונים. אין לשלטון שיקול דעת בפרמטרים אלו היות והמדובר בצו אלוהי המחייב את השליט באותה שנה לבצעה…
אבי הראל: משמעות שנת היובל במקרא ובמזרח הקדום
שנת היובל המקראית, חלה במועד קבוע, לאחר מחזור של שבע שמיטות, ויש לה פן חברתי/ דתי מובהק. בשנת היובל המקראית יש את מצוות שנת השמיטה, איסור של זריעה וקצירת היבול החקלאי; שחרור כללי של עבדים ישראלים; והשבת אחוזות הקרקע לבעליהן הראשונים. אין לשלטון שיקול דעת בפרמטרים אלו היות והמדובר בצו אלוהי המחייב את השליט באותה שנה לבצעה…
אבי הראל: על מצוות חברתיות וחוקי יסוד
פרשת בהר
בניגוד לתרבויות המזרח העתיק, שבהן הייתה החמלה החברתית תלויה בשליט וברצונותיו, המקרא קובע את החוקים החברתיים שלו ללא זיקה לשלטון כזה או אחר חוקים אלה הינם מוחלטים ואינם ניתנים לשינוי בידי איש. גישה כזו צריכה להיות גם בימינו ביזמה לחוקק את חוק יסוד הזכויות החברתיות, שיחייב את השלטון המרכזי במתן הזכויות החברתיות המלאות לכל אזרח באשר הוא, במנותק מכל שיקול פוליטי או מגזרי כלשהו.
אבי הראל: שמיטה, יובל, ריבית ודילמות מוסריות
פרשת בהר
פרשת בהר בספר ויקרא מציגה כלכלה עם חמלה חברתית. היא עוסקת בהרחבה בציוויים הקשורים לקרקע – שמיטה ויובל. בשמיטה יש ציווי על מורטוריום של עבודת האדמה, ואילו ביובל יש ציווי על מורטוריום מוחלט, וכל קרקע שנמכרה אמורה לחזור לידי בעליה המקוריים. המקרא גם אוסר ריבית, ומאפשר מתן הלוואות והחזרת אותו סכום בדיוק…
עופר בורין: ומה שמטנו אנחנו בדרך למדינה יהודית?
פרשת בהר
אני חושב שהסיבה שהתורה מדגישה – שהשמיטה ניתנה בהר סיני – קשורה לעובדה, שבהר סיני נתנו עשרת הדברות וסדרה של משפטים ומצוות, עוד לפני חטא העגל. כל המצוות, החוקים והתקנות שנתנו לפני חטא העגל, נתנו על הר סיני. אלה שאחרי חטא העגל, נתנו למטה, באוהל מועד או במקומות אחרים, אך לא על ההר…
באתר זה אנחנו מקפידים על זכויות יוצרים, כערך!
באתר זה אנו מקפידים על סוגיית זכויות היוצרים; אנו משתדלים לפרסם את שמו של היוצר גם במקרים שבהם התמונה חופשית. אבל כולנו בני אדם וחשופים לטעויות! אם מצאתם הפרה של זכויות יוצרים, אנא תדעו אותי אישית: ד"ר פנחס יחזקאלי: yehezkeally@gmail.com, 050-4442127.
.
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
