[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
[מאמר זה פורסם, לראשונה, בכתב העת, 'משאבי אנוש', ירחון מס' 106-105, עמ' 27-26]
סגן ניצב נאוה דיהי (ראו תמונה משמאל) היא דוברת המחוז הדרומי. עובדת סוציאלית (תואר ראשון ושני) דוקטורנטית באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
* * *
בשנים האחרונות נערכו מספר ניסיונות לשילוב פרקטיקום של סטודנטים בתוך המשטרה. אחד הניסיונות המוצלחים היה במרחב הנגב, ועסק בשילוב וחניכה של סטודנטים לעבודה-סוציאלית במערכת הרווחה המשטרתית, לתועלת שני הצדדים.
שותפות זו של המשטרה והמוסדות האקדמיים חיונית לשני הצדדים. למוסדות זהו מקום התנסות ייחודי לתלמידיהם. הפעלת המשטרה כמרכז להכשרת סטודנטים היווה עבורה המשך טבעי למגמות רצויות, שכבר החלו, של הידוק הקשר עם הקהילה בכלל והמוסדות האקדמיים בפרט ושל האקדמיזציה של המערכים המקצועיים בה, לקראת אקדמיזציה כוללת והכרה חיצונית כפרופסיה.
אידאל רצוי וקשה למימוש
יחסי גומלין שבין השדה לאקדמיה הינם אידאל רצוי בכל פרופסיה, אולם, במקצועות רבים הם מתוארים "יותר בגדר של תקווה, מאשר מבנה מדויק" (אלעד ואח', 1990). מצב זה מוזר לכאורה, שכן, שני הצדדים - הן האקדמיה והן סוכנויות השטח אמורים להפיק רווח רב משותפות זו.
עבור הסטודנט, מטרת ההכשרה המקצועית היא הכנה למציאות בשדה. מודל של שיתוף פעולה מאפשר קירבה מירבית למציאות העתידית שלו. במרבית הסוכנויות קיים מטען עשיר ומגוון של הזדמנויות למידה, וזאת, לעיתים, אף מבלי שהן עצמן תהיינה ערות לכך. שיתוף הפעולה עם בית הספר, באמצעות מרכזי הלמידה, מאפשר לזהותן ולפתחן לתכניות הוראה (אלעד ואח', 1990).
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
עבור סוכנויות השטח הקשר הקרוב לאקדמיה מעלה את רמת העובדים ואת ערך העיסוק ויוצר דינמיקה של אקדמיזציה כוללת.
תהליך הכשרתם המקצועית של סטודנטים לעבודה סוציאלית מורכב משני חלקים לימוד אקדמי במסגרת בית הספר לעבודה סוציאלית והכשרה מעשית בשירותי העבודה הסוציאלית השונים . לתכנית ההכשרה בשדה שלוש מטרות (תהליך ותכני הלמידה בתכנית ההכשרה המעשית בשנה א', 1995):
- היכרות ופיתוח תפיסה מערכתית של עולם העבודה הסוציאלית על תכניו המגוונים.
- פיתוח יכולת למידה אינטגרטיבית.
- בדיקת ההתאמה ההדדית למקצוע.
בהתאם למטרות אלה נבנית תוכנית הכשרה הכוללת בתוכה את הערכים, המושגים והמיומנויות הבסיסים בתיאום לשנת הלימוד (שנים א',ב' ו-ג').
בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בו-גוריון מקיים מערך נרחב להכשרה מעשית של הסטודנטים. פרקטיקום זה מהווה חלק מהכשרת הסטודנט לאורך כל שנות הלימוד. במסגרתו מגיעים התלמידים לסוכנויות השונות ושם לומדים את התכנים המקצועיים, כפי שבאים לידי ביטוי בשטח.
המדריכים הינם בוגרי עבודה סוציאלית, הפועלים במוסדות השונים, ומוכנים להשקיע מזמנם לחניכה של הסטודנטים. השקעה זו כוללת הדרכת המנחים במסגרת האוניברסיטה, הגשת תכניות הדרכה חודשיות, ליווי הסטודנטים במהלך העבודה השוטפת והערכת היכולת המקצועית שלהם.
תלמידי המחלקה מבצעים פרקטיקום במערכים השונים של רווחה, הפועלים במסגרת מפעלים ומוסדות באזור הנגב, כמו קמ"ג, 'מכתשים', עיריות שונות ועוד, שלהם מערך דומה בבסיסו לזה הנמצא במשטרה.
המשטרה הינה גוף רב-מקצועי. היא מעסיקה, בנוסף לעוסקים בשיטור גם עובדים ממגזרים תעסוקתיים שונים כגון רופאים, פסיכולוגים-ארגוניים, עובדים-סוציאליים ואחרים. בתור שכזו, קיים בה פוטנציאל נרחב להכשרת סטודנטים במקצועות שונים.
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
על כן, מהווה מערך הרווחה הדינמי של משטרת ישראל, עבור האוניברסיטה, מקום התנסות עשיר. 'מחלקת הפרט' של משטרת ישראל מספקת שרותי רווחה מגוונים לאנשיה. המחלקה מורכבת משני מדורים עיקריים: מדור תנאי שירות ומדור נפגעים וגמלאות. מרבית העוסקים במלאכה ברמת השטח הינם עובדים סוציאלים או כאלה המגיעים ממקצועות משיקים במדעי החברה.
קציני הרווחה אמורים להיות קשובים לצרכיו האישיים והחברתיים של השוטר, על מנת להפחית 'חוסר תפקוד' ולהביאו לתפקוד אופטימלי, על רקע בעיות המתעוררות במהלך העבודה ו/או בחייו הפרטיים (1985 ,Googing & Godfery). מחויבותם של קציני הרווחה לארגון מתבטאת ביישום המדיניות הנהוגה ביחס לעובדים. מצב זה מעורר קונפליקטים רבים, בין מחויבותו זו, לבין המחויבות המקצועית, של קצין הרווחה, לשוטר הפונה לסיוע.
קונפליקטים של נאמנות כפולה: למקצוע ולמפקד
קונפליקט זה קיים בכל ארגון המעסיק עובדים סוציאליים במערך שירותי פרט. הוא מחייב אותם להשתמש בכישוריהם האישיים והמקצועיים, על מנת למצוא את דרך התפקוד הנכונה למצב נתון. במשטרה, קונפליקטים אלה מתחדדים, משני הכיוונים - של המערכת ושל העובד כאחד:
- מחד גיסא, קצין הרווחה, בנוסף להיותו יועץ מקצועי, הינו שוטר, בארגון היררכי, האמור למלא פקודות.
- מאידך גיסא, לשוטר אין וועד עובדים או גורם אחר שאמור לייצגו או להגן עליו.
העיסוק המתמיד בסיטואציות רוויות קונפליקטים כגון אלה, מהווה כר התנסות יוצא דופן לעובדים הסוציאליים לעתיד, החשים מקרוב את המפגש הבעייתי של התאוריה והמציאות הארגונית.
הקשר הכולל עם מסגרות אקדמיות
הפרקטיקום של סטודנטים במסגרת מערך קציני הרווחה המשטרתיים, הינו פן אחד בלבד של הקשר של מערך זה למסגרות אקדמיות. בשל הבעייתיות הרבה של המקצוע, זוכה מערך קציני הרווחה המשטרתיים, אחת לשבועיים, להדרכה תוך-תפקידית קבועה, הנערכת במסגרת קבוצתית, ע"י מנחה מקצועי, בעל הכשרה והתנסות אקדמית ומקצועית כאחת. במסגרת זו מועלות סוגיות מהשטח, כגון התמודדות עם מוות, מחלה קשה של אחד מבני המשפחה, יעוץ למפקד בהתמודדות עם שוטר בעייתי ועוד. אירועים אלה מנותחים ברמה המקצועית.
בנוסף, מנותחים אירועים, הראויים ללימוד, ע"י קציני הרווחה בשטח, מופצים בכתב למטה ומשם לקציני הרווחה באזורים האחרים.
כל אלה יחד מהווים תוספת ניסיון וידע מקצועי לסטודנט.
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay]
בנוסף לתועלת הישירה שמפיקה המשטרה מן הפרויקט, קיימת גם תועלת עקיפה ממשית. הפרויקט דוחף לאקדמיזציה מוחלטת של מערך הרווחה; ובעקיפין, מקרין גם על מערכים דומים אחרים. באופן כזה נבנה קשר גומלין של 'סובב ומסובב' בין המשטרה והאקדמיה. סטודנטים, הרוכשים התנסות שטח במסגרת לימודיהם מתגייסים למשטרה כקציני רווחה, חונכים סטודנטים במהלך עבודתם ונעזרים באנשי אקדמיה להדרכה תוך-תפקידית.
והעיקר - יחסי הגומלין המהדקים בין השדה לאקדמיה בתחומים הנלווים, יתרמו, לבטח גם לפיתוח יחסי גומלין הדוקים בתחום העיקרי בו עוסקת המשטרה, לתועלת שני הצדדים.
מקורות
- אלעד נאוה ואח', שיתוף פעולה בין האקדמיה לשדה - היבטים ארגוניים ותוכניים, חברה ורווחה, כרך י"א, אוקטובר 1990, עמ' 94-79.
- ללא מחבר, תהליך ותכני הלמידה בתכנית ההכשרה המעשית בשנה א' - מבוא, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המחלקה לעבודה סוציאלית, היחידה להכשרה מעשית, באר-שבע, 1995, ע' 5.
- Googing Bradley & Godfery Joline, The evaluation of Occupational Social Work, National Association of Social Workers, 1985, vol 30, no. 5, 396-402.
