תקציר: זהו דף הלימוד של השיעור: 'יכולות קוגניטיביות והבדלים בינאישיים' בקורס ללמידה עצמית: 'התנהגות ארגונית מיקרו', שהוכן ב- 2021. הוא כולל הרצאה הוקלטת, מצגת שיעור, מצגת שאלות חזרה ומאמרים רלוונטיים להעשרה. חשוב להדגיש. אין אחידות בלימודי קורס זה ומרצים שונים משבצים בו נושאים שונים כראות עיניהם. גם אם נושא השיעור זהה, ההדגשים של מרצים שונים בכל תחום. על כן, הקורס הזה רחוק מלהוות פתרון מושלם לכל הלומדים 'התנהגות ארגונית מיקרו'! אני מאחל לכם לימוד פורה ומעשיר.

[לחזרה לתכנית הקורס ולריכוז הפרטים עליו, לחצו כאן] [להורדת מצגות הפרק: יכולות קוגניטיביות והבדלים בינאישיים; ‏‏11א. ‏‏יכולות קוגניטיביות והבדלים בינאישיים - חזרה ותרגול] [לאוסף המאמרים על יכולות קוגניטיביות והבדלים בינאישיים, לחצו כאן][לאוסף המאמרים על רגש – ככוח מניע ומשתק, לחצו כאן]

עודכן ב- 5 בפברואר 2024

החלק הראשון של ההרצאה והמצגת מפי ד"ר פנחס יחזקאלי: אתם מוזמנים לשאול שאלות בתגובות למטה. כל שאלה תיענה!

החלק השני של ההרצאה והמצגת מפי ד"ר פנחס יחזקאלי: אתם מוזמנים לשאול שאלות בתגובות למטה. כל שאלה תיענה!

יכולות קוגניטיביות: הדגשים

יכולת קוגניטיבית הן כל הפעילויות השכליות שלנו, מתבססות בעצם על מגוון של יכולות קוגניטיביות (Cognitive abilities); משמע, על מכלול היכולות השכליות של האדם. היכולת הקוגניטיבית משמשת אותנו בחיי היום יום. בלעדיה, איננו מסוגלים להתמצא בעולם שסביבנו, ולהמשיך להיות מי שאנחנו. ללא זיכרון אין זהות, ללא תפיסה אין תקשורת, וללא יכולת הסקת מסקנות אין אפשרות לקבל החלטות ולו הפעוטות ביותר...

[להרחבה בנושא 'יכולות קוגניטיביות', לחצו כאן]

אישיות ומודלים הבוחנים אישיות

אישיות או אופי (Personality; ובלטינית Persona) היא מכלול התכונות הנפשיות הנרכשות והמולדות, המאפיינות אדם מסוים, ומשפיעות על הכרתו, דחפיו והתנהגותו, במצבים שבהם פרטים אחרים לא בהכרח יתנהגו, יחשבו ויחושו כמותו.

במהלך התפתחותם של אנשים, ישנם הבדלים בינאישיים התפתחותיים ניכרים ביניהם באופן התגובה שלהם לאירועים שונים מבחינה התנהגותית, רגשית וקשבית. הבדלים אלו נובעים מאינטראקציה של תורשה וסביבה.

[להרחבה בנושא 'אישיות ומודלים הבוחנים אישיות', לחצו כאן]

רגשות ורגשות בעבודה

• רגשות (emotions) מוגדרים כדרכי הבעה רגשית וגופנית, תחושות פנימיות עזות, אשר מכוונות כלפי מישהו או משהו מסוים. יש הממשילים את העולם הרגשי למקור אנרגיה פנימי – לדלק של חיינו... סוגים של רגשות הם, למשל: עצב, שמחה, אכזבה, געגוע, התאהבות, חרטה, מבוכה, אשמה, תסכול, כעס, סיפוק, גאווה, ועוד.
• רגשות בעבודה (Emotions in the workplace) הם רגשות, שאדם מביע במקום עבודתו, ושמשפיעים על האינטראקציות האישיות בתוך מקום העבודה, ובינו לבין הסביבה המשימתית שבה הוא פועל. רגשות בעבודה משפיעים על העובדים, על ביצועיהם, וכתוצאה מכך על הארגון עצמו.
• ניתן לחלק את הרגשות המובעים במקום העבודה לשני סוגים: רגשות אמתיים, שאותם העובד חש; ו- רגשות מוצגים: הרגשות הנדרשים והנתפסים כמתאימים במקום עבודה מסוים. רגשות אלו הם נלמדים ולא מוטבעים, ומצופים כנורמה במקום העבודה, על מנת לקדם את האינטרס של הארגון.

[להרחבה על 'רגשות בעבודה', לחצו כאן]

• עבודת רגשות (Emotional labor) היא התהליך שבו עובד מנהל ומווסת את הרגשות (וויסות רגשי) אותם הוא מביע במהלך האינטראקציה עם לקוחות ועמיתים בעבודה - כך שיתאימו לצרכים ולנורמות של התפקיד ושל הארגון. עבודת רגשות מתבצעת בעיקר בקרב עובדים המתחככים עם אזרחים ולקוחות.
• מושג קרוב נוסף הוא רגשנות (Dispositional Affect): נטייה או תכונת אישיות, להגיב למצבים שונים בצורה רגשית צפויה. רגשנות היא סוג של פילטר שדרכו אנו רואים את המציאות. ניתן לצפות לתגובה שונה, לפי הנטייה של אדם לראות דברים באופן רגשי, חיובי או שלילי: אנשים עם נטייה לרגשנות חיובית (Positive Affectivity - PA) מעריכים ומפרשים דברים דרך "משקפיים ורודים"; בעוד שאנשים עם נטייה לרגשנות שלילית (Negative Affectivity - NA) רואים דברים דרך "משקפיים שחורים".

[להרחבה בנושא רגשנות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על רגש ככוח מניע ומשתק, לחצו כאן]

ניתוח וסיווג רגשות

המודל של ווטסון וטלגן (Watson and Tellegen) לניתוח ולסיווג רגשנות (Watson & Tellegen, 1985; ראו תרשים למטה) גורס כי לכל אדם ישנה רמה מסוימת, הן של רגשנות חיובית והן של רגשנות שלילית. 

בניגוד לאינטואיציה, רגשנות חיובית אינה מייצגת את ההפך מרגשנות שלילית, אלא היבט נפרד ממנה. יש להתייחס לארבעת הרבעונים על פי שני צירים המגדירים את המידה שבה לאדם יש רגשנות חיובית ורגשנות שלילית.

אינטואיציה

• אנו נבדלים אחד מרעהו גם ביכולתנו לעשות שימוש באינטואיציה.
• אינטואיציה או תחושת בטן (Intuition)  היא היכולת להגיע להבנות, לקבל ולפענח מסרים תוך-אישיים, ללא חשיבה רצונית. היא יכולה להיווצר, בן רגע, או להופיע בפתאומיות בפרץ של השראה/הברקה.
• לעתים, נדרש זמן 'הבשלה' עד שהבעיה נפתרת, וצריך "לישון על זה לילה". הסיבה לכך היא שבזמן השינה מתקיים תהליך אינטנסיבי של קבלת מסרים תוך-אישיים, הנקרא גם "שנת חלום".
• אינטואיציה מוגדרת גם כ'ידיעה שקטה'. היא שונה לכן מאוד מרגש, שהוא תזזיתי ומגיע ממקום של עודף – התלהבות גדולה או חשש גדול.
• אינטואיציה מצריכה דווקא התגברות על הגל שמציף אותנו כשהמערכת הרגשית נכנסת לפעולה, מכיוון שדרושים לה רוגע והרפיה כדי שתוכל לדבר אלינו. האינטואיציה תופיע באותם זמנים שהמוח החושב מצוי במצב מנוחה.
• כדי להפיק מהאינטואיציה את המקסימום, צריך ניסיון כביר, אבל גם יכולות מולדות להקשיב לבטן; שהיא בניגוד ללב ולראש מכילה פחות הטיות. מי שיודע להקשיב לבטן שלו מגלה שהיא עשויה להיות מנטור מצוין לחיים!

[להרחבת המושג: 'אינטואיציה', לחצו כאן]

מושגים

• יכולות קוגניטיביות;
• סגנון קוגניטיבי;
• רזרבה קוגניטיבית;
• צ'רלס ספירמן ו'גורם g'
• רגשות;
• רגשות בעבודה;
• מצב רוח;
• רגשות אמתיים;
• רגשות מוצגים;
• עבודת רגשות;
• רגשנות;
• רגשנות חיובית;
• רגשנות שלילית;
• המודל של ווטסון וטלגן;
• מדד P-O fit;
• מודל חמשת התכונות הגדולות (Big Five Personality Traits);
• מודל הבקרה עצמית / הניטור עצמי (Self-Monitoring) של ארווין גופמן;
• מודל עובדים מסוג A או B;
• תאורית הצרכים של דויד מקלילנד;
• תאורית מוקד שליטה של ג'וליאן רוטר;
• תאוריית המסוגלות העצמית של אלברט בנדורה;
• תאוריית הנבואה שמגשימה את עצמה (self maintaining expectations; SME או self-fulfilling prophecy) של רוברט קינג מרטון;
• אינטואיציה.

קריאה

• Greenberg Jerald & Baron Robert A. (2008), Behavior in Organizations, 9ed. ch.3, pp. 132-166.
• שני סבח (2017), רגשות בעבודה, ייצור ידע, 21/12/17.
• פנחס יחזקאלי (2017), רגשנות, ייצור ידע, 30/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), יכולות קוגניטיביות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), הבדלי אישיות: השוני שמעצב את דמותנו…, ייצור ידע, 28/5/20.
• פנחס יחזקאלי (2017), מודל חמשת התכונות הגדולות, ייצור ידע, 30/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2017), בקרה עצמית / ניטור עצמי והמודל של ארווין גופמן, ייצור ידע, 30/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2020), תורת הצרכים של דויד מקלילנד, ייצור ידע, 15/5/20.
• פנחס יחזקאלי (2020), תאוריית "מוקד שליטה" (Locus of Control) של ג'וליאן רוטר, ייצור ידע, 28/5/20.
• פנחס יחזקאלי (2017), מסוגלות עצמית - האמונה ביכולותינו, ייצור ידע, 15/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2020), רגש ככוח מניע ומשתק באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 10/6/20.
• פנחס יחזקאלי (2017), אינטואיציה - הידיעה השקטה…, ייצור ידע, 7/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2020), “נבואת האלוהים”… הנבואה שמגשימה את עצמה, ייצור ידע, 10/6/20.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!