תקציר: זהו דף הלימוד של השיעור: 'הבדלים אינדיבידואליים' בקורס ללמידה עצמית: 'התנהגות ארגונית מיקרו', שהוכן ב- 2021. הוא כולל הרצאה הוקלטת, מצגת שיעור, מצגת שאלות חזרה ומאמרים רלוונטיים להעשרה. חשוב להדגיש. אין אחידות בלימודי קורס זה ומרצים שונים משבצים בו נושאים שונים כראות עיניהם. גם אם נושא השיעור זהה, ההדגשים של מרצים שונים בכל תחום. על כן, הקורס הזה רחוק מלהוות פתרון מושלם לכל הלומדים 'התנהגות ארגונית מיקרו'! אני מאחל לכם לימוד פורה ומעשיר.

עודכן ב- 23 בינואר 2024

[לחזרה לתכנית הקורס ולריכוז הפרטים עליו, לחצו כאן] [להורדת מצגת הפרק: הבדלים אינדיבידואליים כולל תרגול] [לאוסף מאמרים רלוונטיים על הבדלים אינדיבידואליים, לחצו כאן]

החלק הראשון של ההרצאה והמצגת מפי ד"ר פנחס יחזקאלי: אתם מוזמנים לשאול שאלות בתגובות למטה. כל שאלה תיענה!

החלק השני של ההרצאה והמצגת מפי ד"ר פנחס יחזקאלי: אתם מוזמנים לשאול שאלות בתגובות למטה. כל שאלה תיענה! 

[לסיכום הפרק 'הבדלים אינדיבידואליים' לחצו כאן]

הדגשים

- את סך כל האמונות של האדם לגבי האיכויות שלו אנו מכנים 'סכימת העצמי', או 'תפיסת העצמי'. היא כוללת: תפיסה עצמית (Self Concept); ידע עצמי (Self Knowledge); הערכה עצמית (Self Esteem); ואת מה שמכונה 'העצמי החברתי' או הזהות החברתית (Social Self).

- מרכיב חשוב במושג העצמי הוא 'תפיסת הזהות'. למשל: "אני סטודנט", "אני אוהב בעלי חיים" וכדומה... ניתן לחלק את תפיסת הזהות שלנו לפי מיקוד פנים ומיקוד חוץ, ל- זהות אישית (personal self): מאפיינים המבחינים בין האדם לאנשים אחרים; ול- זהות חברתית (social self): מאפיינים המשותפים לפרט ולאנשים אחרים.

- ניתן גם לחלק את תפיסת הזהות שלנו לפי מעגלים, מהקרוב לרחוק: זהות אישית (Personal Identity): מתייחסת למאפיינים, המבחינים בין האדם לאנשים אחרים, בדרך כלל הכוונה היא לתכונות אישיות ("אני טיפוס פתוח"); זהות בין אישית (Interpersonal Identity): נוגעת לתפיסות המקשרות בינינו לבין אנשים אחרים שעמם אנו נמצאים במגע היומיומי (אבא, אח, חברה, שכנה וכו'). המשותף לכל המאפיינים הללו הוא שמובלעת בהם התייחסות לאנשים אחרים. האדם שמשתמש בהם אינו מגדיר את עצמו כישות עצמאית, אלא כישות המקושרת לבני-אדם אחרים; ו-זהות קולקטיבית (Collective Identity): מתייחסת למאפיינים המשותפים לפרט ולאנשים אחרים, מאפיינים הנוגעים לשייכות הקבוצתית ("אני ישראלי").

- החוקר, ארווינג גופמן טען כי תפקוד חברתי יעיל מצריך הצגה עצמית אסטרטגית! המונח 'פרצוף' (Face) מסמל את מי שאנחנו רוצים שאחרים יחשבו שאנו. ה'פרצוף' הזה הוא 'העצמי החברתי' שלנו.

- מודעות עצמית(Self Consciousness / Awareness) היא תשומת לב של אדם או קבוצה אל עצמיותו/ה: רגשותיו/ה, מחשבותיו/ה, צרכיו/ה ותשוקותיו/ה. המודעות העצמיתמלווה את האדם ברוב הפעולות הקשורות לחיי היום יום; והיא קובעת, באיזו מידה אנחנו ממוקדים בעמדותינו ובמעשינו: מודעות עצמית גבוהה משמעה נטייה לעיבוד זהיר ומעמיק של מסרים חשובים; ו-מודעות עצמית נמוכה: נטייה לשליפה מהמותן.

הדגשים (המשך)

• - בעקבות גופמן פותחו שני מושגים: מודעות עצמית ציבורית (Public Self-Consciousness) המודעות שלנו לגבי מה אחרים חושבים עלינו (מה שגופמן כינה 'פרצוף'); ו-מודעות עצמית אישית (Private Self-Consciousness) המודעות שלנו לחיינו הפנימיים: למחשבות, לרגשות ולתחושות.
• - בקרה עצמית / ניטור עצמי (Self-Monitoring) הוא מושג שנטבע על ידי החוקר, ארווינג גופמן (ראו למעלה). הוא מוגדר כנטייה של אדם לבצע בקרה על התנהגותו, כך שתתאים לדרישות הסיטואציה הספציפית. אנשים מתחלקים לבעלי ניטור עצמי גבוה; ולבעלי ניטור עצמי נמוך: אנשים המאופיינים בניטור עצמי גבוה, בוחנים בקפדנות את הסיטואציה ומתאימים את ההצגה העצמית שלהם אליה; לעומת זאת, בעלי ניטור עצמי נמוך פועלים בהתאם לנטיותיהם האישיות.
• - רגשנות (Dispositional Affect) היא סוג של פילטר שדרכו אנו רואים את המציאות. ניתן לצפות לתגובה שונה, לפי הנטייה של אדם לראות דברים באופן רגשי, חיובי או שלילי: אנשים עם נטייה לרגשנות חיובית (Positive Affectivity) מעריכים ומפרשים דברים דרך "משקפיים ורודים"; לעומת זאת, אנשים עם נטייה לרגשנות שלילית (Negative Affectivity) רואים דברים דרך "משקפיים שחורים".
• - המודל של ווטסון וטלגן (Watson and Tellegen) לניתוח ולסיווג רגשנות גורס כי לכל אדם ישנה רמה מסוימת של רגשנות חיובית והן של רגשנות שלילית. רגשנות חיובית אינה מייצגת את ההפך מ רגשנות שלילית, אלא היבט נפרד ממנה. 
• - צורך (Need) הוא כל דבר שאדם או בעל חיים זקוק (או חש שהוא זקוק) לו, עבור המשך קיומו הפיזי ורווחתו הנפשית. מקובל לראות צרכים כתופעה אוניברסלית, כלומר, כל בני האדם חולקים את אותם צרכים, גם אם צרכים שונים מופיעים אצל אנשים שונים בזמנים שונים ובעוצמות שונות.
• - קיימות שתי תיאוריות עיקריות בפסיכולוגיה חברתית, העוסקות בצרכים אנושיים: סולם הצרכים של מאסלו; ו- תיאוריית הצרכים של קלייטון אלדרפר (ERG theory).
• - טורי היגינס ותיאורית וויסות המיקוד: זוהי תאוריה בתחום הפסיכולוגיה החברתית, והיא עוסקת במערכת היחסים שבין מוטיבציית האדם; לבין הדרך, שבה יבחר להשיג את מטרותיו. התאוריה מפרידה בין שתי מוטיבציות עיקריות: מיקוד בקידום תקוות והישגים: קידום רווחים; ו- מיקוד בהימנעות מכאב והפסד: השגת ביטחון ואחריות, ע"י הצמדות לקווים מנחים, לחוקים ולגבולות.
• - מודל חמשת התכונות הגדולות (Big Five Personality Traits) (ראו התרשים למטה) פותח על ידי הפסיכולוגים, פול קוסטה ורוברט מקריי, בשנות ה- 90-80 של המאה הקודמת. השימוש העיקרי שנעשה במודל זה היה, בעיקר, במבחני אישיות של עובדים, לצורך מיון עובדים. לפי המודל, קיימות חמש תכונות בעלות השפעה ניכרת על אישיות האדם, ועל האופן שבו הוא מתנהג; וניתן לאפיין את האדם על ידי מציאת מיקומו בכל אחד מ-5 ממדים אלו: מוחצנות; נועם הליכות; מוכוונות; יציבות רגשית; ו- פתיחות מחשבתית.

מושגים

• העצמי;
• תפיסה עצמית;
• ידע עצמי;
• העצמי החברתי;
• הערכה עצמית;
• 'סכימת העצמי';
• תפיסת הזהות;
• זהות אישית;
• זהות בין אישית;
• זהות קולקטיבית;
• החיים כתיאטרון (גופמן);
• מסיכה (person);
• פרצוף (face);
• מודעות;
• מודעות עצמית;
• מודעות עצמית ציבורית גבוהה;
• מודעות עצמית ציבורית נמוכה;
• מודעות עצמית אישית גבוהה;
• מודעות עצמית אישית נמוכה;
• בקרה / ניטור עצמי/ת גבוה/ה;
• בקרה / ניטור עצמי/ת נמוך/כה;
• רגשנות חיובית;
• רגשנות שלילית;
• המודל של ווטסון וטלגן לניתוח ולסיווג רגשנות;
• סולם הצרכים של מאסלו;
• תאוריית הצרכים של קלייטון אלדרפר;
• טורי היגינס ותאוריית וויסות המיקוד;
• מודל חמשת התכונות הגדולות;

[לחזרה לתכנית הקורס ולריכוז הפרטים עליו, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

קריאה

[לאוסף מאמרים רלוונטיים על הבדלים אינדיבידואליים, לחצו כאן]

• Greenberg Jerald & Baron Robert A. (2008), Behavior in Organizations, 9ed. ch.3, pp. 132-166.
• Andersen, S.M. & Chen, S. (2002). The relational self: An interpersonal social-cognitive theory. Psychological Review, 109, 619-645.
• Ashmore, R., Deaux, K. & McLaughlin-Volpe (2004). An organizing framework for collective identity: Articulation and Significance of Multidimensionality. Psychological Bulletin, 130, 80-114.
• Kuhn, M.H. & McPartland, T.S. (1954). An empirical investigation of self attitudes. American Sociological Review, 19, 68-76.
• רוקס, ס. (2000). העצמי החברתי. בתוך א. נדלר (עורך). פסיכולוגיה חברתית (יחידה 3). תל-אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
• פנחס יחזקאלי (2017), ה'מסכה' של ארווינג גופמן: החיים כתאטרון, ייצור ידע, 24/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2017), הבדלים אינדיבידואליים, ייצור ידע, 23/1117.
• פנחס יחזקאלי (2017), בקרה עצמית / ניטור עצמי, ייצור ידע, 30/11/17. 
• פנחס יחזקאלי (2017), רגשנות, ייצור ידע, 30/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2017), צרכים, ייצור ידע, 30/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2017), טורי היגינס ותיאורית וויסות המיקוד, ייצור ידע, 30/11/17.
• שני סבח (2017), רגשות בעבודה, ייצור ידע, 21/12/17.
  • פנחס יחזקאלי (2018), איזה משחק יקדם אתכם בעבודה?, ייצור ידע, 23/2/18.