תקציר: האם יש בכלל למשטרת ישראל תורת הפעלה? מהי? זהו דף הלימוד של השיעור: 'תורות ההפעלה במשטרות המערב ובישראל' בקורס ללמידה עצמית: '(משטרה), פשיעה, חוק חברה', שעודכן ל- 2023. הוא כולל הרצאה הוקלטת, מצגת שיעור, מצגת שאלות חזרה ומאמרים רלוונטיים להעשרה.
[לחזרה לתכנית הקורס ולריכוז הפרטים עליו, לחצו כאן] [להורדת מצגת הפרק: תורת ההפעלה; תורת הפעלה - שאלות חזרה] [לאוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה), לחצו כאן]
החלק הראשון של ההרצאה והמצגת מפי ד"ר פנחס יחזקאלי: אתם מוזמנים לשאול שאלות בתגובות למטה. כל שאלה תיענה!
נספח: דמות השוטר בסרט מרי פופינס
- שימו לב – בראש ובראשונה – למראהו של השוטר. גבוה, מרשים; כובע שמגביה אותו עוד יותר; כפתורים נוצצים... ראו כמה הוא מקצועי; ומגן בעדינות על הילדים מול האב התוקפני, שמפחיד אותם;
- הוא סופג עלבונות משמעותיים ביותר בבריטניה של המאה ה- 19. בעל הבית מתייחס אליו כמשרת ושולח אותו למטבח, אולי אחת המבשלות תמצא לו משהו לאכול. תראו באיזה כבוד איך הוא מתמודד עם העלבונות הללו!
נספח: מהו תפקיד השוטר? מתוך הסרט "שוטרים לוהטים" (Hot Fuz)
החלק השני של ההרצאה והמצגת מפי ד"ר פנחס יחזקאלי: אתם מוזמנים לשאול שאלות בתגובות למטה. כל שאלה תיענה!
החלק השלישי של ההרצאה והמצגת מפי ד"ר פנחס יחזקאלי: אתם מוזמנים לשאול שאלות בתגובות למטה. כל שאלה תיענה!
הדגשים
- תורת הפעלה או דוקטרינה (Doctrine) היא מערכת עקרונות היסוד שבבסיס האסטרטגיות ותכניות הפעולה.
- למשטרת לונדון שהוקמה ב- 1829 הייתה תורת הפעלה מוסדרת כיצד למגשים את ייעודה.
- אבל, במשטרות אחרות במערב, בעיקר בארצות הברית, התהוותה תורה אחרת, בעקבות שינויים טכנולוגיים: כניסת הטלפון בשני העשורים האחרונים של המאה ה- 19 והרכב בתחילת המאה ה-20.
- הייתה זו תורת הפעלה תגובתית, שממפעיליה נשכחת השאלה: "עבור מי אנו קיימים": המשטרה הופכת להיות שרות תגובתי, 24 שעות ביממה; הטיפול הניתן לעבריין משתנה. צומחים שירותים נלווים כמו בית משפט, בתי כלא, תביעה, עורכי דין פרטיים וכדומה; המערכת עוברת ביורוקרטיזציה ומוכוונת מעתה על ידי בעלי העוצמה לתועלתם; החיכוך עם בעלי העוצמה משחית; ונוצר לחץ פנימי ליתר יעילות ולמיסוד.
- לחץ פנימי ליתר יעילות ולמיסוד מביא לשתי רפורמות בשיטור במשטרות ארצות הברית עד שנות השמונים של המאה העשרים, כולן באו מתוך המשטרה, כצורך להסתגל למציאות משתנה ולהתייעל: הרפורמה הפרוגרסיבית במשטרת ארצות הברית: שנות העשרים של המאה העשרים; ו-הרפורמה הפרופסיונלית במשטרות ארצות-הברית, 1980-1930.
- מתבססת תפיסה, הרואה את המשטרה כצבא, המגן על החברה מפני "האויב מבפנים".
- המשטרה במרכז. מפקדיה מסתכלים פנימה ולא על האזרחים! העבריין במרכז. האזרח נשכח; ונבנית אגדת השוטר הלוחם ללא חת בפשע! נוצרת משטרה שנואה ומנוכרת!
- בעקבות "מהפכת סדר הדין" בשנות ה-60, מאבדת המשטרה האמריקנית שליטה על הרחוב, ואר"ב חווה עליה דרמטית בפשיטה בשנות ה-70 וה-80. זה הרקע לרפורמה הקהילתית במשטרות העולם המערבי, בין 2000-1980.
- שיטור קהילתי הוא "פילוסופיה ומדיניות משטרתית, המכוונת כלפי שיתוף פעולה קבוע והמשכי עם התושבים ועם הארגונים המשרתים אותם, לשם התמודדות מושכלת עם הפשיעה ועם הפגיעה באיכות החיים ובתחושות הביטחון וההגנה של תושבים". היא נכשלה ברוב מדינות המערב, וב- 2000 מסתמנת דעיכת הש"ק בכל העולם המערבי.
- אבל, תרומתו של הש"ק הייתה עצומה: לראשונה, הייתה התנתקות מהסטטיסטיקה הפלילית היבשה לטובת פתרון בעיות ומדידה נקודתית של אפקטיביות; ומפקדי המשטרה למדו שהתמקדות בשטח ובאזרחים במקום בעבריינים זולה ורווחית הרבה יותר!
- הרפורמה הבאה, "מודל ניו יורק": של גוליאני וברטון 2000-1994, ממשיך את הדגש שניתן לשטח על חשבון העבריינים. היא לא הסתיימה בעצם והמשכה הוא "שיטור הנקודות החמות" ו"ניבוי בשיטור" או "שיטור מנבא". נוצר שיתוף פעולה פורה בין רפורמטורים בשטח לאנשי אקדמיה, והעיסוק במשטרה הפך למדע לכל דבר!
- ניתן למנות עוד את ה"הרפורמה הביטחונית", שבה בטחון הפנים הפך לחלק מן המשטרה בכל מדינות המערב: (2005-2000), ואת ו"הרפורמה הטכנולוגית" מ- 2005 ואילך, שבה הולכות המערכות הממוחשבות ותופסות מקום גדל והולך בעיצוב ובהכוונת הדוקטרינה המשטרתית.
- החיבור של תצפית אקטיבית על מצלמות, נקודות חמות וניבוי בשיטור הוא נקודת מוצא מבטיחה לרפורמה במגזר הסיור (הפטרול) בישראל.
- משטרת ישראל "תקועה" מבחינת התפתחות השיטור בתחילת שנות ה-90. היא סובלת מתפיסת הפעלה מאולתרת, לא אפקטיבית ולא יעילה מחוסר שת"פ עם האקדמיה. אצלנו, משטרה איננה מדע!; ומחוסר הבנה, איפה נקודות התורפה ואיך יוצאים מהן!
מושגים
נושאים אפשריים לעבודות, על בסיס הפרק:
נושא מס' 1
- נתח את תורת ההפעלה של המשטרה המנדטורית מתוך הספרות הקיימת בנושא.
- נתח את תורת ההפעלה של משטרת ישראל, כפי שהיא משתקפת מפעולותיה.
- אתם יכולים להיעזר בדוגמאות בסרטונים, בכתבות ובמסמכים.
- מה דומה בין התורות הללו? מה שונה?
- כיצד כל זה משפיע על המשטרה? על השוטרים?
- מהן המשמעויות והמסקנות שאתם מסיקים מן הניתוח?
כל רעיון חכם אחר, שישלב בין אירועי אמת לתיאוריה הנלמדת בכיתה, יתקבל בברכה, לאחר אישור כמובן.
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
העשרה
- אוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה);
- יחזקאלי פנחס (2004), מבוא ללימודי משטרה ושיטור, פרק ב': משטרת לונדון.
- יחזקאלי פנחס (2004), מבוא ללימודי משטרה ושיטור, פרק ג': תחילת התפתחות השיטור והרפורמות בשיטור בארצות הברית.
- יחזקאלי פנחס (2004), מבוא ללימודי משטרה ושיטור, פרק ד': הרפורמה הקהילתית במשטרות העולם המערבי, 2001-1980;
- פנחס יחזקאלי (2014), שיטור נקודות חמות.
- פנחס יחזקאלי (2015), הצדעה לזוכה פרס ישראל, פרופסור דויד וייסבורד.
- פנחס יחזקאלי (2009), "תורת הרשתות" לסיוע מערכת אכיפת החוק.
- פנחס יחזקאלי (2014), שיטור מנבא.
- פנחס יחזקאלי (2010), "שיטור מנבא" ("Predictive Policing") – רפורמה חדשה בשיטור בארצות הברית.