תקציר: משטרות בעולם, ובתוכן משטרת ישראל, נוטות לראות בנתוני הפשיעה ותאונות הדרכים תפוקה של מידת הצלחתן. כמה זה נכון? זהו דף הלימוד של השיעור: 'האם משטרה מורידה פשיעה ות"ד?' בקורס ללמידה עצמית: '(משטרה), פשיעה, חוק חברה', שעודכן ל- 2023. הוא כולל הרצאה הוקלטת, מצגת שיעור, מצגת שאלות חזרה ומאמרים רלוונטיים להעשרה. 

[לחזרה לתוכנית הקורס ולריכוז הפרטים עליו, לחצו כאן] [להורדת מצגת הפרק: האם המשטרה מורידה פשיעה ות"ד; האם המשטרה מורידה - שאלות חזרה] [לקובץ מאמרים רלוונטי נוסף: 'כשהאמצעי הופך למטרה - הכל על הסטטיסטיקה המשטרתית', לחצו כאן]

הדף עודכן ב- 30 ביוני 2022

החלק הראשון של ההרצאה והמצגת מפי ד"ר פנחס יחזקאלי: אתם מוזמנים לשאול שאלות בתגובות למטה. כל שאלה תיענה!

החלק השני של ההרצאה והמצגת מפי ד"ר פנחס יחזקאלי: אתם מוזמנים לשאול שאלות בתגובות למטה. כל שאלה תיענה!

הדגשים

• משטרות בעולם, ובתוכן משטרת ישראל, נוטות לראות בנתוני הפשיעה ותאונות הדרכים תפוקה של מידת הצלחתן. כמה זה נכון?
• הרפורמות הפרוגרסיבית והפרופסיונלית במשטרת ארצות הברית, בחצי הראשון של המאה ה-20, חידדו את הצורך למדוד אפקטיביות ויעילות. הסטטיסטיקה הזמינה ביותר הייתה הפשיעה. הטיעון שהמשטרה נלחמת בפשיעה היה מנוף מצוין לדרישות תקציביות! זה גם התאים מאוד לאתוס האמריקני, של הגיבור שנלחם בפשע.
• הדפוסים הללו התחדדו בעקבות קליטת אנשי צבא רבים למשטרות, והתבססה התפיסה הרואה את המשטרה כצבא, המגן על החברה מפני "האויב מבפנים"; היא התחזקה בגלל האלימות יוצאת הדופן של הפשע המאורגן בארה"ב.
• למשטרה תרומה נכבדה לעיצוב הדימוי העצמי הכוזב שלה. היא מפרסמת נתוני פשיעה באמצעות דוחות של הסטטיסטיקה הפלילית התקופתית ומדווחת באופן שוטף לאמצעי התקשורת, בעיקר על אירועי פשיעה. גם בקרב השוטרים, קיימת רטוריקה, לפיה עבודת המשטרה ה"אמתית" היא המאבק בפשיעה. זאת למרות שבפועל, משקיע השוטר את עיקר זמנו ומרצו בשמירת הסדר הציבורי ובמתן "שירות" לציבור.
• כך התרגלו לדימוי הזה התקשורת, וגם הציבור, וגם כותבי ובמאי הסרטים והסדרות...

• משמע, המשטרה עומדת בפני בעיה כפולה של חוסר מקצועיות: הבנת חלקה האמתי בהשפעה על הפשיעה; ובניית מדדי אמת שימדדו השפעה זו!
• ויש גם את הצד השני של המטבע: אם מודדים את השפעתה של המשטרה עלך הפשיעה לחיוב, מדוע לא לשלילה? שהרי קיימים מקרים רבים שדווקא מעורבות משטרתית גורמת להגברת הפשע (למשל, הצלחת יתר במלחמה בפשע המאורגן מדרדרת אותו לכאוס, מתרבים החיסולים, ונפגעים אזרחים חפים מפשע).
• פשיעה היא תופעה מחזורית: היא בנויה מגלים של עליה ושל ירידה לסירוגין בנתונים הסטטיסטיים, המתארים פשיעה לסוגיה, במקום ובזמן נתונים. המושג ירידה בפשיעה מתאר חלק מהתופעה המחזורית הזו - ירידה בכמות העבירות בסטטיסטיקה הפלילית בזמן ובמקום נתונים, ביחס לתקופה מסוימת בעבר.
• מה משפיע על הפשיעה? גורמים הקשורים באדם היחיד; גורמים חברתיים וסביבתיים. כמה מתוך אלה תלויים במשטרה לבדה? ועוד טרם הזכרנו את אי הוודאות ואת השפעתה על הפשיעה ועל עבודת המשטרה...
• קיימים מחקרים המראים כי השפעתה של המשטרה על הפשיעה, מניעתה והתפתחותה, היא על פי רוב, שולית.
• למרות זאת, גורמי משטרה בכל העולם נוהגים לנכס לעצמם ירידה בפשיעה כאשר היא מתרחשת, ותולים את הקולר בגורמים חברתיים שונים כאשר היא עולה. התנהגות זו נתמכת על ידי גורמים רבים אחרים כגון התקשורת.
• בשנת 1992 פרסם הקרימינולוג, דוויד ביילי, את מה שכולם ידעו ואיש לא כתב: "... זהו אחד הסודות השמורים ביותר של החיים המודרניים. המומחים יודעים זאת, המשטרה יודעת זאת, אולם, הציבור אינו יודע זאת. למרות זאת, המשטרה מעמידה פנים, כאילו היא ההגנה הטובה ביותר שיש לחברה כנגד הפשיעה. זאת, כדי ללבות את הוויכוח הציבורי שאינו נגמר, שאם רק יינתנו לה משאבים רבים יותר, בעיקר כוח אדם, הם יוכלו להגן על הקהילה נגד הפשיעה. זהו מיתוס!"
• הפער הזה בין הדימוי למציאות ובין רצון הציבור ליכולת גורם לתרבות של שקר. בדומה לחברות עסקיות המתחילות להפסיד ומנסות להבליע הפסדים ברישומים החשבונאיים, בעתות מצוקה ועליה בפשיעה, מתחיל הפיקוד לעודד "משחק" עם הנתונים. גם השגרה משובשת בפעילויות לא פרודוקטיביות לצורכי כסת"ח.
• התחלה של שינוי הייתה בשיטור הקהילתי, ובגישה של פתרון בעיות. מגמה זו התחזקה במודל ניו יורק (מ- 1994 ואילך) שנמשך בעצם עד היום: מודל ניו יורק נתן דגש לשטח ולא לעבריינים; פיתח טכנולוגיה ייעודית ורתם טכנולוגיות קיימות לצורך הפחתת הפשיעה! בכך סלל את הדרך ל"שיטור המדעי", ושיטור מדעי, גם מוריד פשיעה ותאונות דרכים; וגם יודע למדוד את זה נכון!
• נזכיר את "שיטור הנקודות החמות" ואת ה"ניבוי בשיטור".

מושגים

• שיטור נקודות חמות
• שיטור מנבא

נושאים אפשריים לעבודות, על בסיס הפרק:

נושא מס' 1

למשטרה תרומה נכבדה לעיצוב הדימוי העצמי הכוזב שלה. היא מפרסמת נתוני פשיעה באמצעות דוחות של הסטטיסטיקה הפלילית התקופתית ומדווחת באופן שוטף לאמצעי התקשורת, בעיקר על אירועי פשיעה. גם בקרב השוטרים, קיימת רטוריקה, לפיה עבודת המשטרה ה"אמתית" היא המאבק בפשיעה. זאת למרות שבפועל, משקיע השוטר את עיקר זמנו ומרצו בשמירת הסדר הציבורי ובמתן "שירות" לציבור.

• תארו כיצד עובדה זו באה לידי ביטוי בעבודת המשטרה, היחידה שלכם או יחידה אחרת במשטרה. אתם יכולים להיעזר בדוגמאות בסרטונים, בכתבות ובמסמכים.
• כיצד כל זה משפיע על המשטרה? על השוטרים?
• מהן המשמעויות והמסקנות שאתם מסיקים מן הניתוח?

כל רעיון חכם אחר, שישלב בין אירועי אמת לתיאוריה הנלמדת בכיתה, יתקבל בברכה, לאחר אישור כמובן.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

קריאה

• לקובץ מאמרים רלוונטי נוסף: 'כשהאמצעי הופך למטרה - הכל על הסטטיסטיקה המשטרתית', לחצו כאן.
• פנחס יחזקאלי (2014), האם משטרה יכולה להוריד פשיעה?
• שדמי אראלה (2012), ארץ מאובטחת: משטרה, שיטור והפוליטיקה של הביטחון האישי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
• ת"פ 943-09 מ"י המחלקה לחקירת שוטרים נ' קמחי ואח'.
• פנחס יחזקאלי (2016), איך עובדים על הסטטיסטיקה המשטרתית?
• מאיר גלבוע (2011), מדוע קשה להאמין לדיווחי המשטרה שהפשיעה יורדת?, הרמת מסך, 3/6/11.
• חגית לרנאו (2016), אין קשר בין ירידה בפשיעה לכמות המאסרים!, 30/1