תקציר: זהו דף הלימוד של השיעור: 'הארגון כרשת' בקורס ללמידה עצמית, שעודכן ל- 2023. הוא כולל הרצאה הוקלטת, מצגת שיעור, מצגת שאלות חזרה ומאמרים רלוונטיים להעשרה. חשיבה רשתית (Networks Thinking) היא פרדיגמה חדשה בניהול: היא רואה את הארגון כרשת, הכפופה לחוקים ולהיגיון של מה שמכונה, רשתות מורכבות. משמע, רשתות המתארות מערכות מורכבות...
![[בתמונה: הארגון כרשת... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2000/12/רשת-2.jpg)
[לחזרה לתכנית הקורס ולריכוז הפרטים עליו, לחצו כאן] [להורדת מצגת הפרק: הארגון כרשת] [להורדת מצגת השינון: הארגון כרשת - שאלות חזרה] [לאוסף המאמרים על רשתות ארגוניות באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא אופטימיזציה של רשתות ארגוניות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]
עודכן ב- 6 באוגוסט 2023
החלק הראשון של ההרצאה והמצגת מפי ד"ר פנחס יחזקאלי: אתם מוזמנים לשאול שאלות בתגובות למטה. כל שאלה תיענה!
החלק השני של ההרצאה והמצגת מפי ד"ר פנחס יחזקאלי: אתם מוזמנים לשאול שאלות בתגובות למטה. כל שאלה תיענה!
החומר התאורטי מרוכז בארבעה מאמרים מרכזיים:
- פנחס יחזקאלי ושרית אונגר-משיח: ארגונים בעידן הרשתות.
- פנחס יחזקאלי ושרית אונגר-משיח: להבין את הרשת הארגונית.
- פנחס יחזקאלי ושרית אונגר-משיח: קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון.
- פנחס יחזקאלי: ניתוח רשתות ארגוניות.
![[בתמונה: ניתוח רשתות ארגוניות... התרשימים, השעונים ומפות הרשת הן צילום מסך ממערכת לניתוח רשתות ארגוניות dna-7, חברת TECI]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2019/12/5.-%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA.png)
פרדיגמת ניהול חדשה: חשיבה רשתית (Networks Thinking)
פרדיגמה חדשה בניהול: חשיבה רשתית. היא רואה את הארגון כרשת, הכפופה לחוקים ולהיגיון של מה שמכונה, רשתות מורכבות. משמע, רשתות המתארות מערכות מורכבות. היא כוללת את המרכיבים הבאים:
- ראיית הארגון כרשת והבנת הדינמיקה הארגונית [לאוסף המאמרים על רשתות, לחצו כאן].
- שפה חדשה של ניהול: הרשת הארגונית: עוצמה, צווארי בקבוק, נתקים, שיתוף פעולה (שת"פ), קליקות, חסמים ארגוניים, קשרים חסרים/נדרשים.
- ראיה שונה של אתגרים: הסתכלות אחרת על יחסים בין אישיים בארגון ועל היכולת לייצר שיתופי פעולה נכונים.
- הבנה כיצד מתקבלות החלטות ואיך להשפיע עליהן.
![[בתמונה: ארגון חצוי לשניים, ובין שני חלקיו - אוקיאנוס... הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות של חברת Innovisor]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2020/08/ארגון-חצוי.jpg)
רשת מהי?
מערכות מורכבות, כמו ארגון, הן מטבען חמקמקות וקשות להבנה מלאה. הן משתנות לפי ההקשר ולפי זווית הראייה.רשת (Network) מאפשרת לנו לפשט מורכבות (Complexity), לארגן אותה במעין סדר מסוים, להפוך אותה ויזואלית ולהבין אותה.
נגדיר רשת כמערכת של גורמים / צמתים, המחוברים ביניהם בקשרי גומלין. דרך הקישורים ניתן להעביר חומר, אנרגיה ומידע. היא כלי ביטוי המאפשר להגדיר את מהות קשרי הגומלין (Interconnectivity) ואופיים, ביחסים שבין מרכיבי המערכת.
יש שני מרכיבים לרשת:
- הגורמים המרכיבים את הרשת מכונים 'סוכנים עצמאיים'. זאת משום שלכל אחד מהם מספר מסוים של דרגות חופש לקבלת החלטות, וכל אחד מהם יכול להפתיע. יחד עם זאת, הם נבדלים האחד מרעהו במידת החופש שבידם. כך למשל, למנהלים יש דרגות חופש גבוהות בהרבה מעובדיהם, ויש להם גם יכולת להרחיבם.
- מערכת קשרי הגומלין הפרוסה בין 'הסוכנים העצמאיים'.
![[בתמונה: מפה של רשת ארגונית... מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות EFRON, חברת 'ייצור ידע']](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2000/12/ארגון-כרשת.png)
חוק מטקלף
כמות קשרי הגומלין גדולה מכמות מרכיבי הארגון. העיקרון הזה מומחש בחוק מטקלף (Metcalfe's law; ראו תרשים משמאל), שעוסק בעוצמת הרשתות, החברתית והארגונית; לפיו, בעוד מרכיבי הרשת מתפתחים באופן רגיל, הרי שקשרי הגומלין שביניהם מתפתחים באופן חזקתי:
- שני גורמים יוצרים קשר גומלין הדדי אחד (או שני קשרי גומלין חד כיווניים);
- שלושה משתמשים יוצרים שלושה קשרי גומלין דו כיווניים;
- ארבעה משתמשים כבר יוצרים ששה קשרי גומלין דו כיווניים
- 12 משתמשים יוצרים 66 קשרי גומלין דו כיווניים;
- 1200 משתמשים יוצרים 720,000 קשרים!
![[התרשים מהווה תיאור גרפי של חוק מטקלף: שני מכשירי טלפון יכולים ליצור חיבור אחד ביניהם, אבל 5 טלפונים יכולים ליצור 10 חיבורים וכך הלאה, כך ש-12 מכשירים כבר יכולים ליצור 66 חיבורים. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Woody993 קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC 0]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2015/08/%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%9E%D7%98%D7%A7%D7%9C%D7%A3.png)
ניתן להגדיר ארבעה מצבי רשת בסיסיים:
- נתק: היעדר קשרי גומלין אפקטיביים בין גורם מסוים ליתר גורמי הרשת;
- 'צוואר בקבוק':
- רכזת (Hub) היא ריכוז של עוצמה בידי גורם אחד ברשת. עוצמה זו באה לידי ביטוי בכמות רבה של קשרי גומלין ה'נכנסים'' לאותו גורם ברשת.
- רשת שלמה: כל קשרי גומלין האפשריים ברשת מחוברים.
[להרחבה על חוק מטקלף, לחצו כאן]
![[בתמונה: היעדר שיתוף פעולה חוצה מחלקות... הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות של חברת Innovisor]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2020/07/ארגון-דיס-הרמוני.jpg)
מהפכת הרשתות בניהול מבוססת על שלוש תכונות של רשתות, שרלוונטיות לנו
- הרשת מבטאת את תכונות המערכת.
- ויזואליזציה: טוב מראה עיניים...
- מדידה.
[להבנת סוגיה זו ראה המאמר: 'להבין את הרשת הארגונית']
ניתוח רשתות ארגוניות
ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis - ONA) היא מתודולוגיה לניתוח ארגונים, הבנויה על פרדיגמת 'החשיבה הרשתית'. על בסיס מתודולוגיה זו, נבנו מערכות ממוחשבות על ידי חברות רשת, המספקות שירותי ניתוח רשתי.
[להרחבה בנושא ניתוח רשתות ארגוניות ONA, לחצו כאן]
מושגים
- חשיבה רשתית;
- רשת;
- קשרי הגומלין;
- סוכנים עצמאיים';
- נתק;
- 'צוואר בקבוק':
- רכזת;
- רשת שלמה;
- ויזואליזציה;
- חוק מטקלף;
[להורדת גרסה חינמית של הספר 'העולם איננו ליניארי', לחצו כאן: the_world_isnt_linear]
נושאים אפשריים לעבודות, על בסיס הפרק:
נושא מס' 1: הארגון כרשת
- תארו את ארגונכם כרשת. אתם יכולים להוסיף שרשוט הממחיש זאת.
- המחישו בתרשים ובתיאור מושגים, כמו: נתק, קשרי גומלין, 'צוואר בקבוק': רכזת (Hub);
- מהן המשמעויות והמסקנות שאתם מסיקים מן הניתוח?
כל רעיון חכם אחר, שישלב בין אירועי אמת לתיאוריה הנלמדת בכיתה, יתקבל בברכה, לאחר אישור כמובן.
![[בתמונה: כל רעיון חכם אחר, שיביא לידי ביטוי את החומר שנלמד בנושא זה, יתקבל בברכה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי nastya_gepp לאתר Pixabay]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2021/06/עבודות-בית.jpg)
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2018), ארגונים בעידן הרשתות, ייצור ידע, 8/8/18.
- פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2014), קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2018), להבין את הרשת הארגונית, ייצור ידע, 9/8/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), ניתוח רשתות ארגוניות, ייצור ידע, 23/4/14.
- רזי עפרון, יחזקאלי פנחס (2007), העולם איננו ליניארי. תורת המערכות המורכבות – גורם חדש בניהול, תל אביב: משרד הביטחון, פרק חמישי, עמ' 142-117.
- לסלו-ברבאשי אלברט (2004), קישורים. המדע החדש של רשתות, תל אביב: ידיעות אחרונות.
- פנחס יחזקאלי (2018), חשיבה רשתית, ייצור ידע, 1/1/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), פרדיגמה, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), רשת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), סביבה משימתית של ארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), קשר גומלין, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), תרבות ארגונית, ייצור ידע, 1/12/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), תורת הגרפים, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), תורת הרשתות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), ניתוח רשתות חברתיות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אופטימיזציה, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2017), 10 תחזיות במשאבי אנוש לשנת 2018, ייצור ידע, 25/12/17.
- פנחס יחזקאלי (2014), ידע, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), סוכנים עצמאיים, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), ויזואליזציה, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), חברות לניתוח רשתי, ייצור ידע, 29/4/14.
