[מקור התמונה: אינסטגרם. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

הדגשים

• אבולוציה של ארגון מתקיימת דרך מאבקים בלתי פוסקים על חלוקת העוצמה (עוצמה היא היכולת של גורם בארגון לגרום לאחרים לעשות את רצונו, גם אם זה נגד רצונם וגם אם זה מנוגד לאינטרסים שלהם); לכן, הדחף הבסיסי של כל מרכיב בו הוא למקסם את עוצמתו מחד גיסא; ולמנוע עוצמה מיריביו מאידך גיסא. התופעה הזו בתורת הניהול 'פוליטיקה הארגונית' (Organizational Politics) ובתורת המערכות המורכבות מאבק העוצמה (The Struggle for Power) או המאבק לדומיננטיות ארגונית.
• כתוצאה מן הפוליטיקה הארגונית, נוטה הארגון להתחלק לקליקות, בחלוקה לא פורמלית. התוצר של הקליקות הללו הנו קנוניות ארגוניות, שהן הבסיס למהפכי עוצמה המתקיימים בארגונים.
• תופעה זו נגרמת בשל הנטייה של רשתות מורכבות להתמרכז למספר קטן והולך של מוקדי כוח. מוקדים אלה קרויים בשפת הרשתות רכזות. 
• למרות השם הרע שיצא לפוליטיקה הארגונית, היא המנגנון שדרכו ארגונים מתפתחים מבחינה אבולוציונית. אבל, למרות היותה של תופעה זו הכוח המניע של ארגונים, היא אינה זוכה לבולטות הראויה לה בספרי הניהול.
• מאבק העוצמה נובע מכך, שלמערכת-האם יש מטרה המשותפת לכל מרכיביה, אבל במקביל, לכל מחלקה במערכת האם ולכל פרט במערכת יש מטרה משלו, שפעמים רבות אף סותרת את מטרת-העל של המערכת. הפרדוקס הוא, שככל שהגורם במערכת קטן יותר, כך המטרה שלו דומיננטית יותר ממטרת העל בהכתבת התנהגותו, ויוצרת תוצאות בלתי צפויות במערכת-האם כולה. מאבקי העוצמה במערכת נובעים מתוך הסתירות בין מטרת העל למטרות המחלקות והפרטים.
• הביטוי הרשתי של הפוליטיקה הארגונית הוא הקליקות: התארגנויות מקומיות שמטרתן לאחד עוצמה כנגד יריבים:

[להרחבת המושג: 'קליקה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פוליטיקה ארגונית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מאבק עוצמה', לחצו כאן]

• הכלי העיקרי המשרת את הפוליטיקה הארגונית היא התקשורת לסוגיה בתוך הארגון – בכתובים, במדיה אלקטרונית ובשיח. כך למשל, ה"ישיבה" וה"דיון" הם כלים אופייניים לשימוש במסגרת "הפוליטיקה הארגונית". זו עושה שימוש גם בתקשורת שבין הארגון לארגונים אחרים בסביבה המשימתית וגם בכלי התקשורת הציבוריים. למשל, הדלפה, המיועדת לבטל החלטה מתגבשת; או לכוון לקבלת החלטה אחרת; לסכל מינוי כלשהו או לקדם מינוי אחר; וכדומה

• עוצמה מניעה ארגונים, והם מתפתחים תוך כדי קונפליקטים, משמע, תוך כדי פוליטיקה ארגונית. אלה מכלול הפעולות - שמפעיל גורם בארגון - שמיועדות לגרום לאחרים לבצע את רצונו, גם אם זה מנוגד לרצונם, ו/או לאינטרסים שלהם.
• זו הסיבה שבעלי עוצמה אינם נוטים לשתף פעולה. כיוון ששת"פ מעצים את כלל העוסקים בו ואין להם רצון להעצים יריבים פוטנציאליים. זה המפתח להיעדר שת"פ בארגונים!
• פוליטיקה ארגונית שכיחה יותר בקרב מנהלים מאשר בקרב עובדים, וככל שדרגתם תהיה בכירה יותר כך יעשו בה שימוש נרחב יותר ומתוחכם יותר (ויגודה, 1997). ביטוי פופולארי המאפיין "פוליטיקה ארגונית" בדרגים הגבוהים של "הארגונים הצבאיים" הוא "מלחמות גנרלים".
• פוליטיקה ארגונית מועצמת מאוד ב"ארגונים צבאיים", אבל היא קיימת בכל מערכת אנושית, בעיקר כזו עם תשתית ביורוקרטית מפותחת כמו בית חולים, אוניברסיטה וכדומה.
• ככל שיש לארגון פחות משאבים, מטרות מנוגדות ו/או מספר רב של בעלי עוצמה, יש בו יותר פוליטיקה ארגונית.
• יחסים פוליטיים של דיכוי ושליטה דומים ליחסים במלחמה (גם אם אינם כרוכים, בדרך כלל, בשפיכות דמים), שהם בעלי היגיון פרדוקסלי, לא ליניארי, השונה מההיגיון הליניארי המנחה אותנו בתחומי חיים רבים. היבטיהם דומים לפעולות צבאיות, כולל גרסאות ייחודיות של התקפה והגנה, מארב ופשיטה. כמו במלחמה, יש חשיבות רבה לסודיות ולהונאה (לוטוואק, 2002, ע' 18).
• לפוליטיקה הארגונית שם רע. למשל, התבטאותו של שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, משה (בוגי) יעלון, כי הוא הסתובב עם נעליים גבוהות בקריה, בגלל הנחשים שם... אבל, היא כלי דרכו מתפתחים ארגונים: תוך כדי קונפליקט מתמיד. מכאן חיוניותה לארגונים, כל עוד היא ברמה סבירה (!).
• הבעיה היא שבארגונים ביורוקרטיים (ובתוכם הארגונים הצבאיים), עולה מפלס הפוליטיקה הארגונית לרמות שבהם הוא גורם נזק מהותי לארגון.

מושגים

• הערך: עוצמה;
• הערך: קליקה;
• הערך: עוצמה גלויה;
• הערך: השפעה (עוצמה סמויה);
• הערך: סביבה משימתית;
• הערך: טריטוריה;
• הערך: פוליטיקה ארגונית;
• הערך: תרבות ארגונית.

קריאה

• יחזקאלי פנחס (2015), הפוליטיקה הארגונית והשלכותיה, 25/11/15.
• יחזקאלי פנחס (2014), עוצמה – הכוח שמניע ארגונים, 7/1/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), הקרב על העוצמה בארגון, 13/8/14.
  • יחזקאלי פנחס (2015), אוי, הפוליטיקה הארגונית ה"כחולה", 29/11/15.
  • קלייר-ארזי אורית, נגעלים מפוליטיקה ארגונית? אתם מתחסדים, ynet, 16/12/14.
  • לוטוואק אדוארד (2002), אסטרטגיה של מלחמה ושלום, תל אביב: מערכות.
  • יצחק סמואל (2002), המשחק הפוליטי, עוצמה והשפעה בארגונים, חיפה ולוד: אוניברסיטת חיפה וזמורה ביתן.
    • יחזקאלי פנחס (2016), האם העובד החדש נקלט והשתלב?, 9/3/16.
    • יחזקאלי פנחס (2015), השתלבות עובדים חדשים במחלקות שסועות, 8/12/15.
    • פנחס יחזקאלי (2014), קליקה, ייצור ידע, 27/11/14.
    • פנחס יחזקאלי (2017), קנוניה ארגונית: כשגורמים בארגון חוברים נגד אחרים, ייצור ידע, 1/11/17.
    • טלי חרותי-סובר (2016), "כדי להתקדם במשטרה 
צריך לעשות על האש עם 
המפקדים", דה מרקר, 04.08.2016.