[בתמונה: שיטור קהילתי יכול להיות בעייתי בהקשרים של אלימות נגד נשים, כאשר תרבות הרוב נועה במיתוסים בסטריאוטיפים בנוגע ליחסי גברים-נשים. התמונה מתוך אתר המשטרה]

[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית, לחצו כאן]

[להורדת המאמר (באנגלית) לחץ כאן: 6[1]. Adelman and Erez1]

מדליין אדלמן*, עדנה ארז** ונדירה שלהוב-קבורקיאן***

* Arizona State University, ארצות-הברית

** המחלקה ללימודי אכיפת החוק ב- Kent State University, ארצות-הברית

*** המכון לקרימינולוגיה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

(התקבל במערכת בדצמבר 2001, אושר לדפוס בפברואר 2002)

תקציר

בעידן המכוון כלפי שיטור קהילתי, המשטרה עומדת בפני בעיה מורכבת של הכרה ומתן כבוד לשונות, תוך אכיפת חוקים באופן הוגן ושוויוני. לאור המהלכים העכשוויים לשם הקרימינליזציה  של הטיפול בסוגיית האלימות במשפחה, יתכן, ששיטור קהילתי יהיה בעייתי, במיוחד בחברות רב-תרבותיות, שבהן המשטרה, המשקפת את האידאולוגיה של הקהילה הדומיננטית, תאפיין קהילות מיעוטים כפרימיטיביות או כאלימות.

על מנת לבדוק מתחים מעשיים ותאורטיים אלו, בדקו החוקרות את המשמעות המגדרית של "קהילה" ב"שיטור קהילתי". כמו כן, הן בדקו את הדגש הקהילתי בשיטור על ערכים מקומיים, על רב-תרבותיות, על גיוון ועל רגישות תרבותית, עם חוסר הנראות של הבדלים בין המינים בתוך קהילות מיעוטים אלו.

הן טוענות, בהסתמכן על הספרות בנושא שיטור של אלימות כלפי נשים, בנות מיעוטים, כולל מחקרן על נשים ערביות בישראל, שגזענות מגדרית וסקסיזם גזעני מעצבים את תגובת הקרבנות ואת תגובת המשטרה לאלימות במשפחה, וגורמים לתת-שיטור של אלימות כלפי נשים בקהילות מיעוטים.

החוקרות ממליצות, שהמשטרה תחפש מנהיגים וארגונים קהילתיים לא מסורתיים, שקוראים תיגר על מיתוסים ועל סטריאוטיפים בנוגע לנשים ולגברים, בני מיעוטים, ולאו דווקא מחזקים רעיונות אלו.

[להורדת המאמר (באנגלית) לחץ כאן: 6[1]. Adelman and Erez1]

[לאוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן]