[להורדת החוברת במלואה לחצו כאן: אברהם דור - מפעל המצפים בגליל]
ביולי 2004 יצאה לאור החוברת "מפעל המצפים בגליל, עשרים שנה אחרי", בהוצאת המכללה לביטחון לאומי צה"ל, והקתדרה לגאואסטרטגיה ע"ש ראובן חייקין באוניברסיטת חיפה (ראו תמונת כריכה למעלה). מטרת החיבור הייתה, לבחון את הצלחת מפעל המצפים בגליל אל מול היעדים שהוצבו לו, עם היציאה לדרך, בסוף שנות ה- 70'. מחבר החוברת הינו אברהם דור.
מפעל הקמת המצפים בגליל החל בסוף שנות השבעים של המאה העשרים. תוך עשור (1988-1978) הוקמו 52 יישובים חדשים, במתכונת של מצפים, בכל רחבי הגליל: גוש שגב, גוש תפן, גוש ציפורי וגוש צלמון.
המונח מצפה אינו מגדיר צורת יישוב מסוימת, אלא מתייחס לתהליך ההקמה המיוחד של היישובים הללו, אשר הוקמו במהירות, בתשתית מינימלית, בתפרוסת גיאוגרפית רחבה, במוקדים רבים, אך עם אוכלוסייה מעטה, וללא תוכנית ברורה לגבי עתידם. מרבית המצפים התפתחו ליישובים קהילתיים, חלקם לקיבוצים וחלקם למושבים. כיום, מתגוררים ביישובים אלה מעל עשרים אלף תושבים.
מרבית היישובים היהודים הוותיקים מרוכזים במזרח הגליל ובצפונו. בגליל המרכזי ובמערבו היו בעידן שלפני פרוייקט המצפים שבעה יישובים יהודיים וותיקים. שניים מהם עירוניים - כרמיאל ונצרת עילית, וחמישה יישובים כפריים - ציפורי, שזור, חזון, הסוללים וכפר החורש. בשנת 1979 היו בכל היישובים הללו גם יחד פחות משלושים אלף תושבים. בתחום זה של הגליל המערבי והמרכזי נמצא הריכוז הגדול ביותר של האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, אשר מנתה בשנת 1981 280 אלף נפשות בכ- 80 יישובים. לעומתה, מנתה ההתיישבות היהודית בחבל ארץ זה (מבלי לכלול את יישובי העמקים ורמות הגליל התחתון) כשמונים אלף נפשות בלבד. במהלך שנות השבעים של המאה העשרים פחת שיעור האוכלוסייה היהודית מכלל האוכלוסייה בגליל, מ- 32% ל- 29%. זאת, בשל ריבוי טבעי נמוך (1.6% במגזר היהודי לעומת 3.8% במגזר הערבי), ובשל הגירה שלילית של אוכלוסייה יהודית, עקב רמת הפיתוח הנמוכה, שאפיינה את הגליל ההררי באותה תקופה.
מציאות דמוגרפית זו הייתה הגורם המרכזי, שעמד מאחורי כל תכניות ההתיישבות בגליל לאורך השנים. מבצע האכלוס וההתיישבות הוא תולדה של רעיונות שעלו מטעם המוסדות והרשויות השונות, ובמיוחד, של המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית בראשות רענן וייץ, אשר שׂמה לה ליעד לשמר את קרקעות המדינה בגליל וליצור בו זהות יהודית כמו בשאר אזורי המדינה.
