[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Mike Cohen לאתר flickr]
[לאסופת המאמרים בסוגיית עבריינות הנוער באתר, לחצו כאן]
[מאמר זה פורסם במקור ב'מראות המשטרה'', גיליון 221, אוגוסט 2007]
ד"ר סוזי בן ברוך שרתה במשטרת ישראל 35 שנים בתפקידי חקירות ומודיעין, קהילה ומשמר אזרחי ועבריינות נוער. שימשה כקצינת נוער ארצית במשטרת ישראל. מרצה בנושאי משטרה וחברה. מאחריה כארבעים שנות ניסיון בעבודה עם נוער. בכתיבתה היא מסתייעת בניסיונה הרב בשטח, כמובילה וכשותפה לשינויים הרבים שנעשו בתקופת שירותה.
* * *
עבריינות הנוער בישראל היא מנת חלקם של קטינים מכל שכבות האוכלוסייה מכל מקום בארץ. עבירות הרכוש מהוות רק כשליש מכלל העבירות, המבוצעות ע"י בני-נוער. עבירות אלימות,סמים ומין הפכו בקרבם לחמורות יותר ויותר. מעל שליש מעבירות האלימות מבוצעות במוסדות חינוך, ואחוז זהה ברחובות. בשל המצב הכלכלי, לא נפקד גם מקומן של 'הגניבות הקטנות'... תמונת מצב.
* * *
עבריינות הנוער בישראל חצתה גבולות, והיא היום מנת חלקם של בני-נוער מכל שכבות האוכלוסייה, מכל מקום בארץ, ומגמותיה משתנות בהתאם לרוח הזמן והתקופה. אם בשנת 1970, היוותה אוכלוסיית הנוער ארבעים אחוז מכלל האוכלוסייה בארץ, הרי שבישראל של שנת 2007, יש שני מיליון וחצי קטינים, המהווים 34% מכלל האוכלוסייה. כשמונה-מאות עשרים אלף קטינים מצויים מתחת לקו העוני, כשלוש-מאות ארבעים אלף מוגדרים כקטינים בסיכון, וכמאה ארבעים אלף מוגדרים בסיכון גבוה ומיידי, ומוכרים למשטרה ולמוסדות הרווחה.
עבירות הרכוש, מאז קום המדינה, תפסו את הנתח העיקרי של עבריינות הנוער, ובשנת 1965, לדוגמה, היו שמונים אחוז מכלל עבריינות זו בגדר עבירות רכוש. החל מאמצע שנות השישים נרשמת ירידה בביצוען (בשנת 2006 הן היוו 28.6% מכלל עבירות הנוער), והן מפנות את מקומן לעבירות סמים, לעבירות אלימות, לעבירות מין ולעבירות מחשב ואינטרנט.
עבירות אלה, על סוגיהן השונים, הפכו בשנים האחרונות לחמורות יותר - בעבירת סמים, למשל, נרשמה עלייה תלולה בשימוש בסמים מסוג אקסטזי, מריחואנה, קוק פרסי והירואין; ולאחרונה אף חזר לשוק ה-L.S.D, למרות הסכנות הרבות הטמונות בשימוש בו.
גם בפתיחת תיקים פליליים בעבירות סמים נרשמה עלייה חדה - מ-250 תיקים בשנת 1990 ל-3,950 תיקים בשנת 2006. מכיוון שבעבירות סמים "נהנים" שני הצדדים - הקונה והמוכר - המעוניינים להסתיר את מעשיהם, הרי שחשיפתן מותנית במידת המיומנות המקצועית של מערכת האכיפה. ואכן, בשנתיים האחרונות הביאו יחידות הנוער בפעולתן האינטנסיבית במוסדות החינוך, בפאבים ובמועדונים למיניהם, בעזרת אמצעים טכנולוגיים ושיטות חקירה חדשות, לחשיפת פרשיות סמים וסוחרי סמים רבים. עיקר הדגש בעבודתן בתחום זה מושם, מחד, בשיקום בני-הנוער; ומאידך, בהרחקתם של מי שהדיחו אותם לשימוש בסמים וסיפקו להם אותם.
מסכינים לאינטרנט
בשנים האחרונות נרשמה גם עלייה משמעותית בעבירות האלימות, המבוצעות על-ידי בני-נוער. אם בשנת 1990 נפתחו על-ידי המשטרה 3,508 תיקים פליליים כנגד בני-נוער בגין עבירות אלימות, הרי שבשנת 2006 חלה עלייה של מעל מאתיים אחוזים , ונפתחו 15,296 תיקים פליליים בגין עבירה זו (הכוללת גם שימוש בכלי-נשק חמים ובכלי-נשק קרים).
מעל שליש (36%) מכלל עבירות האלימות הידועות במשטרה (מדווחות או נחשפות), מבוצעות במוסדות חינוך, ואחוז זהה מבוצעות ברחובות. במקומות בילוי מבוצעים "רק" 5 אחוזים מכלל עבירות האלימות, והן מגיעות לשיאן בעיקר בין השעה אחת לפנות בוקר לשתיים לפנות בוקר.
ולא נפקד גם מקומן של הגניבות ה"קטנות". מאז שנת 2001 הולך ועולה בישראל קו העוני, ופועל יוצא מכך הוא ,כמובן, בעליית מספרם של המובטלים. ילדים רבים יותר ויותר נתפסים בגניבת מוצרי מזון מחנויות ומכשירי רדיו-דיסק ממכוניות, וכן בחטיפת מכשירי טלפון ניידים ואביזרים אחרים. גניבות אלה מעידות על הצורך ב"הישרדות" פיזית מחד (גניבת אוכל)ובהישרדות חברתית , מאידך. בקרבם של הילדים ובני-הנוער גובר הצורך בגישור על פערים חברתיים, כדי להיות "כמו כולם" (גניבת מכנסי ג'ינס מותגיים או בושם מוכר נחשבת ל"סחיבה" ולא לגניבה, ועובדה זו מקלה עליהם בהמשך ביצוע עבירות אלה).
מוקד פשיעה נוסף, המהווה זירת עבירה חדשה, הוא האינטרנט, שבו נוהגים לגלוש בתדירות גבוהה כשמונים וחמישה אחוזים מכלל הילדים ובני-הנוער בישראל בני 17-9. על כל מעלותיו, עלול גם האינטרנט, החושף, בין היתר, את הקטינים לתכנים מזיקים, להוות גם מקפצה לקריירה עבריינית קשה. טיפולה של המשטרה בהם היא כמי שרכשו ניסיון בביצוע עבירות, ולא כמי שרק החלו את דרכם במעגל הפלילי.
טיפול בלתי מתפשר
במספר התיקים הפליליים, שנפתחו לנוער עולה בין שנת 1996 לשנת 2004 נרשמה עלייה עקבית - מ-2,087 תיקים בשנת 1996 ועד 5,960 תיקים בשנת 2004 (עולה מוגדר על-פי החוק כמי שעלה לישראל משנת 1990 ואילך). משנת 2004 החלה מגמת ירידה, שנמשכה בשנת 2005 ואף בשנת 2006 (4,132 תיקים). העובדה, כי מעל שליש מבני-הנוער הכלואים בכלא "אופק" הם עולים, וכי כארבעים אחוזים מבני-הנוער, השוהים במוסדות החסות של משרד העבודה והרווחה, הם עולים, מוכיחה, כי קיים קשר בין חלקם של בני-הנוער העולים לבין שיעור הפשיעה, וכי לשיעור זה יש גם קשר לירידה באחוז בני-הנוער העולים מכלל בני-נוער.
מדיניותה של משטרת-ישראל באשר לנוער בכלל ולנוער עולה בפרט, היא טיפול בלתי מתפשר בעבריינים הרצדיביסטים מחד, והשקעה בשיקומם של עבריינים חדשים, ובהחזרתם למעגל הנורמטיבי של החיים, מאידך.
הליך אלטרנטיבי
הטיפול בעבריינות הנוער הוא רב מערכתי, ומשולבות בו מערכות האכיפה, השפיטה,הרווחה והחינוך. בין היתר, מתקיים בשיתוף שירות המבחן לנוער ואשלים-ג'וינט,הליך אלטרנטיבי להעמדה לדין (ק.ד.מ – קבוצת דיון משפחתית), שבו מפגישים את הנער הפוגע ואת משפחתו המורחבת עם נפגע העבירה ועם תומכיו, בנוכחותם של קצין משטרה, קצין מבחן ואנשי מקצוע נוספים. במהלך המפגש נבנית במשותף תכנית, הכוללת, בנוסף לגיבוש מוסכם של דרכי טיפול, גם התנצלות הפוגע ופיצוי הנפגע.
זאת ועוד- בשיתוף גורמי קהילה מתקיים מודל "חוויה", שבו מופנה קטין המעורב בפלילים לתכנית, שנועדה למנוע את התדרדרותו. במסגרתה - לימודי העשרה בליווי חונכים אישיים בשילוב פעילות התורמת לקהילה. בנוסף לכך, ניתנת הדעת גם לקטין נפגע עבירה או שהיה עד לה - ביוזמתה של המועצה הלאומית לשלום הילד מוצע לקטין מלווה מטעם המועצה , אשר יסביר לו את ההליך הפלילי, ישמש איש קשר לרשויות האכיפה והטיפול, ויכין אותו לקראת עדותו בבית-המשפט, במידה שיש צורך בכך. בשיתוף משטרת-ישראל, משרד הרווחה, רשויות מקומיות ואשלים-ג'וינט, נבנה מרכז הגנה לקטינים נפגעי עבירה, המרכז תחת קורת גג אחת את כל גורמי החקירה, האבחון והטיפול, שעמם צריך להיפגש הקטין. יתרונו של המרכז הוא במיידיות החקירה, איתור הראיות והמעצר, המביאים להכנת התיק לבית-המשפט תוך עשרים וארבע שעות.
