6 thoughts on “פנחס יחזקאלי: 'הגשר על הנהר קוואיי' – המחשה ליצירת אנטרופיה חברתית ולשריפתה”

1. חחח… אתה יודע, ממרום גילי אבד לי הצורך לשכנע. אני יכול להרשות לעצמי ללמוד ולהעמיק במה שאני אוהב, והתחום הזה בהחלט מלהיב אותי, אבל מצידי שכולם יישארו ליניאריים… מה עוד שנראה לי שההבדלים בינינו סמנטיים בלבד… בוודאי שנישאר חברים. דיאלוגים שכאלה מתאימים לי מאוד…

   הגב

2. אתה הרי יודע כמה הטיעון הזה פשטני:) בהיבט הכי הכי בסיסי ל pattern recognition יש את בעיית המעקב אחר כלל של ויטגנשטיין (מכיר?). ושוב – אתה חי במדמנה של יישומים מתמטיים במדעי החברה (כוונתי לכל הבעייתיות של שיטות המחקר וכלי המחקר במדעי החברה). בלי לזלזל – האסטרולוגיה מתקיימת כבר 4000 שנה. גם לה יש בסיס מתמטי לא מבוטל. אמנם היא כבר לא יושבת בחצרות המלוכה (מערכות מורכבות כשלעצמן). אבל עדיין מביאה פרנסה. שיהיה בהצלחה. ושנישאר ידידים לפחות בפייסבוק.

   הגב

3. יכול לגמרי. אני בתחום הניהול משקף את הארגון כרשת כמו בתצלום רנטגן ומראה איך להעלות את הפרודוקטיביות שלו. זו גישה חדשה בניהול שניתן לקרא לה אם תרצה, "האינסטלציה של הניהול": תפקיד מנהל לדחוף את ארגונו לפרודוקטיביות אופטימלית באמצעות מקסום החיבורים של האנשים הנכונים בקשרים הנכונים. פרופ' יניר בר ים למשל פיתח מודלים של חיזוי שמצאו את הקשר שבין עליית מחירי המזון להיווצרות כאוס במדינות העולם השלישי והתריע על כך לפנטגון לפני האביב הערבי; מערכות ממוחשבות בקליפורניה חוזות היכן תתבצע פשיעה עתידית ומורידים פשיעה ב- 20% יותר ממשטרות שאינן משתמשות במערכת; אני חושב שזה תחום מבטיח למדי…

   הגב

4. דודי אלון כתב בפייסבוק:
   אי חושב שאני מבין היטב את תשובתך. אבל… אמנם חלק מהמערכות הפיזיקליות הן מערכות מורכבות ולכן טבעי שבאמצעות אינדוקציה והשאלת מאפיינים של מערכות כאלה תעשו השלכה להיפותזות בתורה הכללית הרדוקציוניסטית. בהחלט יש מקום לחשוב מה עושים עם מושג האנטרופיה של מערכות פיזיקליות בהקשר של מערכות מורכבות בכלל. כך גם עם מאפיינים של האורגניזם הביולוגי כמערכת מורכבת למול מערכות מורכבות בכלל. אני לא חושב שאתה צריך לשכתב את התורה. אני חושב שדיסציפלינה צריכה לבדוק עם מי היא מתכתבת. השפה בתוך הבית פנימה זה סיפור אחר לחלוטין מאשר כאשר מדברים עם הציבור הרחב וקהלי היעד. אצלי, ואני חושב שאצל רבים בעלי רקע במדעים מדויקים ובהנדסה – האנלוגיות שאתם עושים למושגים גורמות להרים גבה. הרי על כל פיזיקאי שמדבר פיזיקה בתורת המערכות המורכבות יש עשרה פיזיקאים שמרימים גבה. הפילוסופיה של המדע למשל עברה מהפך נטורליסטי במאה שעברה. במקום לומר למדענים איך הם צריכים לעבוד, הפילוסופים של המדע התחילו לבדוק איך מדענים עובדים ולבקר אותם. התחילו להתייחס למדענים כאל קהילה נורמטיבית. זה היפוך קופרניקאי. הביקורת היא על המושגים, השיטות, והטיעונים שמדענים משתמשים בהם. אפשר לומר שהפילוסופים של המדע ויתרו על הקדימות של עצמם כדיסציפלינה והעמידו את המדענים בפרונט. הפילוסוף מנסה להראות למדען איפה הוא לא רציונלי, או למשל, איפה הוא לא ריגורוזי כשהוא חושב שהוא כן. כך גם הוא מנסה לעשות למענו עבודת הנהרה של המושגים. אמנם הפילוסופיה של המדע כרגע אינה בדיוק סיפור הצלחה מטאורי, אבל יש לה הצלחות. האם אנשי תורת המערכות המורכבות, הפונים לייעוץ ארגוני, עברו מהפיכה נטורליסטית כזו? האם אתם מעמידים את אלו העומדים בראש המערכות המורכבות בפרונט? בודקים מה הם עושים ומבקרים אותם לאור מה שאתם יודעים על מערכות ולא אומרים להם איך צריך לעבוד? הרי המנהל הוא חלק חשוב ממערכת מורכבת ולא רק עוד סוכן רציונלי ברשת. הוא פועל כפי שמנהלים פועלים בסביבה הנורמטיבית בה הוא חי ולא כפי שכתוב בספר וזה חלק בלתי נפרד מהייחוד הנפרד של ארגון אנושי ממערכת מורכבת פתוחה בכלל. הרי תשובתך היא שבעצם אתה שייך לדיסציפלינה, לקהילה, שיש לה כלים ויש לה שפה ונורמות פנימיות של איך לעשות מחקר בתורת המערכות המורכבות. אבל אתה מצד שני לא מסתפק במגדל השן אלא מסתכל החוצה לקהילה שיש לה שפה שונה ונורמות שונות לחלוטין. אתה בא עם תיאוריה מופשטת מסדר שני ושלישי של הפשטה ומציע מרכולת לאנשים הכי פרגמטיים down to earth שיש. כאלה שהמדד היחיד שלהם לעלות תועלת הוא במאזן הרבעוני. איך אתה יכול להוכיח להם שהשפעת להם על המאזן הרבעוני (או על המקבילה לו בארגונים ללא מטרות רווח)?

   הגב

5. כן אני מכיר את הגישה הזו, אבל אתה צריך להבין שאני, בניגוד לאחינו בארגונים הצבאיים, אינני ממציא את הגלגל. המחויבות האקדמית שלי זה להביא את תורת המערכות המורכבות כמות שהיא. התורה הזו התפתחה מקיברנטיקה, ושייכת לתחומים ההנדסיים ולמתימטיקה ולא למדעי החברה. המערכת שפיתחתי לאבחון רשתי של ארגונים היא מתמטיקה צרופה. מה לעשות והספרות המערבית בתחום זה מלאה בספרים ב"ביולוגיה חברתית" וב"פיסיקה חברתית". כך גם עם האנטרופיה, כסוג של מדד לכמות האנרגיה של מערכת ולכוח החיות שלה. שלחתי לך מקורות לועזיים ואני יכול לשלוח לך עוד. אתה חושב שאני צריך לשכתב את התורה כי יש פיזיקאים שיש להם בעיה עם זה? העוסקים החשובים ביותר בתחום המורכבות היום הם פיזיקאים. למשל, פרופ' יניר בר-ים מארה"ב….

   הגב

6. דודי אלון כתב בפייסבוק:
   אגיד לך שוב בצורה יותר ברורה: כשפיזיקאי רואה מה שאתה עושה עם מושג האנטרופיה (מידת אי הסדר של מערכת ולא כמות האנרגיה) הוא מדביק לך תווית של תחום איזוטרי. השפה והמושגים נראים מופשטים מידי ועמומים מידי. המושגים שאתם משתמשים בהם המושאלים מהפיזיקה והביולוגיה יוצרים בלבול וחוסר אמון. לדעתי האנלוגיות האלה לא מדויקות, מבלבלות ועושות לכם שם רע. תשאירו את מושגים כמו אנרגיה וקיברנטיקה לפיזיקה לביולוגיה ולרובוטיקה. הייתי ממליץ להוריד את השפה לרצפה הפרקטית במקום להשתמש בעמעום האקדמי המפולפל. אמצו שפה פרטית יותר ומדויקת יותר. נסו להציג את הנושא יותר כטכניקה פרגמטית לפתרון בעיות מורכבות מאשר עיסוק בדיון אקדמי מופשט. יש לי כמה רעיונות בנושא החל מהבסיס הדוקטרינרי וכלה בהטמעה פרקטית. רק בנבכי השקפים ששמת פה הפרקטיקה מבצבצת ועושה שכל. המסביב מבלבל ומבזר עד כדי אי הבנה על מה מדברים בכלל. אני לא מדבר על האתר שלך. אני מדבר על מפגשים שלי עם התחום בכל מיני אספקטים.

   הגב