[לאוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה), לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על רשתות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על רשתות ארגוניות באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כאילו על מנת להמחיש את חשיבותן של הרשתות (Networks), והויזואליזציה (Visualization), התבשרנו באוקטובר 2009 על הענקת פרס שטוקהולם לקרימינולוגיה לשנת 2010 – הפרס היוקרתי ביותר בתחום המחקר הקרימינולוגי, שיש המקבילים אותו בתחום זה לפרס נובל – לפרופסור דוד וייסבורד מהמכון לקרימינולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

האיש הצנוע והמיוחד הזה זכה בפרס, בין היתר, על תרומתו הייחודית בנושא "ההעתקה המרחבית של שיטור והשפעתה על שיעורי הפשיעה באזורים ממוקדים".

שיטה זו, המכונה "נקודות חמות" ("Hot Spots"), מבוססת על "תורת הרשתות", ועל אחת התכונות החשובות של רשתות – נטייתן להתרכז.

אבי תורת הרשתות, אלברט-לסלו ברבאשי מצא כי רשתות בעולם שלנו אינן מתנהגות באופן אקראי, קרי, לא כל ה"צמתים" (מפגשי הקיים ברשת) דומים זה לזה ולכל אחד מהם אין אותו מספר של קישורים, אלא שלרשתות יש נטייה להתמרכז: למשל, ברבאשי גילה כי ל- 90% מדפי האינטרנט יש עד 10 קישורים בלבד. רק דפי אינטרנט בודדים זכו לרוב ה"כניסות", וברבאשי מכנה צמתים שולטים אלה בשם "רכזות" (ברבאשי, 2004, עמ' 141-140). כך נוכל למצוא שיש בעולם שדות תעופה רבים, אולם רק מעטים מנקזים אליהם כמות משמעותית של קווי מסילה. כך בנמלים, בשדות התעופה ובעצם, בכל תחום שבו אנו יכולים להגדיר "רשת" ולעקוב אחריה.

למה הרכזות חשובות לנו?

כיוון שנקודות התורפה של הרשת הן הרכזות שלה. פגיעה במספר שדות תעופה לא תשבש בהכרח את קווי הטיסות, אולם פגיעה ב"רכזת" משמעותית יכולה לעשות כן.

כך, בתחום התעופה האווירית וכך גם בתחום הפשיעה.

 במה דברים אמורים?

בעוד המשטרה נוהגת בדרך כלל להתמקד בעבריינים ולא במקומות הפשיעה, הסיט פרופסור וייסבורד את המוקד מהעבריין למקום העבירה. אם נשים על המפה נקודה בכל מקום שבו נודע לנו על עבירה נקבל רשת של מקומות שבהם בוצעה הפשיעה, הבנויה מהמקומות שבהם בוצעה הפשיעה ומהקשרים ביניהם. מאחר ונטייתן של רשתות "להתמרכז", לא יחולקו המקומות שבהם התבצעה עבירה באופן אחיד על גבי המפה. אם נגדיל את טווח הזמן ותתווספנה נקודות על גבי המפה, הנקודות הללו תתרכזנה ונמצא "רכזות" ה"שואבות" אליהן את מרב הפשיעה.

אם נרצה להשתכלל, נוכל להפריד בעזרת צבעים שונים, כפי שעשינו ברשת שדות התעופה, בין סוגים שונים של פשיעה ובין השעות שבהן בוצעו.

 אפשר להתבונן במפות ברמת המאקרו, למשל, על מנת להבין את המקומות העיקריים שבהם מתרחש פשע מסוים. לדוגמה, המפה שבתחילת הפוסט ממחישה את ריכוז המקומות שבהם מתרחשים "פשעי שנאה" בלוס אנג'לס, כשהצבעים משמשים להדגשת מידת השכיחות שלהם: לבן - ללא עבירות; צהוב - מועט יחסית; כתום: רב יותר; וכלה באדום כהה - הריכוז הגדול ביותר.

אולם, השימוש החשוב ביותר שנעשה ברשתות הללו הוא ברמה הטקטית, של רחובות ומרכזים בעיר, שם נלחמת המשטרה בעבריינים על בסיס מקומי ויום יומי.

 התמקדות של המשטרה, כאסטרטגיה עיקרית, ב"נקודות" הללו ו"הקרסתן" תביא בהכרח לירידת הפשיעה באותם מקומות באותם פרקי זמן.

אמנם, חלק מהפשיעה תועבר למקומות אחרים (תופעה הקרויה "העתקה" –  Displacement), אולם, במקביל, יש תופעה למרות שהפעילות המשטרתית מכוונת לסוג עבירות מסוים, גם עבריינים מתחומים אחרים מפחיתים את פעילותם באותו אזור ושוב, סה"כ הפשיעה קטן (תופעה זו קרויה 'פיעפוע' – Defusion). אותה פשיעה שמועתקת תיטה שוב להצטופף ב"רכזות", ואם מתקיים מעקב רציף אחר היווצרות רכזות חדשות והמאמץ מתמקד מ"רכזות" שהוקרסו לחדשות, כי אז אמורה המשטרה להצליח להוריד פשיעה באופן רציף.

סיפרנו, כי מחקרו של פרופסור דויד וייסבורד הביא להסטת המאמץ המשטרתי, במשטרות מסוימות במערב, להתמקדות במקומות שבהם מתרחשת פשיעה ולא בעבריינים, אולם "תורת הרשתות" מסייעת למשטרות בעולם המערבי גם בהתמודדות עם עבריינים. למשל, מניתוח שיחות הטלפון של קבוצת אנשים (טרוריסטים / עבריינים) ניתן לבנות רשת, שעד מהרה יבלטו הרכזות שבה, ודרך זה להבין מיהם מנהיגיה.

 אלו רק המחשות ספורות, על קצה המזלג ממש, ל"קפיצות המדרגה" שניתן לעשות בעזרתן של תורות מתקדמות כ"תורת הרשתות", ה"ויזואליזציה" ו"תורת המערכות המורכבות".

מה צופן לנו העתיד בתחום זה? דומה שהמציאות תעלה על כל דמיון...

[לאוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה), לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על רשתות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על רשתות ארגוניות באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]