[בתמונה: הטכנולוגיה כחסם לשינוי אמיתי - החינוך כמקרה בוחן... תמונה חופשית שהועלתה על ידי San José Library לאתר flickr]

[לקובץ המאמרים על שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 25 ביוני 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים על האופן שבו גופים ביורוקרטיים 'הורגים' / 'מבייתים' מהפכות טכנולוגיות. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: "לביית" את המהפכה הטכנולוגית: הטנק כמקרה בוחן.

*  *  *

ב- 8 בינואר 2010, זרק עיתון "הארץ" "פצצה": בכתבה בולטת שנפרסה על פני עמוד שלם, צוטטו מסקנותיו של חתן פרס ישראל לחינוך, פרופסור גבי סולומון מאוניברסיטת חיפה, שהעורך - בצעד שנטרל את המשמעות של המאמר החשוב הזה - העניק לו את הכותרת: "חתן פרס ישראל לחינוך: המחשב לא תורם ללמידה"... (קשתי אור, 2010, "הארץ", 8/1/10, ע' 4; ראו הכתבה למטה):

[בתמונה: כתבתו של אור קשתי ב'הארץ' מה- 8/1/10. לכתבה המלאה לחצו כאן]

אין מהפכה אמיתית ללא עדכון של תורת ההפעלה - הדוקטרינה!

המאמר הזה העסיק אז, לא מעט, את התקשורת האלקטרונית, שנתנה, בין היתר, במה לשונאי מחשב לסוגיהם, שהזדהו מאוד עם הכותרת הזו והתגעגעו לימים רחוקים ולשיטות הוראה "ישנות וטובות", לכאורה...

אולם, עיון מעמיק יותר בדבריו של סולומון (ראו תמונה משמאל) ילמד שהוא רחוק מאוד מהרצונות שהובעו על גבו "להחזיר עטרה ליושנה". סולומון טען, שאין די במהפכה טכנולוגית על מנת ליצור "קפיצת מדרגה" בתחום החינוך, ללא "מהפיכה פדגוגית", שתיבנה על גב הטכנולוגיה החדשה.

[בתמונה משמאל: פרופ' גבריאל גבי סולומון. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי גבריאל סלומון (Transferred by Matanya/Originally uploaded by צחי לרנר). קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

אם 'נתרגם' זאת לעיסוק במהפכות טכנולוגיות בהיבט הכללי, מהפכה טכנולוגית תמצה את היתרונות הגלומים בה רק בשינוי מקביל רלוונטי של תורת ההפעלה - הדוקטרינה. אחרת, הטכנולוגיה 'תבוית' לעשות 'עוד מאותו הדבר' בכלים טכנולוגיים מתקדמים.

[לקובץ המאמרים העוסקים בתורת ההפעלה - דוקטרינה, לחצו כאן]

[בכרזה: אין מהפכה אמיתית בשינוי טכנולוגי ללא שינוי מקביל בתורת ההפעלה... התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

"השאלה איננה המחשב. השאלה היא מה עושים איתו"...

סולומון רואיין ב- 10 בינואר 2010, בתוכנית הבוקר של הערוץ השני דאז. לטענתו, "המחשב הוא כלי רב עוצמה שמשרת מטרות שגובשו אי שם בשלהי המאה ה- 19. אנשי החינוך שנדחפו בעל כורחם לשינוי, הסתמכו על המהפכה הטכנולוגית ליצור מראית עין של שינוי, אולם השתמשו במחשב רק כ"כלי עזר ליצירת שליטה בחומר, במבחנים שלא השתנו עשרות שנים. כשמטרות החינוך הן עדיין שינון החומר והקאתו – המחשב מחטיא את המטרה" (קשתי, 2010). על כן, אין פלא שמחקרים שבדקו מה הגורמים האפקטיביים ללמידה, מצאו שאלה הם טיב המורה, טיב הלמידה ואיכות היחסים שלו עם תלמידיו. ברוח זו סיכם סולומון, "השאלה איננה המחשב. השאלה היא מה עושים איתו"...

כך למשל, הרשתות החברתיות הן רק המדיה שבה מתקשר הנוער בימינו. הן כשלעצמן אינן מהפיכה חינוכית. על כן, מה הפלא שמחקרים מצאו כי שימוש בהן איננו מצמצם את הפערים בהשכלה? יחד עם זאת, אם רוצים להעביר באפקטיביות מסרים לנוער, הרי שהגיוני מאוד שמהפיכה פדגוגית חדשה תישען עליהן, אלא שזו בוששה לבוא...

מתוך הדברים ניתן לנחש גם מדוע בוששה המהפכה הזו לבוא. מהפיכה פדגוגית, שתעשה שימוש בכלים של המהפכה הטכנולוגית מחייבת מומחיות כפולה – בטכנולוגיות החדשות מחד גיסא ובחינוך מאידך גיסא. האם המהפכה נבלמת, משום שהאליטה הפדגוגית שלנו מורכבת עדיין מאנשי הדור הישן בחינוך, שמתקשה להסתדר עם המחשב ויישומיו המתקדמים; או שמא הדור הישן הזה מבין שהמהפכה תשנה גם את חלוקת העוצמה בארגון, והוא מבקש לשמר את מעמדו וכוחו?

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן]

[בתמונה: האם המהפכה נבלמת כי הדור הישן מבין, שהמהפכה תשנה גם את חלוקת העוצמה בארגון, והוא מבקש לשמר את מעמדו וכוחו?... המקור לאיור: התקשורת העזתית]

השיטה: להשתמש במהפכה טכנולוגית כדי ליצור מראית עין של שינוי

השיטה הזו – להשתמש במהפכה טכנולוגית כדי ליצור מראית עין של שינוי מתוך בורות או פחד מפני השינוי ה"אמיתי" איננה חדשה. ד"ר צביקה לניר (ראו תמונה משמאל), בפוסט מצוין בשם "למה החדשנות החברתית והפוליטית כה מתמהמהים להגיע?", שפורסמה בעבר בקפה דה מרקר ונמחקה לצערי מהרשת - מביא דוגמה כזו:

[מקור תמונתו של ד"ר צבי לניר משמאל: פייסבוק]

המצאת הרובה והתותח – שהייתה "קפיצת מדרגה" טכנולוגית עצומה, לכל הדעות – לא שכנעה מצביאים ליצור במקביל מהפיכה בדרך הלחימה.

מעל למאה שנים לאחר מכן, עדיין היו צבאות נלחמים במבנים מסודרים – מעין "פלנגות", שלא היו שונות מהותית מהפלנגות שהנהיג פיליפוס מלך מוקדון – כשהרובה שימש רק תחליף לקשת ולחץ, והחיילים המשיכו ללבוש מדים צבעוניים שהפכו אותם למטרות ברורות, והמשיכו לנוע ולפעול כגוש אחד צפוף שהצדיק מאוד את הביטוי "בשר תותחים"...

זהו תיאור ציורי של האבסורד בהיצמדות לתבניות / דפוסי הפעולה הישנים, תוך וויתור על היתרונות שהעניקו התותח והרובה והפיכת היתרון האדיר הזה לחיסרון משמעותי.

אתם מוזמנים לתת דוגמאות לבלימתן של רפורמות (במודע או בשגגה) באמצעות הפיכת האמצעי למטרה...

[להרחבה בנושא: תבניות/דפוסים חוזרים, לחצו כאן]

[בתמונה: הפלנגות של פיליפוס מלך מוקדון: מעל למאה שנים לאחר מכן, עדיין היו צבאות נלחמים במבנים מסודרים כאלה, כשהרובה שימש רק תחליף לקשת ולחץ, והחיילים המשיכו ללבוש מדים צבעוניים שהפכו אותם למטרות ברורות, והמשיכו לנוע ולפעול כגוש אחד צפוף שהצדיק מאוד את הביטוי "בשר תותחים"... התמונה שותפה בפייסבוק, ובעל הזכויות בה לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[לקובץ המאמרים על שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על דוקטרינה – תפיסת הפעלה – באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 24/9/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), מאבק העוצמה במערכת מורכבת, ייצור ידע, 14/4/14.