[הרצאה באוניברסיטה העברית בירושלים, 24/10/2010]

פרופ' חיים סידר המחלקה לביוכימיה של התא וגנטיקת האדם המכון למדעי הרפואה הפקולטה למדעי הרפואה האוניברסיטה העברית בירושלים. הרצאתו מובאת כאן בהקשר של ביולוגיה חברתית והיכולת להשליך ממערכת מורכבת בעולם אחד לדומתה במערכת אחרת - הניהולית. שימו לב לשימוש שעושים בגנים ב"נהלים". בחנו את ההקבלות המתבקשות לעולם הארגוני!

[תמונה זו הועלתה לויקיפדיה ואושרה לשימוש על ידי פרופ' חיים סידר והמשתמש Danny-w] צצצ

תקציר הרצאה

חייו של כל אדם מתחילים כתא יחיד המכיל את כל הגנים שירש מהוריו, עם ההתפתחות העוברית הגנים הללו מועתקים באופן מדויק לכל תא חדש שנוצר. הגנים נושאים מידע שניתן לקרוא ולתרגם אותו ליצירת חלבונים, אבני הבניין הבסיסיים הקובעים את תכונותיו של כל תא בגוף. לדוגמה, תאי דם אדומים מסוגלים לקרוא את הגן להמוגלובין וכך לייצר חלבון המשמש באופן ספציפי לנשיאת חמצן דרך מערכת הדם. באותו האופן הגן לצבע עיניים מכיל מידע ליצירת חלבון בעל צבע מסוים (חום או כחול) המיוצרים באופן בלעדי בתאי הקשתית של העין.

על פי התמונה הזו, כל תא מכיל "ספר הנחיות" מלא עם כל המידע הנחוץ ליצירת כל מרכיבי הגוף האנושי. ובכל זאת, באופן מפליא, תאים מסוגים שונים קוראים ומתרגמים רק חלק מכלל המידע הגנטי המצוי בהם וכך מייצרים את החלבונים הספציפיים המאפיינים אותם כסוג תא מסוים.

בהרצאה זו ננסה להבין כיצד מבקרים התאים את תהליך הקריאה של הדנ"א: כיצד הם יודעים איזה מידע לקרוא ולתרגם ומאיזה מידע להתעלם.

אחד המנגנונים המרכזיים לבקרה הזו הוא מתילציה של דנ"א כשבתהליך זה מוצמדת על גבי הגנים קבוצה כימית (מתיל) על מנת לשמור עליהם מושתקים. שיטת הסימון הפשוטה הזו מאפשרת לתאים לדעת אילו גנים להשתיק ואילו גנים לקרוא ולתרגם כדי לייצר מרכיבים ספציפיים הדרושים לתפקוד התקין של התא. אנו ננסה להבין כיצד מנגנון זה פועל וכיצד הוא בעצמו עובר בקרה במהלך ההתפתחות. בנוסף נבחן כיצד מתילציית דנ"א משחקת תפקיד בסרטן ובמחלות נוספות.