[להורדת העבודה לחץ: Avi Noyman – Uncertainty in strategic crime investigation]
[לקובץ המאמרים על רצח תאיר ראדה, לחצו כאן]
חוסר האמון הציבורי הגובר בתוצאות החקירה המשטרתית בפרשת רצח תאיר ראדה, הינם הזדמנות להטמיע, את החלק יוצא הדופן שיש לחוסר הוודאות (Uncertainty) - או במילים אחרות - למזל (Luck) - על עבודת החקירות...[להרחבת המושג 'חוסר ודאות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'מזל', לחצו כאן]
אחת העבודות המרתקות שנעשו במכללה לביטחון לאומי, צה"ל, עוסקת בהשפעת חוסר הוודאות על עבודת הארגונים, המקרה הזה - החקירות החשובות של משטרת ישראל. העבודה הוכנה על ידי ראש מה"ד לשעבר של המשטרה; וראש היחידה להגנת עדים כיום, תת ניצב בדימוס אבי נוימן:
אי ודאות או חוסר הוודאות ממלאה מרכיב חשוב בפעילות הצבא, המשטרה ובגופים עסקיים ואחרים. היא מוגדרת כאובדן היכולת להעריך, איזו החלטה תביא לאלו תוצאות, על בסיס יחסי סיבה-תוצאה; או להעריך הסתברויות. הגדרה נוספת היא חוסר היכולת לחזות במדויק מה יהיו התוצאות של מקרה מסוים. מרכיב זה רחוק עדיין מלקבל את המשקל הראוי לו בניתוח אירועים ובתחקירים, לא כל שכן בתכנון מבצעים ושינויים עתידיים ובביצוע עבודת השגרה.
התוצאה של חוסר הוודאות היא תופעת "התוצאות הבלתי צפויות והלא מתוכננות" ("The phenomenon of Unintended and Unanticipated Consequences") (לשלילה או לחיוב); או בקיצור, התב"צים. תופעה זו הופכת – ככל שהמציאות דינאמית יותר – לשגורה יותר בחיינו.
מטרת העבודה לחדד את ההבנה לגבי חלקה של תופעת חוסר הוודאות בהצלחות ובכישלונות של חקירות המשטרה. הדבר נעשה דרך ניתוח ששה אירועים מתחום עיסוקו של כותב העבודה: פענוח פרשיות משטרתיות בשתי קטגוריות: פרשיות מתחום הפשיעה המאורגנת; ותחום הרציחות האסטרטגיות. פרשיות אלה תנותחנה כמקרי בוחן (Test Cases), תוך איתור אותם מקומות שבהן היה לגורם אי הוודאות השפעה על פיצוחן.
המסגרת התיאורטית של העבודה נטועה במה שכונה על ידי החוקרת, מרגרט ויטלי (Wheatley, 2006; ראו תמונת כריכה משמאל), כ"מדע החדש": "תורת הכאוס", "תורת המערכות המורכבות", "תורת הרשתות", מהפיכת הוויזואליזציה המתלווה אליה, והחיבור של תורות אלה לתורת הקוואנטיים הפיסיקאלית, למה שמכונה "הביולוגיה החברתית", לכימיה, ולהקשרים ביניהם.
במסגרת העבודה נותח מרכיב אי ודאות וסיבותיו, בדגש על עבודתם של ארגונים ביטחוניים וגורמי אכיפה.
לאחר מכן נותחו ששה מקרי בוחן של פרשיות חקירה, על פי קריטריונים מוגדרים.
בסוף העבודה נדון חלקה של אי ודאות בפרשיות שנותחו; ונבחנות המסקנות שניתן להסיק מכך לגבי תכנון אירועים במשטרה בכלל, ותכנון פעילות בתחום החקירות ברמה הלאומית בפרט.
לצורך ניתוח האירועים נעשה שימוש בשני כלים הקיימים בספרות:
- מטריצת החלטות של Peter Martin ב-4 ממדים (Martin, 2011, p. 141): לפי מטריצה זו סווגו המקרים לפי 4 הגדרות: מודעות לידע; חוסר מודעות לידע; מודעות לחוסר הידע; וחוסר מודעות לחוסר הידע. המודל של Martin גורס כי האתגר של מקבלי ההחלטות בחקירה הוא להצליח להעביר את המידע מכל חלקי המטריצה, לחלק של המודעות לידע;
- מיפוי התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים) בפרשיות הללו ב-4 ממדים (רזי ויחזקאלי, 2013; הספר ניתן להורדה באתר זה): גם לפי מטריצה זו סווגו המקרים לפי 4 הגדרות: תוצאות שנצפו מראש לחיוב; תוצאות שנצפו מראש לשלילה; תוצאות שלא נצפו מראש לחיוב; ותוצאות שלא נצפו מראש לשלילה. ככל שכמות התב"צים שלא נצפו מראש לשלילה גדולה יותר, כך יקשה על החוקרים להגיע להישג בחקירה.
הפרשיות שנותחו בעבודה הן: פרשיות מתחום הפשיעה המאורגנת; ורציחות אסטרטגיות שמרכיב אי-הוודאות מהווה "שחקן ראשי", בהן ובתהליך הפענוח שלהן:
[להורדת הספר: 'תב"צים – תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה', לחצו כאן]
קטגוריה ראשונה: פרשיות מתחום הפשיעה המאורגנת
- פרשת "המחסלים מבלרוס" (2004): באפריל 2004 הוגש כתב אישום נגד 4 נאשמים, שכירי חרב שהגיעו מבלרוס במטרה לרצוח את יעקוב וניסים אלפרון, מבכירי העולם התחתון בישראל, וכן לפגוע בעזרא (שוני) גבריאלי, אביה של ח"כ דאז ענבל גבריאלי. זאת, על ידי מטען חבלה שהונח מתחת לרכבו בחניון עזריאלי בתל אביב. כמו כן הוגשו בפרשה גם כתבי אישום כנגד 4 עבריינים ישראלים, שהזמינו את המתנקשים מטעמה של משפחת הפשע אוחנה. חברי הכנופיה הבלארוסית הוברחו ממצרים בנתיב בו מבריחים נשים לעיסוק בזנות בסיוע בדואים, והוחזקו בזהות בדויה בדירת מסתור בכפר סבא. בדירה הקימו מעבדה לייצור נשק צברו כמויות אמל"ח רבות וביצעו מספר ניסיונות רצח. בסופו של יום הורשעו המעורבים ונדונו לשנות מאסר רבות.
- פרשת "זאב רוזנשטיין" (2006): מי שנודע כיעד מספר 1 של משטרת ישראל, הוגדר כראש המאפיה הישראלית וכונה "אל קפונה הישראלי". במשך 20 שנה ניסו שוטרי ימ"ר תל אביב לאסוף כנגדו ראיות ולהכניסו לכלא. בו בזמן, הצילו אותו שבע פעמים מניסיונות התנקשות בחייו. בסופו של דבר נלכד ה"זאב" בתום חקירה משותפת של ימ"ר תל אביב ורשויות אכיפת החוק בארצות הברית בעסקאות סמים בהיקף של מיליוני כדורי אקסטזי. בשנת 2006 הוסגר לארצות הברית עמד למשפט בבית משפט אמריקאי וב- 12.1.07 נדון ל- 12 שנות מאסר.
[להרחבה על זאב רוזנשטיין, לחצו כאן]
- פרשת "כוכב הצפון" (2009): חקירה חובקת עולם שערכה מעל לשנתיים ובסיומה נעצרו 15 מעורבים, השייכים ל- 4 ארגוני פשע מרכזיים בישראל, בניסיון להבריח מפנמה 108 ק"ג קוקאין. זוהי פרשת יבוא הסמים מהגדולות ביותר שנחשפו בישראל ונגעו במדינות מסביב לעולם: ספרד, יפן, בלגיה, מרוקו, פרו וקנדה. המעורבים נשפטו ל- 11 שנות מאסר. בפרשה גויס לראשונה בארץ עד מדינה, שהועבר בתום עדותו לתכנית להגנה על עדים.
קטגוריה שנייה: רציחות אסטרטגיות שמרכיב אי-הוודאות מהווה שחקן ראשי בהן ובפענוחן
- רצח השופט עדי אזר (2004): ביולי 2004, בעת שהגיע לביתו, נרצח השופט עדי אזר (ראו תמונה משמאל). הרצח עורר זעזוע עמוק במערכת הציבורית בישראל בשל היותו מקרה הרצח הראשון של שופט בישראל. אסיר העולם יצחק זוזיאשווילי שלח אסיר עולם אחר בשם רפי נחמני לרצוח את השופט, בכדי לנסות לנהל מו"ם, שהיה אמור להביא לשיטתו להביא לקיצור תקופת מאסרו. שני הנאשמים נשפטו למאסר
- עולם.
- רצח רוז פיזם (2008): פרשת רצח רציחתה של הילדה רוז פיזם בת 4.5 בידי סבה ובסיוע אמה, שהסעירה את מדינת ישראל. המשפחה הסתירה את דבר רציחתה של הילדה במשך 3 חודשים. לאחר חקירה נתגלתה גופתה של הילדה בתוך מזוודה בנחל הירקון. חקירת הפרשה בין צרפת לישראל ארכה מספר שבועות. בסיומה הועברה גופתה של רוז לצרפת ונקברה במונטסו (ליד פריז). סבה, רוני רון, ואמה, מארי פיזם, נשפטו למאסר עולם.
- רצח משפחת אושרנקו (2009): טבח שביצע דמיאן קרליק בששת בני משפחת אושרנקו, שזעזע מדינה שלמה. השופטים קבעו בהחלטתם כי קרליק "איבד כל צלם אנוש ושלא ניתן להשוותו אפילו לחיית השדה. הנאשם פעל בקור רוח לאורך כל הדרך, החל מהתכנית לגנוב את פדיון המסעדה ועד להימלטותו יחד עם אשתו לטאבה, משם תכננו לברוח לרוסיה", וגזרו עליו 6 מאסרי עולם.
בתחום מיפוי התב"צים בלטו יכולות ההתמודדות הבאות של צוותי החקירה כמשפרות סיכויי הצלחה: כדאיות החיפוש מבעוד מועד אילו תוצאות לא רצויות עלולות להתרחש והתכוננות אליהם; יכולת התאוששות טובה ממצבים של תב"צים שליליים; הרבה מזל בהתמודדות זו ותב"צים חיוביים, שהעלו את מפלס הוודאות.
בניתוח המקרים בלט כי אי הוודאות עשויה לעודד אצל החוקרים יצירתיות ותושייה, בדרך להצלחת פענוח התיקים.
בנוסף, אוששו בניתוח מקרי הבוחן חומרים רבים המופיעים בספרות על ההתמודדות עם אי הוודאות, כמו העיוורון שעודף מידע עלול ליצור; חשיבות שיתוף הפעולה ועבודת הצוות להשגת אפקטיביות;
"פריצת דרך": בכל הפרשיות שתוארו, עבודת הצוות בצד יצירתיותם של חוקרים בתוכו היוו מרכיב חיוני להצלחה. החשיבה השונה של אנשי צוות רבים ומגוונים שעובדים יחדיו היוותה יתרון ענק. ניתן לדמות צוות חקירה לחמשת אצבעות כף היד שכל אחת שונה מרעותה אבל בזכות השוני של כל אחת והחיבור בין כולן מצליחה כף היד לבצע את פעולתה. חשיבותה של טכנולוגיה מתקדמת בעידן של אי וודאות; יתרונות השימוש באינטואיציה ומגבלותיה; ועוד.
[להורדת העבודה לחץ: Avi Noyman - Uncertainty in strategic crime investigation]
[לקובץ המאמרים על רצח תאיר ראדה, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- אבי נוימן (2012), אי וודאות בחקירת פשיעה אסטרטגית והתמודדות עמה, גלילות: המכללה לביטחון לאומי, צה"ל.
- פנחס יחזקאלי (2014), מזל, ייצור ידע, 12/7/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2017), זאב רוזנשטיין: העבריין ששינה את משטרת ישראל, ייצור ידע, 31/3/17.
- רזי עפרון, יחזקאלי פנחס (2013), תב"צים, תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה, גלילות: מרכז המחקר של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל.
- Wheatley Margaret J. (2006), Leadership and the New Science, Sun Francisco: Berrett-Koehler Publisher Inc.
