[בתמונה: חלק מכריכת ספרם של עפרון רזי ופנחס יחזקאלי: העולם איננו ליניארי. תורת המערכות המורכבות,. שראה אור בהוצאת משרד הביטחון, ההוצאה לאור, ב- 2007]

[להורדת גרסה חינמית של הספר 'העולם איננו ליניארי', לחצו כאן: the_world_isnt_linear]

[ההוצאה השנייה יצאה למכירה חופשית בהוצאת משרד הביטחון, ההוצאה לאור, ב- 2007]

המאמר עודכן ב- 25 בספטמבר 2021

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' עפרון רזי הם מומחים בתחום האבחון הארגוני. מאמר זה מבוסס על פרק מספרם "אנטומיה של ארגונים צבאיים, שראה אור בהוצאת משרד הביטחון ומודן בשנת 2013.

*  *  *

מטרת הספר 'העולם איננו ליניארי' להציג לקורא את שלושת התורות של 'המדע החדש': תורת הכאוס, תורת המערכות המורכבות, ותורת הרשתות; ואת האופן שבו שלוש התורות הללו קשורות ביניהן ומשפיעות האחת על רעותה באופן הדוק. הספר ראה אור בהוצאת המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, וניתן להוריד אותו בחינם, כאן.

מאז ימיו של הפיסיקאי והמתמטיקאי האנגלי אייזיק ניוטון ועד לפני כמאה שנה, מדענים קלאסיים תפסו את העולם כדטרמיניסטי. הם ניסו להבין את הטבע על ידי פירוקו לחלקים קטנים ככל האפשר, וזאת מתוך ההנחה שכאשר מבינים את החלקים, קל יותר לתפוס את השלם.

דוגמה אופיינית לרוח הימים ההם, נתן הסופר ז'ול ורן בחציה השני של המאה ה- 19. גיבורו של ורן בספר "מסביב לעולם בשמונים יום", פיליאס פוג, התערב עם עמיתיו על עשרים אלף לירות שטרלינג (בערך של אותם הימים).

[להורדת גרסה חינמית של הספר 'העולם איננו ליניארי', לחצו כאן: the_world_isnt_linear]

הוא טען שיוכל לחצות את העולם ולחזור אל המועדון בו ישבו בלונדון תוך שמונים יום, על ידי חישוב לוח הזמנים "בדיוק מתמאטי ממש" מספינות לרכבות ומרכבות לספינות. כאשר נצטעק אחד מעמיתיו כי יוכל לאבד את כספו "מחמת עיכוב בלתי צפוי", ענה פוג במשפט המפתח: "אין דבר שהוא בלתי צפוי"... (ורן, 1985, ע' 20).

התפיסה של מציאות דינאמית בימינו המשתנה במהירות, שונה כמובן לחלוטין מזו שתוארה בספרו של ז'ול ורן.

[בתמונה משמאל: כריכת ספרם של עפרון רזי ופנחס יחזקאלי: העולם איננו ליניארי. תורת המערכות המורכבות,. שראה אור בהוצאת משרד הביטחון, ההוצאה לאור, ב- 2007]

הספר מבקש להביא בפני הקוראים את עיקריהן של תורת המערכות המורכבות (Complex Systems Theory) ותורת הרשתות (Networks). הוא מיועד בעיקר למנהלים שצריכים להיטיב להבין את המציאות החדשה, המשתנה במהירות ובתוכה אמורים ארגונים לפעול. בנוסף לכך תורה זו מקנה כלים, המאפשרים פיתוח דרכי חשיבה חדשה ופורצת גבולות ופיתוח כלי ניהול חדשניים.

הספר נערך גם למענם של אלה שאינם מצויים בתחום זה, אך יוכלו למצוא בו עניין. לצורך כך לא חסכנו בדוגמאות להמחשה מתחומים שונים, ובנינו את פרקי הספר השונים כעומדים בפני עצמם, גם אם הדבר חייב חזרות מסוימות על חלק מהחומר.

תורת המערכות המורכבות, שורשיה ודימויה לרבות המטאפורות והאנלוגיות שעליהן היא נשענת, היא טכנו-מדעית מעיקרה. לעומת זאת מנהלים במערכות ציבוריות הם בדרך כלל בעלי רקע במדעי החברה (מנהלים עסקיים הם בעלי רקע טכנו-מדעי רב יותר). על כן החלטנו במהלך כתיבת הספר, לצאת כנגד הנטייה הטבעית להשתמש בדימויים מתחום מדעי החברה המוכרים לקהל היעד, ולהתבסס על דוגמאות מקוריות. זאת משום ששימוש בדימויים רעננים ובלתי מוכרים למרבית המנהלים, יקל על אימוץ דפוסי חשיבה לא ליניאריים – "מחוץ לקופסה".

[להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'תורת הרשתות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ליניאריות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'חוסר ליניאריות', לחצו כאן]

[בתמונה: אין דבר שהוא בלתי צפוי? כריכת ספרו של ז'ול ורן משמאל מובאת כאן בשימוש הוגן]

אנו חיים בעולם שבו קיימת יכולת מוגבלת ביותר לחזות דבר מראש, שהאופק העסקי בו התקצר מאוד, תדירות השינויים בו גברה ורמת הקונפליקטים בין עמדות שונות גדלה. לכאורה אמורה הייתה להצטמצם חשיבות הגורם האנושי בעידן הטכנולוגיה המתפתחת במהירות, שכן המכונות יכולות לעשות תפקידים רבים שקודם נעשו בידי אדם,

אולם ההיפך הגמור התרחש. הטכנולוגיות המתפתחות הגבירו מאוד את רמת האינטראקציה בין האנשים. ככל שהתחזקה רמת הקשרים בין האנשים, כך עלתה בהתאמה גם חשיבות הגורם האנושי במורכבות.

כדי להתמודד עם המציאות החדשה, חייבים ארגונים לסגל לעצמם מאפיינים דינאמיים. אלה שאיחרו לעשות כן שילמו מחירים כבדים.  כך קרה למשל לחברת IBM שקפאה על שמריה בשנות ה- 80 של המאה הקודמת, וחברות קטנות פרצו לתוך תחומי פעילותה; או לחברת HP שבשל הערכות שלא יהיה ביקוש למחשבים האישיים – PC, נמנעה מלחדור לשוק ונפגעה קשות.

[בתמונה: שימוש בדימויים רעננים ובלתי מוכרים למרבית המנהלים, יקל על אימוץ דפוסי חשיבה לא  ליניאריים – "מחוץ לקופסה"... התרשים: 'ייצור ידע'. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

המציאות בה אנו חיים מורכבת בעיקר מתופעות לא ליניאריות, אולם ההכרה בכך עדיין איננה מובנת מאליה. רובנו מחזיקים עדיין בתבניות חשיבה ליניאריות, קרי תבניות הקושרות באופן ישיר סיבה לתוצאה. כל עוד אנו נותנים מענה ליניארי לבעיה שהיא, לכאורה, ליניארי – הפתרון עשוי להיראות כמספק. למשל, להרכיב משקפי שמש כשקרני האור מסנוורות.

אולם, במציאות, מרבית הבעיות מורכבות ואינן יכולות להיפתר באופן כה פשוט. הפתרון של משקפי השמש יצר אצל אלה שנזקקים למשקפי ראייה בעיה חדשה. הצורך להסתובב כל העת עם שני זוגות משקפיים. לכך, ניתן להתאים פתרון מורכב יותר, כמו למשל, השימוש במשקפיים מחליפי צבע.

[להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]

[בתמונה: המחשה להבדל בין ליניאריות לחוסר ליניאריות. האמנים: liz and mollie. המקור: דף האינסטגרם lizandmollie]

דוגמה מורכבת מסוג שונה היא סיפור האכלת העגורים בעמק החולה. מאז החלו העגורים להגיע לאגמון החולה ב-1992, נגרמו לחקלאים באזור נזקים כבדים. העופות הגדולים מצאו מזון בשפע בשדות הסמוכים, שנזרעו עם תחילת החורף. עד 1999 נגרם נזק של 1.2 מיליון שקל לגידולים בעמק, בנוסף להוצאה של כ-600 אלף שקל בשנה על ניסיונות עקרים של החקלאים לגרש את העגורים.

החקלאים ניסו שלל שיטות ליניאריות למלחמה בעגורים, כמו ירי באוויר בניסיון להניס אותם. כשגברו הנזקים, היה חשש כי חקלאים נואשים עלולים לפגוע בעגורים. הפתרון הפשוט יחסית שנמצא היה האכלה מסודרת של העגורים. אולם, מאחר והסביבה שלנו מאד מורכבת הוא יצר בעיה חדשה. המזון הזמין הביא לגידול מתמיד באוכלוסיית העגורים. לעומת זאת, מקורות המימון מוגבלים וקיים חשש שהפרויקט יקרוס (אשכנזי, 2006).

.

שורשיה של תורת המערכות המורכבות נטועים בעיקר בשתי תורות, שקדמו לה והשפיעו זו על זו: תורת הקיברנטיקה (Cybernetics) ותורת המערכות הכללית (The General system theory).

המחקר בתורות אלה התרכז בעקרונות המשותפים לכל הגופים שהם בעלי קיום נפרד (למשל ארגונים) ובמודלים המתארים אותם. בעוד עקרונות תורת המערכות המורכבות ותורת המערכות הכללית התמקדו במבנה (Structure), התמקדה הקיברנטיקה בתפקוד (Function).

הבסיס לתורת המערכות המורכבות הונח על ידי השילוב בין תורות אלה לבי מדע הכאוס (Chaos). מדע זה הוא תחום חדש החותר לזיהוי תבניות סדירות בתופעות לא ליניאריות, ולהבנת השפעתן ההדדית של התורות. זאת בנוסף על התפתחות המדעים והטכנולוגיות, ובעיקר התפתחות המחשוב והמחשבה ההוליסטית.

[להרחבת המושג: 'תורת הכאוס', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: ה'קיברנטיקה', לחצו כאן] 

[בתמונה מימין: כריכת ספרו של הביולוג ההונגרי לודוויג פון ברטלנפי (Bertalanffy) (1972-1901): תורת המערכות הכללית. בתמונה משמאל: המונח קיברנטיקה נטבע על ידי נורברט וינר, מאבות התחום, בספרו משנת 1948 קיברנטיקה (Cybernetics or Control and Communication in the Animal and the Machine) (וינר, 1964)]

מעניין לציין שאת ההדגשים העיקריים של תורת המערכות המורכבות ניתן למצוא כבר במאה ה- 17 אצל המתמטיקאי והפילוסוף הצרפתי רנה דקארט (Descartes), שנחשב לאבי הפילוסופיה החדשה.

[תמונתו של רנה דקארט משמאל היא נחלת הכלל]

דקארט היה בין הראשונים שהבחינו במעבר בין כאוס לסדר. הוא כתב על החוקים בטבע ועל יתרון האדם על המכונה. בספרו "על המתודה" (יצא בעברית בשנת תשל"ד) טען דקארט כי האלוהים סייע לטבע לעבור ממצב של תוהו ובוהו (במקור "Chaos", אם כי אין בהכרח זהות בין שני הביטויים הללו) לעולם המוכר לנו היום, באמצעות חוקים ספורים בלבד (במקור "Certain Laws") שהביאו להתהוות הדברים החומריים שאנו רואים כיום (דיקרט, תשל"ד, עמ' 55-51).

דקארט מתאר באריכות את מבנה מחזור הדם ומחזור הנשימה, שהם מערכות הוליסטיות מורכבות. הוא משווה בינן לבין שעון האורלוגין, שיכולותיו אינן משתוות ליכולות האנושיות, כיוון שהוא עושה רק מה שתכנתו אותו לעשות (שם, עמ' 71-68).

[להרחבת המושג: כאוס, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סדר', לחצו כאן]

[ספריו של דקארט המתורגמים לעברית: 'על המתודה' (מימין) ו'הגיונות על הפילוסופיה הראשונית' (משמאל). אנו מאמינים שאנו עושים בתמונות שימוש הוגן]

להערכתנו המונח מערכת מורכבת נזכר לראשונה בספרות המקצועית, בספרו של רוס אשבי (Ashby) "מבוא לקיברנטיקה" (Ashby, 1957, ע' 4; ראו תמונת כריכה משמאל). לפי אשבי אחת התכונות של הקיברנטיקה מציעה מתודה מדעית ל"טיפול" במערכת, שבה המורכבות היא ברורה וחשובה מכדי להתעלם ממנה.

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של Ross W. Ashby, בשם: An Introduction to Cybernetics, שראה אור ב- 1956 בלונדון, בהוצאת: Chapman & Hall. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

מערכות כאלה מקובלות בעולם הביולוגי, שם מותאמים רכיבי המערכות השונות בדרכים רבות ושונות זו מזו. הטבע שלרשותו עמדו מיליוני שנים, מחבר את הפיסות הללו בחן ובדייקנות, באופן המהווה עדיין תעלומה בעיני המדענים.

לשם המחשה, ראוי לקרוא כיצד מתאר הפילוסוף פיסיקאי מתמטיקאי הצרפתי, אנרי ברגסון, מערכת מורכבת כמו העין:

"משני דברים מתרשמים אנו במידה שווה באורגן דוגמת העין: סביכותו של המבנה ופשטותו של התפקוד... ההזנחה הקלה ביותר מצד הטבע בבנייתו של המנגנון המסובך לאין שיעור היתה מונעת את אפשרות הראייה" (ברגסון, תשל"ח, ע' 77).

תיאור זה נמצא בפרק "תנופת החיים" בספרו של ברגסון "ההתפתחות היוצרת" משנת 1907(!). (ראו משמאל למטה את תמונת הכריכה של המהדורה העברית). הוא ממחיש את מהותן של מערכות מורכבות: מבנה מורכב ומסובך מאוד, המביא בתזמון מדויק לתפקוד פשוט בתכלית (ברגסון, תשל"ח). אם ננסה לגזור מהקביעה הזו לעולם הניהול, יכול ארגון בעל מבנה מורכב להשיג את המטרות שהציב לעצמו בתפקוד פשוט יחסית.

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית לספרו של הפילוסוף פיסיקאי מתמטיקאי הצרפתי, אנרי ברגסון, 'ההתפתחות היוצרת', שראה אור ב- 1974 בהוצאת מאגנס. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

Gershenson and Heylighen טוענים במאמרם משנת 2003, "איך לחשוב על מורכבות?" (How Can We Think the Complex?) כי אין משמעה של היכולת לפרק את הטבע לחלקיקיו הקטנים ביותר, שניתן גם להרכיבו מחדש באותו האופן.

היום אנו יודעים יותר על החלקיקים הקטנים ביותר בטבע בזכות מדעי הפיסיקה, אולם אין זה אומר שגם נצליח להרכיב מחדש את כל אותם חלקיקים כדי ליצור את השלם. מתברר כי הרכבה מחדש של כל החלקים סבוכה הרבה יותר ממה ששיערו המדענים, ולעיתים בלתי אפשרית כלל.

האם אפשר להתאים מסקנה זו גם לגבי ארגונים? כנראה שכן, משום שאם נפרק ארגון נאבד את האינטראקציות בין חלקיו השונים, שהן חלק בלתי נפרד ממהותו של הארגון. לכן ארגונים הינם מערכות מורכבות, בדומה לגופים בטבע ובשונה ממערכות מכאניות (ראו הכרזה למטה).

המדע כיום מכיר יותר ויותר בעובדה, שאנו חיים בעולם שבו מרבית האירועים והתופעות בטבע אינם מתרחשים לבדם, אלא קשורים בתשבץ אוניברסאלי מורכב. הביולוג קאופמן (Kauffman, 1997) למשל, טען כבר בשנות השישים של המאה הקודמת, כי ברירה טבעית לבדה אינה מספיקה להסביר את האבולוציה. ישנם חוקים נוספים מחויבי המציאות, שיסבירו את התופעות המורכבות שבטבע[1].

[הכרזה: ייצור ידע]

קו המחשבה של אישים מדקארט ועד קאופמן, עדיין אינו דומיננטי דיו בעולם הניהול. רבים מידי שבויים עדיין בקונספציה של עולם ליניארי, שבו התכנון, הביצוע והבקרה בכל תחומי החיים (המדיניים, האזרחיים והעסקיים) מתאימים את עצמם לכאורה ל"צרכים הארגוניים" ולא למציאות שבתוכה הם מתפקדים:

• תכנון תמיד היה צנטרליסטי וארוך טווח;
• הביצוע היה צנטרליסטי ונשען על היררכיות פיקודיות;
• הבקרה הייתה גם היא צנטרליסטית ונשענה על כלי המדידה;
• התנועה העיקרית בארגון הייתה מלמעלה למטה;
• ההיררכיה הארגונית התבטאה בתהליכים ביורוקרטיים עתירי ניירת, בשלבים רבים ובצורך באישורים לרוב;

הארגון נתפס כמעין מכונה המספקת תפוקות ביחס ישיר לתשומות.

[לקובץ המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן] [להרחבה על 'היררכיה בארגון', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

כאשר הכול ברור, יכולת החשיבה דועכת והתכנון והבקרה מתנוונים

כך קרסה האימפריה הרוסית וכך גם הקהילה הקיבוצית הייחודית, שלא השכילה להבין את המגמות המתחוללות סביבה. ניהול חובבני וחוסר התמודדות עם השינויים בסביבה הכלכלית והפוליטית הביאו בשנות השמונים של המאה העשרים, לירידה חדה בהכנסות ולמשבר חריף אל מול המערכת הבנקאית. המשבר לווה בעזיבה של חברי קיבוץ רבים ובמתחים חברתיים שנוצרו על רקע המצוקה הכלכלית.

הארגונים שהתמודדו עם הסביבה העסקית-חברתית החדשה, ולא הצליחו למצוא דרכים להתיר את הסבך הביורוקרטי, ניסו לפתור את הבעיה בדרך של יצירת "מעקפים". כך התפתחו ועדות היגוי, צוותי תיאום, קבוצות עבודה, שותפויות בין ארגונים, מיזוגים ועוד. אולם ככל שרבו ההמצאות הללו רק גדל ה"פקק" והתעצם. מצב זה גרר הסתאבות של המערכות הביורוקרטיות והתפתחות של תופעות כמו תעשיית ה'מעאכרים', שעשו להם רווח אישי מפתיחת צווארי בקבוק (ראו התמונה למטה).

השטחת ההיררכיה הארגונית התאפשרה במידה מסוימת, רק בעקבות השתכללות מערכות המידע ויכולות התקשורת. צמיחת תעשיית המחשבים והמחשוב במחצית השנייה של המאה העשרים, נראתה כמוצא להסתבכות הביורוקרטית, אך לא כך היה. האינטרנט ותוכנות המידע הענקיות שהתפתחו אומנם מספקים אינפורמציה רבה, אך תפיסת הניהול הצנטרליסטית שהייתה נכונה בתחילת המאה העשרים, לא מתאימה יותר למציאות. במציאות של עידן הטכנולוגיה העילית הארגונים שטוחים וגמישים יותר מבעבר. התפיסה מהווה עדיין חסם לזרימה חופשית של מידע, ואינה מצליחה לתת מענה לצרכים בניהול העסקי או במנהל הציבורי.

[להרחבה על תופעת המעאכרים, לחצו כאן] [להרחבה על היררכיה בארגון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על צווארי בקבוק ומתווכים, לחצו כאן]

[בתמונה: תעשיית ה"מעאכרים", שעשו להם רווח אישי מפתיחת "צווארי בקבוק"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

הצורך בשינוי של דרכי חשיבה, של תפיסות עולם ושל דרכי ניהול חלחל גם לתודעתם של חלק מהמנהיגים. שר ההגנה האמריקני לשעבר, דונלד רמספלד, קבע יום לפני אסון התאומים, בהרצאה בפני מאות ראשי הארגונים הנוגעים לביטחון הלאומי: "אנו צריכים להשתנות, העולם השתנה".

[תמונתו של דונלד רמספלד משמאל היא נחלת הכלל]

הוא הדגיש שכאשר נדמה לאדם שהוא יודע את התשובות, דהיינו את התשובות להצלחות העבר, וכאשר קיימים להלכה תסריטים לכל דבר, הוא חדל לשאול שאלות ומפסיק לחשוב. רמספלד קבע כי "העתיד ידרוש דרכי חשיבה חדשות ופיתוח כוחות ויכולות, לשם הסתגלות מהירה לאתגרים ולמצבים בלתי צפויים" (Sanders, 2002). קביעה זו שונה מאוד מתגובות שגרתיות של גורמי ביטחון, אשר משמיעים בדרך כלל את האמירה הבעייתית: "אנו ערוכים לכל תסריט אפשרי בנוגע למה שעלול להתרחש"...

התפתחות מדעי הכאוס והמערכות המורכבות במקביל להתפתחות תחומי המחשוב, החזירו את החשיבה הלא ליניארית למרכז. בשתי הדיסציפלינות הקשורות ביניהן נדרשו פתרונות יצירתיים למצבים של מגוון אפשרויות.

ספר זה אמור להיות נדבך נוסף בוויכוח שנמצא עדיין בעיצומו, על היסודות ועל הצרכים של החשיבה הלא ליניארית ביחס לאלה של החשיבה הליניארית. לוויכוח הזה יש השלכות מיידיות בנוגע לפיתוח כלי ניהול חדשים בתחומי האסטרטגיה, התכנון והבקרה.

לצורך כך יביא בפניכם הספר את שורשיה של תורת המערכות המורכבות. הוא יחל בהסבר למערכת וימשיך בהיסטוריה של התהוות תורת המערכות המורכבות. במוקד הספר יתוארו מושגים ותכנים הרלוונטיים לתורת הכאוס (Chaos), לתורת המערכות המורכבות (Complex Systems Theory) ולתורת הרשתות (Networks). כל אלה, בשילוב עם מהפכת המחשוב של השנים האחרונות, מאפשרים לנו להפיק עוד ועוד תועלת מתורת המערכות המורכבות. שלוש התורות הללו קשורות ביניהן ומשפיעות האחת על רעותה באופן הדוק.

חלקיו האחרונים של הספר מגבשים את המשמעויות ואת המסקנות מן העובדות שהובאו בפניכם, כבסיס לבדיקת אפשרות קיומה של  תפיסה ניהולית חדשה.

[להורדת גרסה חינמית של הספר 'העולם איננו ליניארי', לחצו כאן: the_world_isnt_linear]

[ההוצאה השנייה יצאה למכירה חופשית בהוצאת משרד הביטחון, ההוצאה לאור, ב- 2007]

הערות, מקורות והעשרה

[1]     את תמצית משנתו של קאופמן בהקשר זה ניתן לקרוא בשלושה מאמרים קצרים של בריאן קופמן (Coffman), בכתב העת "Journal of Transition Management", 23 ביולי 1997 (Coffman, 1997a; Coffman, 1997b; Coffman, 1977c).

• רזי עפרון, יחזקאלי פנחס (2007), העולם איננו ליניארי – תורת המערכות המורכבות, גורם חדש בניהול, תל אביב: משרד הביטחון
• ז'ון ורן (2019), מסביב לעולם בשמונים יום, מודן, אוקיינוס.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הרשתות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), חוסר ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קיברנטיקה, ייצור ידע, 2/2/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הכאוס: דפוסים של סדר נעלם…, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), קונספציה, ייצור ידע, 6/10/17.
• פנחס יחזקאלי (2015), מאכער – עושה קופה מהסיבוך הביורוקרטי, ייצור ידע, 30/12/15.
• פנחס יחזקאלי (2020), תכנון לסוגיו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 12/9/20.
• פנחס יחזקאלי (2020), צווארי בקבוק ומתווכים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 16/12/20.
• שרית אונגר משיח (2019), היררכיה בארגון, ייצור ידע, 11/2/19.
• ASHBY, W. Ross. An Introduction to Cybernetics. London, Chapman & Hall 1956.