בפסטיבל המתוקשר שליווה את סילוקו הזמני של אלון חסן, ראשו הסורר של ועד עובדי נמל אשדוד מתפקידו ביוני 2013, היו שהשוו אותו לסגן נשיא ארצות הברית בתקופת כהונתו של הנשיא ריצ'רד ניקסון (1973-1969), ספירו אגניו (ראו תמונה משמאל). אגניו נאלץ להתפטר מתפקידו ולפרוש מהחיים הפוליטיים, לאחר הצלחה מטאורית וקריירה מרשימה, עקב אישומים בהעלמת מס ולקיחת שוחד.הממזרים שינו את השיטה, קונן אגניו, ושכחו להודיע לי....
אבל, האמת היא שחסן – כמו גילה אדרעי, ראש ועד עובדי הרכבת, לפניו – נפל קרבן לשיטה שבה מתנהלות מערכות מורכבות מאז ומעולם. הוא נפל למלכודת הצלחת היתר.
בתורת המערכות המורכבות אנו מכירים את המושג סביבה משימתית (Environment Task). תתי מערכות – כמו ועד עובדי נמל אשדוד – פועלים בזירה הזו, שהיא רוויית מתחים ואינטרסים, ובה כל תת מערכת מנסה לשפר את מצבה ביחס לאחרים. שטח השיפוט של הארגון נקבע במשא ומתן מייגע עם המערכות האחרות שנמצאות בסביבה המשימתית שלו. "שלום" בסביבה של מערכות מורכבות הינו רק סטטוס קוו זמני שנוצר לכשמוצה פוטנציאל ההתפשטות מחד גיסא; והבלימה מאידך גיסא של תתי המערכות. השלום הזה יופר ברגע שמערכת אחת תיחלש ביחס לאחרות, או שאחרת תתחזק, או שתיווצר ברית בין מערכות להתמודד עם התפשטות לא מבוקרת של אחת המערכות (או אם תרצו, עם ניצחון יתר שלה).
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי sisamau לאתר flickr]
זה מה שקרה עם אלון חסן ועם גילה אדרעי לפניו, והתופעה הזו קרויה פעולות מאזנות ( Balancing Processes ).
אל תטעו. לא התחקיר בערוץ 2 הפיל את חסן. כל הפרטים הללו היו ידועים מתחקירים קודמים (בין היתר בעיתון הארץ). הכל ממוחזר... מה שהפיל את חסן היה העובדה שמדיניותו הלא מרוסנת שהוכיחה שאינו יודע גבולות, החלה לסכן את פטרונו – עופר עיני ואת שליטת ההסתדרות, שעלולה למצוא את עצמה מול חקיקה האוסרת שביתות במגזרים חיוניים.
ברגע שהכוחות המתנגדים לחסן חברו לכוח שיכול היה להטות את הכף נגדו, נפילתו כבר היתה לעובדה מוגמרת.
לא שינוי השיטה הפיל את חסן אלא דווקא הצורך לשמר את השיטה, וזו חקוקה ב תורת המערכות המורכבות...
