[בתמונה: ד"ר מוחמד מורסי - הפעולות המאזנות סילקו אותו מהשלטון בתום שנה... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי  Agência Brasil. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ביולי 2012 – אחרי שנים של רדיפות ומאסרים פוליטיים – נכנסו ד"ר מוחמד מורסי ותנועת האחים המוסלמים לארמון הנשיאות במצרים. מעשהו הראשון כנשיא היה לבטל את "ההצהרה החוקתית", שהעניקה למועצה הצבאית העליונה את עליונותה על הדרג הפוליטי. מאוחר יותר אף סילק את העומד בראשה – הגנרל טנטאווי.

בשנה שבה היה בתפקידו, נתקל שלטונו של מורסי במורת רוח ובפעולות מחאה המוניות, שהגיעו לעיתים עד כדי מהומות אלימות; ובסופו של דבר, להדחתו ביולי 2013 על ידי צבא מצרים, בעקבות גל מחאות. מורסי הועמד לדין, הורשע באחריות להרג מפגינים ובריגול לטובת קטר, ונגזר עליו עונש של שישים שנות מאסר. במהלך משפטו, הוא התמוטט ומת.

המטוטלת המרתקת הזו [תמונה חופשית שהועלתה על ידי John Morgan לאתר flickr] קרויה בשפת המערכות המורכבות "פעולות מאזנות" ("Balancing Processes"). היא מוגדרת כתגובת נגד של תתי מערכות – המנסות להחזיר את הסטטוס קוו הקודם לשינוי שיצרה תת מערכת אחרת. ככל שאותה תת מערכת מתאמצת יותר, כך מתעצמת ההתנגדות.

[להרחבת המושג: 'פעולות מאזנות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]

דמו לכם את הסביבה המשימתית - שבה פועלות המערכות השונות - כזירת מאבק דינאמית על עוצמה והשפעה בין המערכות הפועלות בה.

כאשר משתנה הסביבה המשימתית, משמע, תת מערכת אחת מתחזקת או שאחרות נחלשות, יתקיים ניסיון לבטא את שינויי היחסים הללו בחלוקה מחודשת של הטריטוריה והסמכות.

אם תת המערכת שהתחזקה חוטאת בעשיית יתר, היא תצליח לגרום לתת המערכות האחרות לאחד עוצמות על מנת לנסות ולהחזיר את הסטטוס קוו שאבד. הפעולות שמבצעות תתי המערכות הללו נקראות פעולות מאזנות.

לעתים נוצר מצב שתת המערכת שהחלה את השינוי תמצא עצמה במצב גרוע יותר מנקודת ההתחלה שלה. כשהמאבק נרגע ונוצרת יציבות זמנית, היא רק תוצאה של שווי משקל ארעי, ותשתנה כשאחת המערכות תתחזק או שהאחרות תחלשנה (מה זה אומר אגב על מלחמות בעולם? על הסכסוך שלנו עם הפלסטינים??... אבל זה, מן הסתם, פוסט אחר...).

על כן, התבונה של המנצח היא לעולם לכבוש את יצרו ולהימנע מעשיית יתר ומהצלחת יתר.

מורסי ואנשיו לא הצטיינו בכך בלשון המעטה: הפעולות נגד הצבא העמידו נגד האחים המוסלמים את בעל הברית הלא טבעי – הצבא – שהעלה אותם לשלטון; בגבהות לב נמנעו המנצחים מדיאלוג אמתי עם קבוצות האופוזיציה – אפילו עם הסלפים, ויצרו אצלן מוטיבציה להתאחד; ביטל את החלטת בית הדין לחוקה על פיזור הפרלמנט וחזר בו בעקבות לחץ ציבורי; הדיח את התובע הכללי ופרסם נספח לחוקה, הקובע כי החלטותיו חסינות בפני ביקורת שיפוטית; ועוד.

[להרחבת המושג: 'סביבה משימתית', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'השפעה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'עשיית יתר', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'הצלחת יתר', לחצו כאן]

הנה לנו – גם שעור בתורת המערכות המורכבות וגם לקח לחיים; שמאפשר לנו, לעיתים, לנבא את סיכויי ההצלחה בטווח הארוך של מנצח (ניצחון הוא תמיד זמני...): הדילמה הבלתי נפתרת של תת מערכת שהתעצמה בסביבה המשימתית תהיה תמיד, כיצד למקסם את אותה עוצמה, בלי לעורר מוטיבציית יתר של הגורמים האחרים להתאחד כנגדה.

[להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), פעולות מאזנות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2017), עשיית יתר - המלכודת של החרוצים (וההיסטרים)…, ייצור ידע, 18/12/17.
• פנחס יחזקאלי (2017), הצלחת יתר, ייצור ידע, 10/10/17.