תקציר: מקובל לחלק את תושבי כדור הארץ לשתי קבוצות גדולות: חברות אינדיבידואליות וחברות קולקטיביות. בני פרדיגמת החשיבה המערבית והמזרחית משתמשים, כל אחד, בארבעה עקרונות חשיבה שונים. זהו פתח לאי הבנות עצומות…

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על פרשת נח, לחצו כאן]

עודכן ב- 27 באוקטובר 2022

ד"ר עפר גרוזברד הוא בוגר הפקולטה להנדסת מחשבים בטכניון, פסיכולוג קליני ובעל .Ph.D ביישוב סכסוכים מהמכון ליישוב סכסוכים של אוניברסיטת ג'ורג' מייסון, וירג'יניה. לימד והדריך במוסדו אקדמיים שונים סטודנטים ממגוון תרבויות בנושאים של פסיכולוגיה בין תרבותית.

*  *  *

מקובל לחלק את תושבי כדור הארץ לשתי קבוצות גדולות: חברות אינדיבידואליות וחברות קולקטיביות.

• הראשונות נוטות להציב את האדם, רצונותיו ושאיפותיו במרכז.
• האחרונות מציבות במרכז את צורכי הקבוצה ושאיפותיה.

שיח קונסטרוקטיבי יותר והבנה הדדית הם הבסיס לכל דיאלוג בינינו לבין שכנינו. מטרת הספר לבנות כלים על מנת לגשר על הפערים הרגשיים והחשיבתיים בין מזרח ומערב. הוא מסביר מדוע השיח שלנו עם התושבים הערביים, בישראל ובמדינות השכנות, הוא שיח מקביל וחסר הבנה, איש לרגישויותיו של הצד השני.

בני פרדיגמת החשיבה המערבית והמזרחית משתמשים, כל אחד, בארבעה עקרונות חשיבה שונים; וזהו פתח לאי הבנות עצומות:

[לקובץ המאמרים אודות פרדיגמות החשיבה, המזרחית מול המערבית, לחצו כאן]

פרדיגמת חשיבה מזרחית	פרדיגמת חשיבה מערבית
כבוד: הזנה רגשית חיובית שבאה מבחוץ. איש המזרח רגיש מאוד לכבודו, ואינו מכבד אחרים שאינם שומריםם על כבודם! משפט מפתח: "אנחנו מכבדים אתכם. מדוע איכם מכבדים אותנו?	התפעלות עצמית ומימוש עצמי: בחברות מערביות הפך הכבוד להתפעלות. האדם יכול לספק לעצמו את אותו כבוד בדרך שלל חיזוקים נרקיסיסטיים של תחושות מימוש עצמי והתפעלות ממעשה ידיו
הזדהות: אנשים מבקשים להיות דומים. להיתפס כקבוצה. האדם איננו ייחודי ואיננו נפרד מסביבתו!	אמפתיה: אדם כבר אינו שואף להיות כמו חברו או לחקות אותו לגמרי, אלא מסתפק בלהבין אותו ולהיות מובן על ידו וכך, הוא שומר על נפרדותו. הוא מבין את האחר אך לא מחויב להסכים איתו
סמכותיות: הפרט רגיל שיורו לו מה לעשות ומקבל זאת באופן טבעי: אב סמכותי, מנהיג טוטליטרי, הדת וציווייהה וכדומה.	תקיפות: אדם איננו יכול לצוות על רעהו, אבל הוא יכול לעמוד בתקיפות על דעתו.
כישורים חברתיים: יכולת מניפולטיבית חשובה לו לשם הישרדות והתאמה לקבוצה שהוא שייך אליה.	חשיבה ביקורתית: בעולם המודרני הפכו הכישורים המניפולטיביים הללו בהדרגה לחשיבה לוגיתת וביקורתית.

הספר מייחד פרק, עשיר בדוגמאות, לכל אחד מאלה.

[בתרשים: פרדיגמת חשיבה מזרחית מול מערבית. התרשים: 'ייצור ידע']

על מנת להמחיש את התזה, צרפתי כאן סרטון פרסומת יפני לסבון, שיו טיוב מחקה לצערי בשל בעיות של זכויות יוצרים. כל שנשאר הוא לתאר את שאיננו יכולים לראות:

• בניגוד לפרסומות מערביות המראים אדם המתענג על מגע הסבון, פה מוצגת קבוצת ילדים דומים (האדם איננו ייחודי ואיננו נפרד מסביבתו).
• הילדים נראים כקבוצת חיילים המבצעת פקודות (סמכותיות: הפרט רגיל שיורו לו מה לעשות ומקבל זאת באופן טבעי).
• דגש על התאמה לקבוצה. אין שום בולטות לשום ילד כעומד בפני עצמו!

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על פרשת נח, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית'.

מקורות והעשרה

• עפר גרוזברד (2013), בבל - מדריך למפגש בין מזרח למערב, באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון. 
• גרוזברד עפר (2009), השבחת פער התרבויות בין ישראלים לערבים.
• גרוזברד עפר (2014), למה נכשל שמעון פרס עם המזרח התיכון החדש?
• גרוזברד עפר (2014), למה מנהיגים ישראליים מתעלמים מהאוכלוסייה הפלסטינית?
• פרופ' משה שרון על ההבדלים בין הפרדיגמות: גדעון ישראל (2017), מומחה לאסלאם באזהרה לטראמפ: "אין שום משמעות לְמה שמוסלמים ומנהיגים ערבים אומרים באנגלית", מידה, 3/5/17.
• משה שרון (2017), ואז סאדאת הסביר לי איך התודעה הערבית הופכת הפסד לניצחון, מידה, 12/5/17.