פנחס יחזקאלי: אל הכאוס ובחזרה. התאוששות מהפתעות בארגונים ביורוקרטיים

תקציר: התאוששות בארגונים היא מצב שבו חוזרת מערכת מורכבת ארגונית לסדר חדש אחרי שהידרדרה לכאוס. ההתאוששות עשויה להתחיל מחדרי הקברניטים, אך גם אצל עובדי השטח, שמגלים יוזמה ומיומנות ומגדילים לאט את השפעתם על האירועים, לא דרך הכוונה מלמעלה (Top Down), אלא בדרך של התארגנות עצמית.

[בתמונה: בין סדר לכאוס... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. הבינה המלאכותית תיארה את יצירתה כך: "התמונה שיצרתי מתארת את המעבר של מערכת ארגונית ממצב של סדר לכאוס ולבסוף חזרה לסדר. היא משקפת את האתגרים שארגונים רבים עוברים כאשר הם נתקלים במשברים או בשינויים פתאומיים שמפריעים לשגרת העבודה הרגילה. התמונה מראה את הדרמה והדינמיקה של תהליך זה, ואת הכוח של חזון ברור, תכנון מדויק ועבודת צוות להתגבר על הכאוס ולשחזר מערכת יעילה ומאורגנת]
[בתמונה: בין סדר לכאוס... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. הבינה המלאכותית תיארה את יצירתה כך: "התמונה שיצרתי מתארת את המעבר של מערכת ארגונית ממצב של סדר לכאוס ולבסוף חזרה לסדר. היא משקפת את האתגרים שארגונים רבים עוברים כאשר הם נתקלים במשברים או בשינויים פתאומיים שמפריעים לשגרת העבודה הרגילה. התמונה מראה את הדרמה והדינמיקה של תהליך זה, ואת הכוח של חזון ברור, תכנון מדויק ועבודת צוות להתגבר על הכאוס ולשחזר מערכת יעילה ומאורגנת]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בנישואין, הסוד בדו קיום מוצלח הוא ההכרה בחסרונות הצד השני וההשלמה איתם, מתוך הבנה שזוהי עסקת חבילה. היתרונות והחסרונות כרוכים להם יחדיו... 

כך גם ביחסנו עם השלטון: האלוף במיל' גרשון הכהן נוהג לומר, כי החברה המודרנית העבירה את רוב נטל הציפיות מהפרט והקבוצה אל המדינה. זה מצליח להתממש פחות או יותר במצבי שגרה. אבל, במצבי חירום משבריים, הציפייה הזו מתגלה כאשליה (הכהן, 2024).

באמצע דצמבר 2013 למדנו כמה הוא צודק: אז, פקדה את ישראל סערה חסרת תקדים, שהשאירה את הרשויות חסרות אונים. רבים מאתנו עקבו בהשתאות אחרי הבלבול שאחז את הארגונים שהתמודדו עם הסערה, ואת המבוכה שנשקפה מפני קברניטינו במסיבות העיתונאים. שוב נוכחנו, כי האמונה המיתית של רבים מאתנו - ביכולותיו של השלטון להיות לידנו תמיד ברגע של צרה, ולפתור את בעיותינו בעת מצוקה - אינה ראלית. החיים מורכבים הרבה יותר!

[בתמונה: אל הכאוס ובחזרה... הצפות בפרדס חנה-כרכור. היוצר: לן צ’רני - פייסבוק. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: אל הכאוס ובחזרה... הצפות בפרדס חנה-כרכור. היוצר: לן צ’רני - פייסבוק. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

ביורוקרטיה אינה אוהבת הפתעות

המערכת השלטונית היא מערכת ביורוקרטית נוקשה. היא אוהבת סדר ושונאת כאוס. היא אינה יודעת להיות יעילה, אך בתנאים מסוימים, היא משיגה את מטרותיה (משמע, יודעת להיות אפקטיבית). יתרונותיה טמונים ביכולת למסד את שגרת החיים ולספק על בסיסה שירותים לכולנו. זה כוחה של ביורוקרטיה בשגרה, וחשוב לנו שהיא תישאר כזו כי אין טוב ממנה למטרות אלה, והשגרה ממלאת את עיקר חיינו.

הצד השני של המטבע הוא במה שאין ביכולתה של המערכת השלטונית לספק. מערכות ביורוקרטיות מגיבות רע מאוד להפתעות (לתוצאות בלתי צפויות). ההפתעה גוררת אותן להלם ולשיתוק מערכתיים, משמע, לכאוס.

לכן למשל, מנסים צבאות להתחיל מלחמה בהפתעה, שכופה שיתוק על הצד השני. בזמן הזה, יכול התוקף לבצע את שתכנן ללא הפרעה. כך קרה במלחמת ששת הימים. לעומת זאת, במלחמת יום הכיפורים הצליח הצד הישראלי להתאושש בזמן, לייצר הפתעה משלו ולהכתיב את מהלכי הסיום של המלחמה.

הבעיה בהפתעה עבור הגופים השלטוניים היא, שהמציאות משתנה, אולם ההכרה של הגופים בכך לוקחת זמן. הם פועלים כאילו מדובר באירוע מוכר מהניסיון הארגוני שלהן. כאשר ההתהוות החדשה כבר בולטת לעין, גורר הפער בין הצפי למציאות את המערכות הללו להלם ולשיתוק מערכתי. הארגונים נגררים לכאוס. הכאוס משתקף בדרכי קבלת ההחלטות ובאיכותן.

[בתמונה: מבצע מוקד במלחמת ששת הימים. הצבא המצרי לא הצליח להתאושש מההלם של הפתעת התקיפה הישראלית...]
[בתמונה: מבצע מוקד במלחמת ששת הימים. הצבא המצרי לא הצליח להתאושש מההלם של הפתעת התקיפה הישראלית...]

שלבי ההתאוששות מהפתעה של מערכת ביורוקרטית:

  • בתחילה, מצפה המערכת לאירוע מוכר ומפרשת אותו דרך הנהלים שכבר קיימים אצלה. אבל, ההתהוות בשטח שונה מהמצופה והפער בין המציאות לנוהל מביא את המערכת לבלבול. התוצאה, הלם, שיתוק מערכות כולל, ואבדן כיוון. המערכת כולה מידרדרת לכאוס.
  • כשהשטח נמצא בהלם, הקברניטים עדיין מתרגמים את המציאות לפי המציאות הקודמת, וכשהשטח מתחיל לצאת מההלם, מגיע תור הקברניטים להיכנס להלם.
  • לאט לאט גובר הביטחון אצל עובדי השטח, שמגלים יוזמה ומיומנות ומגדילים לאט את השפעתם על האירועים, לא דרך הכוונה מלמעלה (Top Down), אלא בדרך של התארגנות עצמית.
  • עם הזמן חוזר הביטחון העצמי גם לדרג הקברניטים.

בעוד שבמלחמה לא תמיד יכולה ההתאוששות להגיע בזמן, הרי שבהפתעות כמו מגיפות או בעיות אקלים ומזג אוויר, מתארגנות המערכות בדרך כלל ויוצאות מהמשבר. הביטחון שנצבר לאט בשטח מחלחל גם למעלה (Bottom Up). הבנת המציאות טובה יותר ומשביחה איכות ההחלטות המתקבלות. הניסיון החדש מעובד בתחקירים ובנהלים חדשים; ומהווה בסיס להתמודדות טובה יותר בפעם הבאה – ובלבד שזו תדמה מאוד להתרחשויות האחרונות.

אחרת – שוב יאלצו הארגונים להתמודד עם הפתעה...

[בתרשים: שלבי ההתאוששות של מערכת ביורוקרטית. התרשים: ייצור ידע]
[בתרשים: שלבי ההתאוששות של מערכת ביורוקרטית. התרשים: ייצור ידע]

 

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *