תקציר: סיפור יציאת מצרים המובא לנו בפרשת וארא, ממחיש מושגים בסיסיים ב'תורת הכאוס', ומלמד אותנו כיצד השהיה במצב התודעתי הארגוני של סף הכאוס, מאפשרת למדינות ולארגונים הזדמנויות רבות שאינן קיימות במצב של סדר.
עודכן ב- 24 באפריל 2024
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
התנ"ך הוא "בית ספר למורכבות"; וסיפור יציאת מצרים מהווה הזדמנות מצוינת להמחשת תורת הכאוס [להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן; להרחבת המושג: 'תורת הכאוס', לחצו כאן]. הנה הסיפור לפניכם:
משה, המבקש לחולל שינוי מהותי – להוציא את בני ישראל ממצרים ולשחררם מעבדותם – אמור להתמודד עם ההתנגדות לשינוי מצידם של שני צדדים, שאין להם אינטרס בשינוי הסדר הקיים [להרחבה בנושא: 'התנגדות לשינוי', לחצו כאן]:
- מחד גיסא פרעה והמצרים, המפיקים תועלת מכוח העבודה שבידם;
- מאידך גיסא, עם ישראל, על הגורמים הספקנים שבו: אלה שהתרגלו למצבם ול"סיר הבשר" המצרי (ראו תמונה למטה). קושי זה גדול לא פחות מהקושי לשכנע את פרעה. אולי אפילו גדול יותר ומשה ריאלי מאוד בסוגיה זו: "ויען משה ויאמר: והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי... (שמות, ד' א)"
ברור לו שכל עוד נמצא הסדר הקיים על כנו, סיכוייו לשכנע את שני הצדדים אפסי...
כיצד מתגברים על שני מכשולים כאלה?
משה הוגה רעיון מחולל שאמור לעצב מחדש את העתיד. כיוון שאין סיכוי לשכנע את כל העם, המפתח לפתרון הוא הנחיה חד משמעית של פרעה לצאת. אז, גם לספקנים הגדולים ולמשתפי הפעולה לא תהיה ברירה אלא לציית.
אולם איך מביאים את פרעה לתת את ההוראה? משה נוקט אמנם באסטרטגיה של גישה עקיפה. הוא איננו מבקש את פרעה לעזוב לתמיד אלא רק לצאת לשלושה ימים להקריב זבח: "ועתה נלכה נא דרך שלושת ימים במדבר וזבחה לה' אלוהינו" (שמות, ג' יח); וגם מתגבר על מכשלת היותו כבד פה בצרפו אליו את אהרן, אולם, משה מבין שאין בכך די.
הדרך לשינוי מחייבת לערער את הסדר הקיים, וליצור עבור פרעה ועבור בני ישראל כאחד סביבה שונה שתאפשר קבלת החלטה על שינוי.
סביבה זו מכונה בתורת המערכות המורכבות, סף כאוס ודרך הניהול הזו הינה 'ניהול על סף הכאוס'. זו סביבה הקרובה לכאוס אולם היא עדיין מאפשרת שליטה מסוימת (למשל, בחירה בין אפשרויות), ובה "הכל פתוח" – ההזדמנויות והסיכונים כאחד.
כיצד עוברים ממצב של סדר לסביבה כאוטית יותר?
משה מערער את הסדר הקיים בסדרת פעולות – אלוהיות או אחרות כרצונכם – שבפרשנות של ימינו היינו יכולים לכנות אותה סוג של טרור. במצב הזה מתערער הסדר; ופרעה, שחושש לגלוש לכאוס מוחלט ולאבד שליטה בעמו מקבל החלטה שלא הייתה אפשרית קודם לכן, להיפטר מהצרה בבת אחת ולשגר את בני ישראל לדרכם.
כך, חסך משה גם את הצורך בעבודה מפרכת של שכנוע של אותם חלקים סרבנים ומשתפי פעולה עם המצרים. פרעה פקד על כולם לצאת. זו אינה החלטה של משה ואין טעם בוויכוח.
מה למדנו מהמעשייה הזו?
- ראשית, ששימוש ניהולי ברעיון מחולל מוצלח מעצב את פני העתיד.
- שנית, ששינוי איננו יכול להתבצע במצב של סדר, ועל המבקש לשנות להעביר את ארגונו לסביבה כאוטית יותר, שאנו מכנים סף הכאוס, ולנצל את הכאוס הזה להתגבר עם ההתנגדות לשינוי הקיימת בכל ארגון.
נוכחנו בהזדמנויות שהסביבה הזו (סף הכאוס) מאפשרת לארגונים הזדמנויות רבות שאינן קיימות במצב של סדר.
[לאוסף המאמרים אודות אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'רעיונות מחוללים' והשלכותיהם, לחצו כאן] [לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת וארא, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת בא, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פרשת בשלח', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- הרחבת המושג: 'תורת הכאוס'.
- אוסף המאמרים אודות אודות שינוי ארגוני והשלכותיו;
- אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות;
- אוסף המאמרים על 'רעיונות מחוללים' והשלכותיהם;
- סדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים;
- אוסף המאמרים על פרשת וארא;
- אוסף המאמרים על פרשת בא;
- אוסף המאמרים על 'פרשת בשלח';
- הרחבת המושג: 'מורכבות';
- הרחבה בנושא: 'סדר';
- אוסף המאמרים אודות אודות שינוי ארגוני והשלכותיו;
- הרחבה בנושא: 'התנגדות לשינוי';
- הרחבה על 'תורת המערכות המורכבות';
- הרחבה בנושא: 'רעיון מחולל';
- הרחבה בנושא: 'כאוס';
- הרחבת המושג: 'סף הכאוס';
- אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות;
- הרחבה בנושא: 'ניהול על סף הכאוס';
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
- הרחבת המושג: 'טרור'.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), תורת הכאוס: דפוסים של סדר נעלם…, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
- פנחס יחזקאלי (2019), שינוי ארגוני ושינוי בכלל באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/11/19.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), תורת הכאוס: דפוסים של סדר נעלם…, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), סף הכאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), התנגדות לשינוי, ייצור ידע, 15/7/14.
- פנחס יחזקאלי (2021), הכל על רעיון מחולל באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 7/1/21.
- פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), טרור - להרוס כדי לבנות סדר חדש, ייצור ידע, 19/7/14.
- פנחס יחזקאלי (2009), 'ניהול על סף הכאוס' – ניהול בסביבה המאפשרת שינוי, ייצור ידע, 26/6/09.
- פנחס יחזקאלי (2019), פרשת וארא באתר 'ייצור ידע', ייצור יידע, 3/1/19.
- פנחס יחזקאלי (2019), ‘פרשת בשלח’ באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 17/1/19.
Pingback: בין כאוס לסדר באתר 'ייצור ידע' | ייצור ידע
מאמר מצוין. ציטטתי אותו בדרשת שבת.
שוב ההנחה שיש סוג אחד של סדר
שוב ההנחה שהרוב וסדר הם ניגודים (ולא משנה אם משלימים)
שוב הנחה שיש סוג סדר אחד בכל רגע נתון בשעה שברור שייתכנו כמה סוגי סדר בתוך מצב נתון.
ולבסוף שינוי מחייב כאוס- למה מה הנימוק מאיפה הגיע הכותב למסקנה מוזרה כלכך כאילו יש קשר הכרחי בין כאוס לשינוי.
אלון, אהבתי…
אבל, האם יכול להיות שינוי ללא שבירת הסדר הקיים? האם שבירת הסדר הקיים לא מייצרת כאוס ובעקבותיו – כאורדר?