תקציר: הביורוקרטיה המנוונת של השירות הציבורי בישראל הפכה זה מזמן למפגע של ממש בביטחון הלאומי של מדינת ישראל!
[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לכל פרקי החוברת 'משילות והשפעתה על הביטחון הלאומי', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על משילות באתר, לחצו כאן]
עודכן ב- 29 לנובמבר 2022
ד"ר ליאור שוחט (ראו תמונה משמאל), שימש בעת הכנתה כראש היחידה למדיניות במרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, וכעמית הוראה בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה, ובבית הספר לניהול בקריה האקדמית אונו.
זהו הפרק החמישי והאחרון, מתוך חוברת בסדרה נייר עמדה, שראתה אור על ידי המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, במרץ 2007 [לכל פרקי החוברת 'משילות והשפעתה על הביטחון הלאומי', לחצו כאן]
* * *
הביורוקרטיה המנוונת של השירות הציבורי בישראל הפכה זה מזמן למפגע של ממש בביטחון הלאומי של מדינת ישראל.
ביורוקרטיה הופכת לסכנה כאשר היא משתלטת על מוקדי קבלת ההחלטות והופכת ל- אוליגרכיה, שיוצרת קיפאון. משמע, חוסר יכולת ארגונית לשינוי, בגלל שבעלי העוצמה בארגון רוצים לשמר את זכויות היתר שלהם.
זהו מצב שבו חלק ממערכות הארגון משותקות ואינן מתפקדות. הארגון נכנס למעין שיתוק מערכות בגלל האינטרס של הביורוקרטיה – המחזיקה את ה- עוצמה הארגונית – "להקפיא" את המצב הקיים, כי שינויים משמעם שינויים בחלוקת ה- עוצמה בין חלקי הארגון, ובכך היא אינה מעוניינת.
מדוע הביורוקרטיה שלנו חולה? הסבר תיאורטי:
לצורך ההסבר אעשה שימוש ב'מודל של 'מודל – מערכות מורכבות בין סדר לכאוס' של ד"ר פנחס יחזקאלי: ע"פ המודל, ברמה התאורטית, יכולות מערכות מורכבות (כמו למשל מדינות, גופי ממשל, ארגונים וכדומה) להימצא באחד מתוך חמישה מצבים תפיסתיים, הניתנים לאבחון ארגוני (ראו תרשים למעלה):
1. סדר;
2. קיפאון;
3. סף הכאוס;
4. כאוס;
ו- 5. התפוררות.
שניים מהמצבים הללו - סדר עבור ביורוקרטיות וסף כאוס עבור ארגונים צעירים, כולל ארגוני הזנק (סטארטאפים) ניתן לכנות מצבים 'בריאים'. שלושת האחרים מאפיינים 'חולי ארגוני' כזה או אחר, אם מזקנה ואם מסיבות אחרות, חיצוניות ופנימיות לארגון.
ע"פ המודל הזה, הביורוקרטיה הישראלית - שמוסדה ע"י שלטון המנדט הבריטי - זקנה. היא בת כמאה שנים, ולא עברה מעולם רפורמה רצינית, והיא מצויה, חלקה במצב של קיפאון; וחלקה כבר ממש במצב של התפוררות.
אפרט לגבי שלושת המצבים הרלוונטיים: סדר, קיפאון ו- התפוררות.
סדר (Order) - המצב האופטימלי לארגונים ביורוקרטיים
ארגון הוא מערכת מורכבת שנוצרת, באופן מלאכותי, על ידי בני אנוש. הם מגדירים לו מבנה, היררכיה ותהליכי עבודה. משמע, עצם מהותו של ארגון היא 'סדר' (Order) מסוים' ובלעדיו הוא חסר יכולת תפקוד. סדר הוא המצב התודעתי הבסיסי של ארגון. שיווי המשקל שלו.
זהו מצב אידאלי לארגונים ביורוקרטים, בוודאי ארגונים צבאיים, שהסדר הוא חלק ממהותם, ושאינם יכולים לתפקד במציאות דינאמית יותר. ככל שהארגון צעיר יותר וקטן יותר וזקוק ליצירתיות ולגמישות רבים יותר, הוא נזקק למצב תודעתי אחר, של סף הכאוס (ראו בהמשך)
שהיה במצב של סדר עם מבנה ארגוני מסורבל וביורוקרטיה מפותחת מובילה, באופן דינאמי, לקיפאון, כיוון שהמטה צובר יותר ויותר כוח, משתלט על תהליכי קבלת החלטות ומעוניין במצב סטטי ללא שינוי, שבו לא יהיה ערעור על זכויות היתר שצבר (ראו בהמשך).
.
.
קיפאון/סְטַגְנַצְיָה (Stagnation)
הכל קפוא. אין תזוזה... כזה הוא, למשל, ארגון ביורוקרטי, הסובל מעודף ביורוקרטיה ומעודף נהלים, ובו זכויות יתר לאליטה ביורוקרטית שלטת. זה המצב הקיים במשרדים ובמוסדות הממשלתיים, והוא הגיע בעשורים האחרונים – הן בישראל והן באירופה – למצב כה חמור, עד כי יכולת העשייה ופתרון הבעיות של משרדים ממשלתיים כמעט ואינה קיימת למעשה.
זוהי "מחלה ארגונית" הקרויה שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים: "התנפחות" הביורוקרטיה, בעיקר באותם חלקים בארגון שבו מתקבלות עיקר ההחלטות.
התסמינים של מצב זה הינם:
- התרפסות וחנופה לפני בכירים;
- רדיפה אחר משרות נוחות;
- טיפוח שגרה, חוסר יוזמה ואדישות;
- שחצנות כלפי הנמוכים במדרג וכלפי האזרח;
- וחוסר גמישות, הבאה לידי ביטוי, בין היתר, בהשהיה בקבלת החלטות; ובהתנגדות לחידושים.
המנגנון הביורוקרטי מנצל לרעה את מעמדו, על מנת להקנות לעצמו זכויות יתר, על חשבון המדרג ה"אמיתי" של הארגון.
התפוררות (Disintegration)
קריסתה של מערכת מורכבת (גופים חיים, ארגונים וכדומה) לתוך כאוס עמוק וסיום פעולתה.
לדוגמה, ארגון שאינו נפתח לארגונים אחרים, ואינו פותח את שורותיו לאנשים חדשים, וכך, "קופא על שמריו" והופך לא רלוונטי. במקרה כזה, הוא עשוי להגיע לכאוס ולהידרדר מקיפאון להתרסקות מוחלטת, כדוגמת חיה הנלכדת באורות של רכב מתקרב וקופאת על עומדה, עד לאובדנה.
מוקדי הביורוקרטיה הישראלית מוכרים וידועים:
- ניוון הפעילות העסקית: הנתונים של מדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי, מלמדים כי הביורוקרטיה בישראל הגיעה לרמות ניוון, המסכנות את המשך הצמיחה של המשק בתחומים קריטיים (ארלוזרוב, 2011).
- מערכת המשפט (מקום 99 בדירוג של הבנק העולמי) עם הסחבת הבלתי נגמרת שלה, ועם האי-ודאות לגבי טיב הפסיקה שניתן לקבל בה.
- מערכת אישורי הנדל"ן (מקום 120).
- הפקידות הממשלתית האטומה - בממשלה וברשויות המקומיות, שהסכמי השכר המקובעים בממשלה אינם מאפשרים לתמרץ אותה על התייעלות או על שיפור שירות לאזרח.
[בתמונה משמאל: מוקדי הביורוקרטיה הישראלית מוכרים וידועים... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ralphs_Fotos לאתר FIXABAY]
[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לכל פרקי החוברת 'משילות והשפעתה על הביטחון הלאומי', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על משילות באתר, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה:
- אוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה';
- כל פרקי החוברת 'משילות והשפעתה על הביטחון הלאומי';
- אוסף המאמרים על משילות באתר;
- הרחבה על 'מודל – מערכות מורכבות בין סדר לכאוס';
- אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות;
- על ספרם של יחזקאלי פנחס ורזי עפרון: אנטומיה של ארגונים צבאיים;
- הרחבת המושג 'מערכת מורכבת';
- הרחבת המושג: 'סדר';
- הרחבת המושג: 'התפוררות';
- הרחבת המושג: קיפאון/סְטַגְנַצְיָה;
- הרחבת המושג: 'שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים';
- הרחבת המושג: 'ביטחון לאומי';
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ‘משילות’ באתר ייצור ידע, 9/7/18.
- מירב ארלוזרוב (2011), הביורוקרטיה מנוונת את ישראל, דה מרקר, 20/6/11, ע' 30.
- פנחס יחזקאלי (2012), מודל – מערכות מורכבות בין סדר לכאוס, ייצור ידע, 1/1/12.
- פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
- יחזקאלי פנחס, רזי עפרון (2013), אנטומיה של ארגונים צבאיים, בן שמן: מודן ומשרד הביטחון.
- פנחס יחזקאלי (2014), התפוררות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), סף הכאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים, ייצור ידע, 6/6/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), ביטחון לאומי, ייצור ידע, 2/514.