[התמונה נלקחה מפייסבוק משטרת ישראל. זכויות יוצרים: CC BY-SA 3.0]

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

[להורדת הקובץ: Police_intelligence_dilemma]

[לכתבתו של אמיר אורן בהארץ על העבודה]

בינואר 2014 סיים ניצב רוני ריטמן עבודה במכללה לביטחון לאומי. עבודתו עוסקת במשבר הקשה העובר בעת הזו על המודיעין המשטרתי: השינוי בפסיקה, לפיו חומרי מודיעין נחשבים לחומרי חקירה לכל דבר, הפכו את אחד הכלים החשובים במלחמה בפשיעה ללא רלוונטי. להלן תקציר העבודה (הניתנת להורדה בדף זה):

מטרת העבודה היא להציף את דילמת המודיעין המשטרתי הזאת, על שורשיה והשלכותיה. חשיבות הנושא מועצמת בשל העובדה שמורכבות הנושא ורגישותו המודיעינית אינם מאפשרים שיח חופשי וציבורי. לפיכך, המודעות הציבורית לסוגיה זו לוקה בחסר. כך גם הטיפול המערכתי הבעייתי מאוד בתחום זה.

טענת העבודה היא שבמצב הדברים  הנוכחי, הנזק הנגרם לעבודת המשטרה בטווח הארוך בגין הפגיעה במקורות המשתפים פעולה עמה, הגיע ל"קו האדום". הפגיעה הזו מתבטאת, הן בהיבט הערכי והן המעשי:

• בהיבט הערכי, המשטרה היא זו שגורמת לחשיפתם של המקורות, ואחראית לנזק שנגרם או לנזק שייגרם להם בעתיד.
• בהיבט המעשי, המשטרה כורתת את הענף המרכזי עליו היא יושבת, והיא חייבת למצוא את הדרך לשמור על ביטחונם.

המצב הקיים על פי ריטמן, הינו תולדה של מה שמכונה ב"תורת המערכות המורכבות", "פעולות מאזנות". תגובת יתר על חריגות שהתבצעו כאשר העוצמה הייתה בידי המודיעין המשטרתי, שפגע במרקם העדין של יחסי האמון עם הפרקליטות ובתי המשפט.

התנודות הללו בין שני מוקדי עוצמה מנוגדים: סדר החיים התקין וביטחון הציבור מול זכויות הפרט וחירויותיו מוכרות במדעי אכיפת החוק ומכונים, "תופעת המטוטלת". משמע, המערכת נעה כמטוטלת במרחב בין קטבים מנוגדים, שמפעילים עליה כוחות שונים.

העבודה סוקרת את התהליכים המרכזיים שהובילו למצב זה, ואת המשמעויות הנובעות מכך. היא בוחנת גם את המצב במדינות המערב הנחשבות כמובילות בתחום זכויות הפרט, שם התפתחה גישה שונה מאוד, ונוחה הרבה יותר למודיעין המשטרתי, מהמגמה שהתפתחה בישראל.

על מנת להמחיש את הסכנה שבהעברת חומרי מודיעין לסנגוריה, נסקרו פרשיות, שבהן עמדה דילמת המודיעין המשטרתי למבחן. ניתוח המידע שהועבר לסנגוריה פורס לעיני העבריינים תמונת מודיעין נרחבת ונותן בידיהם כלים רבים לחשיפת מקורות משטרתיים, לסיכול פעילות המשטרה ולשיפור יכולותיהם הפליליות. כן הובאו מסקנות מבקר המדינה באחת הפרשיות הללו ודוחות וועדות שהוקמו לדון בבעיה.

כל אלה מלמדים על משבר במערך האיסוף המודיעיני! כתוצאה ממשבר זה, מסתובבים רוצחים ופושעים חמורים אחרים חופשי, למרות ראיות ממשיות המצביעות על אשמתם. זאת, כיוון שהמפתח לגילוי מעשיהם היה המידע המודיעיני, ובשל הצורך שנוצר בהגנה על מקורות מידע משטרתיים. מסקנת העבודה היא, שהמטוטלת הגיעה למצב קיצוני ומזיק, המחייב היפוך מגמה.

כדי ליישב את המתח נדרש שינוי מהותי, הן בחקיקה והן בתפיסת המודיעין. מערכת האכיפה מנסה להתמודד עם האתגר בדרך של הצעת חוק, אולם סיכויי העברתה אינם גדולים בלשון המעטה.

אם לא תתקבל הצעת החוק, אין מנוס לטעמי מלאסור איסוף אנושי או להגבילו באופן משמעותי. המשטרה לא יכולה להתחייב שתוכל להגן באופן סביר וראוי על ביטחונם ועל חייהם של המקורות ובני משפחותיהם, כמתחייב מאופי הקשר בין המקור לרכז המודיעין.

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

[להורדת הקובץ: Police_intelligence_dilemma]

[לכתבתו של אמיר אורן בהארץ על העבודה]

העשרה

• אורן אמיר (2014), מפקד להב: בגלל ההגנה על זכויותיהם של נאשמים, רוצחים חופשיים לנפשם, הארץ, 24/10/14.