[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[לאוסף המאמרים על השימוש המשטרתי באקדח הטייזר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן]
המאמר עודכן ב- 16 בספטמבר 2019
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
ב- 15 בספטמבר 2019 חושמל למוות תושב אשדוד בן 43, שנורה באקדח טייזר על ידי שוטרים, בעת שהתפרע בניידת המשטרה ובתחנה; וחבט את ראשו בעוצמה בקיר ובדופנות הניידת המשטרתית. צוות מד"א שפינה את המנוח לבית החולים אסותא באשדוד ציין כי על פי הבדיקות שערכו לו לפני הפינוי, נראה כי הוא מת מדום לב (חכמון, 2019).
קברניטי המשטרה מודעים מידי זמן לעובדה, שהנשק הזה - שנועד לחסוך חיים - הורג:
- בעובדה, באוגוסט 2013 עצר המפכל לשעבר, יוחנן דנינו, את השימוש באקדח הטייזר בעקבות שורה של תקריות.
- בדצמבר 2014 פורסם דוח קשה של מבקר המדינה שעסק בשימוש המשטרתי באקדח זה.
[לכתבה המלאה של אילן חכמון ב'מעריב', לחצו כאן]
מהו אקדח הטייזר? המשגה
טייזר (The Taser Gun) הוא השם המסחרי של נשק אל הרג, המבוסס על הלם חשמלי אשר נמכר על ידי החברה האמריקאית "טייזר אינטרנשיונל". הנשק פותח על מנת להקטין את ממדי האלימות המשטרתית, בכך שהוא מספק לשוטרים אלטרנטיבה לשימוש בנשק חם. הוא גורם כאב באמצעות חשמול, הן באמצעות מגע ישיר, והן באמצעות החצים אשר נותרו נעוצים בגוף הנפגע.
החיצים הם מיני קרסים הננעצים בגוף האדם, ומאפשרים ליורה לשתקו באמצעות אבדן זמני של השליטה על השרירים. הפגיעה מעוררת עצבי חושים ותנועה וגורמת להתכווצויות שרירים בלתי רצוניות. כיוון שלא יועד להרוג, סווג הטייזר אצל מרבית רשויות החוק כנשק אל הרג. לכן, הטייזר הפך בעשור האחרון לאמצעי משטרתי נפוץ במדינות רבות בעולם ובכלל זה בישראל (ויקיפדיה).
[להרחבת המושג: 'נשק אל הרג']
להלן סרט דוקומנטרי מעורר מחשבה על הטייזר:
.
דוח מבקר המדינה חושף תמונה קשה של שימוש בטייזר, ששיאה היה ביוני 2013, כאשר אדם מת לאחר שהופעל נגדו טייזר שמונה פעמים.
מצב זה אינו שונה מהמצב אצל משטרות אחרות המפעילות טייזר. עדויות מצטברות מלמדות שהשימוש בו עשוי להביא לתוצאות קטלניות, ומביאות למחלוקת ציבורית אודות מוסריות השימוש בו. הבעיה הזו איננה ישראלית דווקא: לפי הגרדיאן (ועיתון הארץ, ראה למטה),47 אזרחים נהרגו בשנת 2015 בשל שימוש חריג בטייזר...
איך הופך נשק שנועד להפחית אלימות לנשק שמגביר אלימות?
ההסבר נעוץ במה שמכונה ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, שהוא היגיון לא-ליניארי, הגורם לכך, שתמיד תהיה קיימת נטייה שפעולה מסוימת תהפוך לבסוף להיפוכה. ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת מעוות כל פעולה הגיונית, וגורם שוב ושוב להיפוך של הפכים (לוטוואק, 2002, ע' 84). הסיבה לכך היא, העובדה שמערכת מורכבת היא מערכת איזונים של עוצמה, הנשלטת על ידי מאבק דינאמי בין רצונות מנוגדים ועוצמות מנוגדות.
[לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'חוסר ליניאריות', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]
כיצד פעל ההיגיון הזה במקרה של הטייזר?
העובדה שהנשק איננו הורג (לכאורה), מגביר את ביטחון השוטרים בשימוש בו. ככל שביטחונם גובר, הם עושים בו שימוש נוסף, גם "להעניש" מתפרעים ש"עושים להם צרות". ככל שהשימוש הזה מקומם, הוא טבעי ונובע ממבנה האישיות שלנו, בעיקר ברגע שבו הדריכות בשיאה והאדרנלין זורם בגופנו. ה"הענשה" מתבצעת בדרך של הפעלה חוזרת של הטייזר על אותו אדם, וזו הסיבה העיקרית לכך שהנשק משיג את התוצאה ההפוכה.
להלן דוגמה לשימוש בטייזר כאמצעי הענשה: שוטרים מחשמלים את ניקולאי קריביצקי בעזרת אקדח טייזר בניגוד לנהלים ובלי שהם נמצאים בסכנת חיים, כאשר ניקולאי אזוק ולא מסכן את חייהם שודר 14.6.2015 בערוץ 2.
הטייזר אינו חריג
התופעה הזו אופיינית ככלל לחידושים טכנולוגיים רבים המיועדים להקטין אלימות. דוגמה קלאסית לכך היא "כיפת ברזל". העובדה שהיא גורמת לכך שהנזק שהטילים גורמים בצד הישראלי קטן, מאפשרת לחמאס להעז הרבה יותר מאשר היה מעז במקור. זאת, מתוך ההבנה שמרחב התמרון שלו יסתיים ברגע שהמותקף יראה בפעולתו סיכון קיומי, וייאלץ לפעול בתקיפות על מנת להקריסו. ההיגיון הפרדוקסלי של המערכת המורכבת ו- ההיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה (שגם היא מערכת מורכבת...) גרם לכך ש"כיפת ברזל" העניקה למעשה חיסון לחמאס, אפשרה לו להגדיל את טווח פעולתו ולהשיג הישגים, בלי שהמצב ייתפס בצד הישראלי כצורך קיומי להשמיד את מקור הסכנה.
[להרחבה על 'ההיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה', לחצו כאן]
המחשות נוספות לשימוש חריג בטייזר
- השימוש בטייזר ככלי הענשה מאפיין משטרות רבות בעלות תרבות אלימה, ולא את משטרת ישראל לבדה:
- אלי לוי (2016), אלימות במדים: מדוע שוטרים גררו על הרצפה צעיר ממוצא אתיופי שהיה מעולף?, נענע 10, 10/04/2016.
- גלי גינת (2016), התיעוד שחושף: שוטר רודף באקדח טייזר שלוף אחר הנערה שחושמלה, חדשות וואלה, 22/6/16.
[לאוסף המאמרים על השימוש המשטרתי באקדח הטייזר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן]
מקורות
- ויקיפדיה: הערך "טייזר".
- לוטוואק אדוארד (2002), אסטרטגיה של מלחמה ושלום, תל אביב: מערכות.
- חכמון אלון (2019), תושב אשדוד נורה בטייזר בעת מעצר משטרתי - ומת, מעריב, 15/9/19.
- יחזקאלי פנחס (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
- יחזקאלי פנחס (2019), ההיגיון הפרדוקסלי של המורכבות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 27/2/19.
- יחזקאלי פנחס (2014), חוסר-ליניאריות: אין קשר ישיר בין בעיה לפתרון!, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), ההיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה, ייצור ידע, 22/7/14.
