כתבה מטרידה לטעמי התפרסמה בכותרת החינמון "ישראל פוסט" ב- 21/12/14. גורמים בפיקוד הדרום של צה"ל צוטטו בתגובה לרטינות הציבוריות על מבצע צוק איתן: צוק איתן זה ניצחון בנוקאאוט, קבעו, לא בנקודות... הביקורת לא הגיונית. החזרנו את חמאס 50 שנה אחורה....
אם מטרת הכתבה הייתה ספין תקשורתי ליפות את המציאות ניחא. אם הדוברים באמת מאמינים בדבריהם, זה כבר מדאיג!
בתחתית אותו עמוד של ה"ישראל פוסט" מופיעה כתבה נוספת על כך שחמאס חזר לשקם את המנהרות; טפטוף רקטי מעזה הפך מתרחש וגם דפוס תקיפות התגמול של חיל האוויר כבר חזר, רק אתמול נפצע לוחם קשה מירי צלף, ומן הסתם, כל אלה הם רק ההתחלה...
אבל אצלנו, המומחים לא זוכרים דבר ולא למדו דבר. כמעט בסוף כל כתבה העוסקת בעזה נמצא את המנטרה - הכל כך מוכרת מהתקופה שלפני המלחמה האחרונה ובמהלך השבועיים הראשונים שלה - ש: "... עם זאת, במערכת הביטחון מעריכים, כי חמאס אינו מעוניין בהסלמה..." דומה שהציבור כבר מבין (הציבור תמיד חכם מקברניטיו...) אבל ה"מומחים" והפוליטיקאים בשלהם.
הם אינם לומדים, מפני שארגון ביורוקרטי מסויד כמו שלנו, השרוי בקיפאון מערכות עמוק, איננו מסוגל להבין ארגון תזזיתי המצוי על סף הכאוס. מה, חמאס איננו יודע שהפסיד? ובכן חברי, חמאס לא הפסיד!
לחמאס היו שתי מטרות ערב המבצע, האחת של הטווח הארוך והאחרת של הטווח הקצר: שתיהן הושגו מבחינתו:
- המטרה ארוכת הטווח היא תמיד לזעזע את המערכת הישראלית ככל שניתן ומתי שניתן, עד שיום אחד תקרוס, גם אם זה לא יהיה בדור הזה, בבחינת "לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה.". מטרה זו הושגה בהחלט בהתחשב בהיסטריה הציבורית המאפיינת את העיסוק במנהרות; בהשבתת המרחב האווירי בישראל בזמן הלחימה, ובהידרדרות לבחירות אחרי פחות משנתיים.
- המטרה האחרת של הטווח הקצר, להציל את המשילות הנשמטת מידיו בעזה. מטרה זו הושגה במלואה. אם ערב המלחמה היה שלטונו בסכנה, היום הוא מולך בעזה ללא עוררין.
חמאס הפסיד? באמת? (אגב, לישראל, כזכור, לא הוגדרו מטרות אסטרטגיות כשנכנסה למבצע. רק אחר כך הומצא "חיסול המנהרות" כמטרה להיתלות בה...).
"ומה עם הסבל האנושי בעזה", תשאלו? "ומערכות החיים שהידרדרו לכאוס?" חחח... ובכן חברים, כאוס הוא סם חיים לארגונים על סף הכאוס. הוא מעורר אימה רק אצל אלה המצויים במצבי סדר וקיפאון. להפך. דווקא המצב הקשה של האוכלוסייה מחייב פעולה, מה עוד שהאופק המדיני היום נוח הרבה יותר לחמאס. מדינות המערב וגם מצרים הבינו שישראל לא תסיים את שלטון חמאס בעזה, ההכרה בו כבר מבצבצת באופק, והיחסים בין קטאר פטרונית חמאס למצרים הוסדרו מחדש. יתרה מכך, דווקא ישראל מוגבלת היום מאוד בתגובתה. וכי מה תעשה? תהפוך עוד מאה אלף איש לחסרי בית בחורף?
אז כדאי לידידינו בצה"ל לשכוח מרעיון הניצחון בנוק אאוט ולנסות ולהתעמק קצת ביסודות הניתוח המערכתי, שיאפשר להבין את האויב מעט טוב יותר!