[בתצלום: פריסת המשטרה הצרפתית לאחר הפיגוע במשרדי "שרלי הבדו". ]נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי גורם שאינו מוזכר קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

[מאמר זה ראה אור במקור באתר ג'וקופוסט] [לאוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

משך העשורים האחרונים עמדה הרב תרבותיות בבסיס המאמץ המערבי להתמודד עם ההגירה עצומת הממדים ממדינות העולם השלישי. מטרתה הייתה לאחד בצורה טובה יותר את הקבוצות השונות בחברה כדי לנסות ולהפיג את המתחים בה. גישה זו מדגישה את חשיבות הקבלה של זהויות תרבותיות שונות, במיוחד במסגרת של מדינות קולטות הגירה. התפיסה הרב-תרבותית מניחה כי האדם יכול להיות שותף בכמה הקשרים ומעגלים של זהויות, ולנוע בחופשיות ביניהם (ויקיפדיה: רב תרבותיות).

מרכיב חשוב ברב תרבותיות היא האכיפה. בשל נטייתן הטבעית של משטרות להפלות מיעוטים ומהגרים (משטרות מייצגות, בדרך כלל, את המצב הקיים ומגנות עליו), התפתחה תורה שלמה במדעי המשטרה בתחום של "שיטור בחברה רב תרבותית" ("Policing a Multicultural Society"), בעיקר בקנדה ובאוסטרליה. גישה זו, מנחה כיום מדינות ומשטרות באיחוד האירופי, ומוצאת את ביטויה במסמך עקרונות משנת 1996, הקרוי "אמנת רוטרדם לשיטור חברות מולטי אתניות" (ראה דף ויקי נפרד) (יחזקאלי, 2014).

[להרחבה בנושא רב תרבותיות, לחצו כאן]

אבל כוונות לחוד ותוצאות לחוד. לא היינו זקוקים לגל הפיגועים בתחילת ינואר 2015 בצרפת, על מנת להבין, שהרב תרבותיות נכשלה. יש לכך הבנה מקיר לקיר, הן באקדמיה והן בקרב קברניטי מדינות המערב. ביטוי לכך נתנה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, עוד באוקטובר 2010 כי "מודל הרב-תרבותיות לאינטגרציה בגרמניה נכשל לחלוטין". גישה זהה הובעה בהצהרתו של ראש ממשלת בריטניה, קמרון, בתחילת 2011 בהקשר זה.

למה קרסה ספינת הדגל של המדיניות המערבית באופן המאיים היום ישירות על הסדר הקיים באירופה?

אחת השגיאות המוכרות בתכנון הינה ההפשטה של הבעיה: המתכנן מפשט את המורכבות ליחסי "סיבה אחת לתוצאה אחת", ומייצר מענה ליניארי שאיננו רלוונטי למורכבות הבעיה. התוצאה הישירה מכך היא, שאולי בשלב הראשון תיווצר הקלה מסוימת של הסימפטומים, אולם עד מהרה יתהפך הגלגל והמצב יחמיר הרבה מעבר למצב הראשוני. זה גם סיפורה של הרב תרבותיות.

רב תרבותיות רלוונטית (אולי) לקליטת עולים יהודיים בישראל (גם זה בעייתי מאוד, אבל זה נושא לפוסט אחר), אולם היא הרסנית כאשר היא מופעלת מול אוכלוסיה שאיננה מעוניינת במצב הקיים ושואפת להחליפו במסגרת שונה לחלוטין (למשל, ערביי ישראל אצלנו). התוצאה של המצב הנוכחי הוא שהביורוקרטיה הנוהלית והחוקית של הרב תרבותיות מונעת התמודדות מהירה עם הבעיה וגוזרתה על מערכות שיתוק. חוסר היכולת "לקרוא לילד בשמו" בגלל "התקינות הפוליטית" מונעת הגדרת מטרה שתאפשר התמקדות וארגון עצמי בין מרכיביה. החוק לא יאפשר פעולות אפקטיביות כמו מעצרים מנהליים למניעת פיגועים. היחידים שמשוחררים מהחוק והנוהל ומציעים "סדר חדש" הם הפשיסטים (ראה למשל: ישראל שלנו, 2015), ואם האיחוד האירופי לא יצליח להציל את המהות מתוך הפרוצדורות, עלייתן לשלטון מובטחת כנראה, ועמן, הרס המסגרות הקיימות של "גן העדן" האירופי (שמתפתח להיות "גן עדן של שוטים").

וכתמיד, יש את התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים) כתוצאה מהסלמת האנטישמיות והפיגועים. אלפים של עולים מאוכלוסיות חזקות, בעלי השכלה טובה ונרטיב ציוני מובהק מטפטפים לכאן מזה מספר שנים, והטפטוף יכול להפוך לשיטפון. אין מתנה טובה מזו לישראל, שאחרי שהשיגה התמתנות של האיום הדמוגרפי הערבי (ראה פוסט נפרד: כמה פלסטינים יש בכלל בין הים לירדן?), נפתח בפניה פוטנציאל ענק של עליה משובחת, שאם תיערך נכון ובזמן, תוכל להרוויח את נתח הארי שלו.

רמז: מחירי הדירות בגוש דן, באשדוד ובנתניה לא ירדו בעתיד הנראה לעין. להיפך!

[מאמר זה ראה אור במקור באתר ג'וקופוסט] [לאוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• ויקיפדה: הערך: "רב תרבותיות".
• יחזקאלי פנחס (2014), שיטור בחברה רב תרבותית, 5/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), רב תרבותיות: קריסתה של אשליה, ייצור ידע, 27/1/15.
• ישראל שלנו (2015), יו"ר מפלגת החירות בהולנד: הנביא מוחמד היה רוצח המונים ופדופיל, אל תתנו להטעות אתכם לגבי האיסלאם, 11/9/15.