מרגע שאריה דרעי הודיע על "פרישתו", ליוותה התקשורת החילונית את האירוע ב"קריצה". היא ראתה במעשהו מניפולציה ברורה ו"רעיון מחולל" שנועד להוריד מסדר היום את הביקורת הקשה שמתח עליו הרב עובדיה יוסף באותה קלטת מפורסמת, לחזק את מעמדו הרעוע בש"ס, ליצור כוח הנעה חדש ורענן לקראת הבחירות הקרבות, ולמנוע פרסום קלטות דומות בעתיד. דרעי מבחינתו הסביר לתקשורת החילונית ששינה את דעתו. "רק חמור איננו משנה את דעתו", אמר, ורק הגביר את הלגלוג.
אולם למרבה ההפתעה, הקהל של ש"ס קיבל זאת אחרת לחלוטין. "שאגת אריה" המפורסמת - מהתקופה שבה היה בשיאו ערב כניסתו לכלא - חזרה. רבנים עלו אליו לרגל ושיחרו לפתחו. צעירים הקימו אוהל מחאה תחת ביתו, וכולם נשמו לרווחה כשנעתר לבסוף וחזר. אפילו הסקרים מתייצבים...
מדוע הצליחה ה"מניפולציה" לעבוד על הקהל שלו, ונתקלה בצוננים במגזר החילוני?
התשובה נעוצה בהבדלים שבפרדיגמות החשיבה, המזרחית והמערבית. בעבר הבאתי לבלוג הזה, לא פעם, את ד"ר עפר גרוזבארד וספרו "בבל", העוסק בפערי התרבויות בין מזרח למערב, בהקשרים של יחסי ישראלים ופלסטינים. אבל, האמת היא שהפער הזה, הבין תרבותי, מצוי גם עמוק בתוכנו, והוא חלק מהשסע המתרחב בינינו. חצי עם מדבר במקביל אל החצי השני, ואיננו מבין אותו...
דרעי ביצע מניפולציה שקופה בראיית בעלי פרדיגמת החשיבה המערבית; ועשה את כל הדברים הנכונים מבחינת בעלי פרדיגמת החשיבה המזרחית:
1. כבוד: המזרחי רגיש מאוד לכבודו, ואינו מכבד אחרים שאינם שומרים על כבודם. על כן, היעלבותו של דרעי הייתה בעיניהם במקומה, ורק הוסיפה לו כבוד.
2. סמכותיות: הפרט רגיל שיורו לו מה לעשות ומקבל זאת באופן טבעי: אב סמכותי, מנהיג טוטליטרי, הדת וציווייה וכדומה. העובדה שהרב ראה בו סמכותי ועצמאי מידי לא פגעה בו בעידן שאחרי לכתו. להפך. היא רק העלתה את קרנו, וסימנה אותו כיחיד שיכול להחליפו.
3. הזדהות: אנשים מבקשים להיות דומים. להיתפס כקבוצה. האדם איננו ייחודי ואיננו נפרד מסביבתו! מרגע שהוציא הרב יוסף בדבריו את דרעי מהקבוצה הוא התפטר. מרגע שפנתה אליו הקבוצה, חפצה בו וחיבקה אותו - חזר.
4. כישורים חברתיים: יכולת מניפולטיבית חשובה לשם הישרדות והתאמה לקבוצה שאדם שייך אליה. על כן, מי שמפגין יכולת מניפולטיבית -"שקופה" ככל שתהייה - זוכה לכבוד ולא ללגלוג, כמקובל "בצידו השני של המתרס"...
זה הרקע להתפטרות והרקע לחזרה. הדברים נתפסים בקהלו של דרעי כמעשים טובים ונכונים; ואם הייתה שם גם מניפולציה או אחיזת עיניים - מה טוב!
שלחתי את הפוסט לעפר גרוזברד לשאול לדעתו, והוא השיב כך:
מקורות והעשרה
- בן-דרור ימיני (2000), הקסם הכוזב של ש"ס, 111 שנים, הסתדרות המורים, 14/8/00.
- גרוזברד עפר (2013), בבל – מדריך למפגש בין מזרח למערב, באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון.
חחח… כולנו משוכנזים… כדי להיות בפרדיגמת חשיבה מזרחית צריך לגדול לדעתי בתוך קבוצה אורגנית שמשמרת התנהגויות וצורות חשיבה. מהבחינה הזו, מי שעבר את כור ההיתוך נמצא, מן הסתם, בצד השני (רק שאינני בטוח באיזה צד חיים טוב יותר…
ראובן בן שלום כתב בפייסבוק:
פיני, לדעתי צריך אומץ לכתוב ככה. כל הכבוד…
כל כך שמח שאחותי התחתנה עם המרוקאי הכי חמוד שיש, ככה האחיינים שלי אולי לא יצטרכו להסתבך עם כל הניגודים התרבותיים האלה. מזרחי… מערבי… ישראלי!
יקי כהן כתב בפייסבוק:
לעניות דעתי קיים קשר בין השכלה לכבוד ולכישורים חברתיים. יכול להיות מעניין לבחון זאת בפאן הזה בקרב בני עדות המזרח. מאידך כדאי לבחון את הדברים בעדות עצמן להערכתי יהיו הבדלים .מעבר לכך קראתי ואהבתי !
מישאל, גם אני זוכר משהו אחר מהבית, אבל אחרי עיראק הורי חיו בקיבוץ. אולי הסיפור הוא מוקד ההזדהות שלהם. תזכור שהיה שם כובש אירופאי. אם אנשים פתחו הזדהות איתם, הרי שהם במקום אחר… כנראה שאפשר להיות משוכנז גם בטוניס…
אלי, יופי של מאמר. ברשותך, הוספתי אותו כהעשרה בסוף הפוסט. שים לב שבן דרור מתאר פרדיגמת חשיבה מזרחית. למשל: "… התשובה פשוטה: המוני המצביעים לש"ס פועלים באופן אמוציונלי ולא רציונלי… "
אלי כהן כתב בפייסבוק:
"אין שום קשר בין ש"ס למזרחיות. צמרת ש"ס היא הדבר המנוגד ביותר להוויה מזרחית, ובוודאי מנוגד לתודעה מזרחית". ( בן דרור ימיני / הקסם הכוזב של ש"ס )
לקריאת המאמר במלואו:
http://www.itu.org.il/?CategoryID=551&ArticleID=1898
מישאל עידן כתב בפייסבוק:
מה עם אבא שלי שלא נולד כאן ולא גדל כאן (נולד גדל והתחנך בטוניס)ובכל זאת ההגדרות של גרוזבארד אינן תקפות לגביו ????? אולי הדבר נעוץ שהיה חילוני כבר בחו"ל ?
אלי ומישאל יקרים, לא אתם ולא אני בני עדות המזרח. כולנו משוכנזים, ובשפתו של ד"ר עפר גרוזברד – בעלי פרדיגמת חשיבה מערבית…
אלי כהן כתב בפייסבוק:
על אוטובוסים בירושלים מתפרסמות כרזות של ש"ס ובהן תמונת הרב עובדיה יוסף, לידו נר נשמה אדום ומעליו הכותרת הזועקת באדום "אבא, מה עשו לך". רגש ועוד רגש, שלא לומר סחיטה רגשית ושימוש ציני בזכרו של הרב, שמתאימים לסוג מאוד מסוים של פרדיגמה התנהגותית ולשכבה מסוימת, לא גדולה, בקרב עדות המזרח. כבן לעדות המזרח שגם קיבל חינוך דתי אורתודוכסי, דעתי היא שזה עלבון לאינטליגנציה ולמה שאתה קורא "מזרחים". ואכן, יש גם בקרב מצביעי ש"ס ההיסטורית מי שמשנים את דעתם ופונים לדרך אחרת.
נ.ב. מישהו צריך לבדוק, אחת ולתמיד, את הקלישאה הטוענת שרק חמורים לא משנים את דעתם. השימוש במטאפורה הזו, לפחות בהקשר הזה, לא מוצלח במיוחד. עלבון גדול ומיותר לחלוטין לחמורים…
מישאל עידן כתב בפייסבוק: רגע – יש לי בעיה ! אני ממוצא ספרדי,כנראה שפיספסתי משהו "מההגדרות" של דר' גרוזבארד בכל הקשור לכבוד,סמכותיות,הזדהות,כישורים חברתיים. איני מוצא עצמי משוייך לאף אחת מההגדרות הנ"ל.אני גם נגד השיוך "המזרחי",יהודי צפון אפריקה עלו מארצות המגרב .מגרב בערבית זה …מערב ,די לראות בקווי האורך של הגלובוס,מכאן שההגדרה "מזרחי" באה לתחם ולדרג סוג מסויים של אוכלוסיה שאינו "אירופי". (נ.ב גם אבי ז"ל לא הרגיש כך).