[תמונה חופשית שהועלתה על ידי G20 Voice לאתר flickr]
[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
[לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן]
איך ניצב משנה מבוגר, רציונלי, אחראי ומנוסה, יכול לצאת מכנס חירום של הקצונה הבכירה של המשטרה עם המפכ"ל בנושא ההטרדות המיניות, להתקשר למתנדבת ולקבוע איתה בלובי של מלון? איך שועלי קרבות וותיקים בשדות הפוליטיקה הארגונית כמו ניצבי המשטרה לא הבינו, לאחר פרשת ניסו שחם, שנפל דבר והגיע העת להשתנות? מה גורם לאנשים טובים ומנוסים להתעקש ולהמשיך באותה דרך שכבר ברור לכולם שהיא מובילה לביזוי, להשפלה, ולסילוק מהמשטרה?
ברוכים הבאים לנפלאות התרבות הארגונית!
התרבות הארגונית היא האופי של הארגון. זהו אולי הדבר היציב ביותר והקשה ביותר לשינוי. תפקידו להחדיר לראשי חברי הארגון בדרך מתוחכמת מסרים מסוימים. אם תרצו, ניתן לדמות זאת לווירוס, החודר לראשי העובדים ומשנה בזמן אמת את המציאות הנתפסת בעיניהם למציאות מדומה.
המפכ"ל אמר בכנס ש"אסור להטריד". התרבות הארגונית תרגמה זאת כ"אסור להיתפס", והרי כמעט אף אחד לא חושב שזה באמת יקרה לו, עד שמגיע הטלפון ממח"ש...
הפער בין המסר המשודר לזה שנקלט הוא בעיית הבעיות של המשטרה. ההטרדות המיניות אינן העיקר. הן רק טיפה בעולמה המורכב של התרבות הארגונית המשטרתית. החלקים הדומיננטיים שבה - שהורסים את המשטרה מבפנים מזה עשרות שנים, הם מה שמכונה "תרבות השקר" ו"קוד הנאמנות":
כיוון שלא יעלה על הדעת שהמפכ"ל יבגוד ב- "קוד הנאמנות", הרי שכוונתו רק לשחרר הצהרות ללא כיסוי לציבור, בהנחה שאנשיו חכמים מספיק "לרדת למדרון אחורי". זו המציאות המדומה של התרבות הארגונית וזו תרבות השקר, שלה מורגלים אנשי המשטרה במשך שנים: שוטר יודע שאם ישגה ישאר בצד הדרך ללא גיבוי. על כן, הוא מספר סיפור אחד לאזרח, סיפור אחר למפקדו הישיר, אחר למפקד התחנה ושונה לקצונה הבכירה. השקר הוא כלי ההישרדות שלו. כשהוא עולה בסולם הדרגות השקר מתקבע כשיטה ארגונית. היום הוא הפך לבומרנג שמקריס חלק מסוים בקצונה הבכירה.
[מקור התמונה]
התרבות הארגונית היא האתגר האמתי שבפניו יעמדו השר והמפכ"ל הבאים. אי אפשר לטפל בהטרדות המיניות לבדן, בלי לטפל בעיקר, והעיקר קשה לטיפול כי תרבות ארגונית היא האופי של הארגון. אני כבר בן 60. מי מסוגל לשנות אותי? המשטרה מבוגרת ממני, וארגונים קשה לשנות הרבה יותר...
יותר מכך, כדי להתחיל להתמודד ברצינות צריך לראות את התמונה השלמה.
האם הם יראו אותה?
נפלא. קלעת למטרה. אני חושב שאתה צודק מאוד. זה מרכיב חשוב בתרבות הארגונית: "החוק זה המוצר שאנחנו מייצרים", ולכן, לנו יש פטור…
חחח… ברצינות אלדד, אנשים לא מגיעים לדרגות כאלה סתם…
אציע לך עוד תיאוריה הקשורה לתרבות הארגונית במשטרה.
עובדים נהנים לפעמים בחינם ממה שמייצר מקום העבודה שלהם. בחברת חשמל, חשמל חינם. בתחבורה הציבורית נסיעות חינם. בחברות התעופה טיסות חינם. במשטרה …
התנהלות השוטרים, היא לא רק בישראל, כזו שמתייחסת לחוק כאל מוצר הנמצא בידיהם ומסופק לציבור על ידם והם מתירים לעצמם הנחות בצריכת המוצר שבידיהם.
לכן, לעיתים נראה שוטרים הנוסעים במהירות מופרזת, חונים במקומות בהם החניה אסורה, נוקטים באלימות כלפי אזרחים והכל ללא הצדקה.
ייתכן שנוצרת לפעמים זהות מוזרה בין החוק לבין השוטר עד כדי עיוות תפישתי בסגנון "אני הוא החוק". מכאן קצרה הדרך להפרות חוק בידי שוטרים.
מה דעתך על התיאוריה הזו ?
הטעות שלך היא בהנחת היסוד – "ניצב משנה מבוגר, רציונלי, אחראי ומנוסה"….