[בתמונה: רב פקד מזל אסתרחן. תצלום מסך מתוך סרטון של חדשות וואלה]
[לאוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים אודות השתלבות נשים בארגונים צבאיים, לחצו כאן]
[לקריאת פסק הדין: סע"ש 53819-07-13]
כשארגון מאבד קשר עם המציאות נפתח מה שמכונה "פער רלוונטיות": הבנת המציאות של אנשי הארגון נפגמת, והתרבות הארגונית שלו אינה רלוונטית למציאות העכשווית. ואז, כשהתרבות נפגשת עם המציאות עפים ניצוצות, והנפגעים - משני הצדדים - אינם תמיד אלה שמגיע להם...
תרבות ארגונית איננה רק הטרדות מיניות. היא מאופיינת בין היתר בדיבור ישיר, בוטה, רועם וגס. כולנו זוכרים למשל את הביטוי "חרא עליהם, שישרפו" שכמעט ועלה אז לניסו שחם - מפקד מרחב הנגב בזמן ההתנתקות בקיץ 2005 - בקריירה שלו:
סגנון הדיבור הבוטה והפוגעני הזה (שלדעתי אין בו בדרך כלל ממד של גזענות) הפך את חייה של רב פקד מזל אסתרחן, קצינת חקירות במחלק התשאול בימ"ר נגב, שנתבעה על ידי שוטר אתיופי בבית הדין לעבודה. השוטר התבקש על ידי מפקדו, לתגבר את יחידת התשאול, ישב במסדרון היחידה וסיווג תיקים, כאשר שמע את הקצינה פונה לחוקר אחר ואומרת לו: "מי זה השחור הזה שיושב מולך". היא נענתה כי מדובר בשוטר מתחנת באר שבע, וכשהטילה עליו משימות אמרה: "תן לשחור הזה לעשות את זה". השוטר התלונן, וחווה כשל בטיפול בתלונתו, ואז החליט להתפטר ולתבוע. כתוצאה מכך, הוא עבר מספר ראיונות, אשר בהם ניסו נציגי המשטרה להניאו מהחלטתו להתפטר וכן הוצע לו לעבור לתפקידים אחרים, אך התובע סירב להם (סע"ש 53819-07-13).
הסיפור הזה נשמע נורא עד שאתה מכיר את האדם שמאחוריה. אפשר לספר על רפ"ק אסתרחן הכל, אבל גזענית היא לא... אבל, זה כבר לא יעזור, לא לשוטר האתיופי שנפגע והתפטר, לא למזל ולא למערכת, שיכולה הייתה לטפל מהר ובאפקטיביות ולשמר את שניהם, ללא הנזק הסביבתי והאישי...
אחד התפקידים החשובים של משטרה בחברה דמוקרטית היא גיוס ושימור מגויסים מקרב בני המיעוטים - הדתיים והאתניים - בעיקר במשטרות של מדינות קולטות הגירה, או בעלות מיעוטים נכבדים שהם ילידי המקום. גם ישראל היא כזו. בכך, ממלאת המשטרה גם תפקיד חברתי במוביליות החברתית, וגם מקלה על עצמה בקשר עם קבוצות האוכלוסייה הללו, שיכולות לזהות במשטרה שוטרים "משלהן". משטרת ישראל עשתה זאת בעבר עם עולי מרוקו, והיום היא עושה זאת עם עולי רוסיה ואתיופיה.
למרות זאת, קיים קושי גדול מצד קבוצות מיעוט להיקלט במשטרה: הקהילה מציבה קשיים לכך, ובמקרים רבים השוטר נתפס על ידי רבים מתוכה כבוגד; המגויס סובל מדחייה, מהערות עוקצניות ומיחס מפלה מצד עמיתים לעבודה (ואין זה משנה אם אלו שאמרו התכוונו לפגוע...). הבדלי השכלה ותרבות שונה מאשר השוטרים מ"קבוצת הרוב" יוצרים בעיה בקבלת השוטר מ"קבוצת המיעוט" ובשילובו במשטרה (בעיה מוכרת למשל בקבלת בדואים למשטרה, למרות הרצון הגדול לגייסם, היא העובדה שאינם עוברים את מבחני המיון). כמו כן קיימת תמיד הדילמה, האם השוטר בן המיעוטים ישרת בקרב קהילתו או בתפקיד אחר – סוגיית ההזדמנות השווה והאפליה המתקנת.
נחזור ל"פער רלוונטיות" איתו פתחנו ולהתנהגות המערכת בעקבות תלונת השוטר: אותו פער בין המציאות למציאות המדומה שרואים אנשי הארגון, גרם להם שלא להבין שהסיפור הזה הוא "רימון ללא נצרה". הפגיעה העיקרית בשוטר לא הייתה האמירות, כמו הטיפול המזלזל בתלונתו, שגרמו לו לבסוף לעזוב את החייל. סיפור שיכול היה להסתיים בארוחה קבוצתית, הלצות והתנצלות פומבית מעומק הלב, הפך - בגלל המציאות המדומה - שהתרבות הקרינה לכחולי המדים שלנו - לפרשייה שהרסה שתי קריירות, למשפט ארוך ומיותר ולעוגמת נפש עצומה לכל המעורבים.
לסיכום, שיטור בחברה רב תרבותית הפך לחלק אינטגרלי מהווי משטרת ישראל, וביטויים ישירים ובוטים האופייניים לתרבות המשטרתית, גם אם אין מאחוריהם כוונת פגיעה כלשהי, אסורים בשימוש. מה שניתן היה לעשות לפני עשר שנים כבר אסור בתכלית היום. ככל שפער הרלוונטיות עמוק יותר, יהיה המפגש עם המציאות - כשיעופו ניצוצות - כואב יותר...
התרבות הארגונית המשטרתית לומדת זאת בתנועה, ומשתנה בהתאמה, לא כי היא רוצה. כי המציאות חזקה יותר מכל דבר אחר...
[לאוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים אודות השתלבות נשים בארגונים צבאיים, לחצו כאן]
מזל היא האישה הכי רעה שנתקלתי בה בחיי
מאיה ויינשטיין כתבה בפייסבוק:
אני מגיעה ממג"ב איו"ש. חושבת שזה שטח. אין הפרדה כזו דיכוטומית, ברורה. אני הייתי ממד"ה- בשטח. התגייסתי בגיל 37, מבית וחינוך מסוים, מהאקדמיה, מהשטח העסקי. ואני בטח לא הגזענית. אני דוגמה. אני טוענת שאת הפרשנות למילה "שחור" עשה השוטר שנקרא כך. לא אני. לא את. לא בחוץ. השוטר בתוך היחידה. אני רוצה לראות מה היתה עושה הקצינה אם היו קוראים לה "מזרחית "(אני טועה? בגלל השם). אולי היתה בוחרת להבליג, אבל רק בשל שיקולי קידום ובחינת הכוחות שלה אל מול הארגון. לא בגלל שהכינוי היה מחמיא לה.
ליאת נידם כתבה בפייסבוק:
זה שאמרתי …. שהסגנון יצא את כותלי היחידה . ולכן יש לפעול במשנה זהירות ולהקפיד שלסגנון כזה לא יהיה מקום בשום מקום!!!!! כי כשנוח זו בדיחה וכשלא נוח זו פגיעה . אני יכולה להעיד על האישה והיחידה וההתנהלות בה. ומאיה את לא שירתת במשטרה אחרת, פשוט זו משטרה אחת ויש הבדל מהותי בסגנון הדיבור וההתנהלות ביחידות השטח לבין המשרדים. ראיתי מזה ומזה .
מסכים איתך לגמרי ליאת. הוא אשר אמרתי. לא גזענות. סוג של תרבות, שתיאלץ להשתנות!
ליאת נידם כתבה בפייסבוק:
אני חייבת לסנגר על הקצינה. מהיכרות אישית מקצועית איתה. אין מדובר כלל באדם גזען. היא מפקדת על קבוצת שוטרים מגוונת מעדות ודתות שונות . השיח בניהם הוא כזה . סוג של הומור שחור , כמו למשל שוטר ערבי שקבל משימה טוען בחיוך "זה בגלל שאני ערבי" . וכ"ו . סוג של הומור שעובד יופי בתוך המשפחתיות של היחידה , אבל התפרש לא נכון מחוץ למעגל החברתי הזה . לכן נדרשים אנו להקפיד ביומיום על אופן הדיבור וההתנהלות כי אין לדעת מתי זה יתפרש אחרת. (נ.ב נכון הדבר לגבי עוד נושאים רגישים ומורכבים. שוכחים את הגבולות .) .ובכלל כמי שבאה מתוך המערכת , לא נתקלתי בגזענות מכל סוג שהיא .המשטרה היא דוגמה מצוינת לקבלת האחר , קבלה שאינה תלויה בצבע, מראה , דת מין או העדפה מינית.
היא מייצרת חזות תוקפנית לכאורה שמחפה על עצם הנחיתות הבסיסית של אשה בארגון גברי שובניסטי. אני מזכיר לך שזה לא מטה אלא שטח. הכללים שם אחרים!
מיה ויינשטיין כתבה בפייסבוק:
היא עדינה ורגישה?! אני מתנצלת, לא מבינה.
אני מניח שאם היו מספרים לה את הסיפור על מישהו אחר, היא הייתה מגיבה בדיוק כמוך… לכן המשטרה לא יודעת עד היום שהיא חולה במחלה ארגונית המכונה "תרבות של שקר". כל מקרה נבחן לגופו אבל לא מבינים שיש פה משהו קבוצתי שחזק מסכום הפרטים…
מאיר גלבוע כתב בפייסבוק:
לא ברור לי אם מדובר בתרבות ארגונית או בחוסר תרבות של הקצינה הזו. איני מכירה, וייתכן שהיא מצוינת ולא גזענית, אך צריכים מעט שכל ומעט טקט וזה הכל.
חחח… גם אם היה קורה, אבל מייד הייתי מבין והופך את זה כך שכל הצדדים יהיו מרוצים… העניין הוא שדווקא נשים בשטח נזקקות לסגנון תוקפני… טוב, זה יעבור. הקיר זז…
אבי הראל כתב בפייסבוק:
אדם מחונך באופן ראוי לא יכשל באמירה שכזאת. הסאטוס החברתי במקום העבודה שחרר לה כמה ברגים שלא עצרו את מילותיה. אני מעריך שלך זה לא היה קורה. ..
ברור. השאלה הגדולה מה גורם לאנשים עדינים ורגישים בדר"כ לדבר כך. התשובה – התרבות…
אבי הראל כתב בפייסבוק:
לא מכיר את הקצינה המדוברת. גזענות אין כאן, אבל חוסר טאקט בולט יש ויש. מצפה מקצינים לספור עד חמש לפני שיוציאו מילים שלא יהיה להם ולדבריהם תקנה.
זה מחירו של הלשון, אנא שמור עליו!!
נפגשתי עם מזל , לפני כשבוע , אני חייב להעיד שהכרתי אדם אינושי , איכותית , ועניינית . חברים , יש לציין שלחץ העבודה לעיתים מוציא באופן ספונטאני סתם אמירות שאין בהם גזענות אלא נשלפו באופן אוטומטי . יש להילחם באלה שמוטים משיקולים גזעניים ביום יום, ועושים הכל בשקט ומשיגים את מטרותיהם. אמנם אמירה כזו או אחרת אינה מעידה על מחשבה שלילית או על אדם כזה או אחר ….
גם אתה מיכה יקר… ממש כמוני! חחח…
מיכה אבוכסיס בפייסבוק:
אני יכול להעיד בביטחון מלא שפינחס היה איש צדיק תמים היה בדורותיו.
יקי כהן לשרה בכור בפייסבוק:
החלט מסכים לגבי המהות אם כי הגדרה מעידה על תוכן לעיתים ולכך כוונתי .לגבי חסרונה הנוכחי – לא אתוכח
שרה בכור ליקי כהן בפייסבוק:
זה כבר עניין של הגדרות או מתן תגים לתופעה. המהות היא התופעה הפוגענית שבתוכינו, המהלכת ברגל גסה וללא כל תשומת לב לערכים. וחסרונה כל כך נוכח בכל מחוזותינו.
יקי כהן לשרה בכור בפייסבוק:
אהבתי את תגובתך ,אם כי הייתי קורא לתרבות שכזו חוסר תרבות
שרה בכור כתבה בפייסבוק:
הטרדות בכלל והטרדות מיניות בפרט , הן חלק של תרבות כללית, שאין בה כבוד עמוק ורחב לאדם באשר הוא אדם ולחיים. ובהיעדר כבוד, עדינות וחמלה – המוחלשים הם הראשונים להיפגע ולהפוך למטרה לשחרור יצרי כזה או אחר. תרבות ארגונית ראשית שייכת לאתיקה של תרבות כללית.
יוסי רבי כתב בפייסבוק:
שלום פיני יקר . מענין.מאז ומעולם ההטרדות והמעשי הללו היו קימים. וימשיכו להיות קימים ראה: בנותיו של לוט( נח?) ראה אמנון הנבזה ותמר האומללה.. ראה דוד המלך עם בת 7 ומעשיו הנוראיים . רצח וירש. ראה ראובן בנו של יעקוב. ראה בני שכם האכזריים . ראה אדון הקצב האנס הננס מלוסאנגיליס היא קרית הנשיאים . ראה את אברהם אבי האומה שהקריב את אשתו שרה למען הצל עצמו ממוות…. מזעזע;;;; כול עוד קימים בני מינים שונים( או בני אותו מין) הדברים יהיו. הא ותו לא…. אבל וכאן בה האבל הגדול חיים אנו בחברה שקימים בה חוקים ברורים ועם הנחיות מפסקדין ששמים גבולות ברורים .חיים אנו בחברה שזכות האשה על גופה ומיניותה כמעט מוחלטים ובצדק גמור. חיים אנו בחברה מיתרנית. אך, בין זה להטרדות מיניות רחוקה הדרך כרחוק הגלקסה אחת מרעותה. הבעיה לעניות דעתי היא בחינוך!! ושוב חנוך. הבעיה זה באפוק בוגר ומרסן. הבעיה היא להבין שכוח ושררה לא באיםמ שרת את בעל הכוח לדברים שכאלה. שוב, גברים רווקים נשואים אלמנים גרושים זהירות ושליטה על ההרמונים כי מה מותר האדם מהבהמה ….. עוד דבר אין בדברים הנל כלל וכלל סתירה בין חזור נעים, רגיש חזור רומנטי חזור מתוך כבוד בתנאי חשוב שאתה לא ממונה ו או לא קימת תלות בין המחזר למחוזרת ו או בין המחזר למחוזר. נכון לא פשוט אבל כיום זה כמעט נכון לגבי המצב המשפטי . ואחרון אחרון ללא קשר לצד המשפטי: תשאל לפני התחלת ההטרדה או הנסיון להטרדה האם אתה מסכים שהדברים שאתה זוממ לעשות או לאמר ייעשו לאמא שלך או לאחותך. או לכול קרובת משפחה. לא סתם נאמר ואהבת לרעיך כמוך וכול מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך. מצטער על כי היטרדתי אותכם בדברים ממש לא חשובים .
התרבות לא מחייבת אותך להתבטא כך. אבל, זה סוג התבטאות לגיטימי למי שנזקק לו. זה העניין.
מאיה ויינשטיין כתבה בפייסבוק:
זה בגלל שהוא ערס. דנינו לא היה מתבטא בצורה כזו.
אולי. אבל השאלה מה דומיננטי. כשניסו שחם אומר "חרא עליהם" זה בגלל שהם מתנחלים? אשכנזים? ממש לא. זה פשוט תרבות של התבטאות
אבל, אתה לא יכול להפרידן מהתרבות הארגונית… אלה משתנים מתערבים…
זה משהו אחר. זה כבר קשור לקבוצות הגמוניות שמחזיקות עוצמה בארגון
מאיה ויינשטטין כתבה בפייסבוק:
מה אחוז הדרוזים שמשרתים בימ"ס איו"ש? אם התקבלו מה תפקידם לוחמים /קצונה? אם קצונה – קצין מטה או קצין בתפקיד פיקודי? מה מסלוליי הקריירה לקצינים / לוחמים דרוזים? פיני, כשניפגש אגיד את שאני לא יכולה לכתוב..
כי התרבות הארגונית (משפחה) גוברת על התרבות הלאומית. תעמידי תמיד את שתיהן במבחן ותוכלי להרגיש את התרבות הארגונית לפי הדומיננטיות שלה
מאיה ויינשטיין כתבה בפייסבוק:
לא. אבל יש עוד הרבה דוגמאות אחרות.
אתן לך דוגמה. נאמר שאני עם שוטר ערבי בניידת והוא הסתבך והשתמש בכוח. האם אני מלשין עליו?
מאיה ויינשטיין כתבה בפייסבוק:
לא זוי. מצאתי את המפקדים שהעריכו.
מאיה ויינשטיין כתבה בפייסבוק:
יש גזענות- דרוזים- יהודים. אשכנזי-ספרדי. בהחלט קיים בכל מקום. וכמובן שאם הרב ספרדי אז האשכנזיה המלומדת חוטפת. בעייני היא לא חכמה במיוחד. אפשר לחשוב שרב קצייני משטרת ישראל גאונים…
אשה כן. אינטלקטואליזם הוא דבר בזוי לפי התרבות. אבל אין גזענות!
מאיה ויינשטיין כתבה בפייסבוק:
אני הייתי האשכנזיה המלומדת בקק"צ..וחטפתי על זה. ועד הקק"צ היתרונות שלי היו בכך שאני אישה. לא תאמין פרגנו לחוכמה. אבל גם בחנו אותי בזכוכית מגדלת על היותי אישה,רווקה מת"א, יועצת ארגונית- במג"ב איו"ש
את באמת חושבת שהגברת רדופה בדעות קדומות נגד שחורים? חוסר השוויון איננו בשחור-לבן אלא בשוטר-קצינה. את חווית גזענות נגד שוטרים במשטרת ישראל? זה מנוגד לתרבות הארגונית
מיה ויינשטיין כתבה בפייסבוק:
מה זה תוקפני וישיר ולא יהיר? להגיד למישהו "שחור"…ככל הנראה עדיין אתה רואה בהם קב' שווים לך… לבן ושחור הם צבעים מעוררי אסוציאציות.. רצתה להגיד אני הקצינה אתה הואסל…
אינני בטוח שהייתה שם יהירות. נשים מפקדות בשטח מסגלות להן חיתוך דיבור תוקפני וישיר. זו לדעתי הסיבה…
אילן בר עקיבא כתב בפייסבוק:
חטאה היחידי של מזל אסטרחן הוא חטא היהירות שבו
לוקים רבים מאד מקציני המשטרה וגם לא-קצינים .
זה בדיוק הסיפור של התרבות הארגונית, שהאסימון נופל רק כשהסביבה מגיבה. הקצינה נקטה בסגנון כוחני כדרך להתמקמות כבעלת סמכות בתוך הארגון (לקצינות בשטח זה תמיד קשה יותר…). אגב, הוספתי לפוסט את הוידאו המפורסם של ניסו שחם מההתנתקות עם ה"חרא עליהם… שישרפו…" שכמעט עלה לו בקריירה שלו… תרבות ארגונית כבר אמרנו?
נוגה רוגל כתבה בפייסבוק:
תודה שהבאת למודעות את הסיפור הזה. אין ספק שעל כל אחד מאיתנו לשמור היטב על מוצא פיו, כי הטיעון "זה לא אני"… או "לא התכוונתי"… תופס פחות מאשר אלמלא היו הדברים נאמרים מלכתחילה…
יוסף רבי כתב בפייסבוק:
שלום פיני יקר. אתה מצליח יפה להאיר נקודות חשובות.לומדים מזה הרבה וצריך להסיק מסקנות נאותות. לא מכיר את הגברת . אני מאמין לך שלא היתה לה כוונה גיזענית!! אבל ראבבאק: חכמים הזהרו בדריכם. וגם סייג לחוכמה שתיקה..וגם אניו עבדים לכול דבר שאמרנו ואדונים לדברים שלא אמרנו. שבת שלו. שאלה:האם לאמר" השבת השחורה" זו גזענות כלפי שבת המלכה? .
אבי דוידוביץ כתב בפייסבוק:
חגית, זה לא עבר בשקט כי ישראל היא מדינה מתוקנת. העניין נחקר במח"ש. הקצינה, שהתנצלה, ננזפה וקידומה הושהה. הקובל פוצה ב- 70,000 ש"ח. ישראל היא מדינה מתוקנת – בניגוד לאזרחים רבים מדי שעדיין צריכים לעבור תיקון (כמה מהם גם משרתים במשטרה).
חגית דיץ כתבה בפייסבוק:
באף מדינה מתוקנת זה לא היה עובר בשקט. לא יודעת למה אתה מתכוון שסגנון דבור שכזה מאפיין תרבות ארגונית ישראלית ואין לה נגיעה לגזענות. פיני ידידי הבאמת יקר – או שאנחנו מדינה "מתוקנת" או שלא יודעת מה…
ולהוסיף פיני, מפרספקטיבה פמיניסטית – מערכתית שהקצינה החילה על האתיופי את הגישה הכללית של התעמרות במיעוט, אותה גישה שהיא עצמה חווה כל חייה המקצועיים