[להורדת דוח הנזיקין של המשטרה לשנת 2014 (26 עמ') לחץ כאן: משטרה נזיקין 2014]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אתמול פורסם באמצעי התקשורת כי החייל, דמאס פיקדה - שתיעוד המכות, שחטף מידי שוטר ומתנדב ממחוז תל אביב, ופרסומן ביו טיוב הציתו את גל מחאת יוצאי אתיופיה של מאי 2015 - תובע בבית המשפט ממשטרת ישראל ומשני מכיו פיצויים בסף 390 אלף ש"ח. ב- 14/6/15 התבשרנו כי תיקו של אותו שוטר נסגר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, כי מומחה שצפה בסרט בהילוך איטי קבע, שהחייל היכה את השוטר ראשון (חכמון ובננו, 2015).

זהו כמובן איננו מקרה בודד. מידי שנה משלמת המשטרה כסף רב - פיצויים שנפסקים נגדה בבתי משפט או בהסדרים שונים מחוץ להם.

פיני פישלר הבלתי נלאה שלנו טרח וביקש מהמשטרה את דו"ח הנזיקין לשנת 2014 (תודה גם לד"ר אבי ברוכמן שלא הרפה מהנושא ודחף אותי לעסוק בו). מעיון בדו"ח אנו למדים כי בשנת 2014 שילמה משטרת ישראל כמעט 10 מיליון ₪ פיצויים לאזרחים על עוולות לאזרחים וחוסר מקצועיות שוטרים. בקדנציה של המפכ"ל הנוכחי שילמה המשטרה למעלה מ- 75 מיליון ₪ פיצויים - סכום עתק בלתי נתפס!

מחדל? שערורייה? במציאות ליניארית בוודאי שכן, אבל המציאות שלנו מורכבת קצת יותר:

בכל פס ייצור ישנם פגמים, קל וחומר בעבודה בלחץ במאפיינת את המשטרה. לכן, מה שחשוב, לטעמי, זה לא עצם תשלום הפיצויים אלא ההבדלים השוליים מידי שנה. מה שהפריע לעיני הייתה דווקא הירידה הדרמטית בכספי הפיצויים ששולמו בשנים האחרונות. שימו לב:

• 1014: 10 מיליון ₪;
• 203: 13 מיליון ₪;
• 2012: 27.7 מיליון ₪;
• 2011: 18.3 מיליון ₪;
• 2010: 16.7 מיליון ₪;
• 2009: 25 מיליון ₪;
• 2008: 18מיליון ₪.

 למה ירדו סכומי הפיצויים בצורה כה דרמטית? האם עברה המשטרה רפורמה מקיפה בהתנהלותה כלפי הציבור? האם זכינו לטרנד של גישה שירותית בהתארגנות עצמית? התשובה ברורה: חד משמעית לא! לכן, יש לחפש את סיבת הירידה במקום אחר!

[למעלה: כרזת מחאה שפורסמה ברשתות החברתיות, לאחר שפורסם שסכום הפיצויים בגין עוולות ששילמה המשטרה לאזרחים ב- 2015 עמד על 91,580,862 ש"ח. היוצר: משה הלוי. התמונה הועלתה ע"י עו"ד פנחס פישלר לקבוצת הפייסבוק: לואי דה פינס]

באופן לא מפתיע, אין בדו"ח תשובות לכך. ארגונים צבאיים נוטים לראות דברים באופן חד ממדי ודי להם בשמחה מהיכולת להצביע על ירידה משמעותית ולנכס אותה לסיבות טובות.

אני יכול לנחש שמדובר בהצטמצמות היכולת של המשטרה להפעיל מקורות וסוכנים (ניתן לקרוא על כך בעבודתו של ראש להב 433, ניצב רוני ריטמן, באתר זה). אלה היו תמיד מקור חיכוך בלתי נלאה של התדיינויות בבתי משפט: על מה שהובטח ומה שמגיע ומה שקיבלו, ועל חוסר היכולת שגילתה המשטרה במקרים רבים להגן עליהם. משמע, ככל שהשימוש במקורות וסוכנים גדל, והחיכוך עם העבריינים גדל, יגדלו גם הפיצויים בהתאמה.

האם אני צודק? האם זו הסיבה? מה דעתכם?

מקורות

• חכמון אלון, בננו יובל (2015), "יריקה על קהילה שלמה, המחאה שלנו רק תחריף", ישראל פוסט, 15/6/15.