האתגר הדרוזי שדופק על דלתנו…

האתגר הדרוזי שדופק על דלתנו...

בעוד אנו עוסקים בבעיות הפנים שלנו כמו פרשת אורן חזן, מתרחש צונאמי ענק בגבולנו הצפוני המאיים לסחוף גם אותנו אל תוך הביצה הסורית המדממת. הוא מתקשר ישירות לברית הדמים שכרתנו עם העדה הדרוזית שבתוכנו. האם אנו מודעים לו?

הדרוזים הם עם מופלא ביכולת ההישרדות שלהם וביכולתם לחיות על סף הכאוס, ולהתאים עצמם למצבים משתנים, באופן שהם מצליחים פעמים רבות "להפוך לימון ללימונדה". בעובדה, גמישות אסטרטגית  (אג'יליות) כזו נדירה בין עמים. העם הדרוזי הצליח לייצר דומיננטיות ורווחה לאנשיו, למרות שהם מחולקים מזה עשרות שנים בין שתי מדינות אויבות - ישראל וסוריה. היום, דומה שאתגר נוסף, לא פחות מאתגר ומאיים עומד בפניו ומשליך על מדינת ישראל, יחסיה עם הדרוזים ומאזן הכוחות השביר שהיא מקיימת בגבול הצפון.

הדרוזים הצליחו לשרוד בסוריה בזכות הנאמנות שהפגינו לשלטון המיעוט העלאווי בסוריה, שאינו קטן מזה שהם מפגינים כלפי מדינת ישראל. הם הצליחו, בהצלחה רבה, לשמר את הנאמנות הזו למרות העברת רמת הגולן לשלטון ישראלי, כשהם מהלכים כלוליינים בין שתי הנאמנויות הסותרות. אבל דומה כי שעון החול של אסד והעלאוויים בסוריה הולך ואוזל. ככל שהמורדים הגיעו להר הדרוזים - הריכוז העיקרי של הדרוזים בסוריה - צפויים הדרוזים לנקמה, באופן המחריד המוכר לנו היטב משרשרת כיבושי דאע"ש ומהתנהגות המיליציות האחרות.

היום השלימו גבהת אל נוסרא והמורדים ממערב את כיבוש שדה התעופה של סווידא, עיר הבירה הדרוזית בהר הדרוזים, ודאעש מתקדם ממזרח, מאזור עיראק, אל העיר חוקוף. אסד נאלץ להתמקד על הגנת דמשק ואיננו יכול עוד להגן על הדרוזים בפריפריה. יתרה מכך, הוא דורש מהם עשרות אלפים מבניהם לצבאו המידלדל. אולם הדרוזים החוששים כי גורלו כבר נחתם וכי אין ביכולתו להגן עליהם מעדיפים לבנות לעצמם מיליציה משלהם...

לא צריך להיות מומחה על מנת להבין כי תרחיש של שחיטת דרוזים על ידי דאעש ו/או המיליציות יהיה מצב שישראל לא תוכל לסבול. אם ישראל הרשמית לא תגיב בזמן, אנו צפויים לתרחיש שבו דרוזים ישראלים - לוחמי צה"ל ולוחמים לשעבר - יתארגנו לצאת לעזרת אחיהם גם ללא אישור הרשמי. מכאן, שאין לישראל מנוס מלהגיב. שאלת מליון הדולר היא איך!

קצת גאוגרפיה

רוב ההתיישבות הדרוזית בסוריה ממוקמת במה שמכונה, הר הדרוזים. זוהי רמה געשית גבוהה בדרום מערב סוריה, הכלול כיום במחוז א-סווידא. אין בינה לבינינו גבול משותף, עובדה המסבכת, ללא ספק, את העניינים. היא רחוקה מגבולנו ברמת הגולן רק כ- 80 ק''מ וכ-38 ק''מ מירדן. המפה שלמטה היא מפת סוריה הממחישה את מיקום הר הדרוזים ביחס ליתר סוריה וביחס לרמת הגולן:

הר הדרוזים

[המקור]

רוב אוכלוסיית המחוז הם דרוזים, המונים כחצי מליון נפש, אך גרים בו גם תושבים נוצרים. הנקודה הגבוהה ביותר בהר היא תל קני, שגובהו 1803 מטר. העיר הגדולה באזור היא א-סווידאא, שאוכלוסייתה מונה כ-87,000 נפש, רובם דרוזים ומיעוטם נוצרים - מהכנסייה היוונית אורתודוקסית.

קצת היסטוריה

הדרוזים ידעו בעבר עצמאות. תחת המנדט הצרפתי על סוריה הייתה באזור מדינה דרוזית אוטונומית - מדינת ג'בל א-דרוז, שהתקיימה כ- 15 שנים, בין השנים 1921 ל-1936, ונבעה מהסיוע שהגישו הדרוזים לצרפתים בתחילת תקופת שלטונם. שמה של המדינה היה בתחילה מדינת סווידא על שם העיר הגדולה באזור - א-סווידאא, אך הוא שונה לג'בל א-דרוז בשנת 1927. אובדן העצמאות הדרוזי נוצר כתוצאה מלחמת אזרחים בלבנון בין הדרוזים לבין הנוצרים המרונים ב- 1860, שבעקבותיה נגרם נזק כבד לנוצרים. ארצות אירופה, שצידדו בנוצרים, שלחו חיל משלוח שכפה מתן אוטונומיה ללבנון בפקוח נוצרי, ועד היום זהו הבסיס לחלוקה המלאכותית בין סוריה ללבנון. מצב זה גרם לירידת מעמדם של הדרוזים ומעבר רבים לחוראן. כתוצאה מצמצום האוטונומיה הדרוזית ע"י הצרפתים, פרץ בשנת 1925 מרד הדרוזים בהנהגתו של סולטאן אל-אטרש נגד הצרפתים. תחילה היו תוצאות המרד חיוביות. הצרפתים סולקו זמנית מהאזור, והדרוזים חזרו להיות עצמאיים במקום מושבם עוד שנתיים. אך הצרפתים חזרו, הפגיזו את דמשק, כבשו את ג'בל אל-דרוז ומזגו אותו עם סוריה. בעקבות זאת נאלץ סולטאן אל-אטרש , לנוס אל בני בריתו הבריטים בעבר הירדן.

לאחר שסוריה קיבלה עצמאות, חברו הדרוזים אל העלאווים שתפסו עם הזמן את רסן השלטון, והצטרפו לברית המיעוטים, שכללה גם את הנוצרים. מאז תחילת המרד באסד נשארו הדרוזים נאמנים לברית, עובדה שיצרה "חשבון פתוח" בינם לבין המיליציות הלוחמות שהגיעו אל גבולם.

מה רוצים הדרוזים?

עמדת העדה הדרוזית בישראל ברורה: סיוע אקטיבי לדרוזים בסוריה מחד גיסא, ופתיחת הגבול בפניהם מאידך גיסא בדומה לאופן שבו נקלטים בישראל פליטים יהודים. הם מקיימים לחץ מסיבי על מקבלי ההחלטות שלא לעמוד מנגד, כאשר הטיעון העיקרי הוא שכפי שהדרוזים תורמים לביטחונה של ישראל, כך ישראל צריכה לתרום כאשר אחיהם נמצאים בסכנה (תיק דבקה, 2015דניאל, 2015). כדאי להפנים את דבריו של סלמאן עמאר, ראש מועצת ג'וליס על מנת להבין נכונה את עמדת הדרוזים בישראל: "... הדרוזים בסוריה חוו לפני כמה ימים את ליל הבדולח שלהם. אני מבקש שתבינו את גודל האירוע ומורכבותו מבחינת העדה הדרוזית. אנחנו רוצים לעצור את המהלך ההיסטורי שלנו בליל הבדולח, עוד לפני שמגיעים למחנות ההשמדה, ולמנוע שואה"! (רוזקובסקי ועוקבי, 2015).

אבל, עמדת הדרוזים בסוריה רחוקה מלהיות חד משמעית. חצי מיליון הדרוזים בסוריה מפולגים בינם לבין עצמם עמוקות. חלק ממנהיגיהם מעדיף לקבל את ההצעה האיראנית, סורית ושל חיזבאללה. חלק דורש לדחות אותה ולהצטרף למורדים הסוריים. חלק שלישי מעדיף להמשיך ולהישאר בעמדה ניטרלית במלחמה. כך למשל, קרא מנהיג הדרוזים בלבנון וואליד ג'ומבאלט, שאיבד בשנים האחרונות את מעמדו והשפעתו בהר הדרוזים, למנהיגים להצטרף למורדים ולמלחמה נגד אסד (תיק דבקה, 2015).

מה האופציות העומדות בפני ישראל?

  • לא לעשות כלום: המשמעות, ישראל תיאלץ לעמוד מול מה שייוצר בהתארגנות עצמית בשטח, שיכול לכלול גם טבח בדרוזים ויצירת כאוס בישראל גופא, כשמחד גיסא, שחיילים דרוזים יערקו בהמוניהם מצה"ל ואזרחים דרוזים רבים אחרים ייקחו את הנשק האגור אצלם ויצאו עמו לעזור לאחיהם שמעבר לגבול; ומאידך גיסא, מאות אלפי פליטים יבקשו מקלט בישראל. תרחיש זה, לטעמי - בייחוד חלקו הראשון - הוא כזה שמדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה! (לגבי החלק השני ראה הסעיף הבא).
  • להיערך באופן פסיבי לקליטת מאות אלפי דרוזים שיזרמו לכאן כפליטים: ישראל יכולה גם להצהיר כי תתן בית לפליטים הללו. הנטל הכספי של קליטתם אמנם יהיה משמעותי, אולם הרווח עצום בטווח הקצר, הן למאזן הדמוגרפי והן לשינוי יחס שבין דרוזים למוסלמים בישראל. בטווח הארוך קשה לדעת מה יעשה הגידול באוכלוסיה הדרוזית למיקומם כחלק מהחברה הישראלית, והאם ייצור גם כיוון של בדלנות בינם לבין אוכלוסיית הרוב. קליטה זו של פליטים תחליש גם את הסירוב הישראלי לקלוט את פליטי הפלסטינים בהסכמי שלום עתידיים. אם הדרוזים יכולים, למה הפלסטינים לא?
    • לחמש את הדרוזים בסוריה ולאמן אותם, במטרה לחדש את עצמאות הדרוזים, או לפחות לסייע בידם לשמר את המצב הקיים: המשמעות היא שישראל מתערבת לראשונה, באופן ממשי, במלחמת האזרחים בסוריה, לצידו של בשאר אסד, ותורמת גם להתייצבות מצבו של חיזבאללה שקשה לדעת כיצד ישרוד מפלה. בהתערבויות כאלה יודעים איך מתחילים, אך לעולם לא כיצד דברים יתהוו בעתיד. קושי שיעיב על מהלך כזה הוא רוחו של צבא דרום לבנון, צד"ל, שנבגד על ידי ישראל בעת הנסיגה מלבנון בשנת 2000. האם יעדיפו הדרוזים בסוריה להמר על הסוס הישראלי? בעובדה, האיראנים נתפסים בעלי ברית נאמנים יותר, והם כבר הציעו לחמש את הדרוזים ולאמן אותם. אוריינטציה דרוזית איראנית בגבולה הצפוני של ישראל וברית של הדרוזים עם חיזבאללה איננה מבשרת טוב בטווח הארוך ליחסי היהודים עם הדרוזים בישראל, ועלולה להקרין עליהם. אציין עוד למען ההיסטוריה, כי רעיון זה של יצירת מדינה דרוזית אינו חדש. יגאל אלון, משרי הממשלה הבכירים בעת מלחמת ששת הימים הגה עוד ב- 1967 תוכנית להפרדת הר הדרוזים מסוריה והקמת מדינה דרוזית עצמאית שתהווה חיץ בינה לבין ירדן.

אז מה עושים?

שאלה קשה. תכנון אסטרטגי הוא הימור, הדמוי לירית חץ לתוך עשן סמיך של אי וודאות, ואין מומחים לעתיד.

סביר להניח כי חזית א־נוסרה - אותה שלוחה של אל־קאעידה, ששולטת על הצד הסורי של הרמה, בגבול שאורכו כ־100 ק"מ, ומקיימת מטבע הדברים קשר עם ישראל - הוזהרה, כי תקיפת הר הדרוזים תיצור מפולת שלג מסוכנת שעדיף להם להימנע ממנה. אולם השטח רווי במיליציות אחרות שהאינטרס שלהם רחוק ממשיכה לשמור על השקט.

בינתיים התפרסמו בתקשורת באמצע יוני 2015 ידיעות כי ישראל מערבת את האמריקנים בהתלבטות, וכי נשיא המדינה ראובן ריבלין העלה את הנושא ביום ד' 10.6 בפני ראש המטות המזוינים האמריקנים היוצא, הגנרל מרטין דמפסי, שעה שבא לבקרו ביקור פרידה בירושלים (תיק דבקה, 2015דניאל, 2015). ואכן, סביר להניח, שכל החלטה ישראלית במקרה זה תילקח בעצה אחת עם האמריקנים.

העשרה 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *