תקציר: ב- 12 בפברואר 2020 התראיין בנימין נתניהו לגלי צה"ל, והצהיר כי ישראל היא המעצמה מס' 8 בעולם. מאז, למדנו משהו על מגבלות הכוח... קיימים משתנים נצחיים בחיי אומות המשפיעים באופן קבוע על מעמדן הבינלאומי, על תרבותן ועל מסורותיהן. גם הדינאמיות המואצת אינה מסיטה את מהימנות הדפוסים, שחוזרים על עצמם שוב ושוב: אלו הם הגאוגרפיה והדמוגרפיה, שכמעט ואינם משתנים. ואחרי שאמרנו את זה, בואו ונברר לעצמנו איזו 'מעצמה' אנחנו...

עודכן ב-25 באפריל 2024

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

ב- 12 בפברואר 2020 התראיין בנימין נתניהו לגלי צה"ל, והצהיר כי ישראל היא המעצמה מס' 8 בעולם.

מאז, גילינו שאנו מדינת חסות, שהפריטה את תעשיית החימוש שלה ואת המערך הלוגיסטי של צבאה, שאיננה יכולה להילחם שבוע ללא רכבת אווירית וגיבוי של וטו אמריקני באו"ם, ששר החוץ האמריקני מאשר לה תוכניות בקבינט המלחמה ומטיל וטו על אחרות, שאנשיו שולטים במערכת הביטחון ובמינוייה, יותר מהדרג המדיני שלנו, ושהם מוודאים שלא ייווצר 'ניצחון יתר' (וגם לא 'הפסד יתר'), שאחריו יקשה על ארה"ב לעצב את האזור כרצונה.

נתניהו התכוון בהצהרתו, כך נראה, למחקר של אוניברסיטת קליפורניה, לפיו ישראל מצויה במקום השמיני בעולם מתוך 80 המדינות המובילות, לפני דרום קוריאה וסעודיה. נתונים על המחקר הזה פורסמו בעברית בעיתון, 'ישראל היום. כותרת ישראל היום (ראו למטה) מספרת כי ישראל היא המדינה השמינית בעוצמתה בעולם...

התלהבתם מהמחקר? כדאי שתרגיעו...

 כפי שכבר נוכחנו, האמת כמובן רחוקה מזה, כרחוק מזרח ומערב! יש שלוש דרישות בסיס שהופכות מדינה למעצמה פוטנציאלית: שטח גדול; אוכלוסייה גדולה וצומחת ומיקום גיאו אסטרטגי מתאים. ישראל אינה עונה על אף אחת מדרישות הסף הללו!

ה"מחקר" של אוניברסיטת פנסילבניה הוא דירוג שנתי שמבצעת האוניברסיטה לגבי היבט מסוים מאוד של העוצמה:  סקר שנתי שמבצע בית הספר וורטון של אוניברסיטת פנסילבניה ביחד עם קבוצת BAV, יחידה של חברת תקשורת השיווק העולמית VMLY & R…

האמת היא שהסקר בדק תחומים מסוימים המרכיבים עוצמה של מדינה, ולאו דווקא את החשובים שבהם: המדינות ששולטות בעקביות בכותרות החדשות; שמעסיקות את קובעי המדיניות; ושמעצבות דפוסים כלכליים גלובליים; מדיניות החוץ ותקציבי הצבא שלהם מנוטרים באדיקות; ושהן נתפסות כאמינות בקרב הקהילה הבינלאומית...

האם ישראל הינה, באמת, מעצמה חשובה בסדר העולמי? ובכן, לא בדיוק...

קיימים משתנים נצחיים בחיי אומות המשפיעים באופן קבוע על מעמדן הבינלאומי, על תרבותם ועל מסורותיהם, ומנינו כבר שלוש דרישות סף במאמר זה:

• שטח גדול;
• אוכלוסייה גדולה וצומחת;
• ומיקום גיאו אסטרטגי מתאים. 

אפילו הדינאמיות המואצת אינה מסיטה את מהימנות הדפוסים הללו, שחוזרים על עצמם שוב ושוב (פסיג, 2010, ע' 20), כי הגאוגרפיה והדמוגרפיה כמעט ואינם משתנים. הם הקובעים עבור עם את גבולותיו, את אויביו, את רמת החשש לעתידו ואת הפעולות האלימות שתתרחשנה לצורך הגנה עליו. הם מעניקים מנופי כוח לאומות מסוימות ומונעים אותם מאחרות. כיוון שהמתווה הגאוגרפי הוא קבוע, הרי שההתנהגויות שנובעות ממנו הנן דפוס המאפשר חיזוי! הגישה הזו קרויה הגישה הגאוגרפית ביחסים בינלאומיים.

אחרי שאמרנו את זה בואו ונערוך השוואה קלה בין מדינות

רק מספר קטן של גורמים משפיע באמת על מערכת מורכבת, אבחר בשני גורמים משפיעים בלבד: אוכלוסיה ו- קמ"ר:

המדינה	אוכלוסייה	שטח (קמ"ר)
סין	1,355,692,576 נפש‏	9,596,961 קמ"ר
ארצות הברית	318,892,103 נפש	9,826,675 קמ"ר
רוסיה	142,470,272 נפש	17,098,242 קמ"ר
איראן	80,840,713 נפש	1,648,195 קמ"ר
תורכיה	81,619,392 נפש	783,562 קמ"ר
מצרים	86,895,099 נפש	1,001,450 קמ"ר
ירדן	7,930,491 נפש	89,342 קמ"ר
לבנון	5,882,562 נפש	10,400 קמ"ר
ישראל	7,821,850 נפש	22,072 קמ"ר

דומני שהטבלה הזו 'עושה סדר'...

מההשוואה הזו מסתמנים בבירור שלוש רמות של מדינות בטווח הארוך: מעצמות עולמיות (סין, ארצות הברית ורוסיה); מעצמות אזוריות (איראן, תורכיה ומצרים) וכל היתר, שהאינטרסים המעצמתיים מכתיבים את סיכויי השרידות שלהם...

נכון שההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה. אולם, בכל הנוגע לדמוגרפיה ולגאוגרפיה, היא מתקדמת באותו היגיון. די לעיין בתנ"ך על מנת להבחין כי לאורך השנים, קיומה של המדינה עמד בסכנה בכל פעם שלמעצמה אזורית או עולמית היה אינטרס בטריטוריה זו כ"קרש קפיצה" להשגת הגמוניה אזורית.

ישראל היא אזור ההתכנסות ושער הכניסה לכל מעצמה - אזורית או עולמית - המבקשת לשלוט בחופים הצפוניים ו/או הדרומיים של הים התיכון. לכן היא חשובה לכל אימפריה שצמחה במזרח. כיבושה גם מהווה "פוליסת ביטוח" מפני כוח אחר שיכול להשתמש בה כקרש קפיצה להשתלטות על האזור (פסיג, 2010, ע' 233). על כן, ממלכות ישראליות התפתחו (מלכות בית דוד, מלכות החשמונאים) רק באותם פרקי זמן בהם האינטרס המעצמתי נחלש לפרק זמן מסוים (פסיג, 2010, עמ' 231-226; ראו תמונת כריכה למטה):

• ממלכות ישראל ויהודה התהוו בסביבות 1200 לפני הספירה, ושרדו 600 שנה עד הפלישה הבבלית (מעצמה אזורית) שכבשה את ממלכת יהודה, הרסה את בית המקדש והגלתה את העם לבבל.
• תחיה ישראלית הייתה אינטרס פרסי (מעצמה אזורית) שהביסה את הבבלים ומסדה בישראל מדינת חסות. ישראל עברה טלטלות כאשר התחלפו המעצמות הדומיננטיות: שלטון יווני (מעצמה עולמית) שהביס את הפרסים במאה ה-4 לפני הספירה, ושלטון רומי (מעצמה עולמית) שהביסה את היוונים במאה ה- 1 לפני הספירה - שלטון שהסתיים בחורבן נוסף של האומה ובגלות.
• חזרת היהודים לישראל באופן מסיבי הייתה אינטרס של מעצמה עולמית ששלטה באזור - בריטניה - והריבונות התממשה בעקבות קריסת האימפריה שלה. בחמישים השנים שלאחר מכן הייתה ישראל בת ערובה בדינמיקת המאבק בין שתי מעצמות העל שהתהוו בעקבות מלחמת העולם השנייה - ארצות הברית וברית המועצות.

כיום ישראל הינה מעין מעצמה אזורית מוקטנת, שכוחה נובע מחולשת שכנותיה הקרובות ומיתרון טכנולוגי בר חלוף. היא מזכירה מאוד את האימפריה הקטנה של בית דוד, ששרדה רק עד שמעצמה אזורית בעלת נתונים גאוגרפים ודמוגרפיים "אמתיים" חזרה לזירה. 
עתה המצב הזה הגיע, בדיוק כמו אז: "מצפון תיפתח הרעה" - האויבים המסוכנים הללו באו בדרך כלל מצפון, ואין זה מקרה שלמגידו - השער למישור החוף העשיר - יש משמעות אפוקליפטית (פסיג, 2010, ע' 231-228).

לסיכום, מעצמה של ממש אנחנו לא! 

כל עוד המעצמות האזוריות הגדולות במזרח התיכון היו רדומות, יכולה הייתה ישראל להתנהל כמעצמה אזורית מוקטנת, ולהפגין עוצמה מול שכנות חלשות יחסית, בגיבוי מעצמת על.

התקופה הזו חלפה עברה לה. ישראל מאותגרת היום על ידי שלוש מעצמות אזוריות חזקות, בעלות נתונים גאוגרפים ודמוגרפיים "אמיתיים", ואינטרסים מנוגדים: איראן, טורקיה וסעודיה. אויביה הרבים מצאו לה מענה אפקטיבי, בדוקטרינה נכונה ובכלי נשק הולמים, ונטרלו את יתרונה הטכנולוגי, וככל שהיא נחלשת כך נחלש הגיבוי הפוטנציאלי שלו היא זקוקה בזירה הבינלאומית. המצב הזה מחמיר בעקבות השסעים החברתיים והמתח המתמיד, השוררים בתוכה.

כיוון שישראל תמיד שזורה באינטרסים גלובליים, ומיקומה הגאוגרפי מושך לעברה בקביעות מעצמות קרובות ורחוקות, היא חייבת לגלות גמישות רבה ותבונה בלתי נדלית בהתנהלותה. כאשר היא טועה בחישוב מאזן הכוחות המתהווה, המחיר שהיא עלולה לשלם הוא כבד מנשוא.

ואיך לא טועים? ובכן, אין דרך לא לטעות. תכנון אסטרטגי ברמה הלאומית הוא תמיד הימור במציאות של אי וודאות והמבחן הוא תמיד בדיעבד...

האם ישראל מתנהלת לפחות בגמישות? ממש לא. והאם היא מתנהלת בתבונה? ממש לא. שיקולים אסטרטגיים וכלכליים מוטעים גרמו לה ב-15 השנים האחרונות לפער רלוונטיות עצום בסוגיית ההתעצמות האיראנית. ככל שההתעצמות הזו גברה כך הלכה ישראל והתפרקה מצבאה, ומדוקטרינות הלחימה שהביאו אותה למעמד של סמי מעצמה אזורית. היא אפשרה לאויביה לנווט אותה למצב של נחיתות אסטרטגית, כשהיא מוקפת בחגורת חנק של כ- 200 אלף טילים, המכוונים למרכזי האוכלוסייה שלה, לתשתיותיה, למתקנים רגישים, למחנות צבא ועוד, בעוד היא אינה יכולה להילחם ללא גיבוי מעצמתי צמוד.

מול התוצאות הללו אנחנו מתמודדים היום!

[לאוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבה בנושא: 'תכנון אסטרטגי ברמה הלאומית'.
• הרחבה בנושא 'פער רלוונטיות'.
• הרחבת המושג, 'גמישות'.
• הרחבה בנושא 'פער רלוונטיות'.
• אוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית'.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• הרחבת המושג: תבניות - דפוסים חוזרים.
• הרחבת המושג: חיזוי - ניבוי.
• הרחבה בנושא הגישה הגאוגרפית ביחסים בינלאומיים.
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת'.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• אוסף המאמרים על דוקטרינה – תפיסת הפעלה ארגונית.

מקורות

• פסיג דוד (2010), 2048, תל אביב: ידיעות אחרונות, ספרי חמד (מהדורה דיגיטלית).
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), תכנון אסטרטגי ברמה הלאומית, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על הגישה הגאוגרפית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), חיזוי - ניבוי, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), גמישות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על דוקטרינה – תפיסת הפעלה ארגונית – באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 24/9/19.