[הכרזה: ייצור ידע]
[לאוסף המאמרים על משטרת המנדט הבריטי באתר ייצור ידע, לחצו כאן]
זהו מאמר המשך של ד"ר אבי הראל - מומחה להיסטוריה של המשטרה - על משטרת המנדט (למאמר הקודם: "שירותיות – הגורם החשוב ביותר שהמפכ"ל החדש צריך לתת עליו את הדעת", לחץ כאן). מאמר זה מוקדש לדמותו של רוי ספייסר, שהיה, ללא ספק, המפכ"ל הטוב ביותר שהיה למשטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל. אני מביא אותו כלשונו:
ספייסר נולד בשנת 1889. הוא שירת במשטרה הבריטית מאז שנת 1907. בשנת 1909 עבר לשרת במושבה הבריטית ציילון (כיום סרי לנקה) תחת פיקודו של הרברט דאוביגין (מי שמאוחר יותר בשנת 1930 הגיע לארץ ישראל כדי לבצע ארגון מחדש של משטרת המנדט). בימי מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הבריטי, נלחם, נפצע וקיבל עיטור. בתום המלחמה חזר למלא את תפקידו בציילון. משנת 1925 שירת כמפקד המשטרה במושבה קניה.
בשנת 1931 הועבר לשירות בארץ ישראל והחל מ-16 ביולי 1931 שימש כמפקד משטרת המנדט, עד שנת 1937. ספייסר הלך לעולמו, במהלך שירותו המשטרתי באנגליה ב-12 ביוני 1946.
ספייסר נתגלה כקצין מקצועי שבלט ביכולתו וביושרו האישי והיה מקובל הן על האנגלים והן על השוטרים המקומיים. תוך תקופה קצרה יחסית, הצליח להפוך את משטרת המנדט למשטרה מקצועית ומודרנית.
לצורך כך הוא הנהיג רפורמות מהותיות בכוח המשטרתי המנדטורי בארץ ישראל. השינוי הבולט הראשון היה הגדלת משמרות הלילה של השוטרים במטרה למנוע את הפשיעה. שעות משמרות השוטרים קוצרו מ-13-14 שעות למשמרות של שמונה שעות בלבד. בנוסף הוא הנהיג את הרפורמות הבאות:
- העמדת המשטרה על יסודות של ידע מקצועי
- קביעת שיטות גיוס מודרניות
- פרסום פקודת קבע ונהלים חדשים וקביעת שיטות בקרה ופיקוח מתקדמים, כולל פרסום חוברת של כלל הפקודות והנהלים בהם השתמשה המשטרה
- הגדלת תקני כוח האדם של המחלקה הבריטית
- עריכת ביקורות שנתיות בכול תחנות המשטרה
- הקמת מחלקה ימית בנמל חיפה
- הקמת מחלקת כלבים בשנת 1934
- הקצאת מכוניות משוריינות לצי הרכב המשטרתי בשנת 1936
- ארגון מחדש של יחידת גמלי המשטרה בבאר שבע
- עידוד הפעילות החברתית בקרב אנשי המשטרה
- שיפור משמעותי במערכות הקשר המשטרתית בכול התחנות בארץ
- פתיחת תחנות משטרה חדשות מ39 תחנות שהיו בשנת 1930, ל54 תחנות בשנת 1934 ותוספת של 53 נקודות משטר הנוספות
- ארגון מחדש של מחלקת התנועה והרחבת פעילותה גם באזורים הכפריים
- פיתוח נושאי חקירות ומודיעין ובעיקר ארגונה מחדש של המחלקה לחקירת פשעים(C.I.D).
במקביל לשינויים מרחיקי לכת אלו, הונהג גם שינוי מהותי בעבודת המשטרה שבשגרה. את הקצינים והסמלים הבריטיים - שהיו מרוכזים קודם לכן ביחידות נפרדות, והיו מובדלים מן השוטרים המקומיים - פיזר ספייסר בין כל תחנות המשטרה. תחת תחושתם כי הם עליונים על השוטרים המקומיים, הם מצאו עצמם עובדים במחיצת סמלים יהודים וערבים, ולעתים אף תחת פיקודם.
השינויים הללו חוללו מהפכה בעבודת המשטרה ובדצמבר 1932 צצו הפירות הראשונים שלה: ירידה משמעותית בפשיעה בארץ ישראל.
ספייסר היה נאמן לעבודתו כקצין משטרה עליון, ונודע כדמות א-פוליטית. עמדתו זו נתקלה לא אחת במחסום של הפקידות הבריטית, שגילתה עמדה עוינת ליישוב היהודי. דוגמה אחת מני רבות ניתן למצוא באירוע הרצח בכפר חסידים ב-5 במרץ 1932, בו נורה למוות אחד מן המתיישבים. ספייסר ניסה להקים בעקבות הרצח, יחידת משטרה חמושה מבין המתיישבים היהודיים באזור חיפה, אך תכניתו סוכלה על ידי הפקידות הבריטית. גם תוכניתו להביא לארץ כלבי גישוש, סוכלה על ידם באותה עת.
כמפכ"ל משטרת המנדט הוא נפגש עם מנהיגי היישוב העברי. אחת מהפגישות הללו נערכה עם חיים ארלוזורוב בקיץ 1931. ספייסר עשה על ארלוזורוב רושם עז, כאדם בעל מרץ המסור למטרתו שהיא להקים משטרה מקצועית ויעילה בארץ ישראל. הוא אף הביע באוזני ארלוזורוב בגילוי לב, כי ענייני המשטרה בארץ ישראל עד אז "התנהלו בכל רע" והבטיח לתקן את המצב על ידי תוספת שוטרים אנגלים שיגויסו בלונדון.
ספייסר הוא אות ומופת לשינוי מערכתי וארגוני בארגון משטרתי. מחוללי השינוי שהביא, יצרו ארגון משטרתי מקצועי ויעיל יותר, שכל מטרתו הייתה לשרת את הציבור תוך דגש בולט על הפחתת הפשיעה הפלילית והלאומנית גם יחד.
[לאוסף המאמרים על משטרת המנדט הבריטי באתר ייצור ידע, לחצו כאן]
העשרה
מקורות
- ספר תולדות ההגנה, הוצאת מערכות, 1972-1955, חלק שני, עמ' 503.
- י. שוכמן, תקופת ספייסר במשטרת ארץ-ישראל, דבר, 29 בדצמבר 1937.
- תולדות משטרת ישראל, כרך א', שלב המסד, יח' היסטוריה של מ"י, 2004, עמ' 40 - 42.
- Horne E. A Job well Done; History of the Palestine Police Force 1920 – 1948; 1982 London; Anchor Press; pp. 168 – 171; 231;369 – 372; 445 – 446; 455 – 459; 469; 473.
