בלגן בשיטור העירוני

???????????????????????

[בתצלום: משטרה עירונית בראשון לציון - אחת המשטרות העירוניות המפותחות והמוצלחות בישראל]

[לקובץ המאמרים על משטרות עירוניות בישראל, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בשנת 2006, בתקופת המפכ"ל משה קראדי, על רקע חוסר היכולת של משטרת ישראל להתמודד עם אתגר השיטור בערים, המליצה וועדת טרנר על ניסוי של משטרות עירוניות, במנותק ממשטרת ישראל.

המפכ"ל דודי כהן, מחליפו של קראדי, ניהל בזמנו מלחמת חורמה נגד הרעיון והצליח, בינתיים, לסכלו. הוא הצליח לשכנע את מקבלי ההחלטות לקבל מתווה של שילוב השיטור העירוני במסגרת המשטרה. החלטת ממשלה 1848 מה- 24 ביוני 2010 דיברה על:

  • הקמתו של מערך אכיפה עירוני משולב (שיטור משולב), הכולל כוח שיטור ייעודי ויחידת פיקוח עירונית ייעודית, ברשויות מקומיות.
  • הכוח ירתיע, ימנע ויאכוף בתחום עבירות איכות החיים, האלימות וההתנהגות האנטי–חברתית.
  • זאת, במטרה לאפשר רפורמה מהותית ויסודית, שתגביר במידה ניכרת את תחושת הביטחון האישי של אזרחי המדינה ותושביה כדרך מרכזית וכמנוף לשיפור איכות החיים במדינת ישראל.

ממאי 2010: מוסד פיילוט של שיטור משולב ב- 12 ערים בישראל, בגיבוי חקיקה המאפשרת לפקחים לעכב חשודים. המשמעות היא, שהמשטרה הצליחה להכיל בינתיים חלק מהאיום עליה ולשלוט על חלקו. החוק חוקק כהוראת שעה, בתחילה לתקופה של שנתיים, עד 31 ביולי 2013. בהמשך, הוארך תוקף הוראת השעה לשנתיים נוספות עד 31 ביולי 2015, ולאחרונה התקבל החוק שהפך את המצב לקבוע מיולי 2017!

לכאורה, פועלים במסגרת ניידות השיטור המשולב שוטר קבע ופקח עירוני 24 ש' ביממה, ב- 3 משמרות עבודה, ככוח ייחודי לטיפול בעבירות איכות חיים ומטרדים ציבוריים. הפקח אמור להיות עובד עירייה, אשר אושר על ידי משטרת ישראל, עבר הכשרה מתאימה על ידי הרשות המקומית והוסמך לאכיפה על ידי היועץ המשפטי של הרשות או מי מטעמו. מפקד הניידת המשולבת הינו השוטר הפועל בניידת.

אז הכל טוב... ובכל זאת, מה רע? הכל כמעט...

כדרכה של משטרת ישראל, היא לא התכוונה להכיל את השיטור העירוני על מנת להפוך אותו לגולת הכותרת של השיטור בערים, אלא כדי "לחנוק" אותו. בעובדה, השיטור המשולב מצוי בתחתית שרשרת המזון כמעט בכל תחנת משטרה, ותשומת הלב אליו רחוקה מהנדרש. המשטרה עסוקה - ונמדדת - במדדי תפקוד שבינם לבין בעיות היום יום של האזרחים אין מאומה... בכל אבחון רשתי שביצעתי עד היום בתחנת משטרה (ועשיתי לא מעט כאלה), התוצאה הייתה מיקום עלוב של קצין השיטור המשולב (מכונה גם קצין השיטור העירוני) בסולם העוצמה התחנתי:

קצין השיטור העירוני בתחתית שרשרת המזון

[בתמונה: תוצאות של אבחון רשתי בתחנת משטרה - קצין שיטור קהילתי נמצא בתחתית סולם העוצמה בתחנה, ושני ברשימת המבקשים שיתוף פעולה (ואינם נענים)]

ניידות השיטור המשולב - העירוני משטרתי - פועלות ללא מחשוב ניידות (בעיה זו הולכת ונפתרת עם חלוקת הטבלאטים לשוטרים). הדו"חות נרשמים באופן ידני ומסורבל ולא כמו ניידות הסיור שהתקדמו טכנולוגית ועברו לעבודת מחשוב ניידות מלאה. לכן, לא ניתן לבדוק חשודים וכלי רכב במהלך משמרת בזמן אמת כמו בשאר ניידות הסיור, ויש צורך בביצוע הבדיקה דרך מערכת הקשר המשטרתית, דבר שמסרבל את הפעילות. אין לפקח העירוני קשר משטרתי, וקיים נתק בין השוטר לפקח במקרה של פיצול.

למעט מספר משטרות עירוניות, שרואות בסידור הזה סיפור זמני שנועד ללמוד את הידע המשטרתי לפני שייצאו לעצמאות (למשל, החברה לביטחון ולסדר ציבורי בראשון לציון; המשטרה העירונית ברעננה; וכדומה), יתר המערכים העירוניים נכנסו לשאננות, התמכרו לכסף הזורם מדוחות הפקחים ונכנסו לסטגנציה. חלק מהם אף מעדיף לשכור עובדים מחברות אבטחה, להקנות להם מעמד פקח, ולשלוח אותם לעבודה עם השוטרים. בחלק מהערים נטען שהם עושים זאת בהמלצת המשטרה (!). באופן כזה, השיטור הפרטי בישראל משתלט, בדלת האחורית, גם על השיטור העירוני.

למשטרה פעמים רבות אין כוח אדם. השוטרים כפופים לתגבורים, למבצעים ולשמירות עצורים . במקרים קיצוניים של הערכות משטרתית מתוגברת ותגבור מסיבי של שוטרים נפגעת ההפעלה של השיטור המשולב. והפקחים הללו - אמתיים או עובדי קבלן - מבצעים שיטור לבדם, למרות שסמכויותיהם אפסיות, והם נקלעים למצבים רבים שבהם הם מפעילים סמכויות שאין להם או נקלעים למצבים מביכים. המשטרה מודעת לבעיה אולם נושא השיטור העירוני רחוק מסדרי העדיפות שלה.

המשטרה אינה מקיימת - כנדרש ממנה - פיקוח על אנשי השיטור העירוני, כשם שאינה מקפידה על התנהגות אנשיה. מהר מאוד ניתן לראות את הפקחים נדבקים ב"קדחת העוצמה" ומבצעים את אותם דברים שהמאיסו את השוטרים על האזרחים. כמו למשל, פקחי השיטור העירוני של עיריית בת ים שצולמו והועלו לפייסבוק חונים באדום לבן, ובה בעת, נותנים דוחות לאזרחים והולכים לאכול...

בקיצור, ייצור הכלאיים הזה חורק, וגם הבעיה הזאת מצויה באחריותה של משטרת ישראל. המחוקק ביקש והמשטרה הבטיחה רפורמה מהותית ויסודית, אבל, הפער בין התאוריה למעשה בתחום זה מעולם לא היה עמוק יותר...

המרחק בין דיבורים למעשים

[מקור הכרזה]

התוצאה העתידית תהיה בהכרח חזרה למסקנות וועדת טרנר, ואבדן התחנות. על זה עובדים חלק מראשי הערים, כמו זאב בילסקי, "אבי המשטרות העירוניות", שחזר לעמוד הראשות עיריית רעננה; מחזק את כוח השיטור שלו, ממקצע אותו; ובונה, למשל, מוקד משותף לכל גורמי החירום בעיר, כולל למשטרה. זאת, בעוד המשטרה מסתבכת עם המוקדים המחוזיים, ובמקום להבין את הטעות, עסוקה בהכפלת הבעיה ובתכנון של מוקד ארצי... (תחשבו לבד לאן יתקשרו תושבי רעננה: למוקד המערכתי בעירם או למוקד הארצי בירושלים!)

מוקד מערכתי ברעננה

כיוון ש"אין ארוחות חינם", יגיע רגע התשלום על ההזנחה... וכשיבוא אותו רגע, ותחנות המשטרה לא תהיינה חלק ממשטרת ישראל, יקרסו להם גם המטות. אלה שהביאו את משטרת ישראל למצבה הנוכחי, שהשחיתו את השטח, ושלא השכילו להבין שללא שטח קשוב לאזרחים ולבעיותיהם, אין קיום למשטרה!

[לקובץ המאמרים על משטרות עירוניות בישראל, לחצו כאן]

21 thoughts on “בלגן בשיטור העירוני

  1. ניר מזור כתב בפייסבוק:
    ציינת מקומות שבכלל לא בתכנית. שנית טבעו של שוטר או פקח תמיד לקטר. יש נתונים סטטיסטים אחריהם אני עוקב על בסיס קבוע. חבל לשפוך את התינוק עם המים ולנצל כלי תקשורת המונים בכדי להציג חצאי אמיתות במקרה הטוב.
    יכולת לבדוק ואולי גם קצת לשמוח שנושאים עליהם נלחמת בעבר ,מוצאים סוף סוף ביטוי בעשייה היומיומית.

    • ניר יקר,
      אתה הרי אמור לדעת שמה שאתם מכנים, מערך אכיפה עירוני לא מקיף את כל התחנות, וברבות בהם קיים עדיין שיטור משולב כהגדרתכם, כל הבעיות שציינתי קיימות. יתרה מכך, גם אם תפתרו את בעיית "הפקחים עובדי הקבלן" את מעמד המשרד בתוך התחנה ואת מעמד שוטריו בתחתית שרשרת המזון המשטרתית לא תצליחו לפתור על ידי הסדרה ביורוקרטית… קח את המאמר הזה כהיזון חוזר מהשטח וכאתגר קדימה. עם ההתלהבות שהפגנת כאן אני בטוח שתפליא לעשות!

      ונ"ב: אני בהחלט שמח לראות הסדרה של הדברים שהטפתי להם עשרים שנה מאוחר יותר… מה שאני חושש הוא שזה מעט מידי ומאוחר מידי, ולא יציל, לצערי, את משטרת ישראל ממה שהעתיד כפי הנראה מייעד לה…

  2. תנ"ץ יפרח דוכובני כתב בפייסבוק:
    בשיטור המשולב יש כללים, אם כי אינם קפדניים. אבל, בכל מקום בו מוקם מערך אכיפה עירוני מבוטל השיטור המשולב.
    יש לראות את היתרונות בהקמת מערך משולב של פקחים ושוטרים, כל אחד מביא איתו את סמכויותיו, השוטרים שפועלים במערך מיישמים טוב יותר מחבריהם בסיור את נושא המניעה והאכיפה בעבירות איכות חיים ובריונות.
    במידה ותרצה אפגיש אותך עם יחידה כזאת ותתרשם מהם באופן בלתי אמצעי.
    יחד עם זאת, הדרך עוד ארוכה.
    בידידות,
    יפרח.

  3. חן עומסי כתב בפייסבוק:
    כתבה הזו לוקה בהמון המון חוסר דיוקים לדוגמה: ברעננה אין עדיין שיטור עירוני, הפקחים כולם עובדי עירייה ולא עובדי קבלן, בניידות השיטור יש מחשב בניידת ולא כפי שמצוין בכתבה ועוד כהנה.

    1. ברעננה יש שיטור משולב.. אמנם יש מאפיינים דומים בין שיטור משולב לשיטור עירוני אך המשימות היעדים נושאי הטיפול, נושאי האחריות ואופי ההפעלה שונים בתכלית.
    2. עובדי קבלן אין בשיטור העירוני באף מקום! אולי יש בשיטור המשולב אך זו תופעה שגם אט אט נעלמת וכל השיטור המשולב בסופו של דבר יהפוך לשיטור עירוני ויתיישר על פי החוק ליעול האכיפה שחוקק במיוחד לשם כך.
    3. לידיעתך משטרת ישראל צוידה בטאבלטים לניידות במקום מחשוב הניידות המסורבל והישן שהיה.. טאבלטים אלו הם נישאים ולא מקובעים לניידות. כל ניידת עירונית/משטרתית בה יושב שוטר מצוידת במחשב.

    • נפלא. למדתי ממך היום!
      רעננה היא המודל הראשון של שיטור עירוני משנות התשעים ("מודל רעננה"). עובדי קבלן יש רק בחלק מהמשטרות העירוניות (נס ציונה למשל)…

      ואגב, שאל את ראש העיר שלך לאן צועד השיטור העירוני ברעננה ויאמר לך: לשיטור עצמאי נפרד. ובאמת, אני בטוח שגם אז משטרת רעננה תעשה עבודה מצוינת. זה אחת ממוקדי השיטור העירוני (תעזוב את הדיון על ההגדרות) הטובים בארץ! תמיד היה!

  4. ניר מזור כתב בפייסבוק:
    מציע לאדון יחזקאלי שכתב, ללמוד את העובדות לפני שמפרסם בראש חוצות… אני ראש חוליית שיטור עירוני , באג"מ מטא"ר, ומתעסק בזה יום יום, שעה שעה בשלוש השנים האחרונות. חלק גדול מהעשייה מתבסס על עקרונות ותובנות עליהן דיברת לפני עשור. אנו עושים ימים כלילות על מנת לשמר את המערך הזה על פי עקרונות החלטות הממשלה והחוק לייעול האכיפה שבא מאוחר יותר. יש בעיות, כחלק מהקמת כל מערך צעיר, אבל אנחנו עושים הכל על מנת להיות בגבולות שנקבעו, כולל תהליכי פיקוח ובקרה יוצאי דופן. אכן דברים השתנו מאד בנושא זה בשנים האחרונות, אולי יותר מכל ניתן ללמוד זאת מכמות העיריות המבקשות להצטרף לתכנית.
    חג שמח ושנה טובה!

    • עכשיו הכל ברור. הכל עניין של זווית ראייה ניר יקירי. מן הסתם, אלא שפנו אלי יושבים בתחנות, בניידות (כשלא מסנג'רים אותם למשימות אחרות…)

  5. דרור ורדי כתב בפייסבוק:
    דרור ורדי נראה שנדרש שיח ציבורי אסטרטגי לגבי מקומה ותפקידה של המשטרה בחיי המדינה והאזרח..מעבר לשאלה אם במצב זה או אחר הביצוע היה כנדרש הרי שבתוך השיח מוזכרות ציפיות שונות ולעיתים אף נוגדות באשר למיקום של המשטרה במרקם הציבורי אזרחי ותפקידיה..עיקר השיח מתמקד כעת בביקורת לאור הארועים שקרו אולם גם תיקון כזה או אחר לא יכול להגיע במקום שיח והגדרה אסטרטגית

  6. איציק ארגמן כתב בפייסבוק:

    פיני, מה זה משנה כלל איך תקרא לבייבי, וממה תרכיב אותו כשהתוצאה מתרכובת זו היא החשובה. הרי אין מדובר בתרכובת זו ביכולות ייחודיות לכל אחד מן המרכיבים. מדובר בסמכויות של שוטר ושל פקח, וכפי שאתה יודע סמכויות ניתן להעניק לכל איש מרות.
    בסדר ציוותנו שור ופקח כצוות שיטור, האם כוחם גבר או נותר כמות שהוא ותו לא. כל עניין היעילות והאפקטיביות בשיטור כלשהו, עירוני, קהילתי, משטרתי או פדראלי, אם אין לכוחות אלה גיבוי הולם, אם אין להם המשכיות בבית המשפט, הם יתמוססו במשך הזמן בו הציבור מגלה שבית המשפט שם ללעג את אנשי החוק.

    לא אחת הוכיחו לנו השופטים שבגלל טעות טכנית זניחה ככל שתהיה, הם הענישו את המשטרה ושילחו לחופשי את הפושע. היתה זו השופטת הדסה בן עיתו, אשר פסקה בזמנו שמאסר המינימום חובה אשר נקבע בגין תקיפת שוטר, יכול שיהא "מאסר על תנאי". לדעתי ביום שחור זה שחררה שופטת זו את הרסן ומרגע זה ואילך הלך ופחת כבודו של השוטר במדינת היהודים עד בוש. מה הטעם בשיטור בהרכב כלשהו, אם כעבור שנתיים של חקירה מאומצת, השופטים מוציאים את כל האוויר מריאותיהם של השוטרים אשר סיכנו את חייהם וחיי משפחותיהם בעבור מילוי תפקידם,ופשוט פוטרים את הפושע מחמת הספק או מחוסר ראיות או בגלל שעו"ד רונאל פישר או הפרקליטה המהוללת רות דוד המליצה…

    אם לשוטר יהיה גיבוי נאות ועל בסיס חוקי, אם השופטים יפיקו פסקי דין וגזרי דין הוגנים ומרתיעים, כוחו הנומינלי של השוטר הבודד יגדל ויהווה כוח מרתיע מספיק "לפזר הפגנה לבדו" השילוב הזה בין השוטר בשטח, לבין החלטות השופט יהוו דוגמא ומופת ויביאו בהכרח להרתעה, ויולידו מניעה ובלימת עברות. כל קונפליקט או עצימת עין של השוטר או של השופט, רק יחריפו את האנדרלמוסיה. כדי לסבר את האוזן, איך אדם סביר יכול להשלים עם גזר דין מגוחך של 18 חודשי מאסר, לעו"ד אביגדור ("דורי") קְלָגְסְבְּלַד שהרג אם ובנה הקטן. למרבה הפלא !!! במקרה זה המשטרה לקחה ממנו דגימה … רק 4 שעות לאחר התאונה… מי כאן מושחת המשטרה אשר כביכול התרשלה ולא עשתה את המתחייב הפורמלי, לקיחת דגימה מיד לאחר התאונה, או בית המשפט הקולגה של עורך הדין.. איך אדם סביר יקבל את גזר הדין השערורייתי 3 שנות מאסר בפועל, לעלוב נפש אשר בצר לו זרק נעל לעבר שופטת והחטיא…. היכן לכל הרוחות הפרופורציות..!!!

    אם השחיתות לא תיגדע, והשוטרים בשטח לא יראו ברכה בעמלם או לפחות שיקבלו היזון סביר לעמלם, כל הרכב שלא יצוותו רק יטחנו מים, והמוטיבציה שלם תלך ותדעך עד דום, וחמור מכך, הם עלולים לאמץ לעצמם את דרך השחיתות לקידום ומימוש רצונותיהם… שנה טובה ובא לציון גואל…..

  7. תת ניצב יפרח דוכובני כתב בפייסבוק:
    פיני ידידי הותיק.
    חבל שחלק מהעובדות שהנך מציג אינו מדויק.
    מערכי האכיפה העירוניים צעדו צעד גדול קדימה.
    גם הפקחים שהם חלק מהמערך עוברים השתלמויות והכשרה מקצועית המפוקחת על ידי מנהלת התכנית במשרד לבט"פ.
    "סל האירועים" בו מותר ליחידות לעבוד מפוקח על ידי המנהלת ותוצאות העיסוק של היחידות מופצות הן לראשי ערים והן לפיקוד המשטרתי.
    הפעילות כלה מלווה במחקר ובסקרים שונים בלתי תלויים.
    תוצאותיהן האחרונות מוכיחות על שביכות רצון רבה מצד האזרחים בהן מופעל המערך. כמו גם מסקר"אנשי מפתח" בעירייה ובמשטרה.
    אמנם יש לא מעט קשיים ופערים שיש לצמצם, אך אנו , לטעמי בדרך הנכונה בראש וראשונה בטיפול בבעיות המטרידות את האזרח.
    בברכת שנה טובה
    יפרח דוכובני
    מנהל תכנית
    מערכי אכיפה עירוניים
    במשרד הבט"פ

    • יפרח יקירי,
      אין ספק שהשיטור המשולב הוא יתרון גדול לאזרחים על השיטור ה"רגיל", ואין ספק שיש משטרות שמצטיינות בכך ורשויות מקומיות עם משטרות עירוניות מצוינות. כל מה שכתבת נכון! אבל, המשרד הזה הוא הנחות בתחנה (אני יכול להוכיח זאת בקלות). הרי אם זה לא משתנה לא שינינו כלום ורוב התחנה ממשיכה לעבוד בניוטרל… האם הסידור של פקחים עובדי קבלן מחברות פרטיות חוקי? האם אתה יודע שיש רשויות שטוענות שפנו לחברה מסוימת בהמלצת המשטרה? האם אינך יודע שפעמים רבות אין שוטרים לצוות לפקחים והם עובדים לבד? ולבסוף, אי חייב לומר שהנאה רבה גרמת לי בכניסה שלך לדיון כאן… את ההערות של אעביר לסוף המאמר, וגם את ההגדרות סידרתי ושיפצתי בזכות הערותיך. תודה!

      • תנ"ץ יפרח דוכובני השיב:
        אכן יש מקומות שבהן פועלים מאבטחים של חברות פרטיות, בערים אלה לא מופעל מערך אכיפה עירוני.
        ונכון יהיה למסדם.
        כיום פועל המערך ב 38 ערים ומתוכנן בעוד 23 ערים נוספות עד סוף שנת 2016, כל עיר שנכנסת לתכנית מחויבת בכך שהפקחים שלה שפועלים במסגרת זו יהיו עובדי עירייה לכל דבר ועניין.
        אנו חותמים על הסכם/ חוזה בין המשרד לרשות.

  8. שלומי מלכה כתב בפייסבוק:
    למי שלא כל כך מכיר את העובדות , ״יחידות האכיפה העירוניות״ (אין יותר שיטור עירוני) הינם יחידות עם פקחים ושוטרים, הפקחים עוברים הכשרות ״פקח עירוני ״ ו״פקח מסייע״ והרשויות מחוייבות לבטח את הפקחים. היחידות ברובם , הם יחידות מצויינות , שמטפלות בעבירות ״איכות חיים״ שהמשטרה בדר״כ לא מטפלת , והאזרח/ תושב שזוכה לטיפול , מרוצה. ( משרד הבט״פ עורך סקרים בקרב התושבים בכל עיר , ואחוזי שביעות הרצון ברוב הערים גבוה. )

    • רבי לב השיב לשלומי בפייסבוק:
      שלומי נכון מאוד. מכיר את זה מקרוב. לדוגמא ערב החג זכתה היחידה ברמלה במקום ראשון בסקר התושבים
      ואכן המשרד לבטפ מנהל זאת באופן טוב ביותר.

  9. יוסף עטר כתב בפייסבוק:
    כל מילה שכתבת אמת לאמיתה, לך למטה הארצי ותראה את שפע הקצינות והקצינים שאינם תורמים דבר פרט לכתיבת נהלים מטופשים ולא מעשיים שאיש אינו מיישם.
    שים לב גם לקצינה בדרגת נצ"מ במטאר שעובדת שמונה עד חמש ומקבלת שכר גבוהה יותר ממפקד מרחב בדרגתה שצער העולם וביטחונו מוטל על כתפיו 24 שעות ביממה.

  10. מוטי קליינמן כתב בפייסבוק:
    מצטרף ליודית אפרים! השיטור העירוני מתבטא בכל רשות מקומית בצורות מוטציה שונות, הכשרה, משימות, שת"פ, ואפילו שמות שונים ליחידות. אך השיטור העירוני חייב להיות חלק מראייה כוללת של שיטור מכוון קהילה, שיקבל גיבוי אמיץ ונחוש מהשר והמפכ"ל הבא. הפעם, יש לקוות, לא תשוב המשטרה לריקוד הישן והמוכר: צעד קדימה ושניים אחורה.

  11. יהודה סלומון כתב בפייסבוק:
    פנחס ידידי,בנוסף לעולה ממאמרך ישנן בעיות נוספות בתחומי ביטוח,טיפול והכרה בפציעות הפקח בהיותו בתפקיד בניידת ואו ברכב העיריה….כמו כן במספר ערים שכרו את שירותיה של חברת אבטחה מסויימת בהמלצת המשטרה !היעדר ההכשרה והסמכות ניכרים והפעילות אינה חוקית וגם זאת בלשון המעטה!! תקצר היריעה פנחס ידידי המלומד מלתאר את חדלונם של ה"פרוייקטים" השונים מסמאי העיניים מבית היוצר של…המטעים את הציבור ונוטעים בו אשליות מסוכנות.. שנה טובה!

  12. מישאל עידן כתב בפייסבוק:
    בסרטון רואים ניידת בטיחות בדרכים…מה הקשר לשיטור העירוני ? ……כל עוד והשיטור העירוני לא יבא לידי ביטוי בחקיקה מסודרת הבלגן ימשך.לא מזמן חבר טוב שלי הגר בשכונה מרוחקת שאיש לא מגיע לשם,קיבל דוח תנועה על חניה על מדרכה ביום ששי בחצות הלילה משוטר מהשיטור העירוני.(הרכב לא הפריע לאיש).זו דוגמא לחוסר מדיניות מסודרת.

    • אפשר היה לפתוח, רפי יקירי, דיון אין המשטרה הייתה נראית, אם היו בתוכה ומחוץ לה יותר אנשים שהיו פחות חיוביים והרבה יותר ביקורתיים… ולגבי הדיוקים, אשמח אם תתקן תכתוב, ואני אפרסם עם תמונתך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *