אבי הראל: משטרה עירונית בתל אביב בתקופת המנדט 1948-1921

  המשטרתית-פוסעת-ביפו-1933

[בתצלום: תזמורת המשטרה העירונית פוסעת ומנגנת ביפו, 1933]

[לקובץ המאמרים על משטרות עירוניות בישראל, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 11 באוגוסט 2020

אבי הראל 5

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

בשנת 1909, החלה בנייתם של שישים בתים, של מרכז עירוני עברי, בחולות שמצפון ליפו. במקביל נחפרה באר מים, החולות יושרו ונבנתה גימנסיה עברית. שם המקום הוסב מאחוזת בית לתל אביב. ערביי יפו לא ראו בעין יפה את ההתיישבות היהודית במקום, ומעשי הטרור לא איחרו לבוא.

מאורעות תרפ"א, בחודש מאי 1921, בהם נהרגו ונפצעו יהודים רבים (כולל הסופר י.ח. ברנר), ע"י פורעים ערבים, העלו על סדר היום, הן של ועד תל אביב ותושביה והן של הממשל הבריטי, את הצורך בכוח מגן יהדי שישמור על ביטחון הציבור, בעיקר של השכונות היהודיות הגובלות ביפו, ואת הצורך בהפרדה בן יפו לתל אביב.

[שם הצלם אינו ידוע. באדיבות הארכיון העירוני של תל אביב]

נוכח פני הדברים, אישר הנציב העליון, הרברט סמואל, את הפרדתה של תל אביב מיפו והפיכתה לרשות מוניציפלית נפרדת. בעקבות צו זה הוכנסו לתחומה של תל אביב גם שבע השכונות שגבלו ביפו.  בעקבות בקשתו של דיזינגוף מהנציב העליון, בדבר נחיצותה של משטרה עברית בעיר, הוקמה זו בתאריך 10.6.1921.

המשטרה העירונית נועדה אמנם לאכוף את תקנות העירייה, כגון: רישיונות בנייה, שמירה על הניקיון ,שעות פתיחת עסקים וסגירתם, אולם נתח ניכר מפעילותה הוקדש  לשמירה על בטחון התושבים, בעיקר במקומות הגובלים ביפו. ב-22 במאי 1921 אשרה מועצת העירייה את הקמת המשטרה . משרדי המשטרה שכנו תחילה בשני חדרים בבית ויסר ברחוב לילנבלום 15.

[בתמונה: שוטרי המשטרה העירונית בפעולה. שם הצלם אינו ידוע. באדיבות הארכיון העירוני של תל אביב]

שוטרי המשטרה העירונית התאמנו בשטח  שהקצתה לה העירייה,   במגרש הצמוד לבית העירייה בשדרות רוטשילד.

רבים מהמועמדים למשטרה החדשה היו בוגרי הגדודים העבריים ממלחמת העולם הראשונה, ולמפקדה התמנה חיים הלפרין, צעיר בן 23, בוגר גימנסיה הרצליה.

בתחילה מנתה המשטרה קצין אחד, סרג'נט אחד, קורפורל אחד ו-20 שוטרים. כעבור חמש שנים הגיע מספר השוטרים ל-69.

[בתמונה: שוטר עירוני מכווין תנועה... שם הצלם אינו ידוע. באדיבות הארכיון העירוני של תל אביב]

במשטרה העירונית של ת"א, היו חמש מחלקות:

  • מחלקת התנועה (שהשגיחה על תנועת העגלות, וכלי הרכב);
  • מחלקת החקירות, שעסקה בחקירת תלונות, חיפוש פושעים והגשת תביעות,
  • מחלקת שמירת הליל, שבנוסף לשמירת בטחון הציבור בלילות עסקה גם בביקורת של תאורת החשמל במרחב הציבורי, מחלקת הביטחון הציבורי הכללי, ששוטריה נמצאו בקביעות בתחנות המשטרה במקומות שונים בתל אביב,
  • ומחלקת הפיקוח העירוני.

בנוסף ליחידות אלה, פעלה גם תזמורת משטרתית, שמנתה 20 שוטרים/נגנים, שניגנה לקהל הרחב, בכל מוצאי שבת סמוך לתחנת המשטרה שעל שפת הים.

12021935_1033771799974509_23547702_n

[באדיבות הארכיון העירוני של תל אביב]

המשטרה העירונית של ת"א, הייתה לצנינים בעיני אנשי הפקידות של המנדט הבריטי. הניסיון העיקש ביותר לבטלה ולצרפה למשטרת המנדט הכללית, נעשה  לאחר ביקורו של הרברט דאוביגין בארץ ישראל בשנת 1930 (ראה מאמרי אודות דו"ח דאוביגין). המלצתו כלפי המשטרה העירונית של ת"א, הייתה חד משמעית: אין להשלים עם המצב שבו יחידת משטרה פועלת באופן עצמאי (מזכיר לכם משהו מהמאבק בין משטרת ישראל למשטרות העירוניות, בימים אלה?).

למרות הכוונה ליישם המלצה זו, בפועל הצליחו פרנסי העיר לשכנע את המפכ"ל החדש של משטרת המנדט, ספייסר (ראה מאמרי אודות ספייסר), לאפשר את המשך כפיפות היחידה לעיריית ת"א. התנאים של ספייסר היו כי בפיקוד המשטרה העירונית, ישולב קצין בריטי ליד המפקד היהודי, וכן, כי שוטרי העיר יחויבו במעבר קורס שוטרים בבית הספר הארצי בירושלים, וכך אכן היה.

למרות תנאים אלה, הפקידות הבריטית המשיכה בניסיונותיה לבטל את ייחודה של המשטרה העירונית בת"א, ללא הצלחה יתרה.

[בתמונה: כך זה התחיל... ה'רפורט' השני... באדיבות הארכיון העירוני של תל אביב]

ככלל, עבודת השוטרים התחלקה לשני חלקים עיקריים:

  • פעילות תגובה – היענות למתן עזרה לתושבים, התערבות באירועים ובפשעים;
  • ופעילות יזומה – בעיקר בתחום האכיפה העירונית, ובמתן מענה לפעילות ערביי יפו, שחפצו להטריד ולפגע בתושבי העיר.

לאחר הכרזת האו"ם ב29 לנובמבר 1947, הוכרז אזור ת"א כאזור של המדינה היהודית, והבריטים החלו להתפנות ממנו. או אז, הפכה משטרת ת"א למשטרה עירונית של ממש ללא כל פיקוח זר.

בסוף חודש יוני 1948, נשבעו שוטרי ת"א אמונים למשטרת ישראל, ובכך תם הפרק של המשטרה העירונית בתל אביב. האם בגין בעיות תפקוד של משטרת ישראל כיום, משטרת ת"א העירונית תקום מחדש? ימים יגידו...

[בתמונה: תמונת המחזור של שוטרי משטרת ת"א, רע לפני מיסוד מחוז תל אביב במשטרת ישראל. הצגת התמונה בהסכמת הבעלים, רז עינת]

[בתמונה: חפתי השוטרים במשטרת תל אביב. החפתים מעיזבונם של אורה ומרדכי נמיר, באדיבות אתר אישתר - עתיקות ואמנות. התמונה מוצגת בשימוש הוגן]

[לקובץ המאמרים על משטרות עירוניות בישראל, לחצו כאן]

מקורות

  • התפתחות השיטור העברי, יח' היסטוריה, מ"י, תשנ"א, עמ' 86 – 94.
  • ארכיון העיר תל-אביב, ערך: משטרה עירונית ראשונה בתל-אביב.
  • המסמך – ארכיון העיר תל-אביב.

[בתמונה משמאל: שוטר המשטרה העירונית בת"א במדי חורף]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *