תקציר: אידיליה אינה בריאה למערכת מורכבת. היא חייבת להתפתח דרך מגוון ושוני. מאבקים בין אותם שונים, דרושים ליכולתה להתפתח ולהתקדם ולהתאים עצמה למציאות משתנה. האם זה מה שעמד מאחורי מעשה האל לסכל את בניית המגדל, ופצל את לשונות בני האדם ולפזרם בעולם?

עודכן ב- 31 באוקטובר 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

אידיליה אינה בריאה ל מערכת מורכבת, שחייבת להתפתח דרך מאבקים. מגוון ושוני, ומאבקים בין אותם שונים, דרושים ליכולתה להתפתח ולהתקדם, ולהתאים עצמה למציאות משתנה.

האם זה מה שעמד מאחורי מעשה האל לסכל את בניית המגדל, ופצל את לשונות בני האדם ולפזרם בעולם?

בספר בראשית, פרק י"א, מתואר בקצרה מעשה מגדל בבל באופן הבא:

"א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים.  ב וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.  ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.  ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם:  פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.  ה וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם.  ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.  ז הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם--אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.  ח וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר.  ט עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ".

החוקר המקראי קלאוס ווסטרמן (Claus Westermann) אפיין את אחת עשר הפרקים הראשונים של ספר בראשית, כעוסקים בתיאור של נתק הולך וגובר בין האל לברואיו, עד הגעה לאי סדר מוחלט. חוסר הסדר מתחיל בתוהו ובוהו, נמשך במשבר בין אדם לחוה, רצח הבל בידי קין, וחטא דור המבול. האלימות והכאוס ששררו בדור זה הביאו לקריסתה של הבריאה כולה, שטבעה בסופו של דבר במי המבול.

לאחר המבול, מתואר הניסיון לבנות את מגדל בבל, כפעילות מתריסה כנגד האל. הסיפור המקראי פותח בהנחת קיומה של שפה אחת, שמובנת לכל אדם באשר הוא. הכוח של השפה מעורר את האדם להתרכז במקום מגורים אחד ולבנות מגדל רם ונישא. זאת ועוד, אותם אנשים מפתחים טכנולוגיה חדשנית לייצור חומרי בניין, מה שמקל מאוד על מלאכת בניית המגדל. כיצד האל מגיב להתארגנות זו? לפי אסכולה אחת, האל מפחד כביכול מההתארגנות וההתאגדות המרשימה של האדם, שהיה יכול להוביל לביטול או פגיעה בשלטונו המוחלט. המשך הבנייה של המגדל, היה מביא לפי פרשנות זו ליצירת אוטונומיה אנושית, שלאל אין מקום בה.

פרשנים אחרים אמנם תייגו את מעשה המגדל כמרד כנגד שמיים, אך הם לא ראו בו איום על פחד אלוהי מפניו. התגובה האלוהית לפיהם היא למנוע מהאדם להזיק לעצמו, היות ושפה אחת ומטרה אחת תוביל בהכרח לחברה שמשעבדת את אנשיה וכופה עליהם לחשוב באופן אחיד.

הפילוסוף מיקל אוקשוט (Michael Oakeshott), טוען כי האירוע שמתואר בפסוקים שהבאנו קודם לכן, מביעים משאלה או כמיהה לימים עברו, של אדם הראשון בגן העדן. המטרה של בניית המגדל מבטאת את הנהייה להביא את הארץ לשמיים ובכך כאמור לחזור למצב הראשוני של הבריאה. אוקשוט ממשיך ואומר כי סיפור בניית המגדל הוא ניסיון קולקטיבי להשיג סדר או שלמות בתוך עולם של כאוס. זהו ניסיון ללא מעצורים ויהיר שסופו בעונש של פיצול ויצירת אין ספור לשונות. המסר העיקרי לדעתו אינו נעוץ בפרט אלא בקולקטיב. זה האחרון לא יכול להחזיק מעמד יתר על המידה, בתנאים ששררו בעת בניית מגדל בבל, וסופו להביא להתפוררותם של החיים המשותפים לעולם של אי סדר מוחלט.

אסכולה אחרת של פרשנות מתייחסת דווקא למקורה של השפה בסיפור בניית המגדל. אחד הדמויות הראשיות באסכולה זו הוא ז'אק דרידה. לדידו  מגדל בבל אינו רק מצביע על גיוון לשוני שבא בעקבות כישלון השלמתו. המגדל מציג מופע של היעדר שלמות בהשגת מטרות שהאדם מציב לעצמו, ולסיים משהו כדוגמתו. חוסר סיום זה הוא מטאפורי. הוא משקף את העדר השלמות והגבלתו של הסדר המבני. דרידה רואה אפוא את בניית המגדל כניסיון ליצור תרבות אחת עם שפה אחת שתהא שפה אוניברסאלית ובכך לבסס לאנושות גיניאלוגיה כוללת. לכך האל אינו מסכים, והוא מפיץ את האנשים מהמגדל, מהלך שיוצר ריבוי לשוני וכאוס תרבותי.

דברים דומים אומר ג'ורג' שטיינר (Francis George Steiner). שטיינר מתאר את השפה הראשונית של האדם שהייתה אדאלית. ברם את מגדל בבל הוא רואה כהתמוטטות של היכולת של שימוש באותה שפה. שפתו של אדם הראשון הייתה מובנת לדבריו לבניו ולכל המין האנושי שבא אחריו. בעקבות חטאו מגורש האדם מגן עדן ומגורש שוב בעטיו של בגדל בבל. השפה הראשונית שייצרה איזון אבדה, ובמקומה הגיע תקופה של חוסר איזון וכאוס לשוני שייצר כאוס תרבותי.

מאז, נותרה אצל רבים מאיתנו רק אותה שאיפה הקרויה בעולם הניהול "כאורדר". משמע, לבנות מחדש את הסדר מתוך הכאוס. אנו ממסגרים את עולמנו ויוצרים לעצמנו אשליה של סדר ויציבות מדומים במציאות דינאמית, המשתנה במהירות; מבקשים לחזור אל אותה שפה משותפת לכולם, וחותרים להשליט, בכל מחיר, את אותה הרמוניה אוטופית, אבל בהיבטיה החיוביים בלבד.

האם זה אפשרי?

[לאוסף המאמרים על פרשת נח, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת';
• הרחבה בנושא 'כאורדר';
• אוסף המאמרים על פרשת נח;
• הרחבת המושג: 'סדר';
• הרחבת המושג: 'כאוס'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), 'פרשת נח' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 10/10/18.
• בידרמן, ש. מסעות פילוסופיים, ידיעות אחרונות, 2003, עמ' 113 – 128.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאורדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• Derrida, J. Acts of Religion, New York, 2002,pp. 102 - 134.
• Oakeshott, M. The Tower of Babel, On History and Other Essays, Oxford,1983, pp. 165 – 194.
• Steiner, G. After Babel, Oxford, 1975.
• Westermann, C. Genesis, 1988.