[בתמונה: וַיִּשְׁלַח אֵהוּד, אֶת-יַד שְׂמֹאלוֹ, וַיִּקַּח אֶת-הַחֶרֶב, מֵעַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ; וַיִּתְקָעֶהָ, בְּבִטְנוֹ. –ספר שופטים, פרק ג', פסוק כ"א אהוד מתנקש בעגלון. איור משנת 1360; הציור הוא נחלת הכלל]

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר] [לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן]

עודכן ב- 8 ביולי 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה הוא שלישי מתוך שלושה מאמרים, העוסקים בסולם / בפירמידת הצרכים של מאסלו. המאמרים האחרים הם:

• פנחס יחזקאלי: תיאורית הצרכים של מאסלו;

• פנחס יחזקאלי: מדינות כושלות וסולם הצרכים של מאסלו.

*  *  *

בספר שופטים פרק ג' כתוב: ויעבדו בני ישראל את עגלון מלך מואב שמונה עשרה שנה... ויקם להם ה' מושיע את אהוד בן גרא (שופטים ג', י"ד-ט"ו).

לא מסופר לנו דבר על תהליך הופעתו של מושיע, כיצד הוא רוכש את מעמדו, כיצד הוא מגיע למקום המניע אותו ומעניק לו יכולת ליטול את היזמה לידיו? את הפער הזה יש למלא מתוך הבנתנו את המציאות.

אהוד בן גרא אינו אזרח מן השורה. יש להניח כי בהגיעו אל מלך מואב ומנחה בידו מאת בני ישראל, הוא מגיע במעמד ייצוגי. קשה להניח שעגלון המלך יאות להתבודד לרגע ב"עלית המקרה" עם אדם שאינו מכירו ואינו בוטח בו. יתכן והם נפגשו קודם לכן, בשמונה עשר שנות שלטון מואב. גם האמירה "דבר אלוהים לי אליך", המקימה את המלך מכיסאו, כנראה נאמרת על רקע קשר קודם, אפילו אינטימי בתכניו, שהתקיים מכבר בין אהוד בן גרא לבין מלך מואב. מעניין לשרטט את קווי המתאר למציאות המתוארת בפרק זה.

עם מות יהושע, ממלכת ישראל לא רק נפרדת לשבטים, אלא גם מתפרקת למצב המוכר כיום במינוח מדינה כושלת (failed state). זהו המצב המוכר מזה שנים בסומליה (ראו תמונה למטה), ולאחרונה הוא מתפשט למדינות נוספות.

[להרחבת המושג: 'מדינה כושלת', לחצו כאן]

[בתמונה: סומליה - מדינה כושלת... תמונה חופשית שהועלתה על ידי John Martinez Pavliga לאתר flickr]

במצב כזה, מתהוות ישויות לא מדינתיות, כגורמי כוח על בסיס משפחתי ושבטי. זה היה ככל הנראה מעמדו של אהוד בן גרא כמו שופטים אחרים.

בניגוד למדינה או ממלכה - הפועלים על בסיס מערכת מנגנונית מאורגנת בקבלת החלטות מוסדית - המצב האחר מתאפיין ביוזמה מקומית, בהסתגלות יצירתית למגבלות נסיבתיות ובתעוזה חתרנית. דווקא ההעדר המוסדי ארגוני, הוא המאפשר תעוזת יתר, בפעולה 'מחוץ לקופסה', מתוך מיצוי העדר כתובת לנשיאה באחריות. אם לדוגמה, אהוד בן גרא היה נכשל או נתפס בשעת הרצח, זה היה מתקבל אצל בני ישראל בתגובה חמקנית, כ- 'אירוע-ספורדי', שאיש אינו עומד מאחריו פרט לאהוד עצמו.

בנקודת מבט זו, ספר שופטים - בהגיון הראלי המחולל את הישועה על ידי גיבוריו - מתאר מצב לגמרי חדש במאבקי קיומו של עם ישראל. תם עידן הישועה הפלאית באירועים שמעל לטבע, במצב החדש הנס מגולם במעשה הארצי, והוא מתבטא בעצם התעוזה, ביצירתיות המסתגלת וביכולת למצות באופן אקטיבי את תנאיי המציאות המאפשרים פעולה. יתר על כן, גם תופעת המלחמה משתנה ומתרחבת לממדים חשאיים וחתרניים, דוגמת רצח עגלון מלך מואב, או כפי שנמצא בהמשך בהגיון הפעולה של שמשון, שועלי שמשון כדוגמה לטרור יצירתי.

ההבטחה הגדולה לניצחון על האויבים מכוונת במידה רבה למלחמה בצורתה הסימטרית המוכרת: "יתן ה' את אויבך ניגפים לפניך, בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך" (דברים כ"ח, ז). לפנינו מתרחשות מערכות אחרות, מורכבות ופוסט- מודרניות, בהיותן מובלות מתוך תודעת המגבלות של ישויות לא מדינתיות.

[להרחבת המושג, 'הסתגלות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'יצירתיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'טרור', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מלחמה', לחצו כאן]

[בתמונה: אהוד מתנקש בעגלון. איור מאת פורד מדוקס בראון. התמונה היא נחלת הכלל]

המסר הדרמטי העובר כחוט השני לאורך כל תקופת השופטים כרוך מצד אחד בתיאור אין האונות הכרוכה בהעדרו של כוח מדינתי מאורגן, אך מצד שני מתגלה תושייה הסתגלותית ויצירתית, המובילה לישועה.

ובינתיים, כאשר גם הישועה ארעית בהשפעותיה ובמשכה, מתוארת מציאות המאופיינת במאבק מתמיד ובנקודות תפנית, המתחילות באקטיביות יוזמת של מושיעים, הנוטלים אחריות מתוך הנעה עצמית והתמסרות שליחותית.

[בתמונה משמאל: אהוד בן גרא הורג את מלך מואב. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

.

[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), תיאורית הצרכים של מאסלו, ייצור ידע, 15/5/20.
• פנחס יחזקאלי (2020), מדינות כושלות וסולם הצרכים של מאסלו, ייצור ידע, 23/6/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), הסתגלות, ניהול מסתגל וארגונים מסתגלים, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), טרור, ייצור ידע, 19/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מלחמה - אירוע כאוטי שיוצא משליטה, ייצור ידע, 31/5/14.