[בתמונה, דף השער באתר ynet, המתאר את זירת הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע
אחת התופעות המוזרות משהו, המאפיינות אנשים מערביים לכאורה כמונו - שחונכו להאמין בשכלם וביכולת הניתוח שלהם - היא חוסר היכולת להעלות על הדעת, שקיימים מצבים היוצאים משליטה. כך היה גם אחרי הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע בליל ה- 18 באוקטובר 2015. הפניקה הצטיירה ככשל מכוון של חבורת פורעים, שחיפשה מישהו לכלות בו את זעמה, ובחרה לעשות לינץ' באותו מהגר עבודה אריתראי, רק בגלל צבע עורו.
התשובה מורכבת קצת יותר, ומחייבת הבנה של משמעות ההידרדרות למצבים כאוטיים ולהשלכות של הידרדרות כזו.
פרץ האלימות הנוכחי עם הפלסטינים התאפיין עד היום בדפוס שהיה נוח יחסית להסתגלות לציבור הישראלי. מפגעים שמנסים לדקור - בין אם הצליחו ובין אם לאו - מכותרים עד מהרה על ידי אנשי ביטחון ואזרחים. כך הפך הצייד לניצוד ו"מנוטרל" במהירות יחסית, כשכולם - אזרחים ואנשי ביטחון כאחד - שותפים לתהליך החזרת הסדר אל כנו.
הדפוס הזה של "יאללה תירו בו" הוא, ללא ספק, בעייתי, אולם יש לו גם צדדים חיוביים: הוא אפשר לאוכלוסייה להסתגל במהירות למצב החדש, משום שהוא היקנה לאנשים מידה מסוימת של שליטה באירועים ותחושה של שותפות.
עליית המדרגה בחומרת הפיגועים והמעבר לירי בהמון - דווקא במקום מרוחק מירושלים - באה בהפתעה, ותפסה את אנשי האבטחה, את כוחות הביטחון ואת הציבור לא מוכנים. התוצאה הייתה הידרדרות מהירה של האירוע לכאוס. המצוקה הולידה פאניקה, וזו הביאה להתנהגות קולקטיבית / עדרית של ההמון.
מה שמאפיין התנהגות קולקטיבית הוא שהפרט מאבד בה את משקלו ופועל כחלק מהעדר, כמו חגב שחי בשגרה כאינדיבידואל, אולם בעתות מצוקה הופך לארבה, שמונע בכוח הקולקטיב. הקולקטיב הזה, בעיצומו של הכאוס, ביקש לחזור כהרגלו על הדפוס שהצליח כל כך בפיגועי הדקירה, של "נטרול" המחבל. כך למשל טוען אחד החשודים במעשה הלינץ' במהגר האריתראי כי פעל כמו רובוט ובאופן אוטומטי (בוקר ואח', 2015). מרגע שאותו המהגר סומן בטעות על ידי הקב"ט ככזה, לא היה לו כל סיכוי...
התנהגות עדרית כגון זו היא איומה וקשה לעיכול בחברה כמו שלנו, אולם רע ככל שזה נשמע, היא תוצר טבעי של הכאוס שנוצר. חשוב שנדע שמצבים כאלה - של הפתעה קשה ופגיעות בנפש - אינם ניתנים בדרך כלל למניעה. הם מהווים התהוות טבעית במצבים כאוטיים של אבדן שליטה.
שחר בן יוסף כתב בפייסבוק:
שחר בן יוסף כל החכמים והגיבורים על הבוקר.. אני מת על זה..
אלכס נחומסון כתב בפייסבוק:
האירוע החמור בבאר שבע הוא יוצא דופן (עד כה) בשרשרת האירועים של גל הטרור האחרון. המאפיינים שמרכיבים את האירוע הזה כוללים טעות של קב"ט התחנה בזיהוי המחבל שהניעה תהליך פעולות אזרחים שונים, ואנשי ביטחון ובעלי עסקים מקומיים שהעניקו פרשות משלהם למושג "נטרול מחבל".
לפני שנסיק מסקנות יש ללמוד היטב את העובדות ולקבל מענה על שאלות רבות שמתעוררות מצפיה בסרטוני האירוע בדגש על ההתנהלות של המאבטחים והקב"ט שבלשון המעטה נראתה מוזרה.
לגבי העדר – בכל מקום שנמצא עדר צפה להתנהגות עדרית אם אין בעל סמכות (פקודית ו/או מוסרית) שירסן אותו.
אלכס, מסכים איתך כמעט בכל למעט החלק האחרון. בהתנהגות עדרית (למשל נחיל ארבה) אין מנהיג, ומתפתח רציונל קבוצתי שאיננו בר שליטה…
מיה ויינשטיין כתבה בפייסבוק:
היו שם כאלו שניסו להגן על האדם. נורא. זה נורא להיות החלש בשרשרת המזון. ולצפות בזה- זוועת עולם.