תקציר: סיפור גדעון הוא תיאור היווצרותו של מנהיג עניו, הפועל מתודעת יעוד: בתחילה הוא מתקשה להשתכנע שאכן יועד לשליחות גדולה, ומיד עוד באותו הלילה הוא נדרש לפעולה בה תתגלה תעוזתו וייווצר הד לפעולתו. בהנפת דגל המאבק, לא די לגדעון בהריסת מזבח הבעל ובכריתת האשרה. הוא נדרש גם לבנות במקומם מזבח לה'.

[זהו פרק מספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית'. לתוכן העניינים לחצו כאן] 

 עודכן ב- 20 בדצמבר 2024

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר.

זהו מאמר שני מתוך שניים העוסק בגדעון בן יואש, השופט החמישי ששפט את ישראל בתקופת השופטים. למאמר האחר, לחצו כאן:

• גדעון ומלחמתו במדיינים (שופטים ח').

*  *  *

בעליית גדעון על במת השופטים המושיעים, מתרחשת תפנית בסיפור הדרך המכונן את התהוות המנהיג. כמו משה, גדעון נבחר ויועד לשליחותו בהתגלות ישירה.

בניגוד לאברהם, אשר נשלח לעקדה בדיבור ישיר של האל, אך ברגע השיא נעצר על ידי מלאך, ויקרא אליו מלאך ה' מן השמיים ויאמר אברהם אברהם" (בראשית כ"ב, י"א),

אצל גדעון קרה להפך: בתחילה פנה אליו המלאך: "וירא אליו מלאך ה', ויאמר אליו ה' עמך גיבור החיל" (שופטים ו', פסוק י"ג); ובהמשך פנה אליו אלוהים בעצמו, בפניה אישית וישירה ככתוב: "ויפן אליו ה' ויאמר לך בכוחך זה והושעת את ישראל, מכף מדין, הלא שלחתיך" (פסוק י"ד).

האם יתכן והקב"ה פשוט אוהב את המתריסים כנגדו?

מרתק לגלות מה גרם לאל להיחשף בדיבור ישיר דווקא כאן, מעל ראשו של המלאך, במיוחד אחר שהורגלנו לאחר מות יהושע להתגלות נסתרת. ובכן, הדיבור המתריס של גדעון אל המלאך: "בי אדוני ויש ה' עמנו? ולמה מצאתנו כל זאת? ואיה כל נפלאותיו אשר ספרו לנו אבותינו לאמור, הלא ממצרים העלנו ועתה נטשנו ה'..." (פסוק י"ג).  הוא כנראה, מה שחולל את ההתגלות הישירה.

האם יתכן והקב"ה פשוט אוהב את המתריסים כנגדו? נראה שכן, במיוחד כאשר ההתרסה תמימה ובאה מתוך אמונה פשוטה המייחלת לישועה!

חז"ל ברגישותם למרכזיות המכוננת של סיפור יציאת מצרים בחיי יהודי מאמין, סיפרו שאותו ליל ההתגלות לגדעון, היה ליל הסדר, הוא ליל יציאת מצרים. הטקסט עצמו מזמין אמירה זו, בדברי גדעון המזכירים יציאת מצרים, בהשלכותיה האקטואליות, ממש כמו בהגדה של פסח וכמובן בתיאור המנחה שהוציא אל מלאך ה': "גדי עזים ואיפת קמח מצות" (פסוק י"ט). ממש קרבן פסח.

כמו משה, בשעת קבלת השליחות גדעון מגלה ענווה, מכיר בחוסר כוחו להשפיע: "הנה אלפי הדל במנשה ואנוכי הצעיר בבית אבי"  (פסוק ט"ו). מתוך חשדנות ראלית וספקנות הוא מבקש ראיות לממשות הבטחת האל להיות עמו.  גם לכך כמו אצל משה, גדעון נענה.

לפנינו תיאור לתהליך היווצרותו של מנהיג עניו הפועל מתודעת יעוד...

בתחילה הוא מתקשה להשתכנע שאכן יועד לשליחות גדולה, ומיד עוד באותו הלילה הוא נדרש לפעולה בה תתגלה תעוזתו וייווצר הד לפעולתו. בהנפת דגל המאבק, לא די לגדעון בהריסת מזבח הבעל ובכריתת האשרה. הוא נדרש גם לבנות במקומם מזבח לה'.

זו מהותה של התעוררות למאבק כנגד דיכוי: התעוררות לאומית! גם כאשר הדיכוי נושא בעיקרו אופי כלכלי קיומי, ככתוב: "והיה אם זרע ישראל, ועלה מדין ועמלק... ויעלו עליהם וישחיתו את יבול הארץ..." (פסוקים ג'-ד'), צעד ראשון צריך להתמקד בממד הסמלי ובתנ"ך כמו באסלם, המאבק הלאומי שזור מרגע התהוותו במאבק דתי אמוני. מצוינות תפעולית לבדה אינה מספיקה לפי תיאור זה להולדתו של מנהיג.

שיעור זה הוא הרקע המתאים לקריאת משל יותם בפרק ט'. ראוי לבחון שיעור זה על תנאי התהוותו של, גם מול המוסכמות המכוננות בימינו את השיח על אודות טבעה של מנהיגות ראויה.

[לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות']

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• ספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'.
• הרחבת המושג 'התהוות'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.