[בתמונה: צלמיות נשים שנמצאו באזור יהודה (אולי האשרה), חרס, המאה ה-8 עד המאה ה-6 לפנה"ס. צילום: © מוזיאון ישראל, ירושלים, בהשאלה מאוסף משפחת רייפנברג, ירושלים]
[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר]
המאמר עודכן ב- 22 ביולי 2022
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
בפרק י' של ספר שופטים אין סיפור. הפרק הוא סוג של הפסקת ביניים בין הדרמה האכזרית של אבימלך לבין הופעת גיבור מלחמה נוסף, אכזרי לא פחות - יפתח. אלא שלפעמים, כמו בטיפול פסיכואנליטי, דווקא בשיח הביניים, בין סיפור אחד לסיפור אחר טמון המפתח לפרוש הכולל.
מפתח לאנליזה בסיפור, או בטיפול פסיכולוגי, הוא המסר החוזר ונשנה, כמו מקהלה בטרגדיה היוונית. המקהלה, מהדהדת לקהל מוטיב עיקרי בהדגשה מחזורית, באמצעותו היא מכוונת את האופן בו עליהם להפנים את משמעות ההתרחשות.
הגלובליזציה הפלורליסטית של 'עבודת אלוהים'
כמו בפרק ב', גם כאן המסר המהדהד הוא: "ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה' ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות ואת אלוהי ארם ואת אלוהי צידון ואת אלוהי מואב ואת אלוהי עמון ואת אלוהי פלישתים, ויעזבו את ה' ולא עבדוהו." (פסוק ו'). לפנינו תיאור לגלובליזציה פלורליסטית של 'עבודת אלוהים', כמו עושר המסעדות בתל אביב: אוכל סיני וצרפתי ולבנוני וכו' במגוון גלובלי.
גם חרון ה' אלוהי ישראל, חוזר ונשנה בביטוי המוכר מכבר: "ויחר אף ה' בישראל וימכרם ביד פלישתים וביד בני עמון" (פסוק ז'). ושוב המתכונת המוכרת, של התנהגות בני ישראל במצוקתם: "ויזעקו בני ישראל אל ה' לאמור חטאנו לך..." (פסוק י'). מה חדש? ואולי זה המסר שהפרק מלמד שאין חדש בתהליכים מחזוריים של אומה.
מומחים לניהול וליעוץ לחברות גדולות - בהם פרופסור יצחק אדיג'ס (ראו תמונה משמאל) - הציעו לאפיין שלוש תקופות יסוד במחזור חיים של חברה עסקית, כמו גם חברה אנושית:
[בתמונה משמאל; יצחק אדיג'ס, צלם לא ידוע, מתוך אתר VK)- תקופת המאבק וההתבססות;
- תקופת המיסוד;
- ותקופת ההתפרקות.
בהיבט זה, הפרק יכול להתפרש בהקשר רחב בהרבה מעצם הדיון במקורות המשיכה של בני ישראל לעבודה זרה. הפרק יכול להתפרש כשיעור בדינאמיקה של תהליכי התהוות חברתיים, לנוכח תקופת התבססות ורווחה, המעצבת הווייה תרבותית ואורחות חיים, בימים הטובים שבין תקופות המלחמה.
גם את המתואר במילים: "ויאמרו בני ישראל אל ה' חטאנו... ויסירו את אלוהי הנכר מקרבם" (פסוקים ט"ו-ט"ז). מומלץ לפרש בהקשר אוניברסלי רחב. מהרב ד"ר אליהו רחמים זיני למדתי על חטא עגל הזהב, כראוי להתפרש כחטא הסגידה וההשתעבדות לאהבת הממון ולהצבת הרציונל הכלכלי כרציונל הדומיננטי בחיי הפרט והאומה. במובן רחב זה, הסרת אלוהי הנכר, כרוכה בהתבוננות ביקורתית רחבה, הנדרשת בשעת משבר לבחינת ערכינו וכל אורחות חיינו.
[להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'התהוות', לחצו כאן]
[בתמונה: חטא עגל הזהב... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
הפרק הזה שאינו מציג סיפור ממשי, הוא אם כן המפתח לקריאת ההמשך בספר שופטים. הדגשת החובה להסרת "אלוהי הנכר" היא המסר, כרעיון החוזר ומדגיש כמו במקהלת הטרגדיה היוונית, כי ללא תיקון חברתי מודע ורחב היקף, נמצא עצמנו נסחפים בתהליך המחזורי של קיום תלת דורי המוביל לפרוק ולחורבן.