[בתמונה: שמואל מושח את שאול למלך; המקור: Wisconsin Evangelical Lutheran Synod (WELS) and Multi-Language Publications]
[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר] [לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [בחזרה לתוכן העניינים של 'הכל על מנהיגות']
המאמר עודכן ב-11 ביולי 2021
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
בחירת שאול למלך, על ידי הנביא שמואל (בספר שמואל א', פרק ט'), כתהליך מודרך בכוח נבואה, פותחת לדיון שאלה נצחית: מהו הגורם המכונן ומצמיח מנהיגות? מה בין מרכיב מנהיגותי מולד לבין התהוות מנהיגותית ברגע של השראה?
בפתיחת הפרק, בתיאור הנתונים המולדים של שאול, מתואר תחילה אביו של שאול: ויהי איש מבן ימין ושמו קיש...בן איש ימיני גיבור חיל (פסוק א').
.
[לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות', לחצו כאן]
[בתמונה: משיחת שאול למלך. התמונה היא צילום מסך מסרטון יו טיוב: "38 - שמואל מושח את שאול"]
שאול מוצג כבן קיש, בליווי תיאור תמציתי מעורר רושם: בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו, משכמו ומעלה גבוה מכל עם (פסוק ב').
לקורא - היודע את אחרית שאול - אין מפלט מקריאה אירונית, המתעוררת מהתמקדות בתכונות שאול, המתוארות כמכוונות להדגיש מתוך הנאמר, דווקא את מה שלא נאמר (כמו ראש ישיבה שהתבקש להמליץ על תלמיד למשרת רב בעיירה, ובחר לציין בהמלצתו, כי הבחור מתפלל בדבקות וחשקה נפשו בתורה).
מומלץ להעמיד להשוואה את האופן בו מוצג דוד לראשונה בעיני שמואל: והוא אדמוני עם יפה עיניים וטוב רואי (שמואל א' ט"ז, י"ב).
[ציורי תנ"ך/ המלכת שאול למלך/ ציירה: אהובה קליין (c)]
בהמשך, בפרק י', לאחר יציקת שמן על ראש שאול ומשיחתו למלך, מתואר תהליך שינוי בהתהוות סגולותיו המנהיגותיות של שאול לקראת צמיחתו למלך. התהליך מוצג כמטמורפוזה המובעת במילים: וצלחה עליך רוח ה' והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר (פרק י' פסוק ו'). כאן מתגלה עוצמת המנהיגות כנובעת מהשראה גדולה, וכרוכה בתהליך שינוי.
לתיאור זה של מנהיגות, המתהווה בכוח השראה הבאה מידי שמיים, מקבילות רבות בתנ"ך:
- ביפתח הגלעדי נאמר: ותהי על יפתח רוח ה', ויעבור את הגלעד... (שופטים י"א, כ"ט)
- ובשמשון נאמר: ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן (שופטים, י"ג,כ"ה).
התופעה מוכרת לנו במסתורין האופף אותה:
- יש אנשים הנראים לנו כנטולי נתונים בסיסיים למנהיגות, אך לפתע בשעת מבחן הרואית, הם מתגלים כמנהיגים של ממש וכן להיפך.
- יש אנשים הנראים כמגלמים את כל התכונות הנדרשות למנהיגות, אך ברגע המבחן מותירים בנו אכזבה.
בהיבט זה, תכונת המנהיגות שונה בגילוייה מתכונות אחרות, כמו כישרון מוזיקלי, או כישרון אתלטי, לגביהן מצויים בידינו קריטריונים לבחינת פוטנציאל הגלום באדם בתכונות הטמונות בו. היא תופעה מתהווה וחולפת, ללא יכולת להבטיח את רציפותה!
[בתמונה משמאל: נשיא מצרים לשעבר, אנוואר סאדאת: יש אנשים הנראים לנו כנטולי נתונים בסיסיים למנהיגות, אך לפתע בשעת מבחן הרואית, הם מתגלים כמנהיגים של ממש... התמונה היא צילום מסך מסרטון הוידאו: اغتيال الرئيس المصري محمد أنور السادات - ذاكرة في التاريخ - في مثل هذا اليوم -6- 10-2017]
בהדגשת המנהיגות כתופעה הבאה ברוח אלוהים, ביקשו בתנ"ך ובעולם העתיק לבטא את התלות הגדולה בהשראת אל, כמו בתופעת היצירה האמנותית, כנאמר במעשה המשכן על בצלאל בן אורי: "ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה, ואמלא אותו רוח אלוהים, בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה." (שמות, ל"א, ב'-ג').
[התמונה המקורית: תמונת מסך מתוך סרטון הרצאתו של האלוף גרשון הכהן במרכז בגין סאדאת, אוניברסיטת בר אילן]
התלות בהשראה מבטאת, להבנתי, הכרה באקראיות הבלתי נשלטת של הכוח להנהיג, המגיע ונמוג כמו כוח היצירה. זהו הממד הדינמי בתופעת המנהיגות, בהיותה תכונה תלוית הקשר נסיבתי, שלעתים היא לגמרי חד פעמית.
מנהיגות מתוארת כך כתופעה מתהווה וחולפת, ללא יכולת להבטיח את רציפותה. המימד הדינמי בתופעת המנהיג הדגול מאתמול, אינו בהכרח הממד הדינמי בתופעת המנהיג גם היום. זו נקודת המבט המובילה לתפיסת המימד הדינמי בתופעת המנהיגות כתופעה מסתורית, אשר בבסיסה, אינה ניתנת לרכישה שיטתית באימון ובהקניה מודרכת.
חז"ל אמרו שביום בו אדם עולה לגדולה, נמחלים לו כל עוונותיו. זה לא רק עניין של ג'סטה לפתוח לו דף חדש, זה בעצם ההכרה בתופעה: שהסטטוס החדש, יוצר למעשה תנאים להיוולדות מחודשת.
ברוח גישה זו אני מפרש את האמור בפרקי אבות: "ואל תאמין בעצמך עד יום מותך".. זה אומר שדבר אינו קבוע בתכונות האדם. פרופסור ראובן פויירשטיין (בתמונה משמאל), ביסוד תורתו הטיפולית, קבע כי האדם הוא ישות משתנה.
[בתמונה משמאל: פרופסור ראובן פויירשטיין; האדם הוא ישות משתנה... התמונה היא נחלת הכלל]
זהו היסוד היוצר את אפשרות החזרה בתשובה: אם הכל פתוח, ואדם יכול להשתנות, אז השינוי יכול להיות לטובה כמו לרעה; ופוטנציאל השינוי בלתי צפוי. מראש. כך מתגלה מלוא פוטנציאל ההשתנות, הטמון ברגע העליה לגדולה שהופך להיות רגע של הולדת.
[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [בחזרה לתוכן העניינים של 'הכל על מנהיגות']
עו"ד אריאל דר:
מי שהכי מופתע ממנהיגות שאול – הוא שמואל.
בוא ניזכר כיצד הגיעו לכך:
הזקנים פונים לשמואל ומסבירים לו שצריך לדאוג לעתיד. הוא כבר זקן, וילדיו "לא הלכו בדרכיו".
שמואל מתפוצץ. כמו כל המנהיגים לפניו ואחריו, הוא בטוח שאין בלתו והוא ינהיג לנצח.
ואז אנו לומדים על שאול. הוא נראה כמו מנהיג (משכמו ומעלה) – אבל הוא נחבא אל הכלים ונערו נוהג בו.
הוא המריונטה המושלמת ששמואל מחפש.
ואכן, שאול נמשח למלך – וחוזר לחרוש את שדהו.
אבל המשבר הראשון הופך אותו למנהיג.
את זה – שמואל לא לקח בחשבון.
בכל יתר מלכותו, שמואל ממרר את חייו, פוגע במנהיגותו בכל הזדמנות. ועד להכתרת דוד כמתיימר למלכות במקומו הוא מגיע.
אם לא רוצים אותו כמנהיג מועיל – הוא יראה את כוחו כגורם מזיק.
אני איתך לגמרי בסיפור הזה…