[בתמונה: שאול ונערו מחפשים את האתונות; התמונה באדיבות Ultimate Bible. שם האמן איננו מצוין]

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר]

עודכן ב- 20 לאוגוסט 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

המושג 'איש האלוהים' אינו חדש לפרק ט' בספר שמואל א'. אולם, מוצגת כאן לראשונה הציפייה לקבלת הדרכה מעשית מאיש האלוהים, גם בשאלות החיים היום יומיות.

במסעם של שאול ונערו לחיפוש האתונות, ברגע של שיקול דעת אחראי, הציע שאול לשוב הביתה גם בלי האתונות, בהצגת החשש פן יחדל אבי מן האתונות, ודאג לנו (ט', ה'). הנער הציע לפנות בעניין זה לאיש האלוהים: הנה נא איש אלוהים בעיר הזאת, והאיש נכבד כל אשר ידבר בא יבוא, עתה נלכה שם, אולי יגיד לנו את דרכינו אשר הלכנו עליה (ט', ו').

בסיוע להבנת התופעה, הוסיף המספר הבהרה לתיאור אורח חייהם של שבטי ישראל בעת ההיא: "לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלוהים, לכו ונלכה עד לרואה, כי לנביא היום יקרא לפנים הרואה" (ט', ט'). משמע, לא רק שאלה הלכתית מבקשים לברר אצל איש האלוהים, אלא שאלה בתבונת המעשה, בבקשת עזרה לקבלת החלטות, מתוך שימוש ביכולתו של הנביא לצפות פני עתיד. אל ר' חיים מבריסק כנראה לא היו הולכים על מנת לשאול על חיפוש אתונות... גם לא אל הרב סולוביצ'יק!

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

[בכרזה: אל ר' חיים מבריסק כנראה לא היו הולכים על מנת לשאול על חיפוש אתונות... גם לא אל הרב סולוביצ'יק! התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PatricioHurtado לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

כאן מומחש ההבדל בין הזדקקותו של אדם לברור הלכתי, בדיון המתייחס למלוא תקדימי העבר, בעיון בתילי תילים של שאלות ותשובות, לבין הזדקקותו של אדם להדרכה בשאלות חייו, גם במקום שאינו מובהק מבחינת הדיון ההלכתי ומכורח הנסיבות נראה למבקש הדרך, לפחות מבחינה סובייקטיבית, כעניין קיומי חד-פעמי וראשוני.

הבאתי שתי דוגמאות של רבנים מיהדות אשכנז, ובמיוחד ביהדות הליטאית, שאינם עוסקים בתבונת המעשה, אולם יש רבנים רבים אחרים שכן עוסקים, שבאים מתרבות ומתפיסת תפקיד אחרים לחלוטין: אלה של קהילות יהדות המזרח וצפון אפריקה.

בתמצית מאירת עיניים, מובהרת כאן השונות בין תפיסת תפקיד הרב בין שתי הגישות:

סיפר לי הרב ד"ר אליהו רחמים זיני (ראו תמונה משמאל), שהיה רב הטכניון שכשעלה לארץ: שאל אותו, מי שהיה אז הרב הראשי האשכנזי וראש ישיבת מרכז הרב, ר' אברום שפירא, האם הוא בקיא בדיני שחיטה.

הרב זיני ענה: "איזה שאלה? אבא שלי בעיר שלנו באלג'יר היה רב קהילה, לא ראש ישיבה... כבר בגיל שש היה לוקח אותי עמו לבית המטבחיים ומבקש ממני להשגיח; כילד הצטרפתי אליו לביקור משפחות נזקקות, יתומים ואלמנות, ומשם למדתי את תפקידו של רב בחיים המעשיים."

[תמונתו של הרב אליהו זיני משמאל היא צילום מסך]

בתפיסה האשכנזית, במיוחד במורשת הליטאית, האידיאל הנשגב הוא, לאו דווקא הנהגה המעשית כרב עיר, אלא השקדנות וההתמסרות הלמדנית, הבאה לביטוי בתפקיד ראש ישיבה.

כמו בכל הכללה ישנם כמובן יוצאים מן הכלל גם במורשת הליטאית, בהם דמויות מופת ידועות כמו ר' אריה לוין והרב שלמה זלמן אויירבך. אחרי הכל, בשעות הקשות בחיי אדם, גם אשכנזים, גם עדות המזרח זקוקים במצוקתם להרבה מעבר להדרכה הלכתית. את הדבר הזה מבקשים בדמות המחברת שיעור קומה רוחני עם תבונה מעשית, המעוגנת בטבורן של מצוקות הקיום האנושיות. זהו מקומו של איש האלוהים ותפקיד הדרכתו במצוקת מבקשיי דרך!

[בתמונה: בשעות הקשות בחיי אדם, גם אשכנזים, גם עדות המזרח זקוקים במצוקתם להרבה מעבר להדרכה הלכתית. את הדבר הזה מבקשים בדמות המחברת שיעור קומה רוחני עם תבונה מעשית, המעוגנת בטבורן של מצוקות הקיום האנושיות. זהו מקומו של איש האלוהים ותפקיד הדרכתו במצוקת מבקשיי דרך! התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי JanBaby לאתר Pixabay]

בנקודה זו טמון להבנתי חיבור רב משמעות, בין מבחן המנהיגות ברמה הלאומית, לבין תפקיד איש האלוהים: שניהם נדרשים לפריצת דרך יצירתית, במבוך סוגיות שעל פניהן נראות כידועות ומוכרות מכבר, אך דורשות תשומת לב אמיצה למשתנים הנסיבתיים הייחודיים, ההופכים את הכורח להחליט, במאפייניו התבוניים והרגשיים, למבחן חד פעמי ומקומי.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.