תקציר: בשל התפתחות החימוש המונחה והאמנות שאסרו פגיעה באזרחים, וגם, כיוון שמלחמות טוטאליות כבר אינן בנמצא (בינתיים), לא נעשה בעשורים האחרונים שימוש בהפצצת שטיח... עד שב- 21 בנובמבר 2015, דווחה התקשורת הרוסית כי צבא רוסיה פתח בהפצצות שטיח בערי המדינה האסלאמית, שבמהלכם נהרגו 800 מאנשי דאעש, וכי בכל שעה הצבא הרוסי זורק גשם של מעל 20 טון של פצצות באותן ערים - מעוזי השליטה של דעאש...

עודכן ב- 18 באפריל 2024

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

ב- 21 בנובמבר 2015, דווחה התקשורת הרוסית כי צבא רוסיה פתח בהפצצות שטיח בערי המדינה האסלאמית, שבמהלכם נהרגו 800 מאנשי דאעש, וכי בכל שעה הצבא הרוסי זורק גשם של מעל 20 טון של פצצות באותן ערים - מעוזי השליטה של דעאש.

לידיעות התווספו הצהרות מפי נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כי הצבא הרוסי יחסל את כל מי שאחראי לביצוע הפיגוע במטוס הרוסי בסיני, וכן כל מי שתמך בכך. אפילו מי שהגיש להם אוכל - ישלם!

הפצצת שטיח (Carpet bombing) היא טכניקת הפצצה שהתפתחה על ידי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, בימי מטוסי הבוכנה והפצצות הבלתי מונחות: סימון באש של מרובע באזור המיועד להפצצה, בעזרת פצצות תבערה, וכתישתו באופן מסיבי, בעזרת פצצות מסוגים שונים, על ידי מספר רב של מטוסים, שחוזרים אל המטרה בגלים.

הפצצת השטיח יוצרת את מה שמכונה, סופת אש או סערת אש (Firestorm): שריפה עזה והרסנית, היוצרת ומשמרת מערכת רוחות משלה, ומכלה כל מה שבתוכה. המטרה של טכניקה זו הינה השמדה טוטלית של כוחות אויב וציוד ו/או פגיעה משמעותית במורל של הצד המופצץ.

הטכניקה הזו הושפעה רבות מהתאוריות של האסטרטג האיטלקי ג'וליו דואה (ראו התמונה למטה), אשר טען שניתן להכריע מלחמות בעזרת כוח אווירי, ושמלחמות העתיד ינוהלו על ידי הפצצה הדדית של ריכוזי אוכלוסייה אזרחית, עד שהצד המופצץ ימהר לדרוש הפסקת אש או הסכם שלום.

מתיאוריה למעשה

הפצצות השטיח המפורסמות ביותר במלחמת העולם השנייה היו הפצצות בעלות הברית על העיר דרזדן במשך שלושה ימים (13 - 15 בפברואר 1945) הטילו 1,300 מפציצים כבדים 3,900 טונות של פצצות ופצצות תבערה בארבעה גלי הפצצה של מאות מפציצים. מספר הקורבנות בהפצצה נאמד בין 25,000 ל-40,000 ושטח של 34 קמ"ר במרכז העיר, שהיווה כ-85% ממבני העיר, נחרב כליל. כזו הייתה גם ההפצצה על הערים, האמבורג, וטוקיו [ראו הרחבה בסוגיה זו במאמר: 'הפצצת שטיח' – לא צריך פצצת אטום!].

אחרי מלחמת העולם השנייה, נוסתה השיטה במידה נמוכה בהרבה של הצלחה במלחמת וייטנאם, בשנים 1969 עד 1973: במסגרת "דוקטרינת ניקסון-קיסינג'ר", שגרסה "הסלמה במינון עולה" בהפצצות על צפון וייטנאם, הטילו מפציצי B52 עליה ועל קמבודיה יותר טונות חומר נפץ מאשר בכל ההפצצות על ערי גרמניה במלחמת העולם השנייה, מבלי להשיג כל הישג משמעותי.

בשל התפתחות החימוש המונחה והאמנות שאסרו פגיעה באזרחים, וגם, כיוון שמלחמות טוטאליות כבר אינן בנמצא (בינתיים), לא נעשה בעשורים האחרונים שימוש בהפצצת שטיח... עד להפצצות הרוסיות על דאעש! 

נובמבר 2015: 'הפצצות השטיח' הרוסיות על דאעש

לאחר הפלת מטוס הנוסעים הרוסי בנובמבר 2015, החלו כלי התקשורת ברוסיה לדווח כי הצבא הרוסי החל בהפצצת שטיח, שבמהלכם נהרגו 800 מאנשי דאעש, וכי בכל שעה הצבא הרוסי זורק "גשם" של מעל 20 טון של פצצות בערים שהם מעוזי השליטה של דעאש. לידיעות התווספו הצהרות מפי נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כי הצבא הרוסי יחסל את כל מי שאחראי לביצוע הפיגוע במטוס הרוסי בסיני, וכן כל מי שתמך בכך "אפילו מי שהגיש להם אוכל - ישלם"!

ההודעה הרוסית הביאה לשרשרת של גינויים לרוסיה מכמה "ארגוני זכויות אדם" בשל הרג חסר הבחנה בשורות דעאש. אבל - כפי שאנחנו רואים בשנתיים האחרונות באוקראינה - הרוסים מעולם לא היו 'צמחונים' בנוגע לפגיעה בביטחונם הלאומי, ואפשר גם להיזכר באסטרטגיה של כיבוש גרוזני בירת צ'צ'ניה במלחמת צ'צ'ניה השנייה (2000-1999), על מנת להבין שהרוסים מתכוונים ברצינות:

לאחר עליית ולדימיר פוטין לתפקיד ראש ממשלה הוכרז על שלב חדש במלחמה נגד צ'צ'ניה, שבא בעקבות פיצוץ שני בתי מגורים במוסקבה ווולגודונסק. פוטין הגיב מיד בהתקפה אווירית על גרוזני, בירת צ'צ'ניה: ב-25 באוקטובר, 'זכה' השוק המרכזי של גרוזני להפצצת שטיח באמצעות טילים בליסטיים, בה נהרגו 140 איש, לאחר מכן הופצצו הקומות העליונות של כל הבניינים הגבוהים. בפברואר 2000 הסכימו הבדלנים לעזוב את גרוזני בתמורה להפסקת הלוחמה ולמעבר חופשי החוצה מן העיר. הרוסים אפשרו לכל צבא הבדלנים לעזוב את העיר, אך הטמינו מוקשים בין גרוזני לאלחן-קלה, ששם היו אמורים השיירות לעבור. כתוצאה מכך נהרגו ראש העיר גרוזני ומפקדים נוספים, ונפצעו אחרים. לאחר מכן נכנסו הרוסים לעיר הריקה, וב-6 בפברואר הניפו את דגל רוסיה במרכז העיר.

מעבר לנחרצות הרוסית ולחוסר ההתחשבות באוכלוסייה "לא מעורבת", מאתגרים הרוסים גם את אורח החשיבה המערבי בשני עקרונות חשובים:

האחד, שאין כל ערך בלהיות מעצמה עולמית, אם אינך מתנהג ככזה!

השני, שחסינות מפגיעה באוכלוסייה אזרחית, לא מעורבת לכאורה, ניתן להשיג רק באופן הדדי...  את הדילמה הו חווינו במלחמת חרבות ברזל!

אסור לקבל מצב, המאפשר לארגוני טרור לתקוף אוכלוסייה לא מעורבת בהסתמך על ההנחה, שהצד הנפגע לא יחזיר לאנשיו באותה מטבע. חמאס בעזה הביא את המצב האבסורדי הזה שנוצר לאופטימיזציה, בהשתמשו באזרחים כמגן בפני תקיפות:

אלה, על פי פוטין דיני המלחמה החדשים, שכדאי לו למערב לאמץ - בלית ברירה - במלחמתו בטרור האסלאמי הקיצוני, אם תרבותו רוצה לשרוד... אכזרי, קשה, אבל אלה כנראה החיים!

[לאוסף המאמרים על אש, פירומנים ומבעירי בערות, לסוגיהם] [לאוסף המאמרים על יפן במלחמת העולם השנייה] [לאוסף המאמרים על השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על אש, פירומנים ומבעירי בערות, לסוגיהם.
• הרחבת המושג: 'סופת אש' / 'סערת אש'.
• מאמר: 'סופת האש' של פוטין בערי דאעש.
• אוסף המאמרים על השואה ומלחמת העולם השנייה.
• אוסף המאמרים על יפן במלחמת העולם השנייה.
• אוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• מאמר: 'הפצצת שטיח' – לא צריך פצצת אטום!
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), אש, פירומנים ומבעירי בערות, לסוגיהם, באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 11/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), הפצצת שטיח: לא צריך פצצת אטום!, ייצור ידע, 22/11/15.
• ויקיפדיה: הפצצת שטיח.
• פנחס יחזקאלי (2015), 'סופת האש' של פוטין בערי דאעש, ייצור ידע, 22/11/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), 'סופת אש', ייצור ידע, 23/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• לוטוואק אדוארד (2002), אסטרטגיה של מלחמה ושלום, תל אביב: מערכות.