[בתמונה: תחבולה לעולם נשארת... פרשים בריטים בדרך לירושלים... בעקבות יונתן בן שאול, שלח גם הגנרל אלנבי את סייריו, לנצל את קניון נחל מכמש למעקף קווי החזית הטורקים מצפון לירושלים... התמונה היא נחלת הכלל]

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר] [לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הממד הסמוי בהתנהלות השלטונית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

עודכן ב- 20 לאוגוסט 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

פרק יד בשמואל א' מתאר ניצחון גדול על הפלישתים שהושג דווקא על ידי שני אנשים - יונתן בן שאול ונושא כליו, בפעולתה יזמית עצמית, ללא ידיעת אביו, באמצעות נקיטת עורמה ותחבולה; ומתוך ההבנה, שהמהירות היא מרכיב קריטי, בטרם האויב יוכל להתארגן.

יונתן הכיר כפי הנראה את פריסת צבא הפלשתים, והוא התפרץ למחנם במעבר צר וקשה לגישה, בין שני סלעים, במקום שהפלשתים לא שמרו עליו, ייצר מהומה במחנה; ונגד כל הסיכויים, חולל מהפך במלחמה.

[לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן]

[בתמונה: יונתן הכיר כפי הנראה את פריסת צבא הפלשתים, והוא התפרץ למחנם במעבר צר וקשה לגישה, בין שני סלעים, במקום שהפלשתים לא שמרו עליו, ייצר מהומה במחנה; ונגד כל הסיכויים, חולל מהפך במלחמה... מקור התמונה: These images from the Read 'n Grow Picture Bible were created by American illustrator Jim Padgett. They have been licensed by Sweet Publishing for free distribution so that both teachers and pupils can use and reuse them in their own projects]

אבל, אציע לקרוא פרק זה דווקא כפרק שבו נזרעים זרעי מפלת מלכות שאול...

דווקא בניצחון, הנוצר כפועלה נועזת ובלתי ממסדית של יונתן, טמון מסר המוביל לקריאה אחרת, המסמנת את מגבלות היסוד של שאול בהבנת מוסד המלוכה. הניצחון אמנם מוצג כשלב משמעותי בביסוס מלכות שאול, אולם, בתיאור אורח התנהלותו של שאול נחשפות מגבלות מהותיות, היוצרות כבר בפרק י"ד, את נקודת התפנית הגורלית למלכותו.

אריסטו (ראו דיוקן משמאל), בספרו "הפואטיקה" אבחן כללים ועקרונות המכוננים את הטרגדיה היוונית מימי סופוקלס ואייסיכלוס. נקודת המפתח לטלטלה שאוחזת בקהל התיאטרון, לנוכח התפתחות העלילה, כרוכה בעיני אריסטו בנקודת התפנית במסלול חייו של הגיבור, כנקודת היפוך גורלית, אשר מרגע התרחשותה, הגיבור מובל בעל כורחו אל אבדנו הבלתי נימנע.

[בתמונה: אריסטו, פרוטומה משיש, העתק רומי של יצירה מאת ליסיפּוֹס מסביבות 330 לפנה"ס. התמונה היא נחלת הכלל]

בסיפור שאול, מצויים כל המרכיבים הנדרשים על פי אריסטו ליצירתה של טרגדיה. אלא שעיון בשאלה, היכן מצויה נקודת ההיפוך, בסיפורו של שאול, יכול להעלות שתי נקודות היפוך:

• אחת גלויה ומוכרת זו שנוצרה באי מילוי הציווי למחות את עמלק, בפרק ט"ו;
• השנייה סמויה והיא טמונה בהתנהלות שאול בפרק י"ד.

[בכרזה: דווקא בניצחון, הנוצר כפועלה נועזת ובלתי ממסדית של יונתן, טמון מסר המוביל לקריאה אחרת, המסמנת את מגבלות היסוד של שאול בהבנת מוסד המלוכה... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

פעולת יונתן- כיוזמה עצמית חוץ ממסדית

היוזמה העצמית של יונתן בחדירתו אל מחנה פלישתים, ניצלה היטב את היכרותו עם תנאי השטח וסימנה דרך גם לגנרל אלנבי (ראו תמונה משמאל) ב-1917, כששלח את סייריו, על פי תיאור התנ"ך, לנצל את קניון נחל מכמש למעקף קווי החזית הטורקים מצפון לירושלים.

[בתמונה משמאל: הגנרל אדמונד אלנבי בעקבות יונתן... התמונה היא נחלת הכלל]

אל נחל מכמש, הוא ואדי סוואנית - אל הערוץ המתפתל בין שיני הסלע בוצץ וסנה - מיהרנו להגיע כנערים אחרי מלחמת ששת הימים. המקום מעורר דמיון והשראה, אולם ההיגיון שעל פיו פעל יונתן הוא השיעור העיקרי. זהו שיעור על התלות הממסדית ביזמים חוץ ממסדיים (הרעיון הזה מקבל ביטוי מופלא בסדרת הטלוויזיה "כפולים").

כבר בפסוק הפותח מודגשת יוזמת יונתן, כחריגה מן הסדר הנוהלי: "ויהי היום ויאמר יונתן בן שאול אל הנער נושא כליו, לכה ונעברה אל מצב פלישתים אשר מעבר הלז, ולאביו לא הגיד." (י"ד, א') בהמשך מודגש: "והעם לא ידע כי הלך יונתן." (פסוק ג').

לכאורה, מרגע שהוקמה ממלכה והתבסס שלטון בעל מאפיינים ממסדיים והחל לפתח קיפאון - סטגנציה. על כן, היוזמה האישית של יונתן נשפטת כבלתי אחראית ובלתי קבילה במושגי פיקוד ושליטה ומנהל תקין (ממש כמו ב ביורוקרטיות הקפואות של ימינו, שאיבדו את גמישותן האסטרטגית...); אלא שבהגיונה האסטרטגי, פעולת יונתן מגלמת פוטנציאל בעל ערך ייחודי, הנובע מן האפשרות לפעולה הנערכת בתנאי חמיקה מאחריות. גם לממסד השואף לתקינות נוהלית, חשובה לעתים היכולת לפעול, ללא הכורח ליטול אחריות.

[לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן] [להרחבת המושג: קיפאון - סטגנציה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

לפעולה לא מוסדית מהסוג של יונתן יש פוטנציאל כפול

• אם פעולתו הצליחה הרשות המוסדית הרשמית, תנצל לטובתה את המגמה.
• אם הפעולה כשלה היא תוצג לצרכים פנימיים וחיצוניים, כגחמה חסרת אחריות של אדם שחרג מסמכויותיו, פעולה שאינה קשורה כלל בקבלת החלטות האחראית של הממסד.

במונחיי הסיפור התנכ"י, מוצג כאן היגיון הדוגל בכך שעל אף שתמה תקופת השופטים, על מאפייניה החוץ ממסדיים, גם בעידן ביסוס המלוכה, ראוי לשמר מרחב פתוח ליכולות פעולה חתרניות, חוץ-ממסדיות, 'מתחת לשולחן' (מתחת לרדאר).

[לאוסף המאמרים על אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר', לחצו כאן]

[בתמונה: חשיבות היכולת לפעולה חתרנית, 'מתחת לרדאר'... התמונה המקורית שותפה ברשתות החברתיות, ובעל הזכויות בה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

מה שאול לא הבין?  

אורח קבלת ההחלטות של שאול, מראשית הפרק, מתואר לפרטיו ככרוך בהיצמדות מוגזמת אל בירור מהסוג העל טבעי: בירור על ידי הכהן באמצעות ארון ברית ה' ההולך עימם. נעיין בתיאור: "ויאמר שאול לאחיה, הגישה ארון האלוהים...ויהי עד דיבר שאול אל הכהן וההמון אשר במחנה פלישתים וילך הלוך ורב..." (פסוקים י"ח-י"ט). נ

ניתן לקרוא תיאור זה כביקורת אירונית: עד ששאול מברר את ההחלטה הראויה בדרך על טבעית, המציאות המתהווה מסמנת בגלוי את הכורח למהר ולפעול, לנצל את ההזדמנות.

[להרחבה בנושא הצלחה וכישלון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

[בתמונה: מה שאול לא הבין? התמונה הועלתה לויקיפדיה ואושרה לשימוש על ידי Lidia Kozenitzky]

יונתן לעומתו, בלי כהן ובלי ארון הברית, יוצר לעצמו ביוזמתו, מערכת התניות שיש בה גם ציפייה לאות מאת ההשגחה העליונה: "אם כה יאמרו אלינו, דומו עד הגיענו אליכם ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם. ואם כה יאמרו עלו עלינו ועלינו, כי נתנם ה' בידינו וזה לנו האות." (פסוקים ט'-י').

שאול בדילמת ניהול המערכה, נאחז לעומת יונתן, באחיזת יתר, בכלי הפלאים העל-טבעי, גם בעניין מרדף הלילה. בשעה שתנאי הקרב המתפתחים מזמינים ניצול הצלחה, הוא מתעכב בבירור שאינו במקומו: "וישאל שאול באלוהים הארד אחרי פלישתים, התתנם ביד ישראל? (פסוק ל"ז).

כאשר האלוהים אינו עונה, שאול ניקלע לבירור נוסף שכנראה גם הוא היה שגוי, בשאלה מי החוטא הגורם להסתתרות מענה האל? כך מתפתחת סצנה מיותרת, עד הגעה ללכידת יונתן, שלא ציית לציווי המלך לא לאכול דבר עד ערבו של יום הקרב. גזר הדין של שאול: "כה יעשה אלוהים וכה יוסיף כי מות יומת יונתן" (פסוק מ"ד), גם הוא נראה על פניו מנותק מן ההקשר ומחוש המידה הראוי לשיפוטו של מלך. העם המוחה על גזירת שאול להמית את יונתן, פודה אותו מגזר דין מוות. שאול בפאסיביות אופיינית נענה לדרישת העם, אך כלל לא ברור האם הוא מבין את גודל טעותו.

פה מתגלה לעיננו עיוורון מדאיג, שהוא עיוורון טראגי קלאסי

בדומה לאדיפוס המלך, המכריז לנוכח המגיפה שהכתה בעיר, כי יפעל לגילוי רוצחי לאיוס, המלך שקדם לו, "כאילו הייתי בנו" ואמו-אשתו יוקסטה משתדלת ללא הצלחה להצילו מאובססיה שגויה לגילוי האמת, גם כאן מצוי עיוורון דומה: מלך צריך לדעת גם מתי ראוי להימנע מחקירת האמת. מלך צריך להכיר במרחב הסמכות של בנו כנסיך, המתיר לו לפעול ברשות ובסמכות, באורח חוץ ממסדי ועצמאי. זהו סוד המתח הפנימי של הוויית המלוכה:

[בכרזה: האלוף גרשון הכהן על סוד המתח הפנימי בהוויית המלוכה... התמונה המקורית היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

• מצד אחד, סמכות המלך מחייבת את כלל הנתינים ומחייבת גם את בניו, באורח המבטיח ציות מלא ורציפות שלטונית-חוקית במעבר המלוכה מאב לבנו.
• מצד שני, 'מתחת לשולחן' (מתחת לרדאר), הנסיכים מניעים את הממלכה, בפעולה חוץ מוסדית, אל ההתהוות הפתוחה לשינויים וחדשנות.

זו מערכת דיאלקטית הכרחית לאפקטיביות של השלטון. את המורכבות החיונית הזו שאול לא הפנים! המורשת השלטונית הבריטית, היטיבה להכיר בנחיצותה של זיקה משלימה בין הממד הממסדי לממד החוץ ממסדי. היגיון זה אפשר גם במערכת ההיררכית הסדורה של הצבא הבריטי, מרחב פעולה לקצינים יזמים חתרניים, דוגמת לורנס איש ערב, אורד וינגייט (בתמונה משמאל), דיויד סטרלינג. [תמונתו של אורד וינגייט משמאל היא נחלת הכלל] גם באסלאם הווהאבי - בשושלת סעוד שיסדה החל מהמאה ה-18, את ערב הסעודית ואת הזרם הווהאבי - נודע מקום לשילוב בין זרם הממסדי, שכונן את המלוכה, לבין הזרם החוץ ממסדי, אליו משתייכים בימינו, בן לאדן ויורשיו וארגון אל-קעידה.

אבדן ההיזון החוזר - נקודת ההיפוך בגורלו של שאול

בהשפעת העם יונתן אמנם לא מת, אבל סמכויותיו העצמאיות כנסיך יורש העצר נחלשו ונחסמו. מרגע זה שאול איבד את היכולת לשלוט מתוך ביקורת פנימית, המובלת מתוך שיח וממשק עם נקודת המבט הרעננה והנאמנה של בניו.

ניתן להניח, כי אלמלא נפערה כאן תהום בין שאול לבין בנו יונתן, הכל היה יכול להתפתח אחרת. לא רק שדוד לא היה נאלץ להימלט מפני שאול, אלא אף יתכן שיונתן היה מצליח למנוע מאביו כניסה הרואית למלחמה האבודה בפלישתים בהר הגלבוע, בה מצאו את מותם שאול ובניו.

[בכרזה: אבדן ההיזון החוזר ומחירו... הכרזה: ייצור ידע]

[להרחבת המושג: משוב - היזון חוזר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הממד הסמוי בהתנהלות השלטונית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2016), עורמה ותחבולה - למה וויתרנו עליהם?, ייצור ידע, 11/2/16.
• יחזקאלי פנחס (2014),הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), משוב - היזון חוזר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על אסטרטגיית העשייה מתחת לרדאר, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 12/12/20.