[בתמונה: ציורו של שארל קוצ'ין, 1790-1715, דוד מנגן לפני שאול]
[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר] [לקובץ המאמרים על משילות באתר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על משילות באתר, לחצו כאן]
עודכן ב- 25 באוגוסט 2022
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
גם מלכים כשאר בני אדם חוטאים. דוד חטא בחטא בת שבע ותשובתו התקבלה. אחאב חטא ברצח נבות היזרעאלי ותשובתו התקבלה, לפחות בחלקה. מדוע שאול לא זכה לאותה מידת חסד הניתנת לשבים בתשובה?
שאול - כמו דוד ואחאב אחריו - הודה מיד בחטאו והתחנן לכפרה: "ויאמר שאול אל שמואל חטאתי כי עברתי את פי ה'...ועתה שא נא חטאתי ושוב עמי ואשתחווה לה'." (ט"ו,כ"-כ"ה)
דוד הודה בחטאו באומרו: "ויאמר דוד אל נתן חטאתי לה' " (שמואל ב' י"ב, י"ג) ותשובת נתן הנביא הייתה: "גם ה' העביר חטאתך לא תמות." (שם).
אחאב הודה בחטאו והביע חרטה גלויה, כנאמר: "ויהי כשמוע אחאב את הדברים האלה, ויקרע בגדיו וישם שק על בשרו ויצום וישכב בשק ויהלך אט" (מלכים א', כ"א, כ"ז). תגובת ה' לאליהו, לנוכח כנות תגובת אחאב הביעה את החסד הטמון בכוח התשובה כנאמר לאליהו: "הראית כי נכנע אחאב מלפני, יען כי נכנע מפני, לא אביא הרעה בימיו, בימי בנו אביא הרעה על ביתו." (שם, פסוק כ"ט).
התלמוד (סנהדרין צ"ו, ע"א), אמר על נבוכדנצר מלך בבל, שפסע שלוש פסיעות לכבוד הקב"ה, ונתנו לו על כך מלכות לשלושה דורות.
רק תשובת שאול נחסמה באמירת הנביא שמואל: "לא אשוב עמך כי מאסת את דבר ה' וימאסך ה' מהיות מלך על ישראל" (שמואל א' ט"ו, כ"ו). מדוע דווקא שאול נענש יותר מכל המלכים האחרים? מעניין לציין כי במושגי המבחן המוסרי בן דורנו, חטא שאול נראה חמור פחות מחטאי דוד ואחאב. זה רק מעצים את השאלה, מה כה בלתי נסלח בחטא שאול?
הצעה להסבר
לא הדרוג בסולם העיוות המוסרי הוא שמוביל כאן את עוצמת ההסתייגות משאול, כמו עצם העניין הכרוך בכישלונו התפקודי של שאול כמלך. כנראה, מלך נשפט אחרת מאדם מן השורה, כי הוא ניתבע קודם כל למימוש סמכותו וריבונותו השלטונית גם כנגד העם.
דוד, אחאב ונבוכדנצר חטאו כלפי אדם וכלפי האל, אך לא גילו נכות וחולשה בעצם יכולתם למלוך ולשלוט. שאול כאדם רגיל מן השורה יכול היה לשוב בתשובה שלימה ומלאה, אלא שהוא כשל במימוש ריבונותו כמלך, כפי שהודה בפני שמואל באומרו: "כי יראתי את העם ואשמע בקולם". (שמואל א', ט"ו, כ"ד). במקום הזה גם אם ישוב בתשובה שלימה, מלך הוא אינו יכול להמשיך להיות.
תשובת שאול מזכירה את דברי אהרון למשה לאחר חטא העגל: "אל יחר אף אדוני, אתה ידעת את העם כי ברע הוא" (שמות ל"ב, כ"ג). אהרון הכהן, חטא ממש בחטאו של שאול. לא היה בכוחו לעמוד נגד דרישות העם. אולם אהרון לא היה מלך. לכן, תשובתו של אהרון התקבלה. היה יכול להתמנות לכהן גדול, אבל לא להיות מלך.
מתגלה כאן עמדה ברורה על מבחנו העליון של מלך: מבחן מימוש הריבונות והמשילות. כל עוד הוא עומד במבחן זה, גם אם חטא, אם הביע חרטה יש ביכולתו להמשיך ולמלוך. זו עמדה מוסרית המכירה בייחודו של מבחן המלך. שאול כשל במבחנו כמלך ומכאן אין דרך חזרה.
[לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]
[התמונה המקורית היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
מאיר גלבוע כתב:
קשה לי להאמין, פיני, שגרשון הכהן לא מכוון את דבריו להיום. פתאום בא לו לדבר על מלחמה לפני כ – 3000 שנים?
עו"ד אריאל דר כתב:
לדוד נסלח, כי היה לו נביא חצר, נביא מחמד שנהנה מן החיים הטובים, ולרגע לא חשב לסכן אותם.
לכן גם התפתל סביב פרשת בירושה והרצח בסיפור ארוך על כבשת הרש, וכמובן גם סלח – מה הוא צריך עימות?
אליהו, דיבר דברים כדרבנות "הרצחת וגם ירשת", (התנ"ך מציג את אחאב ואיזבל כביבי ושרה). אבלו של אחאב אמיתי, אבל גם הוא נגרר כאן. לא אחר העם, אלא אחרי איזבל.
לשמואל, כמו לנתן, יש סדר יום נסתר – אבל אחר לגמרי. הוא אורב לדוד מן הרגע שהוא הופך מלך אמיתי. אין סיכוי שהוא יסלח לו על משהו. הוא עושה לו תרגילי מנהיגות ופוגע בסמכותו ובביטחונו העצמי – עד ששאול לוקה בדכאון קליני.